הבדלים בין גרסאות בדף "חיים לוי יצחק גינזבורג"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(29 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:איציק גינזבורג.jpg|left|thumb|250px|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג]]
+
[[תמונה:גינזבורג1.jpg|left|thumb|300px|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג]]
הרב ''' בן ציון חיים לוי יצחק גינזבורג''' ([[י"ב ניסן]] [[תשי"ח]], 1958–טתמוז תשע"ט) היה [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]], [[משפיע]] מרכזי בחב"ד. חבר הנהלת "[[מטה משיח]]" וסופר חסידי שחיבר סדרת ביאורים מקיפה על [[ספר התניא]]. בעבר כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ושימש בתפקידים מרכזיים בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
+
הרב '''חיים לוי יצחק גינזבורג''' ([[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] – [[טבתמוז]] [[תשע"ט]]) היה [[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים ראשון לציון]], חבר הנהלת [[מטה משיח]], מחבר סדרת [[פניני התניא]] וספרים נוספים ושימש בתפקידים מרכזיים בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
נולד לרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ולאמו מרת זהבה. בשעת ה[[ברית]] קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם אביו של הרבי, הגאון ה[[קבלה|מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]]{{הערה|כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב [[לוי יצחק נחשון]], הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי [[צוואת רבי יהודה החסיד]].}}.
+
נולד ב[[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] לרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ולאמו מרת זהבה. בשעת ה[[ברית]] קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]{{הערה|כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב [[לוי יצחק נחשון]], הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי [[יהודה החסיד|צוואת רבי יהודה החסיד]].}}.
 
 
בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית "קרלין", ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
 
  
 +
בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית "קרלין", ולאחר מכן ע"פ פסק היתר שקיבל מהרב [[עובדיה יוסף]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
 +
[[תמונה:גינזבורג שיעור.jpg|left|thumb|250px|הרב גינזבורג מוסר שיעור לאורחים בחודש תשרי ב-770]]
 
בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] התחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.
 
בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] התחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.
  
בשנת [[תשל"ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד: [[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[אברהם משה]], [[יצחק גרוזמן]], [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[שמשון הלפרין]], [[חיים שלמה דיסקין]], ו[[שלמה זלמן לנדא]].
+
בשנת [[תשל"ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד{{הערה| [[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[אברהם משה]], [[יצחק גרוזמן]], [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[שמשון הלפרין]], [[חיים שלמה דיסקין]], ו[[שלמה זלמן לנדא]]}}.
  
 
לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}.
 
לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}.
 
במהלך הקבוצה למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].
 
במהלך הקבוצה למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].
  
לאחר נישואיו עם רעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלס]], החל לשמש בהוראת הרבי כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונשא בתפקיד כעשרים שנה עד שעבר לשמש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
+
לאחר נישואיו עם רעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלס]], החל לשמש בהוראת הרבי כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונשא בתפקיד כעשרים שנה עד שעבר לשמש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]. בשנת תשע"ה, לאחר פטירת ה[[משפיע]] הרב [[אברהם בן ציון מייזליש]] ע"ה, מונה ל[[משפיע]] הראשי בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]], כממלא מקומו.
ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"[[דבר מלכות]]". כתב טור בשבועון [[כפר חב"ד]] במשך שנים רבות ומאז הקמתו של ה[[שבועון בית משיח]] עבר לכתוב שם את טורו הקבוע -"[[התוועדות]] חסידית", כן משמש כחבר הנהלת [[מטה משיח ארץ הקודש]].
 
  
מידי יום שישי מתייצב ל[[מבצע תפילין]] בכיכר המייסדים ב[[פתח תקווה]].
+
ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"[[דבר מלכות]]". כתב טור בשבועון [[כפר חב"ד]] במשך שנים רבות ומאז הקמתו של ה[[שבועון בית משיח]] עבר לכתוב שם את טורו הקבוע -"[[התוועדות]] חסידותית", כן שימש כחבר הנהלת [[מטה משיח בארץ הקודש]].
 +
 
 +
מידי יום שישי התייצב ל[[מבצע תפילין]] בכיכר המייסדים ב[[פתח תקווה]].
  
 
בעבר, עמד בראש "[[מטה הקהל]]" ו"[[מבצע יום הולדת]]" ב[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
 
בעבר, עמד בראש "[[מטה הקהל]]" ו"[[מבצע יום הולדת]]" ב[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
 
+
[[תמונה:גינזבורג פניני.jpg|left|thumb|250px|מעיין באחד מספרי פניני התניא]]
בתחילת חודש תמוז תשע"ט לקה באירוע מוחי קשה ומאז מצבו הלך והתדרדר עד לפטירתו בשבת י״ז תמוז, ונטמן באחיעזר.
+
בר"ח תמוז תשע"ט לקה באירוע מוחי ומאז מצבו הלך והתדרדר עד לפטירתו בערב שב"ק (דקות ספורות לפני כניסת שבת) ט"ז תמוז תשע"ט כשהוא בן 61, ונטמן באחיעזר.
  
 
==ספריו==
 
==ספריו==
 
*'''משיח עכשיו''' - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת [[חסידות חב"ד]] ושיטתה. בחלק ד' מתייחס הספר לאמונת ה[[חסידים]] לאחר [[ג' בתמוז]]. יצא לאור בשנת [[תשנ"ה]] והודפס בכמה מהדורות.
 
*'''משיח עכשיו''' - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת [[חסידות חב"ד]] ושיטתה. בחלק ד' מתייחס הספר לאמונת ה[[חסידים]] לאחר [[ג' בתמוז]]. יצא לאור בשנת [[תשנ"ה]] והודפס בכמה מהדורות.
*'''פניני התניא''' - סדרה (שנים עשר כרכים) המבארים בסגנון של [[התוועדות]] את [[ספר התניא]].הכרך הראשון י"ל בשנת ה'תשנ"ב והאחרון אשר חתם את סידרת הג"נ פרקי התניא י"ל בחודש מרחשוון ה'תשע"ז.
+
*'''פניני התניא''' - סדרה (שלושה עשר כרכים) המבארים בסגנון של [[התוועדות]] את [[ספר התניא]]. הכרך הראשון י"ל בשנת ה'תשנ"ב על ידי מערכת 'ופרצת'. והאחרון אשר התחיל לבאר את פרקי [[שער היחוד והאמונה]] י"ל ב[[דידן נצח]] [[תשע"ח]].
יצא לאור על ידי מערכת 'ופרצת'.
 
 
*'''בחירתו של הפיקח''' - ביאור על ארבעה מאמרים יסודיים של [[הרבי]]. יצא לאור על-ידי מערכת 'ופרצת'.
 
*'''בחירתו של הפיקח''' - ביאור על ארבעה מאמרים יסודיים של [[הרבי]]. יצא לאור על-ידי מערכת 'ופרצת'.
 
*'''אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה''' - סדרת מאמרים של סיפורים שסיפר ר' [[מענדל פוטרפס]], שיחות של [[הרבי]] ומסרים והוראות ב[[עבודת ה']], תוך הדגשת הקשר ל[[גאולה ומשיח]]. המאמרים פורסמו בקביעות ב[[שבועון בית משיח]] וסודרו בספר לפי מעגל השנה. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]].
 
*'''אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה''' - סדרת מאמרים של סיפורים שסיפר ר' [[מענדל פוטרפס]], שיחות של [[הרבי]] ומסרים והוראות ב[[עבודת ה']], תוך הדגשת הקשר ל[[גאולה ומשיח]]. המאמרים פורסמו בקביעות ב[[שבועון בית משיח]] וסודרו בספר לפי מעגל השנה. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]].
*[[התוועדות]] חסידותית - מאמרי הרב גינזבורג כפי שפורסמו בשבועון 'בית משיח'.  
+
*'''[[התוועדות]] חסידותית''' - מאמרי הרב גינזבורג כפי שפורסמו בשבועון 'בית משיח'.  
 
*'''המשפיע''' - סיפוריו של ר' ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]], הוצאת 'ופרצת'.
 
*'''המשפיע''' - סיפוריו של ר' ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]], הוצאת 'ופרצת'.
 
{{גלריה חלויצ}}‏
 
{{גלריה חלויצ}}‏
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
*חתנו, הרב [[לוי יצחק נחשון]] - [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל]] ומנהל [[צבאות השם ארץ הקודש]].
+
*חתנו, הרב [[לוי יצחק נחשון]] - [[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל]] ומנהל [[צבאות השם ארץ הקודש]].
 +
*אחיו, הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] - רב היישוב "עומר".
 +
*אחיו, הרב [[משה דב גינזבורג]] - מנהל צעירי אגו"ח בחיפה ושליח לשכונת שפרינצק בחיפה.
  
 
==קישורים חיצונים==
 
==קישורים חיצונים==
שורה 41: שורה 43:
 
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2779 סדר ההשתלשלות] - {{וידפו}}
 
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2779 סדר ההשתלשלות] - {{וידפו}}
 
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/15/835651844819.html שנים עשר כרכים שמביאים את המשיח]''' {{בית משיח}} כתבה לרגל השלמת סדרת 'פניני התניא', כסלו תשע"ז
 
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/15/835651844819.html שנים עשר כרכים שמביאים את המשיח]''' {{בית משיח}} כתבה לרגל השלמת סדרת 'פניני התניא', כסלו תשע"ז
 +
*[http://hageula.com/uploads/source/rechimi/החייל%2027.pdf עיתון החייל לזיכרו]
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־07:56, 25 בספטמבר 2019

הרב חיים לוי יצחק גינזבורג

הרב חיים לוי יצחק גינזבורג (י"ב בניסן תשי"חט"ז בתמוז תשע"ט) היה משפיע בישיבות תומכי תמימים כפר חב"ד ותומכי תמימים ראשון לציון, חבר הנהלת מטה משיח, מחבר סדרת פניני התניא וספרים נוספים ושימש בתפקידים מרכזיים בארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים

נולד בי"ב בניסן תשי"ח לרב שלום יהודה לייב גינזבורג ולאמו מרת זהבה. בשעת הברית קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי[1].

בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית "קרלין", ולאחר מכן ע"פ פסק היתר שקיבל מהרב עובדיה יוסף עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד.

הרב גינזבורג מוסר שיעור לאורחים בחודש תשרי ב-770

בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד התחבב על המשפיע ר' מענדל פוטרפס ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.

בשנת תשל"ז נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד[2].

לקראת שנת הלימודים תש"מ נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'[3]. במהלך הקבוצה למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, ואף זכה לשמש כחוזר על שיחותיו של הרבי.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרים יפה בתו של הרב יעקב פלס, החל לשמש בהוראת הרבי כמשפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ונשא בתפקיד כעשרים שנה עד שעבר לשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון. בשנת תשע"ה, לאחר פטירת המשפיע הרב אברהם בן ציון מייזליש ע"ה, מונה למשפיע הראשי בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, כממלא מקומו.

ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"דבר מלכות". כתב טור בשבועון כפר חב"ד במשך שנים רבות ומאז הקמתו של השבועון בית משיח עבר לכתוב שם את טורו הקבוע -"התוועדות חסידותית", כן שימש כחבר הנהלת מטה משיח בארץ הקודש.

מידי יום שישי התייצב למבצע תפילין בכיכר המייסדים בפתח תקווה.

בעבר, עמד בראש "מטה הקהל" ו"מבצע יום הולדת" בצעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

מעיין באחד מספרי פניני התניא

בר"ח תמוז תשע"ט לקה באירוע מוחי ומאז מצבו הלך והתדרדר עד לפטירתו בערב שב"ק (דקות ספורות לפני כניסת שבת) ט"ז תמוז תשע"ט כשהוא בן 61, ונטמן באחיעזר.

ספריו


תבנית גלריה מוסתרת.png
תצלומי ספרי הרב גינזבורג

משפחתו

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב לוי יצחק נחשון, הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי צוואת רבי יהודה החסיד.
  2. ברוך לבקיבקר, יוסף יצחק זלמנוב, אברהם משה, יצחק גרוזמן, אלתר בצלאל קופצ'יק, שמשון הלפרין, חיים שלמה דיסקין, ושלמה זלמן לנדא
  3. להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.