חיים יצחק בונין
חיים יצחק בונין (תרל"ה - תש"ג) הינו חסיד חב"ד, משורר וסופר, חבר תנועת "המזרחי".
תולדות חיים
בונין נולד למשפחה חב"דית בהומיל, בצעירותו הוא היה חסיד קאפוסט והיה מידי שנה נוסע לרבי שלמה זלמן שניאורסון האדמו"ר מקאפוסט. לאחר פטירתו עבר לחב"ד ליובאוויטש ונהיה לחסיד של אדמו"ר הריי"צ. באירופה הוא נדד בין ערים שונים ולבסוף היגר לארצות הברית אולם שם הוחזר בחזרה לאירופה.
לאחר שחזר לרוסיה החל ללמוד השכלה בהוראת אדמו"ר הריי"צ אולם בעקבות סירובו להיבחן בשבת הוא הפסיק ללמוד.
אחרי מלחמת עולם הראשונה הוא עבר לפולין, בשנת תרע"ג הוא החל לפרסם מאמרים שונים על חב"ד, בשנת תרע"ז הוא הדפיס חוברת ללימוד בבתי ספר היהודים.
בונין היה ציוני נלהב וחבר בתנועת "המזרחי", אולם על אף זאת עמד בקשרים עם אדמו"ר הריי"צ והיה לחסיד מקושר של אדמו"ר הריי"צ.[1]
אחד ממשימות חייו של בונין היה כתיבת הספר "משנת חב"ד", את הספר התחיל בונין לכתוב בשנת תרפ"ח, הוא יצר קשר עם רבנים וסופרים רבים בשביל כתיבת הספר, ביניהם היה הסופר הלל צייטלין, הלל זלטפולסקי ועוד, במהלך כתיבת הספר הוא התייעץ עם אדמו"ר הריי"צ. בשנת תרצ"ג הוציא את החלק הראשון של "משנת חב"ד". בשנת תרצ"ט פרצה מלחמת עולם השנייה, בונין שהיה בגטו המשיך לכתוב, בשנת תש"ג הוא נרצח ע"י הנאצים וכתביו אבדו.
