הבדלים בין גרסאות בדף "חסידות"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(14 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{פירוש נוסף|נוכחי=תנועת החסידות|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[חסידות (פירושונים)]]}}
 
{{פירוש נוסף|נוכחי=תנועת החסידות|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[חסידות (פירושונים)]]}}
{{לעריכה|להוסיף 'לימוד החסידות' ו'דרכי החסידות'. מוסבר באריכות בתורת נשיאי חב"ד לדורותיהם}}
 
 
[[קובץ:אוהל הבעל שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הבעל שם טוב, מייסד תורת החסידות]]
 
[[קובץ:אוהל הבעל שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הבעל שם טוב, מייסד תורת החסידות]]
 
ה'''חסידות''' היא תנועה יהודית שהוקמה על ידי [[הבעל שם טוב]] שעיקרה הוא גילוי הנקודה הפנימית והחיות שבכל דבר. על פי תורת החסידות יש חשיבות רבה לעבודת התפילה, שמחה והתקשרות ל[[צדיק]].
 
ה'''חסידות''' היא תנועה יהודית שהוקמה על ידי [[הבעל שם טוב]] שעיקרה הוא גילוי הנקודה הפנימית והחיות שבכל דבר. על פי תורת החסידות יש חשיבות רבה לעבודת התפילה, שמחה והתקשרות ל[[צדיק]].
 
 
== היסטוריה ==
 
== היסטוריה ==
 
{{ערך מורחב|ערך=[[התייסדות תורת החסידות]]}}
 
{{ערך מורחב|ערך=[[התייסדות תורת החסידות]]}}
עיקרה של החסידות הוא מאז הקימו של העם היהודי, אולם לאחר פרעות ת"ח -ת"ט היתה רוחו הכללית של עם ישראל ירודה. וכפי שמתואר בכמה מקומות היה עם ישראל במצב של התעלפות. לשם הצורך לעוררו נשלח רבי ישראל בעל שם טוב, שעורר את מעלתם של היהודים הפשוטים, הקשר הפנימי והעצמי של יהודי עם ה', וגילה את חשיבות פנימיותם של הדברים: פנימיות התורה והכוונה בקיום המצוות. לבעל שם טוב נוצר חוג של חסידים. הבעש"ט ערך נסיעות רבות שעל ידם התפשטה החסידות. עם פטירתו בשנת [[תק"כ]] כבר מנתה החסידות עשרות אלפי חסידים. לאחר כהונה קצרה של בנו, [[צבי (בן הבעל שם טוב)|ר' צבי]], עברה ההנהגה לתלמידו [[המגיד ממזריטש]]. לאחר פטירתו בשנת תקל"ב חולקו אזורי המדינות באירופה לתלמידים שונים. בין שאר תלמידיו היה ה[[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]].
+
הבעש"ט היה ממשיך הדרך של [[מחנה הנסתרים]], שהיה בהנהגת "בעלי השם". קדמו לבעש"ט הרבנים; ר' [[אליהו בעל שם]], ר' [[יואל בעל שם]] ור' [[אדם בעל שם]].
 +
 
 +
רבי ישראל בעל שם טוב נהג בתחילה כמנהגם של [[מחנה הנסתרים]] והסתיר את גדולתו, עד שגילה עצמו לציבור בעקבות עליית [[נשמה]] אותה עשה ב[[ראש השנה]] בשנת [[תק"ז]], במהלכה נשמתו נפגשה ב[[עולמות העליונים]] עם נשמת ה[[משיח]] שאמר לו שזמן [[גילוי]]ו יהיה כאשר תתפשט תורתו - [[תורת החסידות]] ב[[עולם]]. על עליית [[נשמה]] זו סיפר לגיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] במכתב.
 +
 
 +
לאחר פרעות ת"ח - ת"ט היתה רוחו הכללית של עם ישראל ירודה. וכפי שמתואר בכמה מקומות היה עם ישראל במצב של התעלפות. לשם הצורך לעוררו נשלח רבי ישראל בעל שם טוב, שעורר את מעלתם של היהודים הפשוטים, הקשר הפנימי והעצמי של יהודי עם ה', וגילה את חשיבות פנימיותם של הדברים: פנימיות התורה והכוונה בקיום המצוות.  
 +
 
 +
לבעל שם טוב נוצר חוג של חסידים. הבעש"ט ערך נסיעות רבות שעל ידם התפשטה החסידות. עם פטירתו בשנת [[תק"כ]] כבר מנתה החסידות עשרות אלפי חסידים. לאחר כהונה קצרה של בנו, [[צבי (בן הבעל שם טוב)|רבי צבי]], עברה ההנהגה לתלמידו [[המגיד ממזריטש]]. לאחר פטירתו בשנת תקל"ב חולקו אזורי המדינות באירופה לתלמידים שונים. בין שאר תלמידיו היה ה[[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]].
 +
 
 +
==עיקרי תורת החסידות==
 +
מלבד היות הבעל שם טוב הצינור האלוקי להבאת האור הגדול שבתורת החסידות לעולם, קיימים גם יסודות פרטיים בתורת החסידות שנמסרו על ידי הבעל שם טוב בעצמו.
 +
{{ערך מורחב|ערך=[[הבעל שם טוב]]}}
 +
על עיקרי תורת הבעל שם טוב נמנות למשל היסוד כי בכל דבר בבריאה יש את הכח האלוקי המחיה אותו, וכן המצאותה של [[השגחה פרטית]] מאת הבורא על כל נברא ונברא, עד שאפילו עלה המתגלגל ברוח יש לו כוונה פרטית ובהשגחה פרטית מתגלגל הוא. הבעש"ט גם החדיר בחסידיו את העיון ב[[תפילה]] ואת ה[[חיות]] וה[[שמחה]] ה[[פנימי]]ת בקיום כל [[מצווה]], וב[[עבודת השם]] בכללותה. הוא הפליא את ה[[תמימות]] שבאמירת פרקי [[תהלים]] על ידי [[יהודי פשוט|יהודים פשוטים]] ב[[אמונה|אמונתם]].
  
== עיקרי [[תורת החסידות]] ==
 
 
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת החסידות]]}}
 
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת החסידות]]}}
עיקרי [[תורת החסידות]] הוסברו באריכות בקונטרס [[ענינה של תורת החסידות (קונטרס)|ענינה של תורת החסידות]] מ[[הרבי]] וב[[קונטרס תורת החסידות]] מ[[אדמו"ר הריי"צ]].  
+
מלבד זאת, עיקרי [[תורת החסידות]], שנוסדה על ידי הבעל שם טוב והורחבה על ידי המגיד ותלמידיו לדורותיהם, הוסברו באריכות בקונטרס [[ענינה של תורת החסידות (קונטרס)|ענינה של תורת החסידות]] מ[[הרבי]] וב[[קונטרס תורת החסידות]] מ[[אדמו"ר הריי"צ]].  
  
עיקרם של הדברים הוא כדלעיל, אין ענינה של החסידות רק להחיות מבחינה רוחנית את עם ישראל, או תנועה קבלית כלשהי, אלא לגלות את פנימיותו של כל דבר, בחינת היחידה שבכל עניין. ככזו מובן הקשר בין החסידות ל[[גאולה]] שענינה גם כן גילוי פנימיות כל דבר. וכפי שמסופר על עליית ה[[נשמה]] של הבעש"ט ב[[ראש השנה]] תק"ז ששאל את מלך המשיח: "אימתי קאתי מר", וע"ז ענה לו "[[הפצת המעיינות|לכשיפוצו מעינותיך חוצה,]] וידעו לעשות יחודים כמוך", היינו שע"י התפשטות תורת החסידות ועבודת ה' בדרך זו, על ידי זה יבוא ה[[משיח]].
+
עיקרם של הדברים הוא כדלעיל, אין ענינה של החסידות רק להחיות מבחינה רוחנית את עם ישראל, או תנועה קבלית כלשהי, אלא לגלות את פנימיותו של כל דבר, בחינת היחידה שבכל עניין. ככזו מובן הקשר בין החסידות ל[[גאולה]] שענינה גם כן גילוי פנימיות כל דבר. וכפי שמסופר על עליית ה[[נשמה]] של הבעש"ט ב[[ראש השנה]] תק"ז ששאל את מלך המשיח: "אימתי קאתי מר", וע"ז ענה לו "[[הפצת המעיינות|לכשיפוצו מעינותיך חוצה,]] וידעו לעשות יחודים כמוך", היינו שעל ידי התפשטות תורת החסידות ועבודת ה' בדרך זו, על ידי זה יבוא ה[[משיח]].
  
 
== ההתנגדות לחסידות ==
 
== ההתנגדות לחסידות ==
שורה 18: שורה 26:
 
מיד עם התפשטות החסידות יצאו כנגדה רבים מרבני ליטא, ובראשם עמד [[הגאון מוילנא]] (הגר"א) בחרם שאסר את פיתם ויינם של החסידים, חרמות כעין אלו ובעקבותם מסירות הלשנות ורדיפות שונות היו למכביר עד לתקופה האחרונה ממש. לשיא הגיעו הדברים ברצח ארבעת החסידים משונציאן.
 
מיד עם התפשטות החסידות יצאו כנגדה רבים מרבני ליטא, ובראשם עמד [[הגאון מוילנא]] (הגר"א) בחרם שאסר את פיתם ויינם של החסידים, חרמות כעין אלו ובעקבותם מסירות הלשנות ורדיפות שונות היו למכביר עד לתקופה האחרונה ממש. לשיא הגיעו הדברים ברצח ארבעת החסידים משונציאן.
  
ההתנגדות נבעה בעיקר מהחשש שהחסידות הינה המשכה של תנועת משיחיות השקר של שבתי צבי, שכפר בעיקר וגרם לשבר גדול באמונה. כמובן שדבר זה הוכח כלא נכון, אולם רבים מה[[מתנגדים]] סרבו במשך תקופה ארוכה מלשים לב שההיפך הוא הנכון והחסידות מחזקת את האמונה ואין לה שום קשר עם השבתאות.
+
ההתנגדות נבעה בעיקר מהחשש שהחסידות הינה המשכה של תנועת השבתאות של שבתי צבי, שכפר בעיקר וגרם לשבר גדול באמונה. כמובן שדבר זה הוכח כלא נכון, אולם רבים מה[[מתנגדים]] סרבו במשך תקופה ארוכה מלהכיר בכך שרק בלימוד החסידות תתחזק האמונה וקיום המצוות ואדרבא חוסר לימוד החסידות מביא לכירסום באמונה ובשמירת המצוות .בשלב מסויים כדי ללבות את המחלוקת הגיעו שנים ל[[גאון מוילנא]] והעידו בפניו שראו חסידים שאכלו בשר ושתו [[יין]] ב[[תשעה באב]] הם "שכחו" לציין שהיה זה תשעה באב שחל בשבת שאז כמובן שהצום נדחה ליום ראשון וגם הגאון בעצמו אכל בתשעה באב. בעקבות זאת חתם הגאון מוילנא על חרם נגד החסידים.
בעקבות החשש התפתו כאלו שהעידו שקר על החסידים. בין השאר העידו בפני [[הגאון מוילנא]] שהחסידים שתו יין ואכלו בשר בתשעה באב, דבר שגרם לו להוציא את החרם כנגד החסידות.
 
  
 
== תנועות חסידיות ==
 
== תנועות חסידיות ==
  
לאחר הסתלקות [[הרב המגיד]] התפתחו חסידויות שונות, כאשר תלמידיו מקימים חצרות לעצמם, כשהם מחלקים את מדינות אירופה ביניהם. עיקר החלוקה היתה בין [[אדמו"ר הזקן]] שייסד את חסידות [[חב"ד]] ששמה דגש על הבנת הדברים ומקום מושבה ב[[רוסיה]] הלבנה, לבין חסידוית [[פולין]] - חג"ת ששמו דגש על עבודת ה' ברגש הלב. הבולטות בחסידויות בתקופה ההיא: קרלין, לובלין ברדיטשוב ומזיבוז'.
+
גילויו של [[הבעש"ט]] נעשה כאמור בשנת [[תצ"ד]] ומאז החלה ההנהגה בצורת [[אדמו"ר]] ו[[חסידים]]. לאחר [[הסתלקות]] [[הבעש"ט]] ב[[חג השבועות]] בשנת [[תק"כ]] מילא את מקומו רבי דובער, הרב [[המגיד ממזריטש]], בהנהגת החסידות הכללית.
 +
 
 +
לאחר [[הסתלקות]]ו של הרב המגיד ממזריטש, ב[[י"ט כסלו]] שנת [[תקל"ג]] (1763) הסתיימה תקופת החסידות הכללית ותלמידיו השונים של הרב [[המגיד ממזריטש]] פתחו כל אחד חצרות חסידיות משל עצמו, ולעתים אף חלקו אחד על השני בנושא אופיה הרצוי של [[תורת החסידות]] והפצתה. עיקר החלוקה היתה בין [[אדמו"ר הזקן]] שייסד את חסידות [[חב"ד]] ששמה דגש על הבנת הדברים ומקום מושבה ב[[רוסיה]] הלבנה, לבין חסידוית [[פולין]] - חג"ת ששמו דגש על עבודת ה' ברגש הלב. הבולטות בחסידויות בתקופה ההיא: קרלין, לובלין ברדיטשוב ומזיבוז'.
  
 
כיום ישנם מאות חסידויות שונות, מהגדולות: [[חב"ד]], [[גור]], [[בעלז]], [[צאנז]] ו[[ויז'ניץ]].
 
כיום ישנם מאות חסידויות שונות, מהגדולות: [[חב"ד]], [[גור]], [[בעלז]], [[צאנז]] ו[[ויז'ניץ]].
  
 
== החסידות כיום ==
 
== החסידות כיום ==
כיום מונה תנועת החסידות את רוב היהדות האשכנזית וישנם גם מעדות המזרח המשתייכים לתנועת החסידות.
+
כיום מונה תנועת החסידות את רוב היהדות האשכנזית וישנם גם מעדות המזרח המשתייכים לתנועת החסידות.
  
 
עיקרי שיטת [[הבעל שם טוב]] חדרו לכל הזרמים ב[[יהדות]], וכך למשל הפכה [[תפילה]] ב[[שמחה]] לדבר שבשגרה.
 
עיקרי שיטת [[הבעל שם טוב]] חדרו לכל הזרמים ב[[יהדות]], וכך למשל הפכה [[תפילה]] ב[[שמחה]] לדבר שבשגרה.
שורה 35: שורה 44:
 
*[[פורטל:תורת החסידות]]
 
*[[פורטל:תורת החסידות]]
 
*[[תורת החסידות]]
 
*[[תורת החסידות]]
 
+
==קישורים חיצוניים==
 +
* [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413932 מהי החסידות, ולמה היא התגלתה רק בדורות אלו?] בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}
 
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
 
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
 
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
 
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
 +
[[קטגוריה:חסידות]]

גרסה מ־22:22, 12 בפברואר 2020

ציונו של הבעל שם טוב, מייסד תורת החסידות

החסידות היא תנועה יהודית שהוקמה על ידי הבעל שם טוב שעיקרה הוא גילוי הנקודה הפנימית והחיות שבכל דבר. על פי תורת החסידות יש חשיבות רבה לעבודת התפילה, שמחה והתקשרות לצדיק.

היסטוריה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התייסדות תורת החסידות

הבעש"ט היה ממשיך הדרך של מחנה הנסתרים, שהיה בהנהגת "בעלי השם". קדמו לבעש"ט הרבנים; ר' אליהו בעל שם, ר' יואל בעל שם ור' אדם בעל שם.

רבי ישראל בעל שם טוב נהג בתחילה כמנהגם של מחנה הנסתרים והסתיר את גדולתו, עד שגילה עצמו לציבור בעקבות עליית נשמה אותה עשה בראש השנה בשנת תק"ז, במהלכה נשמתו נפגשה בעולמות העליונים עם נשמת המשיח שאמר לו שזמן גילויו יהיה כאשר תתפשט תורתו - תורת החסידות בעולם. על עליית נשמה זו סיפר לגיסו רבי אברהם גרשון מקיטוב במכתב.

לאחר פרעות ת"ח - ת"ט היתה רוחו הכללית של עם ישראל ירודה. וכפי שמתואר בכמה מקומות היה עם ישראל במצב של התעלפות. לשם הצורך לעוררו נשלח רבי ישראל בעל שם טוב, שעורר את מעלתם של היהודים הפשוטים, הקשר הפנימי והעצמי של יהודי עם ה', וגילה את חשיבות פנימיותם של הדברים: פנימיות התורה והכוונה בקיום המצוות.

לבעל שם טוב נוצר חוג של חסידים. הבעש"ט ערך נסיעות רבות שעל ידם התפשטה החסידות. עם פטירתו בשנת תק"כ כבר מנתה החסידות עשרות אלפי חסידים. לאחר כהונה קצרה של בנו, רבי צבי, עברה ההנהגה לתלמידו המגיד ממזריטש. לאחר פטירתו בשנת תקל"ב חולקו אזורי המדינות באירופה לתלמידים שונים. בין שאר תלמידיו היה האדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד.

עיקרי תורת החסידות

מלבד היות הבעל שם טוב הצינור האלוקי להבאת האור הגדול שבתורת החסידות לעולם, קיימים גם יסודות פרטיים בתורת החסידות שנמסרו על ידי הבעל שם טוב בעצמו.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הבעל שם טוב

על עיקרי תורת הבעל שם טוב נמנות למשל היסוד כי בכל דבר בבריאה יש את הכח האלוקי המחיה אותו, וכן המצאותה של השגחה פרטית מאת הבורא על כל נברא ונברא, עד שאפילו עלה המתגלגל ברוח יש לו כוונה פרטית ובהשגחה פרטית מתגלגל הוא. הבעש"ט גם החדיר בחסידיו את העיון בתפילה ואת החיות והשמחה הפנימית בקיום כל מצווה, ובעבודת השם בכללותה. הוא הפליא את התמימות שבאמירת פרקי תהלים על ידי יהודים פשוטים באמונתם.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תורת החסידות

מלבד זאת, עיקרי תורת החסידות, שנוסדה על ידי הבעל שם טוב והורחבה על ידי המגיד ותלמידיו לדורותיהם, הוסברו באריכות בקונטרס ענינה של תורת החסידות מהרבי ובקונטרס תורת החסידות מאדמו"ר הריי"צ.

עיקרם של הדברים הוא כדלעיל, אין ענינה של החסידות רק להחיות מבחינה רוחנית את עם ישראל, או תנועה קבלית כלשהי, אלא לגלות את פנימיותו של כל דבר, בחינת היחידה שבכל עניין. ככזו מובן הקשר בין החסידות לגאולה שענינה גם כן גילוי פנימיות כל דבר. וכפי שמסופר על עליית הנשמה של הבעש"ט בראש השנה תק"ז ששאל את מלך המשיח: "אימתי קאתי מר", וע"ז ענה לו "לכשיפוצו מעינותיך חוצה, וידעו לעשות יחודים כמוך", היינו שעל ידי התפשטות תורת החסידות ועבודת ה' בדרך זו, על ידי זה יבוא המשיח.

ההתנגדות לחסידות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התנגדות לחסידות

מיד עם התפשטות החסידות יצאו כנגדה רבים מרבני ליטא, ובראשם עמד הגאון מוילנא (הגר"א) בחרם שאסר את פיתם ויינם של החסידים, חרמות כעין אלו ובעקבותם מסירות הלשנות ורדיפות שונות היו למכביר עד לתקופה האחרונה ממש. לשיא הגיעו הדברים ברצח ארבעת החסידים משונציאן.

ההתנגדות נבעה בעיקר מהחשש שהחסידות הינה המשכה של תנועת השבתאות של שבתי צבי, שכפר בעיקר וגרם לשבר גדול באמונה. כמובן שדבר זה הוכח כלא נכון, אולם רבים מהמתנגדים סרבו במשך תקופה ארוכה מלהכיר בכך שרק בלימוד החסידות תתחזק האמונה וקיום המצוות ואדרבא חוסר לימוד החסידות מביא לכירסום באמונה ובשמירת המצוות .בשלב מסויים כדי ללבות את המחלוקת הגיעו שנים לגאון מוילנא והעידו בפניו שראו חסידים שאכלו בשר ושתו יין בתשעה באב הם "שכחו" לציין שהיה זה תשעה באב שחל בשבת שאז כמובן שהצום נדחה ליום ראשון וגם הגאון בעצמו אכל בתשעה באב. בעקבות זאת חתם הגאון מוילנא על חרם נגד החסידים.

תנועות חסידיות

גילויו של הבעש"ט נעשה כאמור בשנת תצ"ד ומאז החלה ההנהגה בצורת אדמו"ר וחסידים. לאחר הסתלקות הבעש"ט בחג השבועות בשנת תק"כ מילא את מקומו רבי דובער, הרב המגיד ממזריטש, בהנהגת החסידות הכללית.

לאחר הסתלקותו של הרב המגיד ממזריטש, בי"ט כסלו שנת תקל"ג (1763) הסתיימה תקופת החסידות הכללית ותלמידיו השונים של הרב המגיד ממזריטש פתחו כל אחד חצרות חסידיות משל עצמו, ולעתים אף חלקו אחד על השני בנושא אופיה הרצוי של תורת החסידות והפצתה. עיקר החלוקה היתה בין אדמו"ר הזקן שייסד את חסידות חב"ד ששמה דגש על הבנת הדברים ומקום מושבה ברוסיה הלבנה, לבין חסידוית פולין - חג"ת ששמו דגש על עבודת ה' ברגש הלב. הבולטות בחסידויות בתקופה ההיא: קרלין, לובלין ברדיטשוב ומזיבוז'.

כיום ישנם מאות חסידויות שונות, מהגדולות: חב"ד, גור, בעלז, צאנז וויז'ניץ.

החסידות כיום

כיום מונה תנועת החסידות את רוב היהדות האשכנזית וישנם גם מעדות המזרח המשתייכים לתנועת החסידות.

עיקרי שיטת הבעל שם טוב חדרו לכל הזרמים ביהדות, וכך למשל הפכה תפילה בשמחה לדבר שבשגרה.

ראו גם

קישורים חיצוניים