הבדלים בין גרסאות בדף "חסידות באבוב"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(39 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
+
[[תמונה:באבובב.jpg|left|thumb|400px|שלושה דורות של אדמור"י באבוב: הסבא הקדושת ציון מבאבוב, הבן החכמת שלמה מבאבוב, והנכד המהר"ן מבאבוב]]  
[[תמונה:באבובב.jpg|left|thumb|400px|רבי בן ציון מבאבוב, ונכדיו רנ"צ זצ"ל, רב"צ שליט"א]]
+
[[תמונה:באבוב 1.jpg|left|thumb|250px|רבי מרדכי דוד מבאבוב 45 בבית חב"ד בלונג איילנד]]
[[תמונה:באבוב 1.jpg|left|thumb|250px|רבי מרדכי דוד מבאבוב בבית חב"ד בלונג איילנד]]
 
 
'''שושלת באבוב''' היא שושלת בת של חסידות [[צאנז]], מיסודו של רבי חיים מצאנז.
 
'''שושלת באבוב''' היא שושלת בת של חסידות [[צאנז]], מיסודו של רבי חיים מצאנז.
  
השושלת מסתעפת מרבי מאיר נתן זצ"ל, בנו של הרה"ק מצאנז. בנו של רבי מאיר נתן היה רבי שלמה, אביו של רבי בן ציון הלברשטם מבאבוב בעל הקדושת ציון, שנהרג על קידוש השם בשנות השואה הי"ד.
+
השושלת מסתעפת מרבי מאיר נתן, בנו של הרה"ק מצאנז. בנו של רבי מאיר נתן היה רבי שלמה, אביו של רבי בן ציון הלברשטם מבאבוב בעל הקדושת ציון, שנהרג על קידוש השם בשנות השואה.
  
ארבעה דורות של אדמו"רים עמדו בקשרים עם נשיאי חב"ד, רבי [[בן ציון הלברשטאם]], בנו רבי [[שלמה הלברשטאם]] שהוא וחסידיו התגורוו בשכנות לרבי משך שנים רבות בשכונת [[קראון הייטס]], ובנו רבי [[נפתלי צבי הלברשטאם]].
+
ארבעה דורות של אדמו"רים עמדו בקשרים עם נשיאי חב"ד, רבי [[בן ציון הלברשטאם]], בנו רבי [[שלמה הלברשטאם]] שהוא וחסידיו התגורוו בשכנות לרבי משך שנים רבות בשכונת [[קראון הייטס]], ובנו רבי [[נפתלי צבי הלברשטם]], ואחיו רבי בן ציון אריה ליבוש הלברשטאם.
  
 
== הדור הרביעי ==
 
== הדור הרביעי ==
 
+
לאחר פטירתו של רבי נפתלי צבי בשנת [[תשס"ד]], מונו כממשיכי דרכו אחיו הגה"צ רבי בן ציון הלברשטאם וחתנו הגה"צ רבי מרדכי דוד אונגר.. ב[[אלול]] [[תשס]] התקיימו בחירות, בו הצביעו 34% כי הם בוחרים ברבי מרדכי דוד אונגר לאדמו"ר. מפתחות המוסדות ושליטתן הוא בידי חסידיו של רבי בן ציון, בתשע"ה לאחר דין תורה הגיעו להסכם בוררות בדבר השליטה במוסדות בין יתר תנאי ההסכם היה שפלג החסידות התומך ברב מרדכי דוד אונגר יציין את שם החסידות שלו :בובוב 45
לאחר פטירתו של רבי נפתלי צבי בשנת [[תשס"ד]], מונו כממשיכי דרכו אחיו הגה"צ רבי בן ציון הלברשטאם שליט"א, וחתנו הגה"צ רבי [[מרדכי דוד אונגר]] שליט"א. הדיון על המוסדות נמשך מאז ההכתרה של שני האדמו"רים ועדיין לא נפסק. באלול תשנ"ז התקיימו בחירות, בו הצביעו 34% כי הם בוחרים ברבי מרדכי דוד אונגר לאדמו"ר. מפתחות המוסדות ושליטתן הוא בידי חסידיו של רבי בן ציון, ואף אחד מהמוסדות לא בידי הצד השני, עד תום דין התורה.
 
  
 
רבי '''בן ציון הלברשטאם''' מנהיג את עדתו בבית המדרש הישן והגדול של חסידי באבוב, במרכז שכונת [[בורו פארק]].  
 
רבי '''בן ציון הלברשטאם''' מנהיג את עדתו בבית המדרש הישן והגדול של חסידי באבוב, במרכז שכונת [[בורו פארק]].  
  
בשנת [[תש"ע]] הנהיג תקנות מחמירות כנגד [[פאות נכריות]] ללא כיסוי, ובהן כל חתן נדרש להתנות לפני קשרי השידוכין כי הכלה תלך עם פאה [[נכרית]] מכוסה בדווקא.
+
בשנת [[תש"ע]] הנהיג תקנות מחמירות כנגד [[פאות נכריות]] ללא כיסוי, ובהן כל חתן נדרש להתנות לפני קשרי השידוכין כי באם תלך הכלה בפאה [[נכרית]] אזי תהיה הפאה מכוסה בדווקא.
  
ב[[ב' תמוז]] תש"ע תיקן כי יש לומר בנוסח התפילה לפני [[קריאת התורה]] בנוסח "ויחון '''עלינו''' לפליטת עולמים" ולא כנהוג "ויחון '''אותנו''' לפליטת עולמים". לדבריו, הוא חקר בכל הסידורים הישנים{{הערת שוליים|ראה לדוגמא ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20298&hilite=7cf9cd6e-3e20-40f0-ba3a-1ea635b8a492&st=%D7%95%D7%99%D7%97%D7%95%D7%9F+%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95+%D7%9C%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%AA&pgnum=277 סידור כל בו].}}, ומתברר כי בהם מופיע הנוסח "ויחון עלינו", אלא שה[[משכילים]] - ובראשם וואלף היידנהיים - הם מתוך ההקפדה הידועה שלהם על הדקדוק הנכון, 'תיקנו' את הנוסח,. וכמובן שמסיבה זו יש לומר בדווקא כפי הנוסח המקובל מדורי דורות. לדבריו, הוא אף התקשר אישית לגבאי [[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] בשכונת [[קראון הייטס]], וביקש מהם לבדוק מה הנוסח המופיע ב[[סידור הבעל שם טוב]], ואכן מתברר כי זה הוא הנוסח הנכון יותר.
+
ב[[ב' תמוז]] [[תש"ע]] תיקן כי יש לומר בנוסח התפילה לפני [[קריאת התורה]] בנוסח "ויחון '''עלינו''' לפליטת עולמים" ולא כנהוג "ויחון '''אותנו''' לפליטת עולמים". לדבריו, הוא חקר בכל הסידורים הישנים{{הערת שוליים|1=ראה לדוגמא ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20298&hilite=7cf9cd6e-3e20-40f0-ba3a-1ea635b8a492&st=%D7%95%D7%99%D7%97%D7%95%D7%9F+%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95+%D7%9C%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%AA&pgnum=277 סידור כל בו].}}, ומתברר כי בהם מופיע הנוסח "ויחון עלינו", אלא שה[[משכילים]] - ובראשם וואלף היידנהיים - הם מתוך ההקפדה הידועה שלהם על הדקדוק הנכון, 'תיקנו' את הנוסח. וכמובן שמסיבה זו יש לומר בדווקא כפי הנוסח המקובל מדורי דורות. לדבריו, הוא אף התקשר אישית לגבאי [[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] בשכונת [[קראון הייטס]], וביקש מהם לבדוק מה הנוסח המופיע ב[[סידור הבעל שם טוב]], ואכן מתברר כי זה הוא הנוסח הנכון יותר.
  
 
יש לציין כי זה הוא גם הנוסח החבד"י, המופיע ב[[סידור תהלת ה']].{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16091&hilite=367076f6-69e1-4a6f-94e6-d6ca2111e8cd&st=%D7%95%D7%99%D7%97%D7%95%D7%9F+%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95+%D7%9C%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%AA&pgnum=138 ראה כאן].}}
 
יש לציין כי זה הוא גם הנוסח החבד"י, המופיע ב[[סידור תהלת ה']].{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16091&hilite=367076f6-69e1-4a6f-94e6-d6ca2111e8cd&st=%D7%95%D7%99%D7%97%D7%95%D7%9F+%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95+%D7%9C%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%AA&pgnum=138 ראה כאן].}}
  
רבי '''מרדכי אונגר''', הוא חתנו של האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב, וידוע מקטנותו בגאונות ועבודת השם נפלאה. לאחר פטירת רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב, כאשר דודו רבי בן ציון (השני) התפטר מראשות הישיבה, הוא מונה לעמוד בראשה, וסחף אחריו קבל גדול מבני הישיבה ומעריצים. לאחר פטירת חותנו רבי שלמה מבאבוב, הם הכתירו אותו לאדמו"ר, והוא מנהיג את עדתו בבית המדרש שלו החדש, מכיון שבית המדרש הישן הועבר לידי דודו. בשבתות הוא מנהיג את העדה בבנין בית יעקב בשכונה, שהושכר לידו לשבתות ומועדים.
+
רבי '''[[מרדכי דוד אונגר]]''', הוא חתנו של האדמו"ר רבי נפתלי צבי הלברשטאם מבאבוב, וידוע מקטנותו בכשרונותיו ועבודת השם. בחיי זקינו רבי שלמה מבאבוב כיהן כר"מ הישיבה ונהרו אחריו קהל רב מבני הישיבה ומעריצים. לאחר פטירת חותנו רבי נפתלי צבי מבאבוב, חלק ניכר מחסידי באבוב הכתירו אותו לאדמו"ר,מכיון שבית המדרש הישן של החסיידות הוא כאמור לעיל במסגרת האדמו"ר של הפלג השני של חסידות בובוב (הרב בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם). פתח בית מדרש חדש עבור חסידיו ברחוב ה45 .
  
 
== קישורים חיצוניים ==
 
== קישורים חיצוניים ==
 
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=546 רבי שלמה בניחום אבלים אצל הרבי]
 
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=546 רבי שלמה בניחום אבלים אצל הרבי]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=48167 רבי מרדכי דוד מבאבוב בבית חב"ד בלונג איילנד]
+
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48167 רבי מרדכי דוד מבאבוב בבית חב"ד בלונג איילנד]
 +
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65246 האדמו"ר מבאבוב בחתונה חב"דית ב[[קראון הייטס]] (כסלו תשע"ב)]{{וידאו}}
 +
 
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{חצרות}}
 
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חצרות]]
+
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
 
{{ערך חסר}}
 
{{ערך חסר}}

גרסה אחרונה מ־16:59, 23 בינואר 2020

שלושה דורות של אדמור"י באבוב: הסבא הקדושת ציון מבאבוב, הבן החכמת שלמה מבאבוב, והנכד המהר"ן מבאבוב
רבי מרדכי דוד מבאבוב 45 בבית חב"ד בלונג איילנד

שושלת באבוב היא שושלת בת של חסידות צאנז, מיסודו של רבי חיים מצאנז.

השושלת מסתעפת מרבי מאיר נתן, בנו של הרה"ק מצאנז. בנו של רבי מאיר נתן היה רבי שלמה, אביו של רבי בן ציון הלברשטם מבאבוב בעל הקדושת ציון, שנהרג על קידוש השם בשנות השואה.

ארבעה דורות של אדמו"רים עמדו בקשרים עם נשיאי חב"ד, רבי בן ציון הלברשטאם, בנו רבי שלמה הלברשטאם שהוא וחסידיו התגורוו בשכנות לרבי משך שנים רבות בשכונת קראון הייטס, ובנו רבי נפתלי צבי הלברשטם, ואחיו רבי בן ציון אריה ליבוש הלברשטאם.

הדור הרביעי[עריכה]

לאחר פטירתו של רבי נפתלי צבי בשנת תשס"ד, מונו כממשיכי דרכו אחיו הגה"צ רבי בן ציון הלברשטאם וחתנו הגה"צ רבי מרדכי דוד אונגר.. באלול תשס"ז התקיימו בחירות, בו הצביעו 34% כי הם בוחרים ברבי מרדכי דוד אונגר לאדמו"ר. מפתחות המוסדות ושליטתן הוא בידי חסידיו של רבי בן ציון, בתשע"ה לאחר דין תורה הגיעו להסכם בוררות בדבר השליטה במוסדות בין יתר תנאי ההסכם היה שפלג החסידות התומך ברב מרדכי דוד אונגר יציין את שם החסידות שלו :בובוב 45

רבי בן ציון הלברשטאם מנהיג את עדתו בבית המדרש הישן והגדול של חסידי באבוב, במרכז שכונת בורו פארק.

בשנת תש"ע הנהיג תקנות מחמירות כנגד פאות נכריות ללא כיסוי, ובהן כל חתן נדרש להתנות לפני קשרי השידוכין כי באם תלך הכלה בפאה נכרית אזי תהיה הפאה מכוסה בדווקא.

בב' תמוז תש"ע תיקן כי יש לומר בנוסח התפילה לפני קריאת התורה בנוסח "ויחון עלינו לפליטת עולמים" ולא כנהוג "ויחון אותנו לפליטת עולמים". לדבריו, הוא חקר בכל הסידורים הישנים[1], ומתברר כי בהם מופיע הנוסח "ויחון עלינו", אלא שהמשכילים - ובראשם וואלף היידנהיים - הם מתוך ההקפדה הידועה שלהם על הדקדוק הנכון, 'תיקנו' את הנוסח. וכמובן שמסיבה זו יש לומר בדווקא כפי הנוסח המקובל מדורי דורות. לדבריו, הוא אף התקשר אישית לגבאי ספריית חב"ד ליובאוויטש בשכונת קראון הייטס, וביקש מהם לבדוק מה הנוסח המופיע בסידור הבעל שם טוב, ואכן מתברר כי זה הוא הנוסח הנכון יותר.

יש לציין כי זה הוא גם הנוסח החבד"י, המופיע בסידור תהלת ה'.[2]

רבי מרדכי דוד אונגר, הוא חתנו של האדמו"ר רבי נפתלי צבי הלברשטאם מבאבוב, וידוע מקטנותו בכשרונותיו ועבודת השם. בחיי זקינו רבי שלמה מבאבוב כיהן כר"מ הישיבה ונהרו אחריו קהל רב מבני הישיבה ומעריצים. לאחר פטירת חותנו רבי נפתלי צבי מבאבוב, חלק ניכר מחסידי באבוב הכתירו אותו לאדמו"ר,מכיון שבית המדרש הישן של החסיידות הוא כאמור לעיל במסגרת האדמו"ר של הפלג השני של חסידות בובוב (הרב בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם). פתח בית מדרש חדש עבור חסידיו ברחוב ה45 .

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ראה לדוגמא בסידור כל בו.
  2. ראה כאן.
חב"ד וגדולי ישראל
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלבבריסקטולנאסטרשלהסלוניםסקוויראפינסק קרליןצ'רנובילקרליןקאפוסטרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים · אשלג · אבוחצירא
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.