הבדלים בין גרסאות בדף "חסידות בעלז"
(שהפגישה במקום שהפגיה) תגית: עריכה ממכשיר נייד |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[תמונה:בעלז 3.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת שבנה רבי | + | [[תמונה:בעלז 3.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת שבנה רבי [[שלום רוקח]] מייסד החסידות בעיירה בעלז]] |
| − | [[ | ||
| − | |||
חסידות '''בעלז''' (נכתב ב[[אידיש]] '''בעלזא''') נוסדה על ידי רבי [[שלום רוקח]] מבעלז תלמידו של [[החוזה מלובלין]]. | חסידות '''בעלז''' (נכתב ב[[אידיש]] '''בעלזא''') נוסדה על ידי רבי [[שלום רוקח]] מבעלז תלמידו של [[החוזה מלובלין]]. | ||
== תולדות החסידות == | == תולדות החסידות == | ||
| − | אחרי פטירתו מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח | + | אחרי פטירתו של מייסד החסידות רבי [[שלום רוקח]], מילא מקומו בנו רבי [[יהושע רוקח]] מבעלז, ששימש גם כרב העיירה. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי [[יששכר דוב רוקח (הראשון)|יששכר דוב רוקח]] ב[[אדמו"ר]]ות. לאחר [[הסתלקות]]ו מילא את מקומו בכור בניו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא ב[[אדמו"ר]]ות וברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, קיבלו עליהם את כיהונו. |
| − | בשנות | + | בשנות [[השואה]] הצליח רבי אהרן רוקח להימלט מ[[אירופה]] בסיוע [[אדמו"ר הריי"צ]] ועלה לארץ, אך משפחתו לא הצליחה להחלץ ונרצחה יחד עם מליוני היהודים על ידי הנאצים. |
| − | לאחר פטירתו של רבי אהרן, | + | לאחר פטירתו של רבי אהרן, עקב הירצחו של בנו רבי משה רוקח בשואה ומונה אחיינו רבי [[יששכר דוב רוקח]] מבעלזא למלא את מקומו. |
| − | רבי [[יהושע רוקח]], נינו של רבי | + | רבי [[יהושע רוקח]], נינו של רבי [[יששכר דוב רוקח (הראשון)|יששכר דוב רוקח הראשון]], משמש כ[[אדמו"ר]] מ"[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה-בעלז]]". רבי יהושע הוא ממשיך של דוד אביו האדמו"ר מ[[מחנובקה]] לבית [[צ'רנוביל]]. |
== הקשר עם חסידות חב"ד == | == הקשר עם חסידות חב"ד == | ||
| − | [[קובץ:בעלזא עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר [[יששכר דוב רוקח|הנוכחי מבעלז]] בעת [[יחידות]] אצל הרבי | + | [[קובץ:בעלזא עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר [[יששכר דוב רוקח|הנוכחי מבעלז]] בעת [[יחידות]] אצל הרבי, [[אדר]] [[תשמ"א]]]] |
| − | מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו והושיב אותו לידו בראש השולחן ואמר לו "אברך! ממני לא מתחבאים" כשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו "מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר"?! . | + | מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו והושיב אותו לידו בראש השולחן ואמר לו "אברך! ממני לא מתחבאים" כשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו "מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר"?!{{מקור}} . |
| − | בדומה לכך מסופר כי כששהה | + | בדומה לכך מסופר כי כששהה רבי [[אהרן רוקח|אהרן מבעלז]] בעיר מסויימת באירופה וקיבל קהל לברכת שלום עליכם באותה שעה בדיוק היה [[הרבי]] באותה העיר ועבר אף הוא לפני ר' אהרן (שהיה באותה תקופה כבר סגי נהור) ר' אהרן לחץ את ידי האנשים כשמגבת מכסה את ידו{{הערה|1=נראה משום הקפדתו המיוחדת על טהרה, וכפי שאמר ל[[משמש בקודש|משמשו]]:" יש לי חומרות בנוגע לידיים נקיות. כשאתה משמש אותי, אם תיגע באף, בשערות או אפילו בתינוק פחות מגיל שלוש – תמחל נא ליטול את ידיך ורק אחר כך תשמש אותי" (ראה [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96263 כאן]}}, אך כשעבר הרבי לפתע הוריד ר' אהרן את המגבת מעל ידו והושיטה לרבי כשהיא גלויה. לאחמ"כ התבטא בפני משמשיו "ער האט א ווארמע האנט" (יש לו יד חמימה){{הערת שוליים|"[[בסוד שיח|בסוד שיח]]"}}.{{ש}} |
| + | במהלך [[השואה]] פעל והצליח [[אדמו"ר הריי"צ]] לחלץ את ר' אהרון מפולין. | ||
| + | הגה"צ רבי משה מונד אב"ד מיקולייב, היה מחשובי חסידי בעלזא בדור הקודם דיבר פעם עם רבי [[אלחנן הלפרין]] אודות הרבי. לפי דברי הרב הלפרין, וברגע שהזכיר את הרבי, אמר הרב מונד בהתרגשות רבה: "ה[[ליובאוויטש|ליובאוויטשער]] [[רבי]] הוא איש קדוש", וסיפר כי פעם נזדמן לו לנסוע ב[[רכבת]] 'בין ארצית' באירופה בדרכו מ[[פאריז]] ל[[וורשה]], והבין ב[[אברך]] בעל צורה עדינה ומרשימה שחיפש את התא שלו והתיישב באחד המושבים מתוך הארבעה שהיו בתא. לאחר כמה תחנות נכנסה גויה אחת לאותו התא לפי המקום שהיה רשום לה בכרטיס, ואז קם אותו אברך, יצא מהתא (על-אף שהיה פתוח והיו שם עוד אנשים) ונעמד בירכתי אחד הקרונות, וכך היה שקוע בלימוד ב[[גמרא]] קטנה שהייתה בידו במשך כעשר שעות, החל מזמן קצר לאחר תחילת הנסיעה שיצאה ב-8:00 בלילה מ[[פאריז]], עד שהגיעו לתחנת קטוביץ ב-7:30 בבוקר. בתחנת קטוביץ ירדו הרבה נוסעים וגם אותה גויה, האברך ראה שהתא התפנה ונכנס לשבת והמשיך ללמוד. בהגיע הרכבת לתחנה, ראיתי קבוצה מ[[חסידי חב"ד]] שבאו לקדם את פני האברך בבית הנתיבות, ואז נתברר לו כי זהו חתנו הצעיר של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב"ד לבני הישיבות].}}. | ||
| − | + | לאדמו"ר הנוכחי רבי [[יששכר דב רוקח]] היה קשר מסויים עם הרבי. בעת שהותו ב[[ארה"ב]] בשנת [[תשמ"א]] נכנס ליחידות עם הרבי, באותה יחידות דיבר איתו הרבי על כך שגם בנות קטנות צריכות ללמוד תורה וכן על הצורך בהדפסת כתביו של סביו של האדמו"ר מבעלז. | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | בשנת [[תשמ"ט]], בתקופת הבחירות הסוערות בה פרשו ה[[מתנגדים|ליטאים]] מ[[אגודת ישראל]] ויצאו במחלוקת נגד עדת ה[[חסידים]] ובה הורה הרבי בצעד חד פעמי ויוצא דופן להצביע למפלגת [[אגודת ישראל]] - עמד האדמו"ר מבעלז לצד הפלג הליטאי ובכך פרש משאר חצרות החסידים שהתאחדו תחת אגודת ישראל{{הערה|בסופו של דבר בזכות ההתערבות החב"דית קיבלה "אגודת ישראל" חמישה מנדטים ואילו "דגל התורה" בקושי עברה את אחוז החסימה (על ידי כך שהצליחו לגייס בדואים שיצביעו להם תמורת תשלום)}} בעקבות כך שוררת מאז מתיחות בין [[חסידות חב"ד]] לחסידות בעלז. | |
| + | בשנת [[תשע"ו]] בצעד שנוי במחלוקת נפגש ר' [[יואל כהן]] עם האדמו"ר מבעלז לשיחה במעונו של האדמו"ר, השניים דיברו על מספר נושאים כשבין היתר הזכיר האדמו"ר את פגישתו עם הרבי, בפגישה ביקש ר' יואל כי האדמו"ר יתיר לראש ישיבת בעלז בירושלים, הרב פרידמן שישתתף בהתוועדות י"ט בכסליו שתערך בעוד מספר ימים בבניני האומה ונענה בחיוב, בעקבות כך נוצר רושם שכביכול הייתה זו פגישת פיוס בשם הרבי וחב"ד על אירועי [[בחירות תשמ"ט]] ובשל כך נוצרה מחאה על המפגש שכביכול היה בשם חב"ד והרבי, בסביבתו של ר' יואל התבטאו כי לא חשב שהפגישה תתפרש כפיוס בין חב"ד לאדמו"ר מבעלז ולא זו הייתה מטרתה. | ||
| − | + | ==גלריית תמונות== | |
| + | <gallery> | ||
| + | קובץ:בעלז 4.jpg|ציוניהם של אדמו"רי בעלזא בעיירה בעלזא שבאוקראיינא | ||
| + | קובץ:בעלזער.jpg|רבי [[אהרן רוקח]] לפני [[השואה]] | ||
| + | קובץ:בעלז 7.jpg|רבי [[יששכר דוב רוקח]], האדמו"ר הנוכחי מבעלז | ||
| + | קובץ:בעלזא.jpg|בית הכנסת המרכזי של החסידות ב[[ירושלים]] | ||
| + | </gallery> | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־19:16, 22 במרץ 2018
חסידות בעלז (נכתב באידיש בעלזא) נוסדה על ידי רבי שלום רוקח מבעלז תלמידו של החוזה מלובלין.
תוכן עניינים
תולדות החסידות
אחרי פטירתו של מייסד החסידות רבי שלום רוקח, מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלז, ששימש גם כרב העיירה. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי יששכר דוב רוקח באדמו"רות. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו בכור בניו רבי אהרן רוקח מבעלזא באדמו"רות וברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי מרדכי רוקח מבילגוריא, קיבלו עליהם את כיהונו.
בשנות השואה הצליח רבי אהרן רוקח להימלט מאירופה בסיוע אדמו"ר הריי"צ ועלה לארץ, אך משפחתו לא הצליחה להחלץ ונרצחה יחד עם מליוני היהודים על ידי הנאצים.
לאחר פטירתו של רבי אהרן, עקב הירצחו של בנו רבי משה רוקח בשואה ומונה אחיינו רבי יששכר דוב רוקח מבעלזא למלא את מקומו.
רבי יהושע רוקח, נינו של רבי יששכר דוב רוקח הראשון, משמש כאדמו"ר מ"מחנובקה-בעלז". רבי יהושע הוא ממשיך של דוד אביו האדמו"ר ממחנובקה לבית צ'רנוביל.
הקשר עם חסידות חב"ד
מסופר על אדמו"ר המהר"ש שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ לליובאוויטש נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו והושיב אותו לידו בראש השולחן ואמר לו "אברך! ממני לא מתחבאים" כשחזר לליובאוויטש וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו "מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר"?![דרוש מקור] .
בדומה לכך מסופר כי כששהה רבי אהרן מבעלז בעיר מסויימת באירופה וקיבל קהל לברכת שלום עליכם באותה שעה בדיוק היה הרבי באותה העיר ועבר אף הוא לפני ר' אהרן (שהיה באותה תקופה כבר סגי נהור) ר' אהרן לחץ את ידי האנשים כשמגבת מכסה את ידו[1], אך כשעבר הרבי לפתע הוריד ר' אהרן את המגבת מעל ידו והושיטה לרבי כשהיא גלויה. לאחמ"כ התבטא בפני משמשיו "ער האט א ווארמע האנט" (יש לו יד חמימה)[2].
במהלך השואה פעל והצליח אדמו"ר הריי"צ לחלץ את ר' אהרון מפולין.
הגה"צ רבי משה מונד אב"ד מיקולייב, היה מחשובי חסידי בעלזא בדור הקודם דיבר פעם עם רבי אלחנן הלפרין אודות הרבי. לפי דברי הרב הלפרין, וברגע שהזכיר את הרבי, אמר הרב מונד בהתרגשות רבה: "הליובאוויטשער רבי הוא איש קדוש", וסיפר כי פעם נזדמן לו לנסוע ברכבת 'בין ארצית' באירופה בדרכו מפאריז לוורשה, והבין באברך בעל צורה עדינה ומרשימה שחיפש את התא שלו והתיישב באחד המושבים מתוך הארבעה שהיו בתא. לאחר כמה תחנות נכנסה גויה אחת לאותו התא לפי המקום שהיה רשום לה בכרטיס, ואז קם אותו אברך, יצא מהתא (על-אף שהיה פתוח והיו שם עוד אנשים) ונעמד בירכתי אחד הקרונות, וכך היה שקוע בלימוד בגמרא קטנה שהייתה בידו במשך כעשר שעות, החל מזמן קצר לאחר תחילת הנסיעה שיצאה ב-8:00 בלילה מפאריז, עד שהגיעו לתחנת קטוביץ ב-7:30 בבוקר. בתחנת קטוביץ ירדו הרבה נוסעים וגם אותה גויה, האברך ראה שהתא התפנה ונכנס לשבת והמשיך ללמוד. בהגיע הרכבת לתחנה, ראיתי קבוצה מחסידי חב"ד שבאו לקדם את פני האברך בבית הנתיבות, ואז נתברר לו כי זהו חתנו הצעיר של אדמו"ר הריי"צ[3].
לאדמו"ר הנוכחי רבי יששכר דב רוקח היה קשר מסויים עם הרבי. בעת שהותו בארה"ב בשנת תשמ"א נכנס ליחידות עם הרבי, באותה יחידות דיבר איתו הרבי על כך שגם בנות קטנות צריכות ללמוד תורה וכן על הצורך בהדפסת כתביו של סביו של האדמו"ר מבעלז.
בשנת תשמ"ט, בתקופת הבחירות הסוערות בה פרשו הליטאים מאגודת ישראל ויצאו במחלוקת נגד עדת החסידים ובה הורה הרבי בצעד חד פעמי ויוצא דופן להצביע למפלגת אגודת ישראל - עמד האדמו"ר מבעלז לצד הפלג הליטאי ובכך פרש משאר חצרות החסידים שהתאחדו תחת אגודת ישראל[4] בעקבות כך שוררת מאז מתיחות בין חסידות חב"ד לחסידות בעלז.
בשנת תשע"ו בצעד שנוי במחלוקת נפגש ר' יואל כהן עם האדמו"ר מבעלז לשיחה במעונו של האדמו"ר, השניים דיברו על מספר נושאים כשבין היתר הזכיר האדמו"ר את פגישתו עם הרבי, בפגישה ביקש ר' יואל כי האדמו"ר יתיר לראש ישיבת בעלז בירושלים, הרב פרידמן שישתתף בהתוועדות י"ט בכסליו שתערך בעוד מספר ימים בבניני האומה ונענה בחיוב, בעקבות כך נוצר רושם שכביכול הייתה זו פגישת פיוס בשם הרבי וחב"ד על אירועי בחירות תשמ"ט ובשל כך נוצרה מחאה על המפגש שכביכול היה בשם חב"ד והרבי, בסביבתו של ר' יואל התבטאו כי לא חשב שהפגישה תתפרש כפיוס בין חב"ד לאדמו"ר מבעלז ולא זו הייתה מטרתה.
גלריית תמונות
ציוניהם של אדמו"רי בעלזא בעיירה בעלזא שבאוקראיינא
רבי יששכר דוב רוקח, האדמו"ר הנוכחי מבעלז
בית הכנסת המרכזי של החסידות בירושלים
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מצמיח קרן ישועה "כך סייע הרבי הריי"צ להצלת האדמו"ר מבעלז", סקירה בעלון "אור מן החושך" היוצא לאור על ידי חסידי בעלז -
הערות שוליים
- ↑ נראה משום הקפדתו המיוחדת על טהרה, וכפי שאמר למשמשו:" יש לי חומרות בנוגע לידיים נקיות. כשאתה משמש אותי, אם תיגע באף, בשערות או אפילו בתינוק פחות מגיל שלוש – תמחל נא ליטול את ידיך ורק אחר כך תשמש אותי" (ראה כאן
- ↑ "בסוד שיח"
- ↑ תורת חב"ד לבני הישיבות.
- ↑ בסופו של דבר בזכות ההתערבות החב"דית קיבלה "אגודת ישראל" חמישה מנדטים ואילו "דגל התורה" בקושי עברה את אחוז החסימה (על ידי כך שהצליחו לגייס בדואים שיצביעו להם תמורת תשלום)
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
