חיים הורביץ (טשקנטֶר)
הרב החסיד חיים הלוי הורביץ (ידוע בכינוי חיים טשקנטר) (ט"ו באדר ב' תרס"ב - כ"ו בטבת תשנ"ט), מחסידי חב"ד בברית המועצות ולאחר מכן בפריז. באחרית ימיו התגורר בקראון הייטס.
תוכן עניינים
תולדות חייםעריכה
נולד בשושן פורים תרס"ב, בעיירה החסידית סוראז, לאביו הרב משה אברהם הורביץ שהיה מחסידי אדמו"ר הרש"ב ומצאצאי הרב הקדוש אהרון מסטרשלה והשל"ה הקדוש.
בילדותו למד ב'חדר' שבעיירה. אחיו למדו בישיבת תומכי תמימים שבליובאוויטש, אולם ר' חיים עצמו נאלץ לסייע בפרנסת המשפחה בשל מצבה הכלכלי הקשה, עקב כך נבצר ממנו ללמוד בליובאוויטש.
ר' חיים ביקר פעמיים בעיירה ליובאוויטש, בשנת תרע"ד-תרע"ה, אך לדאבונו הרבי הרש"ב לא שהה באותה עת בליובאוויטש.
במהלך השנים למד את מקצוע ה'אגרונומיה' ובעבודה זו ראה הצלחה גדולה גם במובן הכלכלי, אלא שבגלל הקפדתו על שמירת השבת, פוטר אותו מעבודתו מידי כמה חודשים, עד אשר הצליח למצוא עבודה דומה חדשה. בתקופה זו מונה לחבר מן המנין ב'תפארת בחורים' וקבע עיתים לתורה בכל עת מצוא.
כאשר הגיע לפרקו נשא לאשה את בת גילו אולם עם לידת ביתם הראשונה - נפטרה אשתו לבית עולמה. במשך תקופה התגורר בעיירה קובישאק ונטל חלק פעיל בסניף 'תומכי תמימים' שפעל במקום. כר"מ בישיבה שימש הרב יוסף גולדברג ור' חיים דאג לכל הסידורים הגשמיים של הישיבה.
בשנת תר"צ התגורר ר' חיים במוסקבה. החסידים במקום נהגו לומר: "יש כאן אחד שמתפלל עם המוח - הרב פרץ מוצ'קין ואחד שמתפלל עם הלב - ר' חיים".
טשקנטעריכה
במשך הזמן היגר לאוזבקיסטן, בעקבות השמועה ששם קל יותר להקפיד על קיום התורה ומצוות ללא רדיפות אנשי היבסקציה. בתקופת מלחמת העולם השנייה, היגר לטשקנט וברבות הימים, כאשר רבים מאנ"ש החלו להגר לטשקנט בכדי לברוח מזירת המלחמה, שימש ביתו של ר' חיים כתחנה ראשונה למאות משפחות אנ"ש שהשתכנו בביתו ימים רבים תוך שהוא דואג להם לכל מחסורם. מאותה תקופה נודע ר' חיים בכינויו הידוע - 'ר' חיים טשקנטר'.
באחת מנסיעותיו לצורך עבודתו, נעצרה הרכבת בצי'אלי, שם פגש ר' חיים לראשונה את ר' לויק (שהמתין לבואה של הרבנית חנה) והם שוחחו כרבע שעה עד לנסיעת הרכבת. ר' לויק ביקש שידווח לאנ"ש שבטשקנט על מצבו (לימים סיפר על פגישה זו ביחידות לרבי מלך המשיח).
בתקופה זו נישא בשנית למרת חוה לבית זסלאווסקי, ולאחר חתונתו היגר לסמרקנד. גם בעיר זו ביתו היה פתוח לרווחה לתלמידי הישיבה שלנו בביתו ודאג לכל מחסורם.
צרפתעריכה
לאחר המלחמה יצא ביציאת לבוב המפורסמת והיגר לצרפת. כאשר הגיעו לצרפת החל להתעסק בבניית מקוה טהרה. לחסידי חב"ד במקום לא הייתה עדיין פרנסה מסודרת ומרביתם חיו מקצבת הג'וינט. למרות הדחק, נערכה מגבית בקרב אנ"ש וכל אחד תרם סכום מסויים לצורך הבנייה, אולם, ר' חיים הגדיל לעשות ותרם את כל סכום הקצבה שקיבל לחודש ימים...
ר' חיים עצמו, דייק ונזהר מאוד בהליכה למקוה מדי יום. באחד מימי החורף הקרים בצרפת קפאו מי המקוה, אולם ר' חיים לא ויתר ושילם לאחד היהודים עבור שבירת שכבת הקרח וירד לטבול. עד השבועות האחרונים בחייו נזהר בהליכה למקוה, גם כאשר ההליכה כבר קשתה עליו.
בפריז שימש ר' חיים כשד"ר, את רוב הכסף העביר לרבי ואת השאר לישיבה בברינואה. התקשרותו לרבי הייתה גדולה ומפורסמת ושימש דוגמה לאנ"ש והתמימים הצעירים ממנו.
אחרית ימיועריכה
בשנותיו האחרונות, היגר לארצות הברית והתגורר בשכונת קראון הייטס בסמיכות ל-770.
נפטר בשיבה טובה - אור לכ"ו טבת תשנ"ט בגיל קרוב ל-97.
הנצחתועריכה
לאחר פטירתו נעשו מספר פעולות לזכרו:
- "חיים טאשקענטער'ס מקוה" בקראון הייטס ברחוב אמפייר.
- "טאשקענטער שול" בקומת המרתף של 770.
- פינת הקפה ב770.
משפחתועריכה
רעייתו (השנייה), חוה - נפטרה כ"ו שבט תשס"ד.
- בתו הבכורה, לובה בודנוב אשת שלום בער ע"ה - (נפטרה י"ד חשוון תשפ"ד.
- בתו ברכה (אמו של ר' דוד הורביץ, בעל מנגן ידוע - קראון הייטס).
- בנו, הרב שמואל הורביץ - מחבר סדרת הספרים שבח המועדים ועוד, קראון הייטס.
- בנו, ר' משה הורביץ - נחלת הר חב"ד.
- בנו, ר' שלום דובער הורביץ - איש עסקים, פלטבוש.
- בנו, ר' יוסף יצחק - קראון הייטס.
- בנו, ר' ישראל הורביץ - קראון הייטס.
- בנו, ר' שניאור זלמן - קראון הייטס, חתן ר' הערשל פעקאר.
- בנו, ר' מנחם מענדל - בולטימור.