הבדלים בין גרסאות בדף "חסידות חב"ד - קאפוסט"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "הסתלקות " ב־"הסתלקות ")
(←‏היסטוריה: שגיאה לשונית)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(17 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה|אי דיוקים ותוכן רב חסר}}
+
{{ערך חסר|כל הערך=כן}}
 
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת המהרי"ל בקאפוסט, נבנה על ידי "אהלי צדיקים" [[כסלו]] [[תש"ע]].]]
 
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת המהרי"ל בקאפוסט, נבנה על ידי "אהלי צדיקים" [[כסלו]] [[תש"ע]].]]
 
'''שושלת חב"ד קאפוסט''', הינה שושלת בת של [[חב"ד]], ומוצאה [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהמהרי"ל]] בן [[אדמו"ר הצמח צדק]].
 
'''שושלת חב"ד קאפוסט''', הינה שושלת בת של [[חב"ד]], ומוצאה [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהמהרי"ל]] בן [[אדמו"ר הצמח צדק]].
 +
 
==היסטוריה==
 
==היסטוריה==
הנהגתו של [[אדמו"ר המהר"ש]] כממשיכו הישיר של אביו אדמו"ר הצמח צדק, החלה למעשה בתחילת שנת [[תרכ"ו]], החל לומר חסידות ברבים על פי ציווי אביו. כמו לחזק את המעשה, שלח הצמח צדק פתק לקהל החסידים: "אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי". בפעם אחרת אמר אדמו"ר [[הצמח צדק]] לבנו אדמו"ר מהר"ש: {{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר הבעל שם טוב לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את רבנו הזקן לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני -אדמו"ר האמצעי- ובכח זה משחתי אותך}}.
+
לאחר פטירת ה[[צמח צדק]] התעורר ויכוח בין בניו מי ינהג בנשיאות. באחת מצוואותיו הקדומות של הצמח צדק כתב אשר ישנו עדיפות לבנו רבי [[יהודה לייב (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]. אולם בצוואתו שנתגלתה לאחר מותו כתב אשר לא יהיה עדיפות לאחד מן הבנים, וביקש שכולם יגורו ב[[ליובאוויטש]] ביחד ויאמרו כולם [[חסידות]] ולא ייקרא אחד מהם [[רבי]] כשלעצמו אלא כולם ינהגו בנשיאות ביחד. בפתק שנכתב לאחר מכן כתב הצמח צדק אשר חושש אשר המהרי"ל לא ישמע אליו וינהג נשיאות בעצמו, ולכן אוסר הוא עליו לומר חסידות שלו.
 
 
למרות זאת, חודשיים לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] התיישב בנו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יהודה לייב]] בעיר קאפוסט, והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא כותב {{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}. בסיפורי חסידים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים!". מבין שאר הבנים, מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמור"ות ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות, ואף הכיר את אדמו"ר הזקן, ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי [[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.
 
 
 
ב[[שמחת תורה]] [[תרכ"ז]] חלה, ונפטר ביום ג' [[חשוון]] באותה שנה. נקבר בעיר קאפוסט. [[אדמו"ר המהר"ש]] השתדל לאחד את שני החצרות, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל מילא בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], בעל המגן אבות. בימי השלושים שלח לו [[אדמו"ר המהר"ש]] אגרת ובה כתב לו כי יש לטכס עצות להמנע ממחלוקת ולקרב הלבבות{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31607&st=&pgnum=8&hilite= אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש]}}.
 
 
 
בעל המגן אבות חלק על [[אדמו"ר מהר"ש]] בעניינים מסויים בדא"ח. למרות שרוב חסידי קאפוסט היו חסידים מופלגים, היו ביניהם מיעוט שפעל בדרכי אלימות, והם אף שרפו את הלקוטי תורה על שלוש פרשיות שכתב הרבי מהר"ש.
 
 
 
נשיאותו של המגן אבות הומשכה על ידי אחיו, ר' [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום בער]] בעיירה [[רציצא]], ור' שמרי' נח ב[[בברויסק]].
 
 
 
==חיכוכים==
 
 
 
===קאפוסט===
 
 
 
החיכוכים בין [[חסידות חב"ד]]-ליובאויטש ל[[חסידות קאפוסט]] היו גדולים. תחילה היה זה על רקע שאלת - מי יהיה ה[[אדמו"ר]]. באותה תקופה, סבלו חסידי חב"ד מהצקות ואף אלימות שהופנו אליהם מאת חסידי קפוסט{{הערת שוליים|בארוכה מתואר הדבר ברשימות [[אדמו" הרייי"צ]], [[רשימות אדמו"ר שליט"א]] ו[[ספר השיחות תורת שלום]] - ב[[השמטות לתורת שלום|השמטות]], אלא שהם לא פורסמו מעולם.}}. חסידי קאפוסט העלילו על [[אדמו"ר המהר"ש]] כי זייף פתקי אביו כדי שישתמע מהם שהוא ה[[אדמו"ר]] הבא{{הערת שוליים|[[לקוטי רשימות ומעשיות]].}}, במקרה אחר, שרפו חסידי קאפוסט את הספר [[לקוטי תורה לג' פרשיות]].
 
  
בגלל המחלוקת שהייתה, הקפידו רבים מהחסידים שלא להשתמש בספר [[מגן אבות]]. אפילו בספר [[דרך מצוותיך]] המכיל דרושים של [[אדמו"ר הצמח צדק]] נמנעו מלהשתמש, עקב כך שאת ה'פתח דבר' לספר כתב חסיד [[קאפוסט]]. פעם אף נכנס [[אדמו"ר הרש"ב]] לזאל הישיבה והחרים לבחור את הספר [[דרך מצוותיך]]{{הערת שוליים|[[שיחות קודש]] [[תש]] ח"א, הוספות, [[ניחום אבלים]] אצל [[הרש"ג]]. הובא גם בספר [[המלך במסיבו]].}}. אך מצד שני ישנם עדויות ש[[אדמו"ר הרש"ב]] השתמש בספרי חסידות שיצאו לאור על ידי חסידי קאפוסט לאחר שתלש את דף השער שלהם, וכן בדור השביעי לחסידות, התיר [[הרבי]] את השימוש בספרים אלו, והם אף יצאו לאור בהוצאת הספרים הרשמית של [[חסידות חב"ד]] [[קה"ת]]{{הערת שוליים|ראו אודות כך בערך על רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]].}}.
+
למרות זאת, כחודשיים לאחר [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] התיישב בנו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יהודה לייב]] בעיר [[קאפוסט]], והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא כותב {{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}. בסיפורי חסידים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים!". מבין שאר הבנים, מהריהיה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמור"ות ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות, ואף הכיר את אדמו"ר הזקן, ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי [[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.
  
===רעציצ'א===
+
ב[[שמחת תורה]] [[תרכ"ז]] חלה, ונפטר ביום ג' [[חשוון]] באותה שנה. נקבר בעיר [[קאפוסט]]. [[אדמו"ר המהר"ש]] השתדל להחזיר את משפחתו לליובאוויטש ולמלא בכך את צוואת אביו, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל בקאפוסט מילא בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], בעל ה[[מגן אבות (ספר)|מגן אבות]]. בימי השלושים שלח לו [[אדמו"ר המהר"ש]] אגרת ובה כתב לו כי יש לטכס עצות להמנע ממחלוקת ולקרב הלבבות{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31607&st=&pgnum=8&hilite= אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש]}}.
  
בין [[חסיד]]י [[חב"ד]] לחסידי רעצ'יצ'א לא היו חיכוכים, והם חיו בשלום {{מקור}}.
+
בעל המגן אבות חלק על [[אדמו"ר מהר"ש]] בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהן ה[[צמצום]].
  
===באברויסק===
+
נשיאותו של המגן אבות הומשכה לאחר פטירתו על ידי אחיו, ר' [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום בער]] ב[[עיירה]] [[רציצא]], ור' שמרי' נח ב[[בברויסק]].
לאדמו"ר רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבאברויסק אירעו במשך השנים מספר תקריות עם [[ליובאוויטש]], כך לדוגמא ייסד את [[כולל חב"ד המיוחד]] - בנפרד מ[[כולל חב"ד]] שנשלט על-ידי [[אדמו"ר הרש"ב]].
 
דיעותיו היו גם אחרות משל אדמו"רי ליובאוויטש בכמה נושאים. כך גם ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין, ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[החפץ חיים]] צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים.
 
  
 
== חסידי קאפוסט ==
 
== חסידי קאפוסט ==
 
*רבי [[חיים אליעזר ביכובסקי]]
 
*רבי [[חיים אליעזר ביכובסקי]]
 
*ר' [[חיים מאיר הילמן]].
 
*ר' [[חיים מאיר הילמן]].
*הרב [[אהרון לוין]] רב העיירה [[ליאזנא]].
+
*הרב [[אהרון לוין]] רב ה[[עיירה]] [[ליאזנא]].
 
*הרב [[דובער אפרת]].
 
*הרב [[דובער אפרת]].
  
שורה 44: שורה 29:
 
{{חצרות}}
 
{{חצרות}}
 
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
 
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
 +
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]

גרסה מ־08:35, 18 בינואר 2019

מצבת המהרי"ל בקאפוסט, נבנה על ידי "אהלי צדיקים" כסלו תש"ע.

שושלת חב"ד קאפוסט, הינה שושלת בת של חב"ד, ומוצאה מהמהרי"ל בן אדמו"ר הצמח צדק.

היסטוריה

לאחר פטירת הצמח צדק התעורר ויכוח בין בניו מי ינהג בנשיאות. באחת מצוואותיו הקדומות של הצמח צדק כתב אשר ישנו עדיפות לבנו רבי יהודה לייב. אולם בצוואתו שנתגלתה לאחר מותו כתב אשר לא יהיה עדיפות לאחד מן הבנים, וביקש שכולם יגורו בליובאוויטש ביחד ויאמרו כולם חסידות ולא ייקרא אחד מהם רבי כשלעצמו אלא כולם ינהגו בנשיאות ביחד. בפתק שנכתב לאחר מכן כתב הצמח צדק אשר חושש אשר המהרי"ל לא ישמע אליו וינהג נשיאות בעצמו, ולכן אוסר הוא עליו לומר חסידות שלו.

למרות זאת, כחודשיים לאחר הסתלקות הצמח צדק התיישב בנו רבי רבי יהודה לייב בעיר קאפוסט, והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו לאדמו"ר המהר"ש הוא כותב "הוכרחתי לנהוג בנשיאות". בסיפורי חסידים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים!". מבין שאר הבנים, מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמור"ות ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות, ואף הכיר את אדמו"ר הזקן, ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי אדמו"ר המהר"ש הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.

בשמחת תורה תרכ"ז חלה, ונפטר ביום ג' חשוון באותה שנה. נקבר בעיר קאפוסט. אדמו"ר המהר"ש השתדל להחזיר את משפחתו לליובאוויטש ולמלא בכך את צוואת אביו, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל בקאפוסט מילא בנו, רבי שלמה זלמן, בעל המגן אבות. בימי השלושים שלח לו אדמו"ר המהר"ש אגרת ובה כתב לו כי יש לטכס עצות להמנע ממחלוקת ולקרב הלבבות[1].

בעל המגן אבות חלק על אדמו"ר מהר"ש בעניין אותיות הרשימו אם נגע בהן הצמצום.

נשיאותו של המגן אבות הומשכה לאחר פטירתו על ידי אחיו, ר' שלום בער בעיירה רציצא, ור' שמרי' נח בבברויסק.

חסידי קאפוסט

קישורים חיצוניים

מגן אבות א, באתר HebrewBooks

מגן אבות ב, באתר HebrewBooks

שמן למאור א, באתר HebrewBooks

שמן למאור ב, באתר HebrewBooks

הערות שוליים

חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש
חסידות סטרשלה   ●   התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)חב"ד קאפוסטחב"ד ליאדיחב"ד ניעז'ין   ●   חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלבטולנאסלוניםסקוויראפינסק קרליןצ'רנובילקרליןצ'רקסרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים  •  אשלג  •  אבוחצירא