הבדלים בין גרסאות בדף "חיים שניאור זלמן מרוזוב"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(תמונה)
(45 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
+
[[קובץ:חיים שניאור זלמן מרוזוב .jpg|100px|ממוזער|הרב חיים שניאור זלמן מרוזוב]]
הרב '''חיים שניאור זלמן מרוזוב''' ([[תרצ"ב]]-[[תשנ"ה]]) היה משפיע קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]]
+
הרב '''חיים שניאור זלמן מרוזוב''' ([[תרצ"ב]]-[[תשס"ג]]) היה [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]]
  
== תולדות חייו ==
+
==תולדות חיים==
הרב מרוזוב נולד ב[[י"ח כסלו]] [[תרצ"ב]] לאביו ר' [[דוד לייב מרוזוב|דוד לייב]] בנו של ר' [[אלחנן דב מרוזוב]]. ב[[מלחמת העולם השנייה]] ברח ל[[סמרקנד]] שם למד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]] עד [[י"ט בכסלו]] [[תש"ז]], אז ברח מ[[רוסיה]] יחד עם אביו.
 
  
בין השנים [[תש"ז]] - [[תשי"ב]] למד אצל ר' [[ניסן נמנוב]] ב[[תומכי תמימים ברינואה]].
+
הרב מרוזוב נקרא על שם סביו [[חיים שניאור זלמן איטקין (נעוול)|חיים שניאור זלמן איטקין]] מ[[נעוול]].
  
בשנת [[תשי"ב]] נשלח מ[[פריז]] ללמוד ב[[תומכי תמימים מונטריאול]] וב[[כ"ז באלול]] [[תשי"ג]] [[נסיעה לרבי|נסע לראשונה לרבי]] לשהות במחיצתו ב[[ראש השנה]].
+
הוא נולד בעיר [[לנינגרד]] (פטרבורג), ב[[י"ח כסלו]] [[תרצ"ב]] לאביו ר' [[דוד לייב מרוזוב|דוד לייב]] בנו בכורו של החסיד הנודע ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] ולאמו מרת צייטא בת הרב [[חיים שניאור זלמן איטקין (נעוול)|חיים שניאור זלמן איטקין]] מ[[נעוול]].  
  
ב[[תשי"ז]] התחתן עם זוגתו מרת חנה לבית יוניק והתיישב במונטריאל, ולפרנסתו היה השוחט החסידי בעיר. בשנת [[תשל"ז]] מונה ל[[משפיע]] הקהילה יחד עם ר' [[יהושע העשיל צייטלין]] ור' [[משה אליהו גרליצקי]].
+
כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]], ברחה משפחתו לסיביר, שם לקחו את אביו לחזית, ואימו גידלה לבדה את כל הילדים במשך כמה שנים.
  
במשך השנים היה נוהג להתוועד רבות, ול[[התוועדות|התוועדויותיו]] היו נוהרים רבים בשל סגנונו הייחודי.
+
לאחר מכן ברחה משפחתו ל[[סמרקנד]] שם למד ב[[תומכי תמימים סמרקנד|ישיבת תומכי תמימים]] עד [[י"ט בכסלו]] [[תש"ז]], אז ברח מ[[רוסיה]] יחד עם אביו.
  
ב[[חודש אדר]] [[תשנ"ה]] קיבל אירוע מוחי, ובמשך שמונה שנים היה משותק בכל גופו, עד שב[[ט' בניסן]] [[תשס"ג]] נפטר.
+
בין השנים [[תש"ז]] - [[תשי"ב]] למד אצל ר' [[ניסן נמנוב]] ב[[תומכי תמימים ברינואה|ישיבת תומכי תמימים בברינואה]].
 +
 
 +
בשנת [[תשי"ב]] עבר לגור עם משפחתו ל[[מונטריאול]], ולמד ב[[תומכי תמימים מונטריאול|ישיבת תומכי תמימים במקום]] וב[[כ"ז באלול]] [[תשי"ג]] [[נסיעה לרבי|נסע לראשונה לרבי]] לשהות במחיצתו ב[[ראש השנה]].
 +
 
 +
ב[[תשי"ז]] התחתן עם זוגתו מרת חנה חיה בת ר' [[נפתלי יוניק]] {{הערה|בת ר' נפתלי וגולדא איטא יוניק צאצאים של רבי לוי יצחק מברדידשוב, ר' פנחס מקוריץ, ומנחם נחום מצ'רנוביל}} והתיישב ב[[מונטריאול]], ולפרנסתו היה השוחט החסידי בעיר.
 +
 
 +
לאור הוראת אדמו"ר שליט"א (שבת פרשת [[שמות]] [[תשל"ז]]) מונה ל[[משפיע]] הקהילה יחד עם ר' [[יהושע העשיל צייטלין]] ור' [[משה אליהו גרליצקי]], אולם דעתו לא הייתה נוחה מייחס הקהילה אליו כמשפיע. ו ב[[חודש אדר]] [[תשנ"ה]] קיבל אירוע מוחי, ובמשך שמונה שנים היה משותק בכל גופו, עד שב[[ח׳ ניסן]] [[תשס"ג]] נפטר.
 +
 
 +
==התוועדויותיו==
 +
למרות שלא התוועד באופן רשמי בישיבה, היה מתוועד בביתו פעמים רבות (בעיקר עם התמימים) בפרט בלילות שבת, ורבים היו נוהרים ל[[התוועדות|התוועדויותיו]] בשל סגנונו היחודי.
 +
 
 +
בהתוועדויותיו היה מסוגל לדבר כמה שעות רצופות בעניין אחד, ולא היה מפסיק כי אם לאמירת [[לחיים]]. אם כי לפעמים היה מנגן איזה ניגון, וזה היה סימן שיש התעוררות מיוחדת, ואז היו מסוגלים לנגן ניגון אחד במשך כמה שעות. שכן, בהיותו איש אמת לא סבל רשמיות וחיצוניות, הוא ניגן כשהרגיש צורך לנגן, דיבר מה שהרגיש צורך לדבר ובמה שהחזיק באמת, גם כשלא כולם "אהבו" לשמוע את הדברים. ר' זלמן היה "חי" את מה שדיבר ולכן דבריו נחרתו עמוק בלב.
 +
 
 +
ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] היה מעורר רבות על [[ביאת המשיח]], שהינה ענין פנימי, ולא ישועה מהצרות גרידא, עוד עורר על תביעת ה[[רבי]] לחיות עם [[משיח]] - חיים המקיפים את הגוף כולו, אפילו אם הם לשעה קלה בלבד.
 +
 
 +
==משפחתו==
 +
*גיסו ר' [[בערל יוניק]] משב"ק בבית הרבנית חנה.
 +
*מרת דבורה וולוסוב - לשעבר מנהלת מכינה ל[[חיידר]] ב[[ליובאוויטשער ישיבה]] [[קראון הייטס]].
 +
*מרת רבקה בוימגרטן, קראון הייטס.
 +
*מרת נחמה פרלשטיין אשת ר' נפתלי צבי פרלשטיין, בן הרב [[אליעזר פרלשטיין]], מנהל המוסד ח"י סנטר [[מונטריאול]].
 +
*מרת מלי אשת ר' בערל ערנטרוי, [[מונטריאול]].
 +
*בנו ר' יוסף מרוזוב, חתן הרב [[שלום בער אייכהורן]], שו"ב ב[[מונטריאול]].
 +
*בנו ר' מנחם מענדל מרוזוב, מנהל מוסדות לבנות ב[[מונטריאול]].
  
 
== לקריאה נוספת ==
 
== לקריאה נוספת ==
 +
 
*התוועדויותיו כפי שהתפרסמו בגיליונות [[התמים]] וב[[שבועון בית משיח]].
 
*התוועדויותיו כפי שהתפרסמו בגיליונות [[התמים]] וב[[שבועון בית משיח]].
 +
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
  
{{מיון רגיל: מרוזוב חיים שניאור}}
+
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+
{{מיון רגיל:מרוזוב, חיים שניאור}}
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תומכי תמימים סמרקנד]]
+
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
 +
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
 
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]
 
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]
 
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
 
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
 
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]]
 
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]]
 
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
 
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]

גרסה מ־21:43, 24 בספטמבר 2019

הרב חיים שניאור זלמן מרוזוב

הרב חיים שניאור זלמן מרוזוב (תרצ"ב-תשס"ג) היה משפיע קהילת חב"ד במונטריאול

תולדות חיים

הרב מרוזוב נקרא על שם סביו חיים שניאור זלמן איטקין מנעוול.

הוא נולד בעיר לנינגרד (פטרבורג), בי"ח כסלו תרצ"ב לאביו ר' דוד לייב בנו בכורו של החסיד הנודע ר' אלחנן דב מרוזוב ולאמו מרת צייטא בת הרב חיים שניאור זלמן איטקין מנעוול.

כשפרצה מלחמת העולם השנייה, ברחה משפחתו לסיביר, שם לקחו את אביו לחזית, ואימו גידלה לבדה את כל הילדים במשך כמה שנים.

לאחר מכן ברחה משפחתו לסמרקנד שם למד בישיבת תומכי תמימים עד י"ט בכסלו תש"ז, אז ברח מרוסיה יחד עם אביו.

בין השנים תש"ז - תשי"ב למד אצל ר' ניסן נמנוב בישיבת תומכי תמימים בברינואה.

בשנת תשי"ב עבר לגור עם משפחתו למונטריאול, ולמד בישיבת תומכי תמימים במקום ובכ"ז באלול תשי"ג נסע לראשונה לרבי לשהות במחיצתו בראש השנה.

בתשי"ז התחתן עם זוגתו מרת חנה חיה בת ר' נפתלי יוניק [1] והתיישב במונטריאול, ולפרנסתו היה השוחט החסידי בעיר.

לאור הוראת אדמו"ר שליט"א (שבת פרשת שמות תשל"ז) מונה למשפיע הקהילה יחד עם ר' יהושע העשיל צייטלין ור' משה אליהו גרליצקי, אולם דעתו לא הייתה נוחה מייחס הקהילה אליו כמשפיע. ו בחודש אדר תשנ"ה קיבל אירוע מוחי, ובמשך שמונה שנים היה משותק בכל גופו, עד שבח׳ ניסן תשס"ג נפטר.

התוועדויותיו

למרות שלא התוועד באופן רשמי בישיבה, היה מתוועד בביתו פעמים רבות (בעיקר עם התמימים) בפרט בלילות שבת, ורבים היו נוהרים להתוועדויותיו בשל סגנונו היחודי.

בהתוועדויותיו היה מסוגל לדבר כמה שעות רצופות בעניין אחד, ולא היה מפסיק כי אם לאמירת לחיים. אם כי לפעמים היה מנגן איזה ניגון, וזה היה סימן שיש התעוררות מיוחדת, ואז היו מסוגלים לנגן ניגון אחד במשך כמה שעות. שכן, בהיותו איש אמת לא סבל רשמיות וחיצוניות, הוא ניגן כשהרגיש צורך לנגן, דיבר מה שהרגיש צורך לדבר ובמה שהחזיק באמת, גם כשלא כולם "אהבו" לשמוע את הדברים. ר' זלמן היה "חי" את מה שדיבר ולכן דבריו נחרתו עמוק בלב.

בהתוועדויותיו היה מעורר רבות על ביאת המשיח, שהינה ענין פנימי, ולא ישועה מהצרות גרידא, עוד עורר על תביעת הרבי לחיות עם משיח - חיים המקיפים את הגוף כולו, אפילו אם הם לשעה קלה בלבד.

משפחתו

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. בת ר' נפתלי וגולדא איטא יוניק צאצאים של רבי לוי יצחק מברדידשוב, ר' פנחס מקוריץ, ומנחם נחום מצ'רנוביל