חתן תורה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־01:10, 27 בספטמבר 2021 מאת להתראות (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''חתן תורה''' היא העליה השישית בה מסיימים בקריאת התורה של שמחת תורה את קריאת...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ךלחי.png הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

חתן תורה היא העליה השישית בה מסיימים בקריאת התורה של שמחת תורה את קריאת כל חמישה חומשי תורה (החלק האחרון בפרשת וזאת הברכה). עליה זו הינה אחת העליות החשובות ביותר במשך השנה, ובקהילות ישראל נקשרו בה מנהגים שונים וסגולות שונות.

במנהגי חב"ד עליה זו הינה שניה בחשיבותה לעליית חתן בראשית, ונוהגים לומר לפניה 'רשות' מיוחדת למי שמתכבד בעליה זו.

היסטוריה

במנהג ארץ ישראל הקדום, היו מסיימים את קריאת התורה בציבור פעם בשלוש שנים, ובמשך השנים התפשט והתקבע מנהג בבל שמסיימים את התורה מידי שנה בשמחת תורה, ומייד מתחילים מחדש את קריאת פרשת בראשית.

בעוד שקריאת פרשת בראשית בשמחת תורה הינה מנהג בלבד, אין היא חלק מחיוב הקריאה, ובשל כך יש המחשיבים יותר את עליית 'חתן תורה'[1]. האברבנאל מפליג במעלתה של עליה זו, וכותב שהיא נקבעה זכר למעמד ההקהל בבית הקמדש שהמלך היה קורא בתורה, ומזה נשאר המנהג בימינו שהגדול והחשוב שבציבור מסיים את מחזור הקריאה בתורה[2].

הרבי התבטא כי ענינה של עליה זו הוא ה'רצוא', לעומת חתן בראשית שמשמעותו הוא 'שוב'[3].

הלכות ומנהגים

אצל רבותינו נשיאינו היה נהוג בחלק מהשנים לקבל את עליית חתן תורה ובחלק מהשנים את עליית שבת בראשית (אך לבסוף התקבע להשתדל לקבל דווקא את עליית שבת בראשית)[4]. העלייה הזו התייחדה בכך שבשונה מכל שאר ימות השנה היתה זו הפעם היחידה שקראו לרבי בשמו המלא ובשם אביו, וכן יוצא דופן בכך שהרבי לא עולה למפטיר[1][5].

בשונה מקריאה בשבת רגילה שכהנים ולוים לא יכולים לעלות מלבד בעליות הראשונות או בהפטרה, כהנים ולוים יכולים לעלות ל'חתן תורה'[6].

קריאת ה'רשות' לחתן תורה מהווה מעין הודעה שהעולם והתורה ברשותו של היהודי, והם בבחינת 'חתן' שיכולים להשפיע על התורה ועל העולם, כפי שהחתן הוא ה'משפיע' לעומת הכלה[7].

את המכירה של חתן תורה וחתן בראשית עורכים דווקא בשבת בראשית ולא ביום חול כדי להראות את חיבוב וקילוס המצווה, שיהודים מוכנים לפזר עבור התורה ממון רב[8].

בשונה ממנהג העולם, בחב"ד עולים כמה ביחד גם בעליות של חתן תורה ושל חתן בראשית, ואפילו בלי לגשת לבימת הקריאה, וכן אין פורשים טלית מיוחדת על העולים לחתן תורה וחתן בראשית.

  1. 1.0 1.1 אוצר מנהגי חב"ד שמחת תורה עמוד שפג.
  2. אברבנאל על פרשת וילך פרק לא סוף פסוק יח. צויין על ידי הרבי ברשימה שכתב אודות התוועדות שבת בראשית תשכ"ז, נדפס בתורת מנחם חלק מח עמוד 197.
  3. ערב חג השבועות תשכ"ג בעת ביקור הרב אפרים אליעזר יאללעס, תורת מנחם חלק לז עמוד 4.
  4. התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 362. וכן בשיחת שבת פרשת בראשית תשל"ב בתחילתה.
  5. תורת מנחם חלק ט"ו עמוד 135.
  6. לוח כולל חב"ד. מדרכי משה תרס"ט, ב.
  7. התוועדויות תשנ"ב חלק א' עמוד 169.
  8. תורת מנחם חלק כא עמוד 133.