הבדלים בין גרסאות בדף "חסידות סאטמר"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (לא קשור למקום זה בעמוד)
(24 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:טיטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי משה טייטלבוים]]'''חסידות סאטמר''' היא חצר הונגרית בסגנון חסידי שהפכה בארצות-הברית להיות מהגדולה שבחצרות, שמקורה בעיר 'סאטו מארה' שב[[רומניה]]. מייסדה היה הרב [[יואל טייטלבוים]] ואחריו הנהיג את החצר אחיינו, הרב [[משה טייטלבוים]], ששימש גם כנשיא [[העדה החרדית]]. לאחר פטירתו בשנת [[תשס"ו]] התפצלה החצר בין שני בניו, הרב [[אהרן טייטלבוים]] והרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] (המכונה זלמן לייב). מרכזי החצר היום הם ב[[וויליאמסבורג]]. חסידי סאטמר גרים גם ב[[ארץ ישראל]], בעיקר ב[[ירושלים]] וב[[בני ברק]] (ב"שיכון סאטמר" בעיר, שבו מתגוררות כ-250 משפחות).
+
[[קובץ:טיטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי משה טייטלבוים]]
 +
[[קובץ:כפר חב"ד על וכטר וקארף.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 110) בו מדווח על הרב [[פנחס קארף]] והרב [[מנחם מענדל וכטר]] ([[אלול]] [[תשמ"ג]])]]
 +
 
 +
'''חסידות סאטמר''' היא חצר הונגרית בסגנון חסידי שהפכה בארצות-הברית להיות מהגדולה שבחצרות, שמקורה בעיר 'סאטו מארה' שב[[רומניה]]. מייסדה היה הרב [[יואל טייטלבוים]] ואחריו הנהיג את החצר אחיינו, הרב [[משה טייטלבוים]], ששימש גם כנשיא [[העדה החרדית]]. לאחר פטירתו בשנת [[תשס"ו]] התפצלה החצר בין שני בניו, הרב [[אהרן טייטלבוים]] והרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] (המכונה זלמן לייב). מרכזי החצר היום הם ב[[וויליאמסבורג]]. חסידי סאטמר גרים גם ב[[ארץ ישראל]], בעיקר ב[[ירושלים]] וב[[בני ברק]] (ב"שיכון סאטמר" בעיר, שבו מתגוררות כ-250 משפחות).
  
 
==הקשר עם חב"ד==
 
==הקשר עם חב"ד==
[[קובץ:כפר חב"ד על וכטר וקארף.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 110) בו מדווח על הרב [[פנחס קארף]] והרב [[מנחם מענדל וכטר]] ([[אלול]] [[תשמ"ג]])]]
+
רבי משה היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]] כדי לבקשו להגן על סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין ה[[ציונים]]. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. ב[[התוועדות]] שנערכה לאחר מכן ב[[י"ב בתמוז]] הזכיר הרבי את העניין{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב"ד און ליין]}}.
רבי משה היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]] כדי לבקשו להגן על סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. ב[[התוועדות]] שנערכה לאחר מכן ב[[י"ב בתמוז]] הזכיר הרבי את העניין{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב"ד און ליין]}}.
+
 
 +
בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים בין [[חסידות חב"ד]] וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ופעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל]]. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאוהל והביאו לשם פגר של חזיר. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאוהל ולבקש את מחילתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה, בעוד שהשני סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר{{מקור}}.
 +
 
 +
בקיץ [[תשמ"ג]] הרב [[אברהם מענדל וכטר]] - חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב"ד והשפיע גם על אחרים לעשות כמוהו- הוכה קשות על ידי בריונים מחסידי סאטמר, [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות הראש|פיאותיו]] נגזזו, ולבסוף הושלך על ידם מחוסר [[בגד|בגדים]], לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא ב[[ויליאמסבורג]], נגזז זקנו. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. הרבי התייחס לכך בהתוועדות [[חג הגאולה י"ב תמוז]] באותה שנה, ומחה בחריפות נגד עושי המעשה (בקשרו זאת לאירועי [[מאסר אדמו"ר הריי"צ]] - שאפילו היהודים ש"שנו ופירשו" שהיו בין ה[[יבסקציה|יבסקים]] שאסרו וחקרו את [[הרבי הריי"צ]], לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו), נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49906&st=&pgnum=48&hilite= התוועדויות תשמ"ג, ד, ע' 1752].}}.
  
בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים בין [[חסידות חב"ד]] וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ופעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל]]. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאהל והביאו לשם פגר של חזיר. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאהל ולבקש את מחילתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה. חסיד אחר סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר{{מקור}}.
+
בעקבות אירועים אלו, הורו רבני חב"ד שלא לסמוך על מאכלים המיוצרים תחת הכשרות של חסידי סאטמר, וכן הרבי אמר שיש לחשוש האם לצרף למניין יהודים כאלו שאין להם בושת פנים לנהוג כך, היות ומסימני עם ישראל הוא "ביישנים רחמנים וגומלי חסדים".
  
בקיץ [[תשמ"ג]] הרב [[אברהם מענדל וכטר]] - חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב"ד - הוכה קשות על ידי בריונים מחסידי סאטמר, [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות|פיאותיו]] נגזזו, ולבסוף הושלך על ידם מחוסר [[בגד|בגדים]], לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא, נגזז זקנו. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. הרבי התייחס לכך בהתוועדות [[חג הגאולה יתמוז]] באותה שנה, ומחה בחריפות נגד עושי המעשה (בקשרו זאת לאירועי [[מאסר אדמו"ר הריי"צ]] - שאפילו היהודים ש"שנו ופירשו" שהיו בין ה[[יבסקציה|יבסקים]] שאסרו וחקרו את [[הרבי הריי"צ]], לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו), נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49906&st=&pgnum=48&hilite= התוועדויות תשמ"ג, ד, ע' 1752].}}.
+
בשנת [[תשמ"ה]], בעקבות דברי זלזול ו[[ליצנות]] שנכתבו ב[[עיתון]] "[[דער איד]]" שבהוצאת סאטמר כנגד לימוד [[הרמב"ם היומי]], [[מים אחרונים]] ונצחיות [[תורת החסידות]] ו[[הפצת המעיינות|הפצתה]], הורה הרבי שלא לקרוא בעיתון משום [[ביטול תורה]], [[ליצנות|מושב לצים]] וחשש לחלישות באמונה בתורת החסידות{{הערה|1={{ציטוטון|בהמשך למדובר לעיל אודות אלו שעושים "[[ליצנות]]" מלימוד [[הרמב"ם]] וכיוצא בו – יש צורך להבהיר ולהזהיר שלא יכנסו עמהם לוויכוחים כלל ועיקר, לא בכתב ובדפוס ולא בעל פה, ולא יהיה עסק עמהם כלל וכלל – "לא מהם ולא מהמונם"!{{ש}}
 +
ומה שמדובר אודותם – אין זה אלא מפני שבעוונותינו הרבים ישנם יהודים תמימים שמתפעלים ומתבלבלים מדבריהם, בחשבם: "למה עשה ה' ככה" שיכתבו דברים כאלה על ידי יהודי עטור ב[[זקן]] ו[[פיאות הראש|פאות]]?!{{ש}}
 +
כנראה שכחו שאותם יהודים עטורי [[זקן]] ו[[פיאות הראש|פאות]] – גזזו את זקנו ופאותיו של יהודים אחרים!{{ש}}
 +
ולכן, לא יהיה לאף אחד עסק עמהם – "לא מהם ולא מהמונם", ופשיטא שלא יקראו ה"עיתונים" שלהם , שכן נוסף על ה"[[ביטול תורה]]" שבדבר, יש בזה איסור גמור: "ובמושב לצים לא ישב"!{{ש}}
 +
ו"מצוה" גוררת "מצוה" -  מדברי ליצנות לדברים שעלולים לגרום לחלישות באמונה ב[[תורת החסידות]], בין אם זו ה"סיסמא" ש"נשתכחה תורת [[הבעל שם טוב]]" או הטענה ש[[אדמו"ר הזקן]] כתב את דבריו עבור "[[אנ"ש|אנשי שלומנו]]" בלבד – דברים שהם '''שקר גמור!'''...{{ש}}
 +
ואף על פי כן בא אותו '''"מחוצף"''' וכותב ומדפיס '''דברי שקר!'''{{ש}}
 +
ולא עוד, אלא שמנסה לתלות עצמו באילן גדול, בה בשעה שאין כל יסוד לכך, ואדרבה, על ידי זה מושך את רבו למקום שבו הוא נמצא – "מגלין רבו עימו" – למקום הליצנות!{{ש}}
 +
ובכל אופן, מכיון שהקריאה ב"עיתונים"  שלהם עלולה להביא לתוצאות בלתי רציות – הרי קריאה זו היא '''איסור גמור!'''}} [[תורת מנחם התוועדויות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=210 תשמ"ה חלק ד' עמוד 2227 והילך] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=202וראה שם עמוד 2219])(ההדגשות והגרשיים במקור)}}. כמו"כ הזכיר הרבי מלך המשיח שלא ילכו לבתי כנסת שלהם ולא ינסו לקרב אותם ו"יבוא בעל הכרם ויטול את כרמו".
  
 
כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב"ד{{הערה|1=ראו גם [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחב"ד אצל אדמו"רי סאטמר{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}.
 
כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב"ד{{הערה|1=ראו גם [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחב"ד אצל אדמו"רי סאטמר{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}.
שורה 14: שורה 27:
  
 
==רבי אהרן טייטלבוים==
 
==רבי אהרן טייטלבוים==
[[קובץ:אהרן טייטלבוים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אהרן טייטלבוים אצל ה[[שליח]] במרילנד, הרב לוי שמטוב ([[שבט]] [[תשע"א]])]]
+
{{דמות
רבי אהרן טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר, נפגש ב[[חודש אייר]] בשנת [[תשס"ח]] עם שני שלוחים של הרבי בביתו בקריית יואל במונרו. הפגישה נמשכה כחצי שעה והשלוחים העניקו לאדמו"ר ספר בנושא [[גאולה ומשיח]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38133 השליח בפרינסטון, הרב דוד דובוב וראש מכון הסמיכה לרבנות במוריסטון, הרב חיים שפירא בפגישה עם האדמו"ר מסאטמר] - {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשס"ט]], בעקבות הפיגע בבית חב"ד בבומביי, דיבר על מעלת מפעל השליחות של הרבי כשהוא מתבטא {{ציטוטון|בית חב"ד הוא מקום קדוש}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42890 האדמו"ר מסאטמר: "בית חב"ד הוא מקום קדוש"] - {{אינפו}}.}} ובעצמו גם ביקר במספר בתי חב"ד בעולם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44254 רבי אהרן יחד עם האדמו"ר מפאפא בבית חב"ד בפלאם ספרינגרס]. [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59484 רבי אהרן טיילבוים בבית חב"ד במרילנד] וכן ב[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 בפאלם ספרינקס, קליפורניה] -{{אינפו}}.}}.
+
|שם=רבי אהרן טייטלבוים
 +
|תמונה= [[קובץ:אהרן טייטלבוים.jpg|מרכז|250px]]
 +
|כינוי=האדמו"ר מסאטמר
 +
|תיאור=
 +
|תאריך לידה=
 +
|מקום לידה=[[ו' חשוון]] [[תש"ח]]
 +
|תאריך פטירה=
 +
|מקום פטירה=
 +
|מקום פעילות=העיירה קריית יואל, פלח מונרו שבניו יורק
 +
|תפקידים נוספים=[[רב]] ו[[אב"ד]] קריית יואל ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבות]] סאטמר שבה
 +
|רבותיו=
 +
|תלמידיו=
 +
|חיבוריו=כ-27 ספרי שו"ת דרשות וחידושים
 +
|השתייכות=חסידות סאטמר
 +
}}
 +
[[קובץ:אהרן טייטלבוים.jpg|ימין|ממוזער|250px|רבי אהרן טייטלבוים אצל ה[[שליח]] במרילנד, הרב לוי שמטוב ([[שבט]] [[תשע"א]])]]
 +
 
 +
רבי '''אהרן טייטלבוים''' הוא האדמו"ר מסאטמר-קריית יואל ומכהן גם כרבה ו[[ראש ישיבה|כראש]] [[ישיבה|ישיבות]] סאטמר שבה.
 +
===תולדות חיים===
 +
נולד ב[[ניו יורק]] [[ו' חשוון]] [[תש"ח]] לאביו הרב משה טייטלבוים{{הערה|שאז כיהן כאדמו"ר של חסידות סיגעט כממשיך לאחיו רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים שניספה בשואה ועל שמו נקרא בנו השני רבי[[יקותיאל יהודה טייטלבוים]]}} ולאימו מרת פעסיל לאה{{הערה|בתו של הרב אהרן טייטלבוים ששימש כרב ואב"ד בערים וואלווא ונירבטור שעל שמו נקרא}}, כ[[:קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן|דור שמיני]] ל[[אדמו"ר הזקן]] דרך אביו{{הערה|1=ייחוסו של אביו לאדמו"ר הזקן ב[[ספר הצאצאים]] (מספר 123) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29063&st=&pgnum=342&hilite= עמוד 389]}}.
 +
 
 +
לאחר שלמד בבחרותו בישיבת 'עצי חיים-סיגעט', נשא בשנות הכ"פים את מרת סאשה, ביתו של האדמו"ר מ[[ויז'ניץ]]-[[בני ברק]] - רבי [[משה יהושע הגר]], אז התיישב בבני ברק ולמד ב'כולל [[חזון איש]]'. בשנת [[תשכ"ז]] נשלח על ידי אביו לשמש כ[[ר"מ]] בישיבת סיגעט שב[[ניו יורק]].
 +
 
 +
בשנת [[תש"מ]] מונה לראש ישיבות סאטמר בקריית יואל{{הערה|קריית יואל הייתה אחת משלושת העיירות המרכיבות את העיר מונרו בניו יורק, שנוסדה על ידי חסידי סאטמר בשנת [[תשל"ז]] בעקבות הוראת רבי [[יואל טייטלבוים]] לייסד יישוב עבור קהילת חסידי סאטמר שיהיה מנותק מהשפעת העולם על חסידיו, מתוך התרשמות מיוזמת [[חסידות סקווירא]] - העיירה "ניו סקוור" ("סקווירא החדשה"). בשנת [[תשע"ח]] הוחלט לאחר [[משאל עם]] להפריד את קריית יואל ממונרו ולהפוך אותה לעיר עצמאית, שתקרא בשם "טאון פאלם טרי" - ב[[אנגלית]]:"עצי דקל" - פרוש שם משפחתם של האדמו"רים "טייטלבוים" - "עצי [[דקל]]", בה ראש העיר יהיה כפוף למנהיגות האדמו"ר}}, ובשנת [[תשמ"ג]] התמנה לרבה של העיירה. במשך שנים רבות שימש כדיין בית הדין של "התאחדות הרבנים דארצות הברית וקנדא".
 +
 
 +
לאחר פטירת רבי משה בשנת [[תשס"ו]], חלה להתנהל מחלוקת בין תומכיו כממשיך אביו כהאדמו"ר של חסידות סאטמר, רבי יקותיאל יהודה, על רקע שני צוואות סותרות של רבי משה, כשהראשונה שבהם (משנת [[תשנ"ו]]) מייעדת את רבי אהרן כממשיך, בעוד שהצוואה השנייה שנכתבה (משנת [[תשס"ב]]) מייעדת לכך את רבי יקותיאל, כמו גם החזרת רבי יקותיאל מכהונתו כרבה של קהילת סאטמר בירושלים ולמנותו לרב בשכונת [[ויליאמסבורג]] (בשנת [[תשנ"ט]]). בפועל, שני הבנים מנהלים את שני זרמי החסידות בשני המקומות בהם שימשו כרבנים לפני כן: רבי אהרן מכהן כהאדמו"ר מסאטמר-קריית יואל, בנוסף לשלושת אלפים מתוך שמונת אלפים חסידי סאטמר שב[[ויליאמסבורג]], ואילו ר' יקותיאל יהודה מכהן כאדמו"ר לכחמשת אלפים מתוך שמונת אלפים חסידי סאטמר שב[[ויליאמסבורג]]{{הערה|ר' משה אף התבטא פעם:'''"יש לי שני בנים הראויים לכהן בקודש, רבי אהרן ורבי יקותיאל יהודה. את הרבנות נותן אני לשניהם. לגבי האדמו"רות - שכל אחד יפנה לאן שליבו חפץ, שכן אינני יכול לכפות דבר"'''}}.
 +
 
 +
===קשריו לחב"ד===
 +
רבי אהרן טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר, נפגש ב[[חודש אייר]] בשנת [[תשס"ח]] עם שני שלוחים של הרבי בביתו בקריית יואל במונרו. הפגישה נמשכה כחצי שעה והשלוחים העניקו לאדמו"ר ספר בנושא [[גאולה ומשיח]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38133 השליח בפרינסטון, הרב דוד דובוב וראש מכון הסמיכה לרבנות במוריסטון, הרב חיים שפירא בפגישה עם האדמו"ר מסאטמר] - {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשס"ט]], בעקבות [[הפיגוע בבית חב"ד בומביי]], דיבר על מעלת מפעל השליחות של הרבי כשהוא מתבטא {{ציטוטון|בית חב"ד הוא מקום קדוש}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42890 האדמו"ר מסאטמר: "בית חב"ד הוא מקום קדוש"] - {{אינפו}}.}} ובעצמו גם ביקר במספר בתי חב"ד בעולם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44254 רבי אהרן יחד עם האדמו"ר מפאפא בבית חב"ד בפלאם ספרינגרס]. [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59484 רבי אהרן טיילבוים בבית חב"ד במרילנד] וכן ב[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 בפאלם ספרינקס, קליפורניה] -{{אינפו}}.}}.
  
 
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, ומשלחת רבני ועסקני חב"ד באו לנחמו. המשלחת הייתה בראשות המרא דאתרא וחבר ה[[בד"צ בקראון הייטס]], הרב [[אהרון יעקב שווי]] ומזכירו של [[הרבי]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] יחד עם שלוחים ועסקנים חב"דים{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 חב"ד אינפו].}}.
 
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, ומשלחת רבני ועסקני חב"ד באו לנחמו. המשלחת הייתה בראשות המרא דאתרא וחבר ה[[בד"צ בקראון הייטס]], הרב [[אהרון יעקב שווי]] ומזכירו של [[הרבי]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] יחד עם שלוחים ועסקנים חב"דים{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 חב"ד אינפו].}}.
 +
 +
כששמע במהלך ראיון כי המראיין{{הערה|בראיון לר' [[אריה ארליך]], בראיון לעיתון 'משפחה'. גליון מס' 1254}} מקורב ל[[ליובאוויטש]] אמר:"אגיד לך סוד -אני ליובאוויטשער אייניקל (היינו, [[ספר הצאצאים|צאצא]] ל[[אדמו"ר הזקן]])"
  
 
==רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים==
 
==רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים==
שורה 27: שורה 70:
  
 
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים]]. משלחת חבדי"ת בראשות הרב יהודה לייב גרונר מזכירו של הרבי ומספר מעסקני חב"ד הגיעה לנחמו{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 חב"ד אינפו].}}.
 
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים]]. משלחת חבדי"ת בראשות הרב יהודה לייב גרונר מזכירו של הרבי ומספר מעסקני חב"ד הגיעה לנחמו{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 חב"ד אינפו].}}.
{{סדרה|הקודם=-האדמו"ר [[משה רבי טייטלביום]] מסאטמר|רשימה=אדמו"רי [[סאטמר]]|שנה=?|הבא=-}}
+
 
 +
לאחרונה ביקש שיביאו לו בשביל חג הפסח יין שמיוצר ע"י חסידי ליובאוויטש דוקא {{דרוש מקור}}
  
 
== קישורים חיצוניים ==
 
== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 האדמו"ר מסאטמר מדבר על אדמו"ר הזקן]
+
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 האדמו"ר מסאטמר מדבר על אדמו"ר הזקן]{{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 האדמו"ר מסאטמר ביקר את הרב החב"די]
+
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 האדמו"ר מסאטמר ביקר את הרב החב"די]{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24543 האדמו"ר מסאטמר בביקור בביתו של הרב לנדא]
+
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24543 האדמו"ר מסאטמר בביקור בביתו של הרב לנדא]{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45166 האדמו"ר מסאטמר בספר הצאצאים של האדמו"ר הזקן]
+
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45166 האדמו"ר מסאטמר בספר הצאצאים של האדמו"ר הזקן]{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55681 האדמו"ר מסאטמר במכתב עידוד לרובאשקין]
+
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55681 האדמו"ר מסאטמר במכתב עידוד לרובאשקין]{{אינפו}}
 +
*[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%95/ האדמו"ר ר' [[אהרן טייטלבוים|אהרן מסאטמר]] מתפעל מהתמימים ב[[פוסטוויל אייווה]]].
 +
*[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-317/ האדמו"ר ר' [[אהרן טייטלבוים|אהרן מסאטמר]] עורך '[[מבצעים]]' בבית חב"ד בפאלם ספרינג]{{אינפו}}
 +
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/31/322933771710.html המשלחת הסודית מסאטמר לליובאוויטש]{{בית משיח}}
  
 
== ראו גם ==
 
== ראו גם ==
*[[יואל טייטלבום]]
+
*[[יואל טייטלבוים]]
 
*[[מונרו]]
 
*[[מונרו]]
 
*[[ויליאמסבורג]]
 
*[[ויליאמסבורג]]
שורה 43: שורה 90:
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{חצרות}}
 
{{חצרות}}
 +
{{סדרה|הקודם=-האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים]] מסאטמר|רשימה=אדמו"רי [[סאטמר]]|שנה=?|הבא=-}}
 
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
 
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
 +
[[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר|*]]

גרסה מ־11:36, 30 באוקטובר 2018

רבי משה טייטלבוים
שער שבועון כפר חב"ד (גיליון 110) בו מדווח על הרב פנחס קארף והרב מנחם מענדל וכטר (אלול תשמ"ג)

חסידות סאטמר היא חצר הונגרית בסגנון חסידי שהפכה בארצות-הברית להיות מהגדולה שבחצרות, שמקורה בעיר 'סאטו מארה' שברומניה. מייסדה היה הרב יואל טייטלבוים ואחריו הנהיג את החצר אחיינו, הרב משה טייטלבוים, ששימש גם כנשיא העדה החרדית. לאחר פטירתו בשנת תשס"ו התפצלה החצר בין שני בניו, הרב אהרן טייטלבוים והרב יקותיאל יהודה טייטלבוים (המכונה זלמן לייב). מרכזי החצר היום הם בוויליאמסבורג. חסידי סאטמר גרים גם בארץ ישראל, בעיקר בירושלים ובבני ברק (ב"שיכון סאטמר" בעיר, שבו מתגוררות כ-250 משפחות).

הקשר עם חב"ד

רבי משה היה אצל הרבי בשנת תשי"ח כדי לבקשו להגן על סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. בהתוועדות שנערכה לאחר מכן בי"ב בתמוז הזכיר הרבי את העניין[1].

בתקופת מבצע אנטבה היו חיכוכים בין חסידות חב"ד וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. בחודש טבת שנת תשל"ז נזרקו אבנים על טנק מבצעים ופעם קשקשו חסידי סאטמר על האוהל. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאוהל והביאו לשם פגר של חזיר. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאוהל ולבקש את מחילתו של אדמו"ר הריי"צ. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה, בעוד שהשני סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר[דרוש מקור].

בקיץ תשמ"ג הרב אברהם מענדל וכטר - חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב"ד והשפיע גם על אחרים לעשות כמוהו- הוכה קשות על ידי בריונים מחסידי סאטמר, זקנו ופיאותיו נגזזו, ולבסוף הושלך על ידם מחוסר בגדים, לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב פנחס קארף שמסר שיעור תניא בויליאמסבורג, נגזז זקנו. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. הרבי התייחס לכך בהתוועדות חג הגאולה י"ב תמוז באותה שנה, ומחה בחריפות נגד עושי המעשה (בקשרו זאת לאירועי מאסר אדמו"ר הריי"צ - שאפילו היהודים ש"שנו ופירשו" שהיו בין היבסקים שאסרו וחקרו את הרבי הריי"צ, לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו), נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה[2].

בעקבות אירועים אלו, הורו רבני חב"ד שלא לסמוך על מאכלים המיוצרים תחת הכשרות של חסידי סאטמר, וכן הרבי אמר שיש לחשוש האם לצרף למניין יהודים כאלו שאין להם בושת פנים לנהוג כך, היות ומסימני עם ישראל הוא "ביישנים רחמנים וגומלי חסדים".

בשנת תשמ"ה, בעקבות דברי זלזול וליצנות שנכתבו בעיתון "דער איד" שבהוצאת סאטמר כנגד לימוד הרמב"ם היומי, מים אחרונים ונצחיות תורת החסידות והפצתה, הורה הרבי שלא לקרוא בעיתון משום ביטול תורה, מושב לצים וחשש לחלישות באמונה בתורת החסידות[3]. כמו"כ הזכיר הרבי מלך המשיח שלא ילכו לבתי כנסת שלהם ולא ינסו לקרב אותם ו"יבוא בעל הכרם ויטול את כרמו".

כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי אהרן טייטלבום ורבי יקותיאל יהודה טייטלבום, הינם ידידי חב"ד[4]. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחב"ד אצל אדמו"רי סאטמר[5].

בחודש אדר תש"ע, הבהיר הרב ישראל יוסף הנדל רבה של קהילת חב"ד במגדל העמק, כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ובעלז, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.[6]

רבי אהרן טייטלבוים

רבי אהרן טייטלבוים
[[קובץ:
אהרן טייטלבוים.jpg
|250px]]
האדמו"ר מסאטמר
ו' חשוון תש"ח
מקום פעילות העיירה קריית יואל, פלח מונרו שבניו יורק
השתייכות חסידות סאטמר
תפקידים נוספים רב ואב"ד קריית יואל וראש ישיבות סאטמר שבה
חיבוריו כ-27 ספרי שו"ת דרשות וחידושים
רבי אהרן טייטלבוים אצל השליח במרילנד, הרב לוי שמטוב (שבט תשע"א)

רבי אהרן טייטלבוים הוא האדמו"ר מסאטמר-קריית יואל ומכהן גם כרבה וכראש ישיבות סאטמר שבה.

תולדות חיים

נולד בניו יורק ו' חשוון תש"ח לאביו הרב משה טייטלבוים[7] ולאימו מרת פעסיל לאה[8], כדור שמיני לאדמו"ר הזקן דרך אביו[9].

לאחר שלמד בבחרותו בישיבת 'עצי חיים-סיגעט', נשא בשנות הכ"פים את מרת סאשה, ביתו של האדמו"ר מויז'ניץ-בני ברק - רבי משה יהושע הגר, אז התיישב בבני ברק ולמד ב'כולל חזון איש'. בשנת תשכ"ז נשלח על ידי אביו לשמש כר"מ בישיבת סיגעט שבניו יורק.

בשנת תש"מ מונה לראש ישיבות סאטמר בקריית יואל[10], ובשנת תשמ"ג התמנה לרבה של העיירה. במשך שנים רבות שימש כדיין בית הדין של "התאחדות הרבנים דארצות הברית וקנדא".

לאחר פטירת רבי משה בשנת תשס"ו, חלה להתנהל מחלוקת בין תומכיו כממשיך אביו כהאדמו"ר של חסידות סאטמר, רבי יקותיאל יהודה, על רקע שני צוואות סותרות של רבי משה, כשהראשונה שבהם (משנת תשנ"ו) מייעדת את רבי אהרן כממשיך, בעוד שהצוואה השנייה שנכתבה (משנת תשס"ב) מייעדת לכך את רבי יקותיאל, כמו גם החזרת רבי יקותיאל מכהונתו כרבה של קהילת סאטמר בירושלים ולמנותו לרב בשכונת ויליאמסבורג (בשנת תשנ"ט). בפועל, שני הבנים מנהלים את שני זרמי החסידות בשני המקומות בהם שימשו כרבנים לפני כן: רבי אהרן מכהן כהאדמו"ר מסאטמר-קריית יואל, בנוסף לשלושת אלפים מתוך שמונת אלפים חסידי סאטמר שבויליאמסבורג, ואילו ר' יקותיאל יהודה מכהן כאדמו"ר לכחמשת אלפים מתוך שמונת אלפים חסידי סאטמר שבויליאמסבורג[11].

קשריו לחב"ד

רבי אהרן טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר, נפגש בחודש אייר בשנת תשס"ח עם שני שלוחים של הרבי בביתו בקריית יואל במונרו. הפגישה נמשכה כחצי שעה והשלוחים העניקו לאדמו"ר ספר בנושא גאולה ומשיח[12]. בשנת תשס"ט, בעקבות הפיגוע בבית חב"ד בומביי, דיבר על מעלת מפעל השליחות של הרבי כשהוא מתבטא "בית חב"ד הוא מקום קדוש"[13] ובעצמו גם ביקר במספר בתי חב"ד בעולם[14].

בחודש תמוז שנת תש"ע נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, ומשלחת רבני ועסקני חב"ד באו לנחמו. המשלחת הייתה בראשות המרא דאתרא וחבר הבד"צ בקראון הייטס, הרב אהרון יעקב שווי ומזכירו של הרבי הרב יהודה לייב גרונר יחד עם שלוחים ועסקנים חב"דים[15].

כששמע במהלך ראיון כי המראיין[16] מקורב לליובאוויטש אמר:"אגיד לך סוד -אני ליובאוויטשער אייניקל (היינו, צאצא לאדמו"ר הזקן)"

רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים

הרב לייבל גרונר (עומד מימין) בניחום אבלים אצל האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה מסאטמר

רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר השתתף במספר התוועדויות של הרבי בשנים תשכ"ד ותשכ"ה. גבאו של האדמו"ר העיד כי רבו עוסק בקביעות בספרי חב"ד, ולומד תניא, ליקוטי תורה ותורה אור.

בחודש סיון שנת תשס"ט ביקר בעיירה ווטרבורי בקונטיקט, שם נפגש עם השליח במקום, הרב יוסי אייזנבך שאף העניק לאדמו"ר ספר מאמרים מהאדמו"ר הזקן וכן מגילת ייחוסין בה נראה ייחוסו של האדמו"ר מסאטמר דור אחרי דור עד לאדמו"ר הזקן[17].

בחודש תמוז שנת תש"ע נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים. משלחת חבדי"ת בראשות הרב יהודה לייב גרונר מזכירו של הרבי ומספר מעסקני חב"ד הגיעה לנחמו[18].

לאחרונה ביקש שיביאו לו בשביל חג הפסח יין שמיוצר ע"י חסידי ליובאוויטש דוקא [דרוש מקור]

קישורים חיצוניים

ראו גם

הערות שוליים

  1. חב"ד און ליין
  2. התוועדויות תשמ"ג, ד, ע' 1752.
  3. "בהמשך למדובר לעיל אודות אלו שעושים "ליצנות" מלימוד הרמב"ם וכיוצא בו – יש צורך להבהיר ולהזהיר שלא יכנסו עמהם לוויכוחים כלל ועיקר, לא בכתב ובדפוס ולא בעל פה, ולא יהיה עסק עמהם כלל וכלל – "לא מהם ולא מהמונם"!
    ומה שמדובר אודותם – אין זה אלא מפני שבעוונותינו הרבים ישנם יהודים תמימים שמתפעלים ומתבלבלים מדבריהם, בחשבם: "למה עשה ה' ככה" שיכתבו דברים כאלה על ידי יהודי עטור בזקן ופאות?!
    כנראה שכחו שאותם יהודים עטורי זקן ופאות – גזזו את זקנו ופאותיו של יהודים אחרים!
    ולכן, לא יהיה לאף אחד עסק עמהם – "לא מהם ולא מהמונם", ופשיטא שלא יקראו ה"עיתונים" שלהם , שכן נוסף על ה"ביטול תורה" שבדבר, יש בזה איסור גמור: "ובמושב לצים לא ישב"!
    ו"מצוה" גוררת "מצוה" - מדברי ליצנות לדברים שעלולים לגרום לחלישות באמונה בתורת החסידות, בין אם זו ה"סיסמא" ש"נשתכחה תורת הבעל שם טוב" או הטענה שאדמו"ר הזקן כתב את דבריו עבור "אנשי שלומנו" בלבד – דברים שהם שקר גמור!...
    ואף על פי כן בא אותו "מחוצף" וכותב ומדפיס דברי שקר!
    ולא עוד, אלא שמנסה לתלות עצמו באילן גדול, בה בשעה שאין כל יסוד לכך, ואדרבה, על ידי זה מושך את רבו למקום שבו הוא נמצא – "מגלין רבו עימו" – למקום הליצנות!
    ובכל אופן, מכיון שהקריאה ב"עיתונים" שלהם עלולה להביא לתוצאות בלתי רציות – הרי קריאה זו היא איסור גמור!"
    תורת מנחם התוועדויות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2227 והילך (שם עמוד 2219)(ההדגשות והגרשיים במקור)
  4. ראו גם רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא - אינפו.jpg
  5. הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים, משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים - אינפו.jpg.
  6. בראיון לשבועון כפר חב"ד גיליון י"ח אדר תש"ע.
  7. שאז כיהן כאדמו"ר של חסידות סיגעט כממשיך לאחיו רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים שניספה בשואה ועל שמו נקרא בנו השני רבייקותיאל יהודה טייטלבוים
  8. בתו של הרב אהרן טייטלבוים ששימש כרב ואב"ד בערים וואלווא ונירבטור שעל שמו נקרא
  9. ייחוסו של אביו לאדמו"ר הזקן בספר הצאצאים (מספר 123) עמוד 389
  10. קריית יואל הייתה אחת משלושת העיירות המרכיבות את העיר מונרו בניו יורק, שנוסדה על ידי חסידי סאטמר בשנת תשל"ז בעקבות הוראת רבי יואל טייטלבוים לייסד יישוב עבור קהילת חסידי סאטמר שיהיה מנותק מהשפעת העולם על חסידיו, מתוך התרשמות מיוזמת חסידות סקווירא - העיירה "ניו סקוור" ("סקווירא החדשה"). בשנת תשע"ח הוחלט לאחר משאל עם להפריד את קריית יואל ממונרו ולהפוך אותה לעיר עצמאית, שתקרא בשם "טאון פאלם טרי" - באנגלית:"עצי דקל" - פרוש שם משפחתם של האדמו"רים "טייטלבוים" - "עצי דקל", בה ראש העיר יהיה כפוף למנהיגות האדמו"ר
  11. ר' משה אף התבטא פעם:"יש לי שני בנים הראויים לכהן בקודש, רבי אהרן ורבי יקותיאל יהודה. את הרבנות נותן אני לשניהם. לגבי האדמו"רות - שכל אחד יפנה לאן שליבו חפץ, שכן אינני יכול לכפות דבר"
  12. השליח בפרינסטון, הרב דוד דובוב וראש מכון הסמיכה לרבנות במוריסטון, הרב חיים שפירא בפגישה עם האדמו"ר מסאטמר - אינפו.jpg.
  13. האדמו"ר מסאטמר: "בית חב"ד הוא מקום קדוש" - אינפו.jpg.
  14. רבי אהרן יחד עם האדמו"ר מפאפא בבית חב"ד בפלאם ספרינגרס. רבי אהרן טיילבוים בבית חב"ד במרילנד וכן בבפאלם ספרינקס, קליפורניה -אינפו.jpg.
  15. חב"ד אינפו.
  16. בראיון לר' אריה ארליך, בראיון לעיתון 'משפחה'. גליון מס' 1254
  17. חב"ד אינפו
  18. חב"ד אינפו.
חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש
חסידות סטרשלה   ●   התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)חב"ד קאפוסטחב"ד ליאדיחב"ד ניעז'ין   ●   חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלבטולנאסלוניםסקוויראפינסק קרליןצ'רנובילקרליןצ'רקסרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים  •  אשלג  •  אבוחצירא
הקודם:
-האדמו"ר רבי משה טייטלבוים מסאטמר
אדמו"רי סאטמר
?
הבא:
-