פתיחת התפריט הראשי

קישורי התנאיםעריכה

 
אדמו"ר הריי"צ בצעירותו

לקראת שידוכיו הוצעו לאדמו"ר הריי"צ שלוש הצעות, שתיים מהן בנות עשירים שהתחייבו להעניק נדוניה‎ גדולה, והשלישית הייתה הרבנית נחמה דינה, שהוריה היו עניים. אדמו"ר הרש"ב בחר דווקא בהצעת שידוך זו[1], על פני שתי הצעות אחרות בנימוק שרצונו שבנו יחידו הריי"צ יתחתן עם בת המשפחה[2].

התנאים בין אדמו"ר הריי"צ והרבנית נחמה דינה שניאורסון נחתמו בכ"ח בסיון תרנ"ו בעיירה אליווקא, במשך שבוע התוועדו הורי הכלה והחתן בחודש תמוז כהמשך לקישורי תנאים.

אדמו"ר הריי"צ נשאר כמה ימים אחרי באליווקא יחד עם דודו הרז"א, במהלך אותם ימים הרז"א סיפר לו סיפורים חסידיים, בי"א תמוז חזר אדמו"ר הריי"צ עם דודו הרז"א בחזרה לליובאוויטש.

עקב גילה הצעיר של הכלה (בת 15), החתונה התקיימה כעבור יותר משנה[3].

בין קישורי התנאים לחתונהעריכה

בט"ז אב נסע אדמו"ר הריי"צ לויטבסק ושמע סיפורים מסבתו הרבנית חיה מושקא.

בזמן שבין קישורי התנאים לחתונה היו אדמו"ר הריי"צ ואביו נוסעים לטיולים שבמהלכם היה אדמו"ר הרש"ב מכין את בנו לקראת החתונה.

החתונהעריכה

ביום שישי[4] פרשת תצא י"ג אלול תרנ"ז, בהיותו בגיל 17, התקיימה החתונה בעיירה ליובאוויטש. ביום חתונתו חבש החתן שטריימל ובאותו מעמד אמר לו אביו שיברך שהחיינו. לאחר החופה הובילו אדמו"ר הרש"ב וקהל רב את החתן והכלה בשירה, אל האולם בו נערכה הסעודה. בדרך אמר אדמו"ר הרש"ב לבנו: "וחזקת והיית לאיש". הסעודה נערכה בזאל הגדול שבליובאוויטש. בשעת הסעודה הסתובב אדמו"ר הרש"ב יחד עם שלושה חסידים (ר' מאיר מרדכי צ'רנין, ר' יעקב קאפיל זליקסון ור' שלמה חיים קוטאין) לוודא שהמלצרים מחלקים אוכל לכולם ואדמו"ר הרש"ב אמר עם כל אחד 'לחיים'. כמו כן, אמר אדמו"ר הרש"ב הרבה דרושי חסידות. לאחר החתונה התגוררו הזוג בחדר שנבנה סמוך לדירת אדמו"ר הרש"ב.

בסעודת השבע ברכות, ביום ראשון ט"ו אלול תרנ"ז, הודיע אדמו"ר הרש"ב על החלטתו לייסד את ישיבת תומכי תמימים בה ילמדו נגלה וחסידות.

ביום שלישי י"ז אלול בחר אדמו"ר הרש"ב בשמונה עשר תלמידים שהיו לגרעין בראשון של תומכי תמימים.

מיד אחרי החתונה מונה אדמו"ר הריי"צ למנהל ישיבת תומכי תמימים שזה עתה הוקמה.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים

  1. שהציע הרה"ח ר' אשר מניקולייב (תשורה משפחת צירקינד עמוד 10, מסיפורי הרב גרונר).
  2. בעת השידוך שלי נדברו ג' שידוכים, שניים – עם שני גבירים שנתנו הרבה נדן, ואחד – זה של הרבנית נחמה דינה, שזה היה שידוך עני, שגם על צורכי החתונה היה צריך אאמו"ר [הרש"ב] נ"ע ליתן. אמי זקנתי הרבנית רבקה נ"ע עם החסידים החזיקו אודות שידוך עם הגביר, וכש­נכנסו לשאול פי אאמו"ר [הרש"ב], אמר: אברהם היה לו בן יחיד ורצה להשיאו לבני משפחתו. ואחר-כך בערב יום-הכיפורים נכנס אאמו"ר לאמי זקנתי הרבנית רבקה ע"ה לבקש מחילה עבור זה, וענתה לו: ייתן לך השם יתברך התעוררות תשובה אמיתית ופתיחת הלב והתגלות הנקודה, אם ימחול לנו השם יתברך כמו שאני מוחלת לך, אז נהיה טהורים ונקיים. (ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז ע' 172)
  3. מדוע התאחרה חתונת הרבי ביותר משנה? - שטורעם
  4. הרבי העיר שיש לברר האם החתונה הייתה ביום שישי עצמו או בליל שישי, מפאת המנהגים הקשורים במשפחת בית הרב בחתונה, אמירת מאמרי דא"ח באריכות, ועוד, ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות שיז.