שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,947 בתים ,  14:37, 18 בדצמבר 2019
אין תקציר עריכה
===ה[[אמונה]] ו"[[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]]"===
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת חסידות חב"ד]]}}
שיטת חסידות חב"ד קובעת כי אף שהאמונה בהקב"ה היא היסוד בחייו של ה[[יהודי]], יש צורך לבסס את ה[[אמונה]] על ידי הבנה שכלית, {{הערת שוליים|ה' אדר תש"כ, [http://he.chabad.org/391627 שאלות ותשובות עם הרבי מליובאוויטש], לשאלות סטודנטים, "לא די ברגש בלבד, לא באמונה כשלעצמה ולא בהבנה בלבד, שכן, אז חסירה השלימות. חייבת להיות התכללות של כל הדברים"}}. כמו כן אי אפשר לבסס את חיי ה[[יהדות]] על רגשות ספונטניים, שעלולים לחלוף ולהיעלם כלעומת שבאו. רגשות כאלה אף עלולים להיות "דמיונות שווא"{{הערת שוליים|תניא, פרק ג'}}, וכל מה שייבנה עליהם יתפוגג ויתנדף. מסיבה זו, היסוד האמיתי לחיים יהודיים שלמים על פי שיטת חב"ד, הוא הבנה שכלית מעמיקה באמצעות לימוד [[תורת החסידות]]. לשיטת חב"ד, גם הרגשות (אהבת הבורא ויראתו), יהיו יציבים ובני קיימא אם יתבססו על התבוננות שכלית והפנמה, המתרחשים בעיקר בזמן ה[[תפילה]]. מטרת התהליך: להביא את האדם לשליטה מלאה של האדם על מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו, כך שיהיו מכוונים רק לשם שמיים.
חב"ד מדגישה את הצורך ב"[[התבוננות]]" שבאה רק אחרי לימוד ועיון מעמיק. זו טכניקה שמטרתה להפנים את הדברים, ובשלב השני לגרום להם לעורר את הרגשות המתחייבים. למשל, ה[[התבוננות]] בגדולת ה' אמורה להוליד בלב האדם רגשות של אהבת ה' ויראתו. התבוננות בערכו של כל יהודי, אמורה לפתח רגשות של אהבה לכל יהודי באשר הוא. התבוננות בהשגחתו הפרטית של ה' על כל פרט, אמורה לעורר רגש של שמחה בלב.
תורת חסידות חב"ד מתאפיינת בעמקותה וחתירתה להבין את עומק העניינים המבוארים ב[[תורת הקבלה]] על דרך עבודת השם. שיטה זו מיוסדת בשורשה על תורות ודרך הבעל שם טוב, אך ממשיכה בעיקר את דרכו של המגיד ממעזריטש, בהרחבה מסויימת. מסיבה זו, היו שהגדירו את הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש ואדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד, כשלשת הספירות העליונות הנקראות [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]], ואשר ראשי תיבות של שמם היא המילה "חב"ד".
 
===תורת החסידות===
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת החסידות]]}}
תורת החסידות היא שיטה בעבודת ה' שהתיסדה ע"י ה[[בעל שם טוב]] והמשיכה כ[[חסידות הכללית]] עד שהתקבלה באופן פנימי על ידי תורת החסידות של [[רבותינו נשיאנו]] - נשיאי [[חב"ד]]. ענינה של תורת החסידות הוא הארה חדשה של [[אלוקות]], המאירה ב[[אור]] חדש את כל רבדיה ([[פרד"ס]]) של ה[[תורה]]; למן הענינים העמוקים ביותר של חלקי ה[[סוד]] שבתורה, ועד העניינים השייכים לפשטי ה[[תורה]] ול[[מצוות]]יה המעשיות.
 
אחד מיסודותיה של תורת החסידות הוא [[אהבת ישראל]] וההכרה כי בכל יהודי קיימת [[נפש אלוקית]] המאוחדת עם הקב"ה. בגלל קשר זה יש לכל יהודי האפשרות להגיע לדרגות הגבוהות ביותר של [[עבודת ה']]. כמו-כן מהווה תורת החסידות ההכנה לביאת ה[[משיח]], כנודע מתשובת המשיח לשאלת הבעל שם טוב, "אימתי קאתי מר? - "לכשיפוצו מעיינותיך החוצה".
 
ספר ה[[תניא]] הוא בחינת ה[[תורה שבכתב]] של תורת החסידות, ושאר ספרי החסידות של [[רבותינו נשיאנו]] הם ה[[תורה שבעל פה]].
 
===תורת הנגלה===
 
{{ערך מורחב|ערך=[[פורטל: תורת הנגלה]]}}
 
ב[[תורת החסידות]] בכלל, וב[[חסידות חב"ד]] בפרט, ניתנת הדגשה מיוחדת ללימוד תורת הנגלה, שהיא חכמתו של הקדוש ברוך הוא, ולימוד טעמי ההלכות כפי שהן בנגלה, היא התקרבות מיוחדת לקדוש ברוך הוא, הנוצרת על ידי כך שהאדם מקשר את מחשבתו לקדוש ברוך הוא, בכך שהוא חושב ומעיין בחכמתו של הקדוש ברוך הוא שהיא - חכמתו - והקדוש ברוך הוא - הינם אחד. אם כי, בקרב ספרי מורי החסידות מודגשת החובה ללמוד "לשמה" לשם הבורא, להדבק בקב"ה, הלימוד בקדושה ובכובד ראש, ומתוך [[ענווה]] ו[[ביטול]].
 
על כל יהודי, בכל מצב שהוא, קיימת חובת לימוד תורה. זאת על פי הנאמר בתורה "והגית בו יומם ולילה". מצוות לימוד התורה שקולה כנגד כל שאר מצוות התורה.
 
 
 
===מקום הרבי בחסידות===
בין היסודות החשובים בעבודת השם במשנת חסידות חב"ד הוא [[מוח שליט על הלב]], שמשמעותו הוא מצב בו ה[[שכל]] שולט על ה[[מידות]] שב[[לב]], כלומר מצב בו השכל שבמח הוא הכח המוביל והמנחה את האדם, שכן ה[[מוח]] הוא מקום ומשכן הנפש האלקית{{הערה|1=[[תניא]] פרק י"א.}}.
==ספרות חב"ד==
{{תיבת משתמש
|טקסט={{כתב גדול|לערכים מורחבים נוספים בנושא הספרות החב"דית, ראו את [[פורטל:ספרות חב"ד|פורטל ספרות חב"ד]]}}
|מסגרת=#000000
|רקע=#33bbbb
{{פורטל|צבערקע תמונה=#CCCCFF|פורטל=ימי חב"ד33bbbb|תוכןתמונה=[[קובץ:אייקון ימי ספרות חבד.png|100px|שמאלגודל תמונה=50px|קישור=פורטל:ימי ספרות חב"ד]]לוח השנה החב}}{{להשלים}}לצורך הסבר שיטת חב"די עשיר בתאריכים אשר התווספו אחד לאחד במשך שנות ההסטוריה החבד, כתב מייסד חב"דית. מהם חגים וימים-טובים של ממשד, כמו [[חג הגאולה|ימי הגאולה]] של [[פורטל:נשיאי חבאדמו"ד|רבותינו נשיאנור הזקן]] ממאסרם, בהם אין אומרים תחנון, מהם ימי-סגולה מיוחדים כמו ימי ההולדת וימי ההסתלקות של רבותינו נשיאנו, ורבים אחרים הקשורים למשפחת בית הרב ולמאורעות שאירעו באת ספר ה[[ליובאוויטשתניא]] ובשאר בירות חב"ד במשך השנים. ישנם תאריכים שנודעו עם התרחשותם, ועברו בטבעיות במסורת הדורות{{הערת שוליים|אגרות קודש, אך רבים היו נסתרים במשך שנים רבות, ונתגלו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הקודם]] שהרבה לתאר ולספר בשיחותיו, אגרותיו ורשימותיו את דברי ימי חב"חלק ד. חסידות בת מאות שנים אשר כל פרט מאירועיה השמימיים והמיוחדים נשמר ונמסר בדייקנות מדור לדור – הניבה לוח שנה עשיר ופורה כל-כך. ציון הימים החב"דיים כמו גם המודעות אליהם תלויה בסדר גודל חשיבותם וברובם גם בתוכנם. ישנם ימים שההתייחסות אליהם בתורת חב"ד היא רחבה כמו ' עמוד רסאת}}, הנחשב כתורה שבכתב של [[י"ט כסלותורת החסידות]] שנקרא ", ועל בסיסו אמרו [[ראש השנה לחסידותאדמו"רי חב"ד]]", ישנם שנאמרו בהם וכתבו [[מאמר|מאמריחסידות]] חסידות מיוחדים, ישנם שנתבארו [[שיחה|בשיחות]]העוסקים בהסברת השיטה והרחבה בענייני הבורא: מהו, משמעות היותו 'אין סוף', הבנת תכלית הבריאה, וכאלו שידועים עליהם רק המאורעות עצמםדיון ביחסי אלוקים והאדם, [[התוועדות|וההתוועדויות]] בהם היא נחלתם של החסידים בלבד. וגם בהם ישנם המפורסמים יותרמדוע מתעניין הבורא במעשי האדם, וכאלו שרק עוברים מפה לאוזן. בעוד שבדורות הקודמים התוועדו רבותינו נשיאנו פעמים בודדות (פעמיים-שלוש) בשנהמהות התורה, זכה דורנו ש[[הרבי]] שליט"א התוועד ריבוי התוועדיות במשך השנהמהות המצוות, בהם ביאר רבות את תוכנם של ימי חב"דמהי נשמה, ועורר על החשיבות להתוועד בהם וגם נתן בקשר אליהם הוראות מיוחדות. גם בדורנו נתוספו ימי שמחה ללוח השנה החב"דימדוע היא ירדה לעולם, בנוסף למהו [[י' שבט תשי"איהודי]] ו[[י"א ניסן תרס"ב]] גם [[יועוד. ספרות חבכסלו תרפ"ט]]כוללת מאות רבות של ספרים, [[כ"ח סיון תש"א]] ו[[ר"ח כסלו תשל"ח]], ובעיקר יום הסגולה [[ה' טבת תשמ"ז]] שזכה להתייחסות יוצאת דופן מהרבי שליט"א מלך המשיח.  מטבע הדברים חגים העוסקים בסוגיות אלה נחגגים בדורנו ביתר חיות והתלהבותברמה מעמיקה
==אדמו"רי חב"ד==
===הרבי המהר"ש===
[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|180px|תמונתו של הרבי הרש"ב]]
[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|שמאל|ממוזער|180px|אחת מתמונותיו של הרבי הריי"צ]]
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר המהר"ש]]}}
[[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - ה[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא האדמו"ר הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[ב' אייר תקצ"ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק|רבי מנחם מענדל]] (אדמו"ר הצמח צדק) ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. [[הסתלקות|הסתלק]] ביום [[י"ג תשרי תרמ"ג]] לאחר שסבל ממחלה קשה, ו{{מונחון|מנוחתו כבוד|קברו}} בליובאוויטש לצד אביו הצמח צדק ב[[אוהל הצמח צדק והרבי מהר"ש]].
===הרבי הרש"ב===
[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|180px|תמונתו של הרבי הרש"ב]]
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הרש"ב]]}}
רבי שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו"ר הרש"ב]] הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[כ' חשוון תרכ"א]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]] שניאורסון. [[הסתלק]] ביום [[ב' ניסן תר"פ]] ו{{מונחון|מנוחתו כבוד|קברו}} בעיר [[רוסטוב]].
===הרבי הריי"צ===
[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|שמאל|ממוזער|180px|אחת מתמונותיו של הרבי הריי"צ]]
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הריי"ץ]]}}
[[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו"ר הריי"צ]] (בעגת חסידי חב"ד '''אדמו"ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דער פריערדיקער רבי''') הוא האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וחמיו של [[הרבי]] מליובאוויטש. נולד ב[[י"ב תמוז תר"מ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] (הרבי הרש"ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון. מ[[ברית המועצות]] עבר הרבי הריי"צ ללטביה ולאחר מכן עבר ל[[פולין]], ועם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], עזב את פולין וחזר ללטביה, משם נסע ל[[ארצות הברית]] וקבע את מרכז החסידות בבניין [[770]] בשכונת [[קראון הייטס]] שברובע [[ברוקלין]] בעיר [[ניו יורק]].
===אילן יוחסין של אדמו"רי חב"ד===
לערכים מורחבים בנושא משפחות נשיאי חב"ד, ראו את [[פורטל:בית רבי|פורטל בית רבי]]}}
 
==מאפייני חסידות חב"ד==
{{להשלים}}
המוסדות הראשיים בישראל הם [[בית דין רבני חב"ד]] - המוסד הרבני והסמכותי העליון, [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] - הארגון הראשי וארגון העל של המוסדות, [[צעירי אגודת חב"ד]] - הזרוע הביצועית של התנועה המופקדת גם על השלוחים בישראל, [[כולל חב"ד]] - ארגון חסד, [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] - רשת גנים ותלמודי תורה, [[תומכי תמימים]] - רשת הישיבות, ארגון נשי ובנות חב"ד, בתי ספר יסודיים "בית רבקה", מכללת "בית רבקה" ב[[כפר חב"ד ב']], סניף מרכזי של [[צבאות השם#התנועה בישראל|צבאות השם]] וכן סניף מרכזי של [[הוצאת ספרים קה"ת]].
 
===גאולה ומשיח===
{{ערך מורחב|ערך=[[פורטל: גאולה ומשיח]]}}
עם התגלותה של תורת החסידות, נוספה בהירות חדשה בכל הנושאים הקשורים לגאולה. הסיבה לכך היא שהתגלותה של החסידות אף היא חלק מהתגלות אור הגאולה, שלכן בתורת נשיאי החסידות הדגישו את הזיקה של התורה והמצוות לגאולה בכלל, וכן ל[[ציפיה לגאולה|ציפיה וההשתוקקות]] התמידית לגאולה.
 
התאולוגיה האמורה באה לידי ביטוי אצל נשיאי החסידות, אשר הכמיהה לגאולה חדרה בכל עצמותם ובלטה בהנהגתם; אך במיוחד בדורות האחרונים - החל מ[[אדמו"ר הרש"ב]] שהקים את ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ועורר בשיחותיו שתלמידי הישיבה הם "[[חיילי בית דוד]]" הלוחמים כנגד המחרפים את [[עקבתא דמשיחא|עקבות המשיח]]. התעוררות זו התחזקה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], במיוחד בתקופת השואה שהיוותה – לפי דבריו – "חבלי משיח". [[הרבי]] נשיא דורנו, השביעי לשושלת נשיאי חב"ד, הודיע עם [[קבלת הנשיאות של הרבי|קבלת נשיאותו]] כי דורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה, והסיק מכך שהגאולה אינה ענין נוסף על מציאות הדור והנהגתו אלא שזורה כחוט השני בכל פרט מהם.
 
בשנים האחרונות דיבר בנושא זה ללא הרף, והודיע כי [[סיום עבודת הגלות|עבודת הגלות הסתיימה]], ונשאר רק [[קבלת פני משיח|לקבל פני משיח]] בפועל ממש. כמו כן עודד מאות פעמים את ההכרזה של קבלת מלכותו: [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].
===מאמר חסידות===
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[התוועדות חסידית]], [[משפיע]]}}
'''התוועדות''' (או '''פארבריינגען''' ב[[יידיש]]) הוא השם המקובל בעגה של [[חסידי חב"ד]] להתכנסות של חסידים, בה נהוג להרים כוסית '[[לחיים]]' לשיר [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים חסידיים]], לספר [[סיפורי חסידים]] על מנת לעורר ולהתחזק על ידם בענייני [[עבודת השם]]. לרוב נערכת ההתוועדות עם [[משפיע]] המעורר ומחזק את המשתתפים לשפר את הנהגותיהם.
 
===אישי חב"ד===
{{ערך מורחב|ערך=[[פורטל: אישי חב"ד]]}}
בחסידות חב"ד בכל הדורות תפסו מקום של כבוד דמויותיהם של [[חסידים]] גדולים בתורה ובעבודת ה', שמותיהם שגורים בפי חסידי הדורות הבאים, וסיפורים מתהלכים סביבם מדור לדור. גם אמרות שנאמרו בפקחות חסידית, ואף ניגונים שחברו חסידים [[בעל מנגן|בעלי מנגנים]], מושרים ב[[התוועדויות]] חסידיים ומעוררים לעבודת ה'.
 
תשומת-לב רבה נתונה לסיפורי החסידים, על גדולתם בתורה וביראת ה', על הדרך בה התקרבו לחסידות חב"ד, על היחס שקיבלו מהרבי ועל דרכם בעבודת ה' על-פי דרך החסידות.
===ניגוני חב"ד===

תפריט ניווט