הבדלים בין גרסאות בדף "טוביה בלוי"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(ספריו)
(פועלו הספרותי)
שורה 36: שורה 36:
 
[[קובץ:נר למשיחי.jpg|left|thumb|250px|שער ספרו 'נר למשיחי']]
 
[[קובץ:נר למשיחי.jpg|left|thumb|250px|שער ספרו 'נר למשיחי']]
 
בעבר, השתמש הרב בלוי במספר שמות עט ביניהם "א. חוקר", ו"ט. מעלעל", תחתיהם כתב ב[[בטאון חב"ד]] וב[[שבועון כפר חב"ד]]. בנוסף, ערך והוציא לאור את גליון [[פרדס חב"ד]], והוציא לאור עשרות כותרים, ביניהם:
 
בעבר, השתמש הרב בלוי במספר שמות עט ביניהם "א. חוקר", ו"ט. מעלעל", תחתיהם כתב ב[[בטאון חב"ד]] וב[[שבועון כפר חב"ד]]. בנוסף, ערך והוציא לאור את גליון [[פרדס חב"ד]], והוציא לאור עשרות כותרים, ביניהם:
 +
;ספרים:
 
*'''[[כללי רש"י (ספר)]]''', [[תש"מ]].
 
*'''[[כללי רש"י (ספר)]]''', [[תש"מ]].
 
*'''[[נר למשיחי]]''', [[תשע"ב]].
 
*'''[[נר למשיחי]]''', [[תשע"ב]].
 +
*'''על מנהגים ומקורותיהם'''{{הערה|1=[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/bloymamar.pdf ההקדמה לספר] באתר [[שטורעם. נט]].}} - על מנהגי חב"ד, אלול תשע"ג.
 +
 +
;חוברות:
 
*'''אגרות חסיד''', מכתביו של הרב [[אוריאל צימר]], תשע"א.
 
*'''אגרות חסיד''', מכתביו של הרב [[אוריאל צימר]], תשע"א.
 
*ביטאון '''[[פרד"ס חב"ד]]''' בעריכת הרב בלוי.
 
*ביטאון '''[[פרד"ס חב"ד]]''' בעריכת הרב בלוי.
 +
 +
;תרגומים:
 
*תרגום ל[[לשון הקודש]] של '''[[ספר הזכרונות]]'''.
 
*תרגום ל[[לשון הקודש]] של '''[[ספר הזכרונות]]'''.
*'''על מנהגים ומקורותיהם'''{{הערה|1=[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/bloymamar.pdf ההקדמה לספר] באתר [[שטורעם. נט]].}} - על מנהגי חב"ד, אלול תשע"ג.
 
 
*תרגום ללשון הקודש של '''[[ספר השיחות תורת שלום]]''' (בהוצאת [[סניף קה"ת ארץ הקודש]] [[תשע"ד]]).
 
*תרגום ללשון הקודש של '''[[ספר השיחות תורת שלום]]''' (בהוצאת [[סניף קה"ת ארץ הקודש]] [[תשע"ד]]).
  

גרסה מ־18:14, 21 במרץ 2014

הרב טוביה בלוי

הרב טוביה בלוי (יליד שנת תשט"ז, 1956), עסקן חבד"י, רב קהילת חב"ד בנוה יעקב, ירושלים וממיסדי בית חנה בעיר.

קורות חייו

נולד בט"ז אייר תרצ"ו לאביו הרב ברוך יהודה, מראשי פאג"י בירושלים. הרב טוביה הינו נכדו של הרב משה בלוי ראש תנועת 'אגודת ישראל' בארץ הקודש.

בצעירותו התקרב לחסידות בעלזא, ולאחר מכן התקרב להרבי וקירב עימו את אחיו הרב יוסף בלוי והרב עמרם בלוי.

ממקימי ישיבת ערב של חב"ד בירושלים.

כיהן כיו"ר צעירי חב"ד בירושלים במשך שנים רבות.

בשנת תשי"ט החל לכתוב בביטאון חב"ד. בתשכ"ו מינהו הרב ישראל לייבוב, יו"ר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש למנכ"ל אגף הפעילות בצא"ח, תפקיד בו שימש עד תשמ"ז.

בתש"ל, הרב שמואל חפר - יו"ר הועד למען שלימות העם - מינהו לחבר בוועד. הרב בלוי נכנס לעבודת הקודש, מונה לסגן יושב ראש הוועד, והיה לאחד מראשי הפעילים בו.

באותו זמן כתב מאמר על שיטת הרבי בלימוד רש"י, וקיבל הוראה מהמזכירות לכתוב ספר על שיטת הרבי ברש"י. בשנת תש"מ יצא לאור הספר עם השם "כללי רש"י".

בחודש חשון תשל"ב מונה על ידי הרבי לחבר ב"ועד לקיום המוסדות" שנוהל על ידי הרב עזריאל זעליג סלונים.

בשנת תשל"ה מונה למנהל בית הספר העל-יסודי לבנות בית חנה בירושלים.

בחודש תמוז תש"מ החל לעבוד בשבועון כפר חב"ד, שם החל לפרסם מאמרים בשם "דע מה שתשיב", נגד "חוגי ההשקפה" אשר בבני ברק.

באותו זמן פרסם בשבועון בהמשכים את התרגום ללשון הקודש של ספר הזכרונות, אותו ערך.

בעבודתו בעיתון המשיך עד תש"נ, ומאז ממעט לפרסם מאמרים.

בין השנים תשד"מ - תשמ"ז ערך ביחד עם הרב יצחק יהודה הולצמן את הירחון שלימות.

עם הקמתו של מכון לוי יצחק, החל לעסוק בתרגום הלקוטי שיחות מאידיש ללשון הקודש, ובהמשך העביר את התפקיד לביתו.

בשנת תשנ"ה מונה לעורך ראשי במכון נחלי דב"ש שהוקם לעילוי נשמת אחיינו, שלום דובער בלוי.

פועלו הספרותי

שער ספרו 'נר למשיחי'

בעבר, השתמש הרב בלוי במספר שמות עט ביניהם "א. חוקר", ו"ט. מעלעל", תחתיהם כתב בבטאון חב"ד ובשבועון כפר חב"ד. בנוסף, ערך והוציא לאור את גליון פרדס חב"ד, והוציא לאור עשרות כותרים, ביניהם:

ספרים
חוברות
תרגומים

משפחתו

בניו
חתניו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים