הבדלים בין גרסאות בדף "חסידות סאטמר"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(הרבי במקום הבי)
(תגית: עריכה ממכשיר נייד)
שורה 5: שורה 5:
  
 
==הקשר עם חב"ד==
 
==הקשר עם חב"ד==
רבי משה היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]] כדי לבקשו להגן על סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. ב[[התוועדות]] שנערכה לאחר מכן ב[[י"ב בתמוז]] הזכיר הרבי את העניין{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב"ד און ליין]}}.
+
רבי משה היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]] כדי לבקשו להגן על סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין ה[[ציונים]]. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. ב[[התוועדות]] שנערכה לאחר מכן ב[[י"ב בתמוז]] הזכיר הרבי את העניין{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב"ד און ליין]}}.
  
בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים בין [[חסידות חב"ד]] וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ופעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל]]. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאהל והביאו לשם פגר של חזיר. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאהל ולבקש את מחילתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה. חסיד אחר סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר{{מקור}}.
+
בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים בין [[חסידות חב"ד]] וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ופעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל]]. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאוהל והביאו לשם פגר של [[עתיד חזיר להטהר|חזיר]]. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאוהל ולבקש את מחילתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה, בעוד שהשני סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר{{מקור}}.
  
בקיץ [[תשמ"ג]] הרב [[אברהם מענדל וכטר]] - חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב"ד - הוכה קשות על ידי בריונים מחסידי סאטמר, [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות|פיאותיו]] נגזזו, ולבסוף הושלך על ידם מחוסר [[בגד|בגדים]], לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא בווילאמסבורג, נגזז זקנו. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. הרבי התייחס לכך בהתוועדות [[חג הגאולה י"ב תמוז]] באותה שנה, ומחה בחריפות נגד עושי המעשה (בקשרו זאת לאירועי [[מאסר אדמו"ר הריי"צ]] - שאפילו היהודים ש"שנו ופירשו" שהיו בין ה[[יבסקציה|יבסקים]] שאסרו וחקרו את [[הרבי הריי"צ]], לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו), נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49906&st=&pgnum=48&hilite= התוועדויות תשמ"ג, ד, ע' 1752].}}.
+
בקיץ [[תשמ"ג]] הרב [[אברהם מענדל וכטר]] - חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב"ד - הוכה קשות על ידי בריונים מחסידי סאטמר, [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות הראש|פיאותיו]] נגזזו, ולבסוף הושלך על ידם מחוסר [[בגד|בגדים]], לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא ב[[ויליאמסבורג]], נגזז זקנו. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. הרבי התייחס לכך בהתוועדות [[חג הגאולה י"ב תמוז]] באותה שנה, ומחה בחריפות נגד עושי המעשה (בקשרו זאת לאירועי [[מאסר אדמו"ר הריי"צ]] - שאפילו היהודים ש"שנו ופירשו" שהיו בין ה[[יבסקציה|יבסקים]] שאסרו וחקרו את [[הרבי הריי"צ]], לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו), נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49906&st=&pgnum=48&hilite= התוועדויות תשמ"ג, ד, ע' 1752].}}.
  
 
בעקבות אירועים אלו, הורו רבני חב"ד שלא לסמוך על מאכלים המיוצרים תחת הכשרות של חסידי סאטמר, וכן הרבי אמר שיש לחשוש האם לצרף למניין יהודים כאלו שאין להם בושת פנים לנהוג כך, היות ומסימני עם ישראל הוא "ביישנים רחמנים וגומלי חסדים".
 
בעקבות אירועים אלו, הורו רבני חב"ד שלא לסמוך על מאכלים המיוצרים תחת הכשרות של חסידי סאטמר, וכן הרבי אמר שיש לחשוש האם לצרף למניין יהודים כאלו שאין להם בושת פנים לנהוג כך, היות ומסימני עם ישראל הוא "ביישנים רחמנים וגומלי חסדים".
 +
 +
בשנת [[תשמ"ה]], בעקבות דברי זלזול ו[[ליצנות]] שנכתבו ב[[עיתון]] "[[דער איד]]" שבהוצאת החסידות כנגד נצחיות [[תורת החסידות]] ו[[הפצת המעיינות|הפצתה]], הורה הרבי שלא לקרוא בעיתון משום [[ביטול תורה]], [[ליצנות|מושב לצים]] וחשש לחלישות באמונה בתורת החסידות{{הערה|1={{ציטוטון|בהמשך למדובר לעיל אודות אלו שעושים "[[ליצנות]]" מלימוד [[הרמב"ם]] וכיוצא בו – יש צורך להבהיר ולהזהיר שלא יכנסו עמהם לוויכוחים כלל ועיקר, לא בכתב ובדפוס ולא בעל פה, ולא יהיה עסק עמהם כלל וכלל – "לא מהם ולא מהמונם"!{{ש}}
 +
ומה שמדובר אודותם – אין זה אלא מפני שבעוונותינו הרבים ישנם יהודים תמימים שמתפעלים ומתבלבלים מדבריהם, בחשבם: "למה עשה ה' ככה" שיכתבו דברים כאלה על ידי יהודי עטור ב[[זקן]] ו[[פיאות הראש|פאות]]?!{{ש}}
 +
כנראה שכחו שאותם יהודים עטורי [[זקן]] ו[[פיאות הראש|פאות]] – גזזו את זקנו ופאותיו של יהודים אחרים!{{ש}}
 +
ולכן, לא יהיה לאף אחד עסק עמהם – "לא מהם ולא מהמונם", ופשיטא שלא יקראו ה"עיתונים" שלהם , שכן נוסף על ה"[[ביטול תורה]]" שבדבר, יש בזה איסור גמור: "ובמושב לצים לא ישב"!{{ש}}
 +
ו"מצוה" גוררת "מצוה" -  מדברי ליצנות לדברים שעלולים לגרום לחלישות באמונה ב[[תורת החסידות]], בין אם זו ה"סיסמא" ש"נשתכחה תורת [[הבעל שם טוב]]" או הטענה ש[[אדמו"ר הזקן]] כתב את דבריו עבור "[[אנ"ש|אנשי שלומנו]]" בלבד – דברים שהם '''שקר גמור!'''...{{ש}}
 +
ואף על פי כן בא אותו '''"מחוצף"''' וכותב ומדפיס '''דברי שקר!'''{{ש}}
 +
ולא עוד, אלא שמנסה לתלות עצמו באילן גדול, בה בשעה שאין כל יסוד לכך, ואדרבה, על ידי זה מושך את רבו למקום שבו הוא נמצא – "מגלין רבו עימו" – למקום הליצנות!{{ש}}
 +
ובכל אופן, מכיון שהקריאה ב"עיתונים"  שלהם עלולה להביא לתוצאות בלתי רציות – הרי קריאה זו היא '''איסור גמור!'''}} [[תורת מנחם התוועדויות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=210 תשמ"ה חלק ד' עמוד 2227 והילך] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=202וראה שם עמוד 2219])(ההדגשות והגרשיים במקור)}}.
  
 
כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב"ד{{הערה|1=ראו גם [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחב"ד אצל אדמו"רי סאטמר{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}.
 
כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב"ד{{הערה|1=ראו גם [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחב"ד אצל אדמו"רי סאטמר{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}.

גרסה מ־19:43, 22 במרץ 2018

רבי משה טייטלבוים
שער שבועון כפר חב"ד (גיליון 110) בו מדווח על הרב פנחס קארף והרב מנחם מענדל וכטר (אלול תשמ"ג)

חסידות סאטמר היא חצר הונגרית בסגנון חסידי שהפכה בארצות-הברית להיות מהגדולה שבחצרות, שמקורה בעיר 'סאטו מארה' שברומניה. מייסדה היה הרב יואל טייטלבוים ואחריו הנהיג את החצר אחיינו, הרב משה טייטלבוים, ששימש גם כנשיא העדה החרדית. לאחר פטירתו בשנת תשס"ו התפצלה החצר בין שני בניו, הרב אהרן טייטלבוים והרב יקותיאל יהודה טייטלבוים (המכונה זלמן לייב). מרכזי החצר היום הם בוויליאמסבורג. חסידי סאטמר גרים גם בארץ ישראל, בעיקר בירושלים ובבני ברק (ב"שיכון סאטמר" בעיר, שבו מתגוררות כ-250 משפחות).

הקשר עם חב"ד

רבי משה היה אצל הרבי בשנת תשי"ח כדי לבקשו להגן על סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. בהתוועדות שנערכה לאחר מכן בי"ב בתמוז הזכיר הרבי את העניין[1].

בתקופת מבצע אנטבה היו חיכוכים בין חסידות חב"ד וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. בחודש טבת שנת תשל"ז נזרקו אבנים על טנק מבצעים ופעם קשקשו חסידי סאטמר על האוהל. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאוהל והביאו לשם פגר של חזיר. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאוהל ולבקש את מחילתו של אדמו"ר הריי"צ. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה, בעוד שהשני סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר[דרוש מקור].

בקיץ תשמ"ג הרב אברהם מענדל וכטר - חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב"ד - הוכה קשות על ידי בריונים מחסידי סאטמר, זקנו ופיאותיו נגזזו, ולבסוף הושלך על ידם מחוסר בגדים, לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב פנחס קארף שמסר שיעור תניא בויליאמסבורג, נגזז זקנו. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. הרבי התייחס לכך בהתוועדות חג הגאולה י"ב תמוז באותה שנה, ומחה בחריפות נגד עושי המעשה (בקשרו זאת לאירועי מאסר אדמו"ר הריי"צ - שאפילו היהודים ש"שנו ופירשו" שהיו בין היבסקים שאסרו וחקרו את הרבי הריי"צ, לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו), נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה[2].

בעקבות אירועים אלו, הורו רבני חב"ד שלא לסמוך על מאכלים המיוצרים תחת הכשרות של חסידי סאטמר, וכן הרבי אמר שיש לחשוש האם לצרף למניין יהודים כאלו שאין להם בושת פנים לנהוג כך, היות ומסימני עם ישראל הוא "ביישנים רחמנים וגומלי חסדים".

בשנת תשמ"ה, בעקבות דברי זלזול וליצנות שנכתבו בעיתון "דער איד" שבהוצאת החסידות כנגד נצחיות תורת החסידות והפצתה, הורה הרבי שלא לקרוא בעיתון משום ביטול תורה, מושב לצים וחשש לחלישות באמונה בתורת החסידות[3].

כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי אהרן טייטלבום ורבי יקותיאל יהודה טייטלבום, הינם ידידי חב"ד[4]. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחב"ד אצל אדמו"רי סאטמר[5].

בחודש אדר תש"ע, הבהיר הרב ישראל יוסף הנדל רבה של קהילת חב"ד במגדל העמק, כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ובעלז, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.[6]

רבי ברוך אהרן טייטלבוים

רבי ברוך אהרן טייטלבוים
האדמו"ר מסאטמר
ברוך אהרן טייטלבוים.jpg
מקום לידה ו' חשוון תש"ח
מקום פעילות העיירה קריית יואל, פלח מונרו שבניו יורק
תפקידים נוספים רב ואב"ד קריית יואל וראש ישיבות סאטמר שבה
חיבוריו כ-27 ספרי שו"ת דרשות וחידושים
השתייכות חסידות סאטמר
רבי אהרן טייטלבוים אצל השליח במרילנד, הרב לוי שמטוב (שבט תשע"א)

רבי ברוך אהרן טייטלבוים הוא האדמו"ר מסאטמר-קריית יואל ומכהן גם כרבה וכראש ישיבות סאטמר שבה.

תולדות חיים

נולד בניו יורק ו' חשוון תש"ח לאביו הרב משה טייטלבוים[7] ולאימו מרת פעסיל לאה[8], כדור שמיני לאדמו"ר הזקן דרך אביו[9].

לאחר שלמד בבחרותו בישיבת 'עצי חיים-סיגעט', נשא בשנות הכ"פים את מרת סאשה, ביתו של האדמו"ר מויז'ניץ-בני ברק - רבי משה יהושע הגר, אז התיישב בבני ברק ולמד ב'כולל חזון איש'. בשנת תשכ"ז נשלח על ידי אביו לשמש כר"מ בישיבת סיגעט שבניו יורק.

בשנת תש"מ מונה לראש ישיבות סאטמר בקריית יואל[10], ובשנת תשמ"ג התמנה לרבה של העיירה. במשך שנים רבות שימש כדיין בית הדין של "התאחדות הרבנים דארצות הברית וקנדא".

לאחר פטירת רבי משה בשנת תשס"ו, חלה להתנהל מחלוקת בין תומכיו כממשיך אביו כהאדמו"ר של חסידות סאטמר, רבי יקותיאל יהודה, על רקע שני צוואות סותרות של רבי משה, כשהראשונה שבהם (משנת תשנ"ו) מייעדת את רבי אהרן כממשיך, בעוד שהצוואה השנייה שנכתבה (משנת תשס"ב) מייעדת לכך את רבי יקותיאל, כמו גם החזרת רבי יקותיאל מכהונתו כרבה של קהילת סאטמר בירושלים ולמנותו לרב בשכונת ויליאמסבורג (בשנת תשנ"ט). בפועל, שני הבנים מנהלים את שני זרמי החסידות בשני המקומות בהם שימשו כרבנים לפני כן: רבי אהרן מכהן כהאדמו"ר מסאטמר-קריית יואל, בנוסף לשלושת אלפים מתוך שמונת אלפים חסידי סאטמר שבויליאמסבורג, ואילו ר' יקותיאל יהודה מכהן כאדמו"ר לכחמשת אלפים מתוך שמונת אלפים חסידי סאטמר שבויליאמסבורג[11].

קשריו לחב"ד

רבי אהרן טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר, נפגש בחודש אייר בשנת תשס"ח עם שני שלוחים של הרבי בביתו בקריית יואל במונרו. הפגישה נמשכה כחצי שעה והשלוחים העניקו לאדמו"ר ספר בנושא גאולה ומשיח[12]. בשנת תשס"ט, בעקבות הפיגוע בבית חב"ד בומביי, דיבר על מעלת מפעל השליחות של הרבי כשהוא מתבטא "בית חב"ד הוא מקום קדוש"[13] ובעצמו גם ביקר במספר בתי חב"ד בעולם[14].

בחודש תמוז שנת תש"ע נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, ומשלחת רבני ועסקני חב"ד באו לנחמו. המשלחת הייתה בראשות המרא דאתרא וחבר הבד"צ בקראון הייטס, הרב אהרון יעקב שווי ומזכירו של הרבי הרב יהודה לייב גרונר יחד עם שלוחים ועסקנים חב"דים[15].

כששמע במהלך ראיון כי המראיין[16] מקורב לליובאוויטש אמר:"אגיד לך סוד -אני ליובאוויטשער אייניקל (היינו, צאצא לאדמו"ר הזקן)"

רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים

הרב לייבל גרונר (עומד מימין) בניחום אבלים אצל האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה מסאטמר

רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר השתתף במספר התוועדויות של הרבי בשנים תשכ"ד ותשכ"ה. גבאו של האדמו"ר העיד כי רבו עוסק בקביעות בספרי חב"ד, ולומד תניא, ליקוטי תורה ותורה אור.

בחודש סיון שנת תשס"ט ביקר בעיירה ווטרבורי בקונטיקט, שם נפגש עם השליח במקום, הרב יוסי אייזנבך שאף העניק לאדמו"ר ספר מאמרים מהאדמו"ר הזקן וכן מגילת ייחוסין בה נראה ייחוסו של האדמו"ר מסאטמר דור אחרי דור עד לאדמו"ר הזקן[17].

בחודש תמוז שנת תש"ע נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים. משלחת חבדי"ת בראשות הרב יהודה לייב גרונר מזכירו של הרבי ומספר מעסקני חב"ד הגיעה לנחמו[18].

קישורים חיצוניים

ראו גם

הערות שוליים

  1. חב"ד און ליין
  2. התוועדויות תשמ"ג, ד, ע' 1752.
  3. "בהמשך למדובר לעיל אודות אלו שעושים "ליצנות" מלימוד הרמב"ם וכיוצא בו – יש צורך להבהיר ולהזהיר שלא יכנסו עמהם לוויכוחים כלל ועיקר, לא בכתב ובדפוס ולא בעל פה, ולא יהיה עסק עמהם כלל וכלל – "לא מהם ולא מהמונם"!
    ומה שמדובר אודותם – אין זה אלא מפני שבעוונותינו הרבים ישנם יהודים תמימים שמתפעלים ומתבלבלים מדבריהם, בחשבם: "למה עשה ה' ככה" שיכתבו דברים כאלה על ידי יהודי עטור בזקן ופאות?!
    כנראה שכחו שאותם יהודים עטורי זקן ופאות – גזזו את זקנו ופאותיו של יהודים אחרים!
    ולכן, לא יהיה לאף אחד עסק עמהם – "לא מהם ולא מהמונם", ופשיטא שלא יקראו ה"עיתונים" שלהם , שכן נוסף על ה"ביטול תורה" שבדבר, יש בזה איסור גמור: "ובמושב לצים לא ישב"!
    ו"מצוה" גוררת "מצוה" - מדברי ליצנות לדברים שעלולים לגרום לחלישות באמונה בתורת החסידות, בין אם זו ה"סיסמא" ש"נשתכחה תורת הבעל שם טוב" או הטענה שאדמו"ר הזקן כתב את דבריו עבור "אנשי שלומנו" בלבד – דברים שהם שקר גמור!...
    ואף על פי כן בא אותו "מחוצף" וכותב ומדפיס דברי שקר!
    ולא עוד, אלא שמנסה לתלות עצמו באילן גדול, בה בשעה שאין כל יסוד לכך, ואדרבה, על ידי זה מושך את רבו למקום שבו הוא נמצא – "מגלין רבו עימו" – למקום הליצנות!
    ובכל אופן, מכיון שהקריאה ב"עיתונים" שלהם עלולה להביא לתוצאות בלתי רציות – הרי קריאה זו היא איסור גמור!"
    תורת מנחם התוועדויות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2227 והילך (שם עמוד 2219)(ההדגשות והגרשיים במקור)
  4. ראו גם רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא - קישור לאתר חב"ד אינפו
  5. הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים, משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים - קישור לאתר חב"ד אינפו.
  6. בראיון לשבועון כפר חב"ד גיליון י"ח אדר תש"ע.
  7. שאז כיהן כאדמו"ר של חסידות סיגעט כממשיך לאחיו רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים שניספה בשואה ועל שמו נקרא בנו השני רבייקותיאל יהודה טייטלבוים
  8. בתו של הרב אהרן טייטלבוים ששימש כרב ואב"ד בערים וואלווא ונירבטור שעל שמו נקרא
  9. ייחוסו של אביו לאדמו"ר הזקן בספר הצאצאים (מספר 123) עמוד 389
  10. קריית יואל הייתה אחת משלושת העיירות המרכיבות את העיר מונרו בניו יורק, שנוסדה על ידי חסידי סאטמר בשנת תשל"ז בעקבות הוראת רבי יואל טייטלבוים לייסד יישוב עבור קהילת חסידי סאטמר שיהיה מנותק מהשפעת העולם על חסידיו, מתוך התרשמות מיוזמת חסידות סקווירא - העיירה "ניו סקוור" ("סקווירא החדשה"). בשנת תשע"ח הוחלט לאחר משאל עם להפריד את קריית יואל ממונרו ולהפוך אותה לעיר עצמאית, שתקרא בשם "טאון פאלם טרי" - באנגלית:"עצי דקל" - פרוש שם משפחתם של האדמו"רים "טייטלבוים" - "עצי דקל", בה ראש העיר יהיה כפוף למנהיגות האדמו"ר
  11. ר' משה אף התבטא פעם:"יש לי שני בנים הראויים לכהן בקודש, רבי ברוך ורבי יקותיאל יהודה. את הרבנות נותן אני לשניהם. לגבי האדמו"רות - שכל אחד יפנה לאן שליבו חפץ, שכן אינני יכול לכפות דבר"
  12. השליח בפרינסטון, הרב דוד דובוב וראש מכון הסמיכה לרבנות במוריסטון, הרב חיים שפירא בפגישה עם האדמו"ר מסאטמר - קישור לאתר חב"ד אינפו.
  13. האדמו"ר מסאטמר: "בית חב"ד הוא מקום קדוש" - קישור לאתר חב"ד אינפו.
  14. רבי אהרן יחד עם האדמו"ר מפאפא בבית חב"ד בפלאם ספרינגרס. רבי אהרן טיילבוים בבית חב"ד במרילנד וכן בבפאלם ספרינקס, קליפורניה -קישור לאתר חב"ד אינפו.
  15. חב"ד אינפו.
  16. בראיון לר' אריה ארליך, בראיון לעיתון 'משפחה'. גליון מס' 1254
  17. חב"ד אינפו
  18. חב"ד אינפו.
חב"ד וגדולי ישראל
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
טולנאברסלבבריסקפינסק קרליןסלוניםסקוויראצ'רנובילקרליןקאפוסטרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים · אשלג · אבוחצירא
הקודם:
-האדמו"ר רבי משה טייטלביום מסאטמר
אדמו"רי סאטמר
?
הבא:
-