הבדלים בין גרסאות בדף "חיים יהודה לייב ליטווין"
שמואל חיים (שיחה | תרומות) מ (שמואל חיים העביר את הדף משתמש:שמואל חיים/חיים יהודה לייב ליטווין לשם חיים יהודה לייב ליטווין בלי להשאיר הפניה) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|תפקידים נוספים=מה[[יושבים בליובאוויטש]], רבה של הערים [[ברודי]] ו[[סמרגון]] | |תפקידים נוספים=מה[[יושבים בליובאוויטש]], רבה של הערים [[ברודי]] ו[[סמרגון]] | ||
}} | }} | ||
| + | [[קובץ:חיים_ליב_ליטווין.PNG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב בכתב ידו של [[אדמו"ר המהר"ש]] לחותנו, ר' אברהם אבא, עם הוספה בכתב ידו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]: {{ציטוטון|פ"ש ידידי חתנו המפולג המפורסם מהו' חיים ליב שי'}}{{הערה|1=כתב יד זה מתוארך לשנת [[תר"כ]]-[[תרכ"ו]], נדפס ב[[אגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=379&hilite= עמוד שסא] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=429&hilite= עמוד תיג].}}]] | ||
רבי '''חיים יהודה לייב ליטווין''' ([[ת"ר]] - [[י"א סיוון]] [[תרס"ג]]) הינו חסיד חב"ד שנטש את דרך ה[[חסידות]], והיה [[רב]] בערים שונות, ביניהם [[ברודי]] ו[[סמרגון]]. | רבי '''חיים יהודה לייב ליטווין''' ([[ת"ר]] - [[י"א סיוון]] [[תרס"ג]]) הינו חסיד חב"ד שנטש את דרך ה[[חסידות]], והיה [[רב]] בערים שונות, ביניהם [[ברודי]] ו[[סמרגון]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
גרסה מ־17:24, 18 בינואר 2021
| רבי חיים יהודה לייב ליטווין | |
|---|---|
| לידה | ת"ר |
| פטירה | י"א סיוון תרס"ג |
| השתייכות | ליטא, חב"ד |
| תפקידים נוספים | מהיושבים בליובאוויטש, רבה של הערים ברודי וסמרגון |
רבי חיים יהודה לייב ליטווין (ת"ר - י"א סיוון תרס"ג) הינו חסיד חב"ד שנטש את דרך החסידות, והיה רב בערים שונות, ביניהם ברודי וסמרגון.
תולדות חיים
נולד בשנת ת"ר לאביו הרב ישראל ליטווין בבברויסק שברוסיה, כבר בגיל 13 סיים את הש"ס, ובשנת תרי"ד התחתן עם פיגא בילא בת הגביר אברהם אבא קראסיקוב מעיר סוסניצה שבפלך צ'רניהיב, התפרסם בגאונתו וכונה "דער סאסניצער עילוי".
באותה תקופה הוא היה מה"יושבים" אצל אדמו"ר הצמח צדק, ובשל ביקורת שקיבל מהצמח צדק, הוא הוקנט ע"י חסידי חב"ד, מה שגרם לו לעזוב את החסידות, ולעבור מסוסניצה למינסק.[2]
במינסק הוא החל לפעול באופן לא רשמי ברבנות, אולם עזב את המקום לאחר זמן, שע"פ אחת הגרסאות משום גט שכתב בניגוד לדעת הרב במקום.[3]
לאחר שעזב את מינסק, הוא החל לנדוד בערי גרמניה והונגריה, באחת מנידודיו פגש אותו רבה של למברג הרב יוסף שאול נתנזון שהתרשם ממנו, ושלח מכתב המלצה לקהילה בברודי שימנו אותו לרב, במקום הרב שנפטר. בעקבות כך התקבל הרב ליטווין כרבה של בורדי, בבורדי מונה הרב ליטווין גם לראש הישיבה במקום.
בשנת תרל"ח הדפיס הרב ליטווין בברודי את ספרו "שערי דעה".
בעקבות סגנונו הליטאי של הרב ליטווין, הוא סבל מקהילת קנאים חסידים שהציקו לו במקום, כמו כן בברודי נפטרו לו אשתו ובנו, אסונות אלו גרמו לו לעזוב את המקום, ואת משרת הרבנות[4].
בשנת תרמ"ז הוא מונה לרבה של העיר סמרגון, שם הוא התקרב לתנועת המוסר והיה מתומכיה, כמו כן הוא עמד במקום בראשות ישיבה גדולה.
לקריאה נוספת
- שערי דעה (מהדורה חדשה), בראש הספר: יהושע מונדשיין, "לתולדות הגאון המחבר וספרו". כפר חב"ד, תשע"ב, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ↑ כתב יד זה מתוארך לשנת תר"כ-תרכ"ו, נדפס באגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק עמוד שסא ועמוד תיג.
- ↑ יהושע מונדשיין, לתולדות הגאון המחבר וספרו, שערי דעה, כפר חב"ד תשע"ב, עמ' 2.
- ↑ אייזנשטט, דור רבניו וסופריו, בערכו. להלן "לקריאה נוספת".
- ↑ נ"מ גלבר, תולדות יהודי ברודי, בתוך: ערים ואמהות בישראל: ברודי, ירושלים תשט"ו, עמ' 301. מצוטט אצל מונדשיין, לתולדות הגאון המחבר, להלן "קישורים חיצוניים". הערה 116.
