הבדלים בין גרסאות בדף "חיים עזרא ברונשטיין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
(הוספה על פי ספר שי"ל על גיסו ר' שלמה חיים)
(7 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:ברונשטיין חיים עזרא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים עזרא ברונשטיין]]
 
[[קובץ:ברונשטיין חיים עזרא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים עזרא ברונשטיין]]
החסיד הרב '''חיים עזרא ברונשטיין''' מצ'רקאס נולד לאביו הרה"ח ר' [[זאב וולף ברונשטיין (מצ'רקאס)|זאב וולף]] מצ'רקאס ועליו (ר' זאב וולף) אמרו שהוא בדרגא של [[בינוני]]על פי ה[[תניא]].
+
החסיד הרב '''חיים עזרא ברונשטיין''' מצ'רקאס נולד לאביו הרב [[זאב וולף ברונשטיין (מצ'רקאס)|זאב וולף]] מצ'רקאס ועליו (ר' זאב וולף) אמרו שהוא בדרגא של '[[בינוני]]' על פי ה[[תניא]].
  
ר' חיים עזרא התגורר בעיר צ’רקאס, אליה נשלח מהישיבה בליובאוויטש כדי להפיץ שם את תורת החסידות. היה יהודי ירא שמים מופלג. לפרנסתו עסק בכתיבת סת”ם ולאחר מכן גם כמוהל. הידוריו בכתיבה היו לשם דבר, [[אדמו”ר הריי”צ]] היה קורא לו '''עזרא הסופר'''.
+
ר' חיים עזרא התגורר בעיר צ'רקאס, אליה נשלח מהישיבה בליובאוויטש כדי להפיץ שם את תורת החסידות. היה יהודי ירא שמים מופלג.  
 +
 
 +
לפרנסתו עסק בכתיבת סת"ם ולאחר מכן גם כמוהל. הידוריו בכתיבה היו לשם דבר, [[אדמו"ר הריי"צ]] היה קורא לו "'''עזרא הסופר'''", מספר נכדו הרב דוד דרוקמן: "שמעתי מהחסיד ר' מוטל קוזלינר ע"ה, שבנעוריו שמע שכ"ק רבינו נשיאנו הזמין פרשיות עבור התפילין שלו אצל ר' חיים עזרא, והיו שנים שהרבי הניח את התפילין שבהם הפרשיות שהוא כתב. והרבי הסביר שזה בגלל שר' חיים עזרא הוא "א ערלעכער איד" [יהודי ירא שמים], למרות שנמצאו סופרים חסידיים שהכתב שלהם היה נאה משלו.
 +
 
 +
"הסיפור הזה נודע כאשר ר' מיכאל ברונשטיין, בנו של ר' חיים עזרא, הלך ללמוד באוניברסיטה. האב ר' חיים עזרא "לקח את זה ללב", והטיף לו על כך מוסר. טען הבן: הרי גם חתנו של הרבי (היינו, כ"ק רבנו נשיאנו) לומד באוניברסיטה! הגיב האב: מה אתה משווה את עצמך אליו?! ואז גילה לו אביו כי בשנים הקשות ביותר, כשלהמוני אזרחים ברוסיא ממש לא היה מה לאכול, חתנו של הרבי הזמין אצלי תפילין מהודרות מאוד, כולל ההידור שהקלף יהיה של "בן פקועה", ושילם על כך הון רב . .".{{הערה|המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן עמ' 25}}
  
 
ר' חיים עזרא היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש]] עד שנת תרס"ח, שם התעלה בתורה ובחסידות.
 
ר' חיים עזרא היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש]] עד שנת תרס"ח, שם התעלה בתורה ובחסידות.
  
את ילדיו מעולם לא שלח לבתי הספר הממשלתיים, וזו היתה מסירות נפש עצומה מצידו. השלטונות הערימו עליו קשיים רבים אין-ספור. במשך תקופה ארוכה שיחד בכסף רב את שומר הבנין כדי שלא ידווח על ילדיו על זה שאינם הולכים לבית הספר. גם כשנודע הדבר, והשלטונות הערימו קשיים - ר' חיים עזרא עמד על שלו.
+
את ילדיו מעולם לא שלח לבתי הספר הממשלתיים, וזו היתה [[מסירות נפש]] עצומה מצידו. השלטונות הערימו עליו קשיים רבים אין-ספור. במשך תקופה ארוכה שיחד בכסף רב את שומר הבנין כדי שלא ידווח על ילדיו על זה שאינם הולכים לבית הספר. גם כשנודע הדבר, והשלטונות הערימו קשיים - ר' חיים עזרא עמד על שלו.
  
במשך תקופה מסויימת שלח את בניו זלמן ומיכאל ללמוד בעיר, אך כשהגיע זלמן לגיל 11 ומיכאל היה בן 9 בלבד, נסעו לישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ’וג|תומכי תמימים בקרמנצ’וג]]. חלק מהדרך לשם עשו באוניה. ר' חיים עזרא שמח מאוד כשהגיע לישיבה ופגש שם את חבריו (שלימדו בישיבה) החסידים מספסל הלימודים בשבתם תחכמוני בליובאוויטש, ביניהם היו ר’ [[יחזקאל הימלשטיין]], ר’ [[ישראל נח בליניצקי]] ועוד.
+
במשך תקופה מסויימת שלח את בניו זלמן ומיכאל ללמוד בעיר, אך כשהגיע זלמן לגיל 11 ומיכאל היה בן 9 בלבד, נסעו לישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג|תומכי תמימים בקרמנצ'וג]]. חלק מהדרך לשם עשו באוניה. ר' חיים עזרא שמח מאוד כשהגיע לישיבה ופגש שם את חבריו (שלימדו בישיבה) החסידים מספסל הלימודים בשבתם תחכמוני בליובאוויטש, ביניהם היו ר' [[יחזקאל הימלשטיין]], ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ועוד.
  
נפטר ב[[יום כפור]] תש"ב בעיר [[טשקנט]].
+
נפטר ב[[יום כפור]] [[תש"ב]] בעיר [[טשקנט]].
  
  
שורה 23: שורה 27:
 
*ר' צבי ברונשטיין (נפטר בגיל צעיר ונקבר ב[[רוסטוב]]).
 
*ר' צבי ברונשטיין (נפטר בגיל צעיר ונקבר ב[[רוסטוב]]).
  
'''גיסו''': ר' [[שלמה חיים קסלמן]]
+
'''גיסו''': ר' [[שלמה חיים קסלמן]].
 +
 
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ברונשטיין חיים]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ברונשטיין חיים]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ברונשטיין חיים]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ברונשטיין חיים]]

גרסה מ־21:17, 13 בפברואר 2020

הרב חיים עזרא ברונשטיין

החסיד הרב חיים עזרא ברונשטיין מצ'רקאס נולד לאביו הרב זאב וולף מצ'רקאס ועליו (ר' זאב וולף) אמרו שהוא בדרגא של 'בינוני' על פי התניא.

ר' חיים עזרא התגורר בעיר צ'רקאס, אליה נשלח מהישיבה בליובאוויטש כדי להפיץ שם את תורת החסידות. היה יהודי ירא שמים מופלג.

לפרנסתו עסק בכתיבת סת"ם ולאחר מכן גם כמוהל. הידוריו בכתיבה היו לשם דבר, אדמו"ר הריי"צ היה קורא לו "עזרא הסופר", מספר נכדו הרב דוד דרוקמן: "שמעתי מהחסיד ר' מוטל קוזלינר ע"ה, שבנעוריו שמע שכ"ק רבינו נשיאנו הזמין פרשיות עבור התפילין שלו אצל ר' חיים עזרא, והיו שנים שהרבי הניח את התפילין שבהם הפרשיות שהוא כתב. והרבי הסביר שזה בגלל שר' חיים עזרא הוא "א ערלעכער איד" [יהודי ירא שמים], למרות שנמצאו סופרים חסידיים שהכתב שלהם היה נאה משלו.

"הסיפור הזה נודע כאשר ר' מיכאל ברונשטיין, בנו של ר' חיים עזרא, הלך ללמוד באוניברסיטה. האב ר' חיים עזרא "לקח את זה ללב", והטיף לו על כך מוסר. טען הבן: הרי גם חתנו של הרבי (היינו, כ"ק רבנו נשיאנו) לומד באוניברסיטה! הגיב האב: מה אתה משווה את עצמך אליו?! ואז גילה לו אביו כי בשנים הקשות ביותר, כשלהמוני אזרחים ברוסיא ממש לא היה מה לאכול, חתנו של הרבי הזמין אצלי תפילין מהודרות מאוד, כולל ההידור שהקלף יהיה של "בן פקועה", ושילם על כך הון רב . .".[1]

ר' חיים עזרא היה מתלמידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש עד שנת תרס"ח, שם התעלה בתורה ובחסידות.

את ילדיו מעולם לא שלח לבתי הספר הממשלתיים, וזו היתה מסירות נפש עצומה מצידו. השלטונות הערימו עליו קשיים רבים אין-ספור. במשך תקופה ארוכה שיחד בכסף רב את שומר הבנין כדי שלא ידווח על ילדיו על זה שאינם הולכים לבית הספר. גם כשנודע הדבר, והשלטונות הערימו קשיים - ר' חיים עזרא עמד על שלו.

במשך תקופה מסויימת שלח את בניו זלמן ומיכאל ללמוד בעיר, אך כשהגיע זלמן לגיל 11 ומיכאל היה בן 9 בלבד, נסעו לישיבת תומכי תמימים בקרמנצ'וג. חלק מהדרך לשם עשו באוניה. ר' חיים עזרא שמח מאוד כשהגיע לישיבה ופגש שם את חבריו (שלימדו בישיבה) החסידים מספסל הלימודים בשבתם תחכמוני בליובאוויטש, ביניהם היו ר' יחזקאל הימלשטיין, ר' ישראל נח בליניצקי ועוד.

נפטר ביום כפור תש"ב בעיר טשקנט.


ילדיו:

אחיו:

גיסו: ר' שלמה חיים קסלמן.

  1. המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן עמ' 25