חיים צבי שניאורסון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ר' חיים צבי שניאורסון, (תקצ"ד-תרמ"ב) היה נינו של אדמו"ר הזקן, עיתונאי ושד"ר חסיד חב"ד, שהיה מראשי תנועת הציונות שפעל להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.

קורות חיים[עריכה]

נולד בליובאוויטש, בשנת תקצ"ד לרב נחום יוסף שניאורסון ולאמו הרבנית שרה רבקה בת ר' משה שניאורי בנו של אדמו"ר הזקן.

בשנת תר"ד עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה בחברון יחד עם משפחת הרבנית מנוחה רחל סלונים שעלתה בהוראת אדמו"ר הצמח צדק וייסדו את קהילת חב"ד בחברון.

לאחר מספר שנים עברה המשפחה להתגורר בירושלים[1], וכעבור תקופה קיבלו חסות בריטית.

כנער, למד אנגלית וידע לדבר בשפה זו היטב[2].

בהיותו בגיל 18 בלבד, החל לשמש כשד"ר ולאורך השנים ביקר בקהילות יהודיות רבות, בהן: דמשק, חלב שבסוריה, מצרים, פרס, הודו, סין, אוסטרליה, רומניה, אנגליה, צרפת, ארצות הברית ודרום אפריקה.

לצד עיסוקו כשד"ר שימש כעיתונאי ובמשך השנים פרסם מאמרים רבים בעיתונות העברית והיהודית בכל רחבי העולם וכתב רבות אודות חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל והצורך להקים מדינה עצמאית בגבולות ארץ ישראל עבור היהודים, וכן היה נואם בחסד שניצל את כשרונו הרטורי לעורר גויים ויהודים לסייע לתושבי ארץ ישראל ופיתוחה, וכן יצר קשרים חשובים עם דמויות מפתח באימפריה הבריטית ששלטה אז בארץ, ופעל מול גורמים שונים גם במישור הדיפלומטי, כשבין השאר נפגש עם ויקטוריה, מלכת אנגליה, ועם נשיא ארצות הברית יוליסס סימפסון גרנט, ועוד.

בשנת תרל"ד לאחר שליחויות רבות בחו"ל, נחלש מצב בריאותו והוא חזר לארץ הקודש וקבע את מגוריו בטבריה, שם החלו החסידים לרדוף אותו בשל טענות שונות על התנהלותו בחלוקת כספי התרומות שגייס, והיו שטענו אף שהוא התרחק מהאמונה בה' והצטרף לרפורמים, וטענות נוספות. לבסוף הטיל עליו הדיין אברהם צבי הלוי חרם, בעקבותיו נרגם באבנים והוכה על ידי התושבים שאף בזזו את רכושו, כלאו אותו למשך חמישה ימים, ולאחר מכן הובילו אותו עירום ברחובות העיר רכוב על חמור במטרה לבזותו, והפיצו עליו שמועה כי הוא משוגע שחושב את עצמו למשיח, ולבסוף גורש מהעיר.

לאחר כחודשיים התאוששות בבית רפואה בירושלים, ניסה לדרוש שהפורעים יועמדו לדין, אך הדבר רק גרר פרסום כתבות שונות שהשמיצו אותו.

באחרית ימיו ייסד בשותפות בנק קטן בירושלים, ובמסעו האחרון נסע כשד"ר לדרום אפריקה שם חלה, נשלח בהסגר, ונפטר (בסביבות שנת תרמ"ב), ועל פי טענת השלטונות הבריטיים - הובא שם לקבר ישראל.

חיבוריו[עריכה]

  • "ישועת ישראל" חוברת באנגלית שיצאה לאור במלבורן בשנת תרכ"ב.
  • "ארץ-ישראל ורומניה - תיאור הארץ הקדושה ומצבם של רומניה ויהודי רומניה בעבר ובהווה" בספר זה מופיע רעיונו ליסוד מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל. יצא לאור בארצות הברית תשל"ב.

משפחתו[עריכה]

  • אחיו הבכור ר' שניאור זלמן שניאורסון - בעל 'נמוקי שזבנ"י', מחבר ומוציא לאור של כתבי יד רבים של הספרות הרבנית והקבלה, רכש את ספרייתו התורנית העשירה של החיד"א.
  • אחיו הצעיר פנחס אליהו שניאורסון.
  • בנו, אברהם שמואל שניאורסון - רופא בברדיצ'ב.
  • בנו, משה שניאורסון - גר בצפת ובשלב מסוים עבר לארצות הברית והיה בה רב של קהילה חסידית.
  • כמו כן היו לו שתי בנות, אחת מאשתו הראשונה בשם חיה ובת נוספת מאשתו השנייה.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • ישראל קלויזנר, רבי חיים צבי שניאורסון: ממבשרי מדינת ישראל, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל"ג

קישורים חיצוניים[עריכה]

תמונתו של רבי חיים צבי שניאורסון בלבוש ירושלמי-ספרדיֻ, בספר "תולדות משפחת הרב מלאדי" מאת מנחם שמואל סלונים, באתר HebrewBooks

הערות שוליים

  1. ככל הנראה עקב מגפת הכולרה שפרצה בחברון, ומצב הבטחון המעורער.
  2. מאוחר יותר בשנות פעילותו בארצות הברית קיבל גם אזרחות אמריקאית.