הבדלים בין גרסאות בדף "חיים יוסף רוזנבלום"
| שורה 22: | שורה 22: | ||
בארץ ישראל השתכן ב[[תל אביב]] וייסד את [[בית הכנסת]] ב[[נחלת בנימין]]. באותה תקופה הוא המשיך לעמוד בקשר עם הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] שהתגורר אז בתל אביב{{הערה|לפי מכתב הרבי - ראה הערה 1}}. | בארץ ישראל השתכן ב[[תל אביב]] וייסד את [[בית הכנסת]] ב[[נחלת בנימין]]. באותה תקופה הוא המשיך לעמוד בקשר עם הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] שהתגורר אז בתל אביב{{הערה|לפי מכתב הרבי - ראה הערה 1}}. | ||
| − | בשנת [[תש"א]] מונה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לחבר בועד המייסד [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ובמקביל היה מנהל חשבונות ב[[כולל חב"ד]] ובישיבת [[תורת אמת]]. | + | בשנת [[תש"א]] מונה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לחבר בועד המייסד [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ובמקביל היה מנהל חשבונות ב[[כולל חב"ד]] ובישיבת [[תורת אמת]], כשהרבי מנמק את הסיבה בשלה בחר דווקא בו: "הנני חפץ אשר בשני המוסדות הנ"ל יהיה לי איש מהימן שאוכל לבטוח בו ולדעת על ידו את המצב שם". |
נפטר ב[[י"ג תמוז]] [[תשל"ד]]. | נפטר ב[[י"ג תמוז]] [[תשל"ד]]. | ||
גרסה מ־09:46, 15 ביוני 2020
הרב חיים יוסף רוזנבלום (ט"ז אדר תרנ"ז-י"ג תמוז תשל"ד) ממייסדי בית הכנסת בנחלת בנימין בתל אביב, חבר הועד המייסד של אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, ומנהל חשבונות בכולל חב"ד ובישיבת תורת אמת.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בט"ז אדר ב' תרנ"ז, בעיירה נובוגורודסברסק, לאביו ר' משה רוזנבלום.
בשנת תרס"ט נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, והסתופף בצלו של הרבי הרש"ב.
זכה לקירובים גדולים מרבותינו נשיאינו, בשנת תרע"ז אמר לו אדמו"ר הרש"ב כי "יכול אתה להיכנס אלי מתי שתרצה".
בתרפ"א השתדך עם מרת סאניה רוזנבלום, בת ר' מנחם מענדל גוראריה. ה"שדכן" היה הרבי הריי"צ.
בזמן שהותו ברוסיה, התגורר בערים רוסטוב ולנינגרד. בתקופת שהותו בלנינגרד סייע בניהול הכספים של הרבי הריי"צ. כמו כן הכיר ועמד בקשר עם הרב ישראל אריה לייב שניאורסון אחיו של הרבי[1].
בתרצ"א יצא מרוסיה לריגא, שם פעל יחד עם עוד שלושה מהחסידים, ר' משה גוראריה, ר' שמר'ל גוראריה ור' בער'ל חסקינד במשלוח חבילות ליהודי רוסיה, ביוזמת הרבי הריי"צ. שלטונות לטביה לא אהבו את פעילותו, ובשנת תרצ"ה נאסר. לאחר מספר ימים שוחרר בערבות כספית גבוהה, ובשל היותו נתין זר הועמדה בפניו ברירה למאסר ארוך, או גירוש מהמדינה. בהוראת הרבי הריי"צ קיבל על עצמו את גזירת הגירוש.
בארץ הקודש
באותה תקופה שהה הרב שמריהו גוראריה (הרש"ג) בארץ ישראל, בשליחות הרבי הריי"צ להשגת סרטיפיקטים עבור יהודי רוסיה. כשנודע מעצרם החל הרש"ג לדאוג באופן מיוחד להשגת סרטיפיקטים עבורם, ולאחר מאמצים והתערבות הרב אברהם יצחק קוק, הצליח לקבל עבורם סרטיפיקטים.
במאמצי ההצלה סייעו גם ר' מרדכי דובין - מעסקני חב"ד בריגא, ר' משה פרוש - מזכיר אגודת ישראל בירושלים, ו'הועד לקהילות האשכנזים' (העדה החרדית.
בארץ ישראל השתכן בתל אביב וייסד את בית הכנסת בנחלת בנימין. באותה תקופה הוא המשיך לעמוד בקשר עם הרב ישראל אריה לייב שניאורסון שהתגורר אז בתל אביב[2].
בשנת תש"א מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ לחבר בועד המייסד אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, ובמקביל היה מנהל חשבונות בכולל חב"ד ובישיבת תורת אמת, כשהרבי מנמק את הסיבה בשלה בחר דווקא בו: "הנני חפץ אשר בשני המוסדות הנ"ל יהיה לי איש מהימן שאוכל לבטוח בו ולדעת על ידו את המצב שם".
לקריאה נוספת
- החסידה של ליובאוויטש, בתוך כתבה על רעייתו מרת סוניה, שבועון כפר חב"ד גליון 1847 עמוד 50
