הבדלים בין גרסאות בדף "טוביה בלוי"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(תגיות: עריכה ממכשיר נייד, עריכה דרך האתר הנייד)
שורה 10: שורה 10:
 
נמנה על אלו שעזרו בהדרכה בישיבות הערב של [[חב"ד]] בשכונותיה של [[ירושלים]], שהוקמו ביוזמתו, ובראשותו של הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] ראש ישיבת [[תורת אמת]] בירושלים.
 
נמנה על אלו שעזרו בהדרכה בישיבות הערב של [[חב"ד]] בשכונותיה של [[ירושלים]], שהוקמו ביוזמתו, ובראשותו של הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] ראש ישיבת [[תורת אמת]] בירושלים.
  
נישא אל רעייתו מרת חנה פרומט בכ' כסלו תשט"ו.
+
נישא אל רעייתו מרת חנה פרומט ב[[כ' כסלו]] [[תשט"ו]].
  
 
לאחר נישואיו פעל רבות לצד הרב [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] מנהל כולל חב"ד, בהפצת תורת הרבי בקרב הציבור החרדי בירושלים, במסגרת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ירושלים]]. בעקבות מחלוקות פנימיות שהתעוררו בשנת [[תשי"ט]] בתוך הנהלת צעירי אגודת חב"ד בירושלים הורה הרבי להרב [[עזריאל זליג סלונים]] לפטר את חברי הארגון ולהקימו מחדש עם הנהלה חדשה. במסגרת הסדר מחודש, מונה הרב בלוי לצד הרב [[יהושפט אלפרט]] והרב [[צבי אייזנבך]] כחברי ההנהלה, ושימש בתפקיד זה במשך כשלושים שנה.
 
לאחר נישואיו פעל רבות לצד הרב [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] מנהל כולל חב"ד, בהפצת תורת הרבי בקרב הציבור החרדי בירושלים, במסגרת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ירושלים]]. בעקבות מחלוקות פנימיות שהתעוררו בשנת [[תשי"ט]] בתוך הנהלת צעירי אגודת חב"ד בירושלים הורה הרבי להרב [[עזריאל זליג סלונים]] לפטר את חברי הארגון ולהקימו מחדש עם הנהלה חדשה. במסגרת הסדר מחודש, מונה הרב בלוי לצד הרב [[יהושפט אלפרט]] והרב [[צבי אייזנבך]] כחברי ההנהלה, ושימש בתפקיד זה במשך כשלושים שנה.
שורה 28: שורה 28:
 
בשנת [[תשי"ט]] החל לכתוב ב[[ביטאון חב"ד]], ולאחר פטירתו של ידידו הרב [[אוריאל צימר]], המשיך במקומו את תרגום [[ספר הזכרונות]] ומאז עסק בתרגומים שונים נוספים.
 
בשנת [[תשי"ט]] החל לכתוב ב[[ביטאון חב"ד]], ולאחר פטירתו של ידידו הרב [[אוריאל צימר]], המשיך במקומו את תרגום [[ספר הזכרונות]] ומאז עסק בתרגומים שונים נוספים.
  
בשנת [[תש"ל]] כתב מאמר על שיטת [[הרבי]] בלימוד [[רש"י]], וקיבל הוראה מ[[המזכירות]] לכתוב ספר על שיטת הרבי ברש"י. בשנת [[תש"מ]] יצא לאור הספר עם השם [[כללי רש"י (ספר)|"כללי רש"י"]].
+
בשנת [[תש"ל]] כתב מאמר על שיטת [[הרבי]] בלימוד [[רש"י]], וקיבל הוראה מ[[המזכירות]] לכתוב ספר על שיטת הרבי ברש"י. בשנת [[תש"מ]] יצא לאור הספר עם השם [[כללי רש"י (ספר)|"כללי רש"י"]]. בשנת [[תנש"א]] הוציא מהדורה שניה לספר. בשנים שלאחר מכן ערך את המהדורה השלישית והמורחבת שיצאה ב[[תשע"ח]], בעזרת נכדיו ר' יוסף יצחק בלוי ור' משה לוי יצחק לאופר.
  
 
בחודש [[תמוז]] [[תש"מ]] החל לעבוד ב[[שבועון כפר חב"ד]], שם החל לפרסם מאמרים בשם "דע מה שתשיב", נגד "חוגי ההשקפה" אשר ב[[בני ברק]]. מזכירו של הרבי, הרב [[בנימין קליין]], מעיד כי הרבי התבטא פעם על סגנון כתיבתו "מאמרים מצלצלים"  
 
בחודש [[תמוז]] [[תש"מ]] החל לעבוד ב[[שבועון כפר חב"ד]], שם החל לפרסם מאמרים בשם "דע מה שתשיב", נגד "חוגי ההשקפה" אשר ב[[בני ברק]]. מזכירו של הרבי, הרב [[בנימין קליין]], מעיד כי הרבי התבטא פעם על סגנון כתיבתו "מאמרים מצלצלים"  
שורה 37: שורה 37:
  
 
עם הקמתו של [[מכון לוי יצחק]], החל לעסוק בתרגום ה[[לקוטי שיחות]] מ[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]], ובהמשך העביר את התפקיד לבתו.
 
עם הקמתו של [[מכון לוי יצחק]], החל לעסוק בתרגום ה[[לקוטי שיחות]] מ[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]], ובהמשך העביר את התפקיד לבתו.
+
 
 
בשנת [[תשנ"ה]] מונה לעורך ראשי במכון [[נחלי דב"ש]] שהוקם לעילוי נשמת אחיינו, [[שלום דובער בלוי]].
 
בשנת [[תשנ"ה]] מונה לעורך ראשי במכון [[נחלי דב"ש]] שהוקם לעילוי נשמת אחיינו, [[שלום דובער בלוי]].
  
שורה 52: שורה 52:
 
*ביטאון '''[[פרד"ס חב"ד]]''' בעריכת הרב בלוי.
 
*ביטאון '''[[פרד"ס חב"ד]]''' בעריכת הרב בלוי.
 
*  סדרת לקט ופרט:  
 
*  סדרת לקט ופרט:  
* חלק א' [[תשע"ז]] [[תשורה]] לרגל הגיעו לגיל 80 פ"א שביבים
+
* חלק א' [[תשע"ז]] [[תשורה]] לרגל הגיעו לגיל 80, פ"א שביבים
* חלק ב' [[תשע"ז]] [[תשורה]] לרגל חתונת נכדו צ"ז שביבים
+
* חלק ב' [[תשע"ז]] [[תשורה]] לרגל חתונת נכדו, צ"ז שביבים
* חלק ג' [[תשע"ח]] [[תשורה]] לרגל חתונת נכדתו בת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] קפ"ז שביבים
+
* חלק ג' [[תשע"ח]] [[תשורה]] לרגל חתונת נכדתו בת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], קפ"ז שביבים
* חלק ד' [[תשע"ט]] [[תשורה]] לרגל חתונת נכדו בן הרב [[אליהו וילהלם]] ש"ח שביבים
+
* חלק ד' [[תשע"ט]] [[תשורה]] לרגל חתונת נכדו בן הרב [[אליהו וילהלם]], ש"ח שביבים
* חלק ה' [[תשע"ט]] יצא לייארצייט של אחיו הרב [[יוסל בלוי]] רמ"ד שביבים
+
* חלק ה' [[תשע"ט]] יצא ל[[יארצייט]] של אחיו הרב [[יוסל בלוי]], רמ"ד שביבים
* חלק ו' [[תש"פ]] יצא לקראת [[כ''ד טבת]] רס"ב שביבים
+
* חלק ו' [[תש"פ]] יצא לקראת [[כ"ד טבת]] רס"ב שביבים
* חלק ז' [[תש"פ]] [[תשורה]] לרגל חתונת נכדתו בת הרב [[פרץ אוריאל בלוי]] ע"א שביבים
+
* חלק ז' [[תש"פ]] [[תשורה]] לרגל חתונת נכדתו בת הרב [[פרץ אוריאל בלוי]], ע"א שביבים
חלק ח' תש''פ ק''א שביבים תשורה לרגל יום הולדתו הפ''ד
+
* חלק ח' [[תש"פ]] תשורה לרגל יום הולדתו הפ"ד
  
  

גרסה מ־17:59, 19 במאי 2020

טוביה בלוי5.JPG

הרב טוביה בלוי (יליד שנת תרצ"ו, 1936), מהוגי הדעות, עסקן חבד"י, רב קהילת חב"ד בנוה יעקב, ירושלים וממיסדי בית חנה בעיר.

תולדות חיים

נולד בט"ז אייר תרצ"ו לאביו הרב ברוך יהודה, מראשי פאג"י בירושלים. הרב טוביה הינו נכדו של הרב משה בלוי יושב ראש תנועת 'אגודת ישראל' בארץ הקודש.

בצעירותו התקרב לחסידות בעלזא ולחסידות גור והיה משתתף בקביעות בטישים של האדמו"ר ה'בית ישראל' תוך שהוא צועד לשם על אף הסכנה הכרוכה בכך, בשנת תשי"ג החל להתקרב לרבי באמצעות הרב אברהם לייב קליין שעמד בראשות ישיבת 'המתמידים' בה למד, והיה חסיד חב"ד. יחד עמו, קירב את אחיו הרב יוסף בלוי והרב עמרם בלוי.

נמנה על אלו שעזרו בהדרכה בישיבות הערב של חב"ד בשכונותיה של ירושלים, שהוקמו ביוזמתו, ובראשותו של הרב שמואל אלעזר היילפרין ראש ישיבת תורת אמת בירושלים.

נישא אל רעייתו מרת חנה פרומט בכ' כסלו תשט"ו.

לאחר נישואיו פעל רבות לצד הרב שמואל מנחם מענדל שניאורסון מנהל כולל חב"ד, בהפצת תורת הרבי בקרב הציבור החרדי בירושלים, במסגרת ארגון צעירי אגודת חב"ד ירושלים. בעקבות מחלוקות פנימיות שהתעוררו בשנת תשי"ט בתוך הנהלת צעירי אגודת חב"ד בירושלים הורה הרבי להרב עזריאל זליג סלונים לפטר את חברי הארגון ולהקימו מחדש עם הנהלה חדשה. במסגרת הסדר מחודש, מונה הרב בלוי לצד הרב יהושפט אלפרט והרב צבי אייזנבך כחברי ההנהלה, ושימש בתפקיד זה במשך כשלושים שנה.

בשנת תשל"ה מונה למנהל בית הספר העל-יסודי לבנות בית חנה בירושלים.

פעילות ארצית

הרב בלוי מקבל ד' מינים מהרבי בשנת תשמ"ח. לצידו הרב זאב וולף קסלמן והרב חנוך גליצנשטיין

בתשכ"ו מינהו הרב ישראל לייבוב, יו"ר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש למנכ"ל אגף הפעילות בצא"ח, תפקיד בו שימש עד תשמ"ז.

בתש"ל, הרב שמואל חפר - יו"ר הועד למען שלימות העם - מינהו לחבר בוועד. הרב בלוי נכנס לעבודת הקודש, מונה לסגן יושב ראש הוועד, והיה לאחד מראשי הפעילים בו.

בחודש חשון תשל"ב מונה על ידי הרבי לחבר ב"ועד לקיום המוסדות" שנוהל על ידי הרב עזריאל זעליג סלונים.

פעילות ספרותית

שער ספרו 'נר למשיחי'

בשנת תשי"ט החל לכתוב בביטאון חב"ד, ולאחר פטירתו של ידידו הרב אוריאל צימר, המשיך במקומו את תרגום ספר הזכרונות ומאז עסק בתרגומים שונים נוספים.

בשנת תש"ל כתב מאמר על שיטת הרבי בלימוד רש"י, וקיבל הוראה מהמזכירות לכתוב ספר על שיטת הרבי ברש"י. בשנת תש"מ יצא לאור הספר עם השם "כללי רש"י". בשנת תנש"א הוציא מהדורה שניה לספר. בשנים שלאחר מכן ערך את המהדורה השלישית והמורחבת שיצאה בתשע"ח, בעזרת נכדיו ר' יוסף יצחק בלוי ור' משה לוי יצחק לאופר.

בחודש תמוז תש"מ החל לעבוד בשבועון כפר חב"ד, שם החל לפרסם מאמרים בשם "דע מה שתשיב", נגד "חוגי ההשקפה" אשר בבני ברק. מזכירו של הרבי, הרב בנימין קליין, מעיד כי הרבי התבטא פעם על סגנון כתיבתו "מאמרים מצלצלים"

בעבודתו בעיתון המשיך עד תש"נ, ומאז מיעט לפרסם מאמרים בכתבי העת החב"דיים למעט בחוברות פרדס חב"ד אותו ערך בין השנים תשנ"ז-תשס"ז.

בין השנים תשד"מ - תשמ"ז ערך ביחד עם הרב יצחק יהודה הולצמן את הירחון שלימות.

עם הקמתו של מכון לוי יצחק, החל לעסוק בתרגום הלקוטי שיחות מאידיש ללשון הקודש, ובהמשך העביר את התפקיד לבתו.

בשנת תשנ"ה מונה לעורך ראשי במכון נחלי דב"ש שהוקם לעילוי נשמת אחיינו, שלום דובער בלוי.

בעבר, השתמש הרב בלוי במספר שמות עט ביניהם "א. חוקר", ו"ט. מעלעל", תחתיהם כתב בבטאון חב"ד ובשבועון כפר חב"ד.

חיבוריו

ספרים
חוברות


תרגומים ללשון הקודש

משפחתו

בניו
חתניו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים