הבדלים בין גרסאות בדף "חמשים שערי בינה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות")
 
שורה 1: שורה 1:
'''חמישים שערי בינה''' הם חמישים דרגות שלהם מחולקת ספירת הבינה.
+
'''חמישים שערי בינה''' הם חמישים המשכות אלוקיות הנמשכות מ[[ספירת הבינה]] ל[[מידות]] - בדומה למתרחש בנפש האדם, שמהבינה, הבנתו השכלית, נפעלת הטיית השכל לכיוון מידה מסויימת ([[מידות שבשכל|מידה שבשכל]]). ומכיון שלכל מידה יש "שער" המיוחד לה - כלומר, התבוננות מסויימת שתפעל את התפעלות המידה ההיא - לכן נחלקים ל'''מ"ט שערי בינה''', כמספר [[שבעת המידות]] כפי שכל אחת כלולה משבע (מ[[חסד שבחסד]] עד [[מלכות שבמלכות]]).
  
שער החמישים הוא למעלה מסדר השתלשלות וענינו ה[[אור חוזר]] שלמעלה מ[[אור ישר]].
+
בנוסף למ"ט השערים ישנו '''שער החמשים''', הכולל את כולם ונעלה מכולם - שהוא עצם ההבנה שלמעלה משייכות למידות, וענינו הוא חיבור ה[[חכמה]] עם ה[[בינה]] בכח ההמשכה מ[[כתר]].
  
 +
==ענינם==
 +
חמשים שערי בינה נזכרים בגמרא{{הערה|ראש השנה כא, ב.}}: "נ' שערי בינה נבראו בעולם, וכולן ניתנו ל[[משה]] חסר אחד, שנאמר: ותחסרהו מעט מאלקים".
 +
 +
ענינם של שערים אלו - מבואר בקבלה ובחסידות, שהם המשכות אלוקיות מ[[ספירת הבינה]] ל[[שבעת המידות]]. ספירת הבינה היא חלק מה[[מוחין]] והשכל, אולם מפרטי ההתבוננות שבה מתפתחות מסקנות המשפיעות על המידות - [[מידות שבשכל]]. מסקנות אלו הם שערי בינה, ומתחלקים לארבעים ותשעה שערים - בהתאם להתחלקות שבעת המידות הכלולות כל אחת משבע (מ[[חסד שבחסד]] עד [[מלכות שבמלכות]]; וזאת מלבד שער החמשים, כלהלן). ונקראים "שערים", כי על ידם יוצאת הבנת השכל אל המידות שנחשבות כ"חוץ" ביחס לשכל{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/23/85b.htm לקוטי תורה מטות פה, ב]. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31656&st=&pgnum=240&hilite= אור התורה בראשית (ח"ג) תקפו, ב]. [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/34/263.htm המשך תער"ב ח"א ע' רסג] ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/46/1031.htm ח"ב ס"ע א'לא] ואילך. [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=31678#p=97&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= סה"מ תרע"ח ע' פז]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/23/7/78.htm#_ftnref_422 ד"ה שלח תשח"י].}}.
 +
 +
על שערים אלו נאמר בפסוק{{הערה|משלי לא, כג.}} "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ", שמשמעותו לפי הקבלה שהקב"ה נותן לכל נשמה את האפשרות לדעת אותו בהתאם לאופיה ותכונתה: "נודע בשערים בעלה דא קב"ה, דאיהו אתידע ואתדבק לפום מה דמשער בלביה, כל חד כמה דיכיל לאדבקא ברוחא דחכמתא"{{הערה|זהר ח"א קג, סע"א.}}. "שערים" והמשכות אלו, הניתנים לכל אחד לפי שיעורו, הם חמשים שערי בינה{{הערה|לקוטי תורה מטות ובשאר דרושים הנ"ל.}}. ומכיון שענינם של ה"שערים" הוא המשכה לכל אחד לפי אופיו ותכונותיו - לכן, יש הרבה יותר מחמשים סוגים של המשכות; אלא שבאופן כללי נחלקת ההמשכה מבינה לחמשים שערים, ואחר כך במידות נחלקים לעוד הרבה פרטים בהתאם לאופיים של שישים ריבוא נשמות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/46/1032.htm המשך תער"ב ח"ב ע' א'לב]. ד"ה שלח תשח"י הנ"ל.}}.
 +
 +
על ידי פעולתם של שערי בינה נמשכת הבנת המוח גם ב[[לב]], וזו הסיבה שפעמים רבות בפסוקים ובדברי חז"ל מיוחסת חכמה והבנה (תכונות שכליות) אל הלב (שענינו מידות ורגשות) - למשל: "וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה"{{הערה|תשא לא, ו.}}; "וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה"{{הערה|קהלת א, טז.}}; "הלב רואה, שנאמר: ולבי ראה הרבה חכמה. הלב שומע, שנאמר: ונתת לעבדך לב שומע . . הלב מחשב" וכו'{{הערה|קהלת רבה עה"פ שם.}}; "היכן היא החכמה מצויה . . ר' יהושע אומר בלב"{{הערה|ילקוט שמעוני משלי רמז תתקכט.}}; "בינה ליבא ובה הלב מבין"{{הערה|תיקוני זוהר בהקדמה}}; ועוד{{הערה|לקוטי תורה מטות שם. סה"מ תרנ"ח ע' רלח. ועוד.}}.
 +
 +
===שער החמשים===
 +
{{להשלים}}
 +
שער החמשים הוא נעלה מארבעים ותשעת השערים וכולל את כולם. הוא אינו מתייחס להשפעה אל המידות, אלא שייך לבינה - ההבנה עצמה, עוד קודם שנמשכת להשפיע למידות.
 +
 +
אודות מדרגתו של שער החמשים ישנם כמה ביאורים: לעיתים מבואר שהוא חלק מספירת הבינה, והוא הממוצע המחבר בין [[ספירת החכמה]] לספירת הבינה. ולעיתים מבואר שדרגתו ב[[כתר]], שהוא הממוצע המחבר את המאציל עם הנאצלים. בתיווך הדברים ישנם שני הסברים: (א) מדרגתו אכן בבינה, ומה שמבואר שדרגתו בכתר - הכוונה אינה לכתר כפשוטו כי אם לכתר ד[[ז"א]], שהוא אכן בבינה. (ב) מדרגתו היא בכתר עצמו, ומה שמבואר שדרגתו בבינה - הכוונה ל[[אריך אנפין]], שהוא חלק מהכתר, ונקרא לפעמים בינה{{הערה|ראה בכל זה [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/15/12a.htm לקוטי תורה במדבר יב, א] ואילך.}}.
 +
 +
מכיון ששער החמשים הוא ממוצע (בין חכמה לבינה, או בין המאציל לנאצלים), לכן כולל בתוכו משני הענינים שאותם מחבר, ונחלק לשנים: הבחינה התחתונה שבו, הכוללת את מ"ט השערים; והבחינה העליונה שבו, שלמעלה משייכות אליהם{{הערה|1=לקו"ת במדבר שם. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16015&st=&pgnum=407 ד"ה והחכמה מאין תמצא תשמ"ח].}}.
 +
 +
==דרגות בשערי בינה==
 +
בחמשים שערי בינה עצמם ישנן שתי דרגות (וכנגדן מופיע בתהלים פעמיים הפסוק "שאו שערים ראשיכם"): כפי שהן במקומם, בבינה, וכפי שיורדים ונמשכים ל[[ספירת המלכות]]. כשהם במקומם בבינה נקראים "תרעין עילאין" [=שערים עליונים], וכשיורדים למלכות נקראים "תרעין תתאין" [=שערים תחתונים]{{הערה|שם=תרעח}}. יש מקומות שבהם מוסבר שהשערים שבדרגה העליונה נקראים השערים שמ"[[יובל]]" (ספירת הבינה עצמה, הנקראת יובל), והשערים שבדרגה התחתונה נקראים השערים שמ"סטרא דיובלא" (לא מהבינה עצמה, אלא ממה שנמשך ממנה){{הערה|שם=ויזרע|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31650&st=&pgnum=287&hilite= אור התורה בראשית (ח"א) קלט, א]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/46/index.htm#_ftnref_3113 ד"ה ויזרע יצחק תשכ"ז] ס"ד.}}.
 +
 +
הדוגמא לכך בנפש היא משני הסוגים של הטיה שכלית אל המידה: השערים בבינה הם בדוגמת הטיה שכלית גרידא בלי שום התפעלות בלב (כמו השופט הפוסק דין "זכאי" או "חייב", שאינו מתפעל מזה); והשערים שבמלכות הם בדוגמת הטיה שכלית הפועלת התפעלות בלב, שבשכל עצמו מונח שהענין הוא (לא טוב סתם, אלא) טוב '''עבורי'''{{הערה|שם=תרעח|סה"מ תרע"ח שם.}}.
 +
 +
בברכת ה' ליבול שדותיו של [[יצחק אבינו]] נאמר{{הערה|תולדות כו, יב.}}: "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה שְׁעָרִים". ומבואר בחסידות, שמאה השערים שמצא יצחק הם כנגד שתי הדרגות בחמשים שערי בינה - שמיובל ומסטרא דיובלא - סך הכל מאה שערים{{הערה|שם=ויזרע}}.
 +
 +
==ענינים השייכים לשערי בינה==
 +
{{להשלים}}
 
[[משה רבינו]] השיג רק עד שער החמישים, ולא עד בכלל.
 
[[משה רבינו]] השיג רק עד שער החמישים, ולא עד בכלל.
  
שורה 11: שורה 37:
 
מוסבר שהמן הרשע עשה את העץ שהכין למרדכי בגובה חמישים אמה, כי כוונתו הייתה להגיע לדרגה זו, ששם לא שייך ענין הזכות והדרגה העצמית.
 
מוסבר שהמן הרשע עשה את העץ שהכין למרדכי בגובה חמישים אמה, כי כוונתו הייתה להגיע לדרגה זו, ששם לא שייך ענין הזכות והדרגה העצמית.
  
 +
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
 
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

גרסה אחרונה מ־10:07, 14 ביוני 2019

חמישים שערי בינה הם חמישים המשכות אלוקיות הנמשכות מספירת הבינה למידות - בדומה למתרחש בנפש האדם, שמהבינה, הבנתו השכלית, נפעלת הטיית השכל לכיוון מידה מסויימת (מידה שבשכל). ומכיון שלכל מידה יש "שער" המיוחד לה - כלומר, התבוננות מסויימת שתפעל את התפעלות המידה ההיא - לכן נחלקים למ"ט שערי בינה, כמספר שבעת המידות כפי שכל אחת כלולה משבע (מחסד שבחסד עד מלכות שבמלכות).

בנוסף למ"ט השערים ישנו שער החמשים, הכולל את כולם ונעלה מכולם - שהוא עצם ההבנה שלמעלה משייכות למידות, וענינו הוא חיבור החכמה עם הבינה בכח ההמשכה מכתר.

ענינם[עריכה]

חמשים שערי בינה נזכרים בגמרא[1]: "נ' שערי בינה נבראו בעולם, וכולן ניתנו למשה חסר אחד, שנאמר: ותחסרהו מעט מאלקים".

ענינם של שערים אלו - מבואר בקבלה ובחסידות, שהם המשכות אלוקיות מספירת הבינה לשבעת המידות. ספירת הבינה היא חלק מהמוחין והשכל, אולם מפרטי ההתבוננות שבה מתפתחות מסקנות המשפיעות על המידות - מידות שבשכל. מסקנות אלו הם שערי בינה, ומתחלקים לארבעים ותשעה שערים - בהתאם להתחלקות שבעת המידות הכלולות כל אחת משבע (מחסד שבחסד עד מלכות שבמלכות; וזאת מלבד שער החמשים, כלהלן). ונקראים "שערים", כי על ידם יוצאת הבנת השכל אל המידות שנחשבות כ"חוץ" ביחס לשכל[2].

על שערים אלו נאמר בפסוק[3] "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ", שמשמעותו לפי הקבלה שהקב"ה נותן לכל נשמה את האפשרות לדעת אותו בהתאם לאופיה ותכונתה: "נודע בשערים בעלה דא קב"ה, דאיהו אתידע ואתדבק לפום מה דמשער בלביה, כל חד כמה דיכיל לאדבקא ברוחא דחכמתא"[4]. "שערים" והמשכות אלו, הניתנים לכל אחד לפי שיעורו, הם חמשים שערי בינה[5]. ומכיון שענינם של ה"שערים" הוא המשכה לכל אחד לפי אופיו ותכונותיו - לכן, יש הרבה יותר מחמשים סוגים של המשכות; אלא שבאופן כללי נחלקת ההמשכה מבינה לחמשים שערים, ואחר כך במידות נחלקים לעוד הרבה פרטים בהתאם לאופיים של שישים ריבוא נשמות[6].

על ידי פעולתם של שערי בינה נמשכת הבנת המוח גם בלב, וזו הסיבה שפעמים רבות בפסוקים ובדברי חז"ל מיוחסת חכמה והבנה (תכונות שכליות) אל הלב (שענינו מידות ורגשות) - למשל: "וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה"[7]; "וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה"[8]; "הלב רואה, שנאמר: ולבי ראה הרבה חכמה. הלב שומע, שנאמר: ונתת לעבדך לב שומע . . הלב מחשב" וכו'[9]; "היכן היא החכמה מצויה . . ר' יהושע אומר בלב"[10]; "בינה ליבא ובה הלב מבין"[11]; ועוד[12].

שער החמשים[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

שער החמשים הוא נעלה מארבעים ותשעת השערים וכולל את כולם. הוא אינו מתייחס להשפעה אל המידות, אלא שייך לבינה - ההבנה עצמה, עוד קודם שנמשכת להשפיע למידות.

אודות מדרגתו של שער החמשים ישנם כמה ביאורים: לעיתים מבואר שהוא חלק מספירת הבינה, והוא הממוצע המחבר בין ספירת החכמה לספירת הבינה. ולעיתים מבואר שדרגתו בכתר, שהוא הממוצע המחבר את המאציל עם הנאצלים. בתיווך הדברים ישנם שני הסברים: (א) מדרגתו אכן בבינה, ומה שמבואר שדרגתו בכתר - הכוונה אינה לכתר כפשוטו כי אם לכתר דז"א, שהוא אכן בבינה. (ב) מדרגתו היא בכתר עצמו, ומה שמבואר שדרגתו בבינה - הכוונה לאריך אנפין, שהוא חלק מהכתר, ונקרא לפעמים בינה[13].

מכיון ששער החמשים הוא ממוצע (בין חכמה לבינה, או בין המאציל לנאצלים), לכן כולל בתוכו משני הענינים שאותם מחבר, ונחלק לשנים: הבחינה התחתונה שבו, הכוללת את מ"ט השערים; והבחינה העליונה שבו, שלמעלה משייכות אליהם[14].

דרגות בשערי בינה[עריכה]

בחמשים שערי בינה עצמם ישנן שתי דרגות (וכנגדן מופיע בתהלים פעמיים הפסוק "שאו שערים ראשיכם"): כפי שהן במקומם, בבינה, וכפי שיורדים ונמשכים לספירת המלכות. כשהם במקומם בבינה נקראים "תרעין עילאין" [=שערים עליונים], וכשיורדים למלכות נקראים "תרעין תתאין" [=שערים תחתונים][15]. יש מקומות שבהם מוסבר שהשערים שבדרגה העליונה נקראים השערים שמ"יובל" (ספירת הבינה עצמה, הנקראת יובל), והשערים שבדרגה התחתונה נקראים השערים שמ"סטרא דיובלא" (לא מהבינה עצמה, אלא ממה שנמשך ממנה)[16].

הדוגמא לכך בנפש היא משני הסוגים של הטיה שכלית אל המידה: השערים בבינה הם בדוגמת הטיה שכלית גרידא בלי שום התפעלות בלב (כמו השופט הפוסק דין "זכאי" או "חייב", שאינו מתפעל מזה); והשערים שבמלכות הם בדוגמת הטיה שכלית הפועלת התפעלות בלב, שבשכל עצמו מונח שהענין הוא (לא טוב סתם, אלא) טוב עבורי[15].

בברכת ה' ליבול שדותיו של יצחק אבינו נאמר[17]: "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה שְׁעָרִים". ומבואר בחסידות, שמאה השערים שמצא יצחק הם כנגד שתי הדרגות בחמשים שערי בינה - שמיובל ומסטרא דיובלא - סך הכל מאה שערים[16].

ענינים השייכים לשערי בינה[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
משה רבינו השיג רק עד שער החמישים, ולא עד בכלל.

שנת היובל ענינה שער הנ' דבינה, וכשם ששנת היובל עולה לכאן ולכאן, כלומר שהיא נספרת גם כשנה החמישים של היובל המסתיים וגם כשנה הראשונה של תחילת הספירה מחדש, כך שער החמישים הוא גם שער הא' של הדרגה הנעלית יותר.

בספירת העומר אנו משיגים את מ"ט שערי הבינה ושער החמישים - שבועות מגיע מעצמו, כי אינו שייך להשגה על ידי האדם עצמו כי כמתנה מלמעלה.

מוסבר שהמן הרשע עשה את העץ שהכין למרדכי בגובה חמישים אמה, כי כוונתו הייתה להגיע לדרגה זו, ששם לא שייך ענין הזכות והדרגה העצמית.

הערות שוליים

  1. ראש השנה כא, ב.
  2. לקוטי תורה מטות פה, ב. אור התורה בראשית (ח"ג) תקפו, ב. המשך תער"ב ח"א ע' רסג ואילך. ח"ב ס"ע א'לא ואילך. סה"מ תרע"ח ע' פז. ד"ה שלח תשח"י.
  3. משלי לא, כג.
  4. זהר ח"א קג, סע"א.
  5. לקוטי תורה מטות ובשאר דרושים הנ"ל.
  6. המשך תער"ב ח"ב ע' א'לב. ד"ה שלח תשח"י הנ"ל.
  7. תשא לא, ו.
  8. קהלת א, טז.
  9. קהלת רבה עה"פ שם.
  10. ילקוט שמעוני משלי רמז תתקכט.
  11. תיקוני זוהר בהקדמה
  12. לקוטי תורה מטות שם. סה"מ תרנ"ח ע' רלח. ועוד.
  13. ראה בכל זה לקוטי תורה במדבר יב, א ואילך.
  14. לקו"ת במדבר שם. ד"ה והחכמה מאין תמצא תשמ"ח.
  15. 15.0 15.1 סה"מ תרע"ח שם.
  16. 16.0 16.1 אור התורה בראשית (ח"א) קלט, א. ד"ה ויזרע יצחק תשכ"ז ס"ד.
  17. תולדות כו, יב.