חמש מאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מספר חמש מאות
{{{תמונה}}}
אחדות ועשרות
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9
10 11 12 13 14 15 16 17 18 19
20 21 22 23 24 25 26 27 28 29
30 40 50 60 68 70 72 80 84 90
מאות ואלפים
100 101 200 300 400 500 600
700 770 800 900 1000 600,000
סוגי מספרים
אחדות עשרות מאות אלפים מליונים

המספר 500 (בגימטריה ת"ק) מופיע בתורת הנגלה, ובכמה ביאורים (שונים) בחסידות.

בתורת הנגלה[עריכה]

הגמרא בחגיגה[1] דורשת על הפסוק "חצבה עמודיה שבעה"[2] שאת העולם מקיפים שבעה רקיעים, ובהמשך[3] מציינת[4] ש"מן הארץ עד לרקיע מהלך חמש מאות שנה[5], ועוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה וכן בין כל רקיע ורקיע".

בחסידות ובקבלה מובאים כמה ביאורים למספר ת"ק[עריכה]

א. ת"ק - שורש שבעת הרקיעים[עריכה]

אם כי שבעת הרקיעים הם גשמיים, יחד עם זאת אינם הגשמיות ה"רגילה" אלא מזוככת ומעודנת יותר, והם משתלשלים מעניינם הרוחני של עיקר המידות (חסד עד הוד).

ביאור העניין[6] מיוסד על מאמר העץ חיים[7] "בינה עד הוד אתפשטת". היינו, כשם ששכל (שהוא עניין רוחני) יכול להוליד רק דבר רוחני (רגש, אך לא להוליד ילדים בגשמיות) כך השפעת ספירת הבינה מתפשטת רק עד מידת ההוד. ומזה משתלשל בעולמות, שהגשמיות הזכה וה"רוחנית" יותר משתלשלת מחמש המידות (וכפי שכל אחת מהן כלולה מכל הספירות הרי הן ת"ק).

אבל תכלית הכוונה אינה בעולמות הרוחניים (אצילות, בריאה, יצירה ועשיה) ואפילו לא ברקיעים הנעלים (שהם הרוחניות שבגשמיות), אלא בעולם הזה הגשמי. וכשם שלידת ילדים נעשית דוקא ע"י שהאיש (בחינת יסוד) מתייחד עם האישה (בחינת מלכות), כך הארץ הגשמית נבראת דוקא ע"י יחוד ספירות היסוד והמלכות. וזהו[6] "הלך הקב"ה מהלך ת"ק שנה לקנות לו שם"[8]. היינו, פנימיות האלוקות (הקב"ה) נמשכת ("הולכת") למטה (לקנות לו שם) דוקא ע"י מידת היסוד.

ב. ת"ק - גימטריה כתף[עריכה]

בצד האחורי של הראש נמצא מוח הדעת, ומתחתיו שתי הכתפיים. עניין זה בגוף משתלשל מכך שדעת הוא שורש שני הקוים דימין ושמאל - חסד וגבורה. ושתי בחינות אלו (שתי ה"כתפיים" של הדעת) נמצאות בדעת תחתון, למעלה יותר - בדעת דאריך אנפין, ולמעלה יותר בדעת דעתיק.

שתי כתפיים אלו כלולות כל אחת מהן מחמש[9], אלא שלמעלה (באריך אנפין ובעתיק) הן בבחינת גדולה ולכן הם חמש מאות – ת"ק.

וזהו "חמש עשרה אמה קלעים לכתף"[10] שהיה במשכן[11]: המשכן רומז לגילוי שיהיה לעתיד לבוא, שאז שם ה' יהיה פעמיים י-ה (ולא כמו עכשיו, ששתי האותיות האחרונות הן ו-ה). והעניין בזה, זה שהיום יכולות הקליפות לקבל חיות מאותיות ו-ה הוא משום שלא מאיר בהן האלוקות שלמעלה מעולמות, אבל לעתיד לבוא יאירו בהן "כתפין דעתיק" ואז הן יהיו באותה דרגה כמו שתי האותיות י-ה (וזהו "ביום ההוא יהיה ה' אחד"[12], שלעתיד לבוא יהיה ה' שתי פעמים י-ה).

ובעבודת ה' הוא התפילה, שעניינה הכללי הוא המשכת הדעת במידות[13]

ג. ת"ק - בחינת ההעלם (ים) שבמלכות[עריכה]

גודלו של הר הבית (ת"ק אמה על ת"ק אמה)[14] רומז[15] למלכות דאצילות[16].

ומבואר בזה[17], שמלכות היא על דרך משל דיבור האדם. כשם שבדיבור ישנם שני הופכים[18] כך גם בספירת המלכות: מצד אחד היא מצמצמת את האלוקות ומעלימה אותה מהנבראים, אך מצד שני כל הגילויים בעולמות וגם עצם קיומם הוא רק על ידה. והנה, בחינת הגילוי שבמלכות היא עניינו של דוד ובחינת ההעלם שבה נרמזת במספר ת"ק הכלול בשמו של יהונתן[19]:

יהונתן הוא אותיות יה"ו – נת"ן. יה"ו הם שלוש האותיות הראשונות בשם ה' (שכנגד חכמה, בינה ומידות), ונתן (בגימטריה ת"ק – ה' פעמים מאה) רומז לה' האחרונה - מלכות.

הערות שוליים

  1. יב ע"ב.
  2. משלי ט א.
  3. יג ע"א.
  4. המפרשים מסבירים שאין לזה מקור כתוב, אלא הלכה למשה מסיני הייתה בידם.
  5. על פי הפשט מהלך אדם בינוני ביום אחד 40 מיל (כ40 קילומטר), ומהלך שנה הוא המרחק שהיה עובר אילו היה הולך כך משך שנה שלימה.
  6. 6.0 6.1 אוה"ת שמות ל-לא, ועיין באוה"ת תהלים שצ"ג.
  7. שער כ"ט פרק ח' ועוד.
  8. קה"ר פ"ז, א (ב(.
  9. חמש חסדים שבקו הימין: חסד שבחסד, חסד שבגבורה וכו' עד חסד שבהוד. וחמש גבורות שבצד השמאל גבורה שבחסד, גבורה שבגבורה וכו' עד גבורה שבהוד.
  10. שמות כז יד.
  11. ד"ה לא היו ימים טובים לישראל, חמישה עשר באב תשמ"ז.
  12. זכריה יד ט.
  13. אוה"ת בראשית, ויחי עמ' 1992.
  14. משנה מידות ב' א'.
  15. זוהר בשלח קס"א ע"ב.
  16. הכוללת בתוכה כל הבחינות שהיו בבית המקדש: הר הבית, שערים, עזרות, לשכות, מזבח וכו' עד לקודש הקודשים וארון הברית.
  17. ד"ה ויאמר לו יהונתן תשל"א.
  18. שמצד אחד הוא מגלה את השכל והרגש אך מצד שני לא אותם עצמם אלא רק "הארה" והתפשטות מהם.
  19. ועל ידי העבודה בתורה עבודה וגמילות חסדים מחברים את שתי הבחינות וממשיכים גילוי אלוקות בעולם.