הבדלים בין גרסאות בדף "חיים בנימיני"
(תמונה) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (43 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חיים בנימיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בנימיני]] | [[קובץ:חיים בנימיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בנימיני]] | ||
| − | הרב '''חיים בנימיני''' היה במשך עשרות שנים [[שליח]] [[הרבי]] בפטרופוליס [[ברזיל]], ומייסד ישיבת | + | הרב '''חיים''' הלוי '''בנימיני''' ([[ג' בטבת]] [[ה'תרפ"ג]] – [[כ"ח בחשוון]] [[ה'תשפ"ב]]) היה רב קהילת האורטודוקסית בקארצאג שבהונגריה והיה במשך עשרות שנים [[שליח]] [[הרבי]] בפטרופוליס [[ברזיל]], ומייסד וראש [[ישיבת מחנה ישראל]] - הישיבה הראשונה על אדמת ברזיל. |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בבודפסט שב[[הונגריה]] ב[[ג' טבת]] [[תרפ"ג]], לאביו הרב בנימין זאב פישר, ולאמו מרת חיה לאה. | נולד בבודפסט שב[[הונגריה]] ב[[ג' טבת]] [[תרפ"ג]], לאביו הרב בנימין זאב פישר, ולאמו מרת חיה לאה. | ||
| − | בילדותו למד בבית הספר היהודי בעיר הולדתו, ובגיל 14 נשלח על ידי אביו לישיבה בעיר טאב, שם למד תורה אצל ראש הישיבה ר' יוסף פרנקפורטר עד לפריצתה של [[מלחמת העולם | + | בילדותו למד בבית הספר היהודי בעיר הולדתו, ובגיל 14 נשלח על ידי אביו לישיבה בעיר טאב, שם למד תורה אצל ראש הישיבה ר' [[יוסף פרנקפורטר]] עד לפריצתה של [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת [[תרצ"ט]], אז נשלח על ידי אביו לישיבה פעיר פאקש, בראשותו של ר' שמשון אלטמן. |
עם סגירת הישיבות מאימת המלחמה, המשיך את לימודיו אצל דודו, ר' יצחק צבי פאנט, רב העיר קונסנטמיקלוש, ואף קיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות. | עם סגירת הישיבות מאימת המלחמה, המשיך את לימודיו אצל דודו, ר' יצחק צבי פאנט, רב העיר קונסנטמיקלוש, ואף קיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
עם פלישתם של הגרמנים להונגריה, גויס למחנות העבודה, וכאשר נוצרה האפשרות לצאת מגבולות הונגריה עם 'רכבת האלף' של קסטנר, לחץ על הוריו לעזוב את הונגריה, בעוד הוא עצמו נשאר לעבוד בשירות הגרמני. | עם פלישתם של הגרמנים להונגריה, גויס למחנות העבודה, וכאשר נוצרה האפשרות לצאת מגבולות הונגריה עם 'רכבת האלף' של קסטנר, לחץ על הוריו לעזוב את הונגריה, בעוד הוא עצמו נשאר לעבוד בשירות הגרמני. | ||
| − | בחורף של שנת תש"ה ערק ממחנה העבודה יחד עם בן משפחתו, והצליח להשיג שתי ויזות מהקונסוליה השוויצרית, וניסה להגיע אל מחנה הצבא האדום ששכן בשדות מחוץ לבודפסט, אך נתפס בדרכו על ידי הגרמנים, ונשלח ברכבת אל מחנה ברגן-בלזן. | + | בחורף של שנת [[תש"ה]] ערק ממחנה העבודה יחד עם בן משפחתו, והצליח להשיג שתי ויזות מהקונסוליה השוויצרית, וניסה להגיע אל מחנה הצבא האדום ששכן בשדות מחוץ לבודפסט, אך נתפס בדרכו על ידי הגרמנים, ונשלח ברכבת אל מחנה [[ברגן-בלזן]]. |
כאשר כוחות הצבא האמריקאי התחילו לכבוש את האזור שבשליטת הגרמנים, הועלה יחד עם עוד 2500 יהודים על רכבת שעשתה את דרכה לתוככי גרמניה, ובראש חודש אייר, העמידו את אנשי הרכבת בסמיכות לנהר 'אלבה' על מנת להרוג אותם באמצעות מכונות יריה, אך ברגע האחרון הגיעו טנקים אמריקאים למקום, והוא ניצל. | כאשר כוחות הצבא האמריקאי התחילו לכבוש את האזור שבשליטת הגרמנים, הועלה יחד עם עוד 2500 יהודים על רכבת שעשתה את דרכה לתוככי גרמניה, ובראש חודש אייר, העמידו את אנשי הרכבת בסמיכות לנהר 'אלבה' על מנת להרוג אותם באמצעות מכונות יריה, אך ברגע האחרון הגיעו טנקים אמריקאים למקום, והוא ניצל. | ||
===הנסיעה לארץ=== | ===הנסיעה לארץ=== | ||
| − | בסיוע הצלב האדום, הגיע לפריז יחד עם קבוצה של 100 נערים נוספים, ומשם המשיך בהפלגה באניה | + | בסיוע הצלב האדום, הגיע לפריז יחד עם קבוצה של 100 נערים נוספים, ומשם המשיך בהפלגה באניה ל[[ארץ ישראל]], אליה הגיע ב[[ז' מנחם אב]] [[תש"ה]]. |
כשהגיע לארץ, נשלח על פי בקשתו לקיבוץ יבנה, שם חבר לארגוני 'המזרחי', והצטרף לשורות 'ההגנה'. בעקבות פעילותו בסיוע לספינות מעפילים גורש לקפריסין, שם נותר עד לכינונה של מדינת ישראל בשנת [[תש"ח]] ועסק בהכשרת העולים הצעירים שגורשו בספינות לאי קפריסין. | כשהגיע לארץ, נשלח על פי בקשתו לקיבוץ יבנה, שם חבר לארגוני 'המזרחי', והצטרף לשורות 'ההגנה'. בעקבות פעילותו בסיוע לספינות מעפילים גורש לקפריסין, שם נותר עד לכינונה של מדינת ישראל בשנת [[תש"ח]] ועסק בהכשרת העולים הצעירים שגורשו בספינות לאי קפריסין. | ||
| − | כשהתאפשר לו הדבר מחדש, חזר להתגורר בקיבוץ יבנה, ובה' כסלו [[תשי"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רבקה לבית שטיינברג. בשנת [[תשי"ב]] | + | כשהתאפשר לו הדבר מחדש, חזר להתגורר בקיבוץ יבנה, ובה' כסלו [[תשי"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רבקה לבית שטיינברג. בשנת [[תשי"ב]] שהייתה שנת השמיטה, התעוררה בקיבוץ מחלוקת בקשר עם ההתייחסות להלכות שנת השמיטה, והוא עזב את הקיבוץ ועבר להתגורר בירושלים בסמיכות להוריו. בירושלים, החל לעסוק בעבודתו החינוכית כמדריך חקלאי-תורני בתלמוד תורה של 'המזרחי'. |
===השליחות בברזיל וההתקרבות לרבי=== | ===השליחות בברזיל וההתקרבות לרבי=== | ||
| − | בשנת [[תשט"ו]] נשלח כנציג המחלקה התורנית של הסוכנות היהודית לריו-דה ז'נירו בברזיל, ועסק בחינוך במשך שלוש שנים, והקים מערכת מסועפת של פעילות תורנית. | + | בשנת [[תשט"ו]] נשלח כנציג המחלקה התורנית של הסוכנות היהודית לריו-דה ז'נירו בברזיל, ועסק בחינוך במשך שלוש שנים, והקים מערכת מסועפת של פעילות תורנית כמו בית ספר "בר אילן". |
עם סיום שליחותו, חזר לארץ, והתיישב במושבה 'משואות יצחק', שם החל הקשר הראשוני שלו עם [[חסידות חב"ד]], בעקבות שבת מיוחדת שמספר בחורים צעירים מ[[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]] עשו בקיבוץ (ביניהם: [[צבי אייזנבאך]] [[טוביה בלוי]], ו[[יוסף מרטון]]). | עם סיום שליחותו, חזר לארץ, והתיישב במושבה 'משואות יצחק', שם החל הקשר הראשוני שלו עם [[חסידות חב"ד]], בעקבות שבת מיוחדת שמספר בחורים צעירים מ[[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]] עשו בקיבוץ (ביניהם: [[צבי אייזנבאך]] [[טוביה בלוי]], ו[[יוסף מרטון]]). | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
בקיץ של שנת [[תשי"ט]] כתב את מכתבו הראשון לרבי, ומאז החל להתייעץ עם [[הרבי]] על כל פרט בחייו. | בקיץ של שנת [[תשי"ט]] כתב את מכתבו הראשון לרבי, ומאז החל להתייעץ עם [[הרבי]] על כל פרט בחייו. | ||
| + | בשנת [[תשכ"ב]] זכה לנסוע לראשונה לרבי, ולהשתתף בהתוועדות חג הגאולה [[י"ב תמוז]] בה ביאר הרבי באריכות את אמרתו המפורסמת של הרבי הרש"ב "חסיד הוא פנסאי", לימים סיפר שזה היה אחד מהדברים ש"תפסו" אותו, איך הרבי לוקח סיפור לכאורה פשוט, ומגלה עומק בכל פרט ופרט ממנו. | ||
בשנת [[תשכ"א]] התמנה לנהל את ישיבת 'אור עציון', ובשנת [[תשכ"ג]] נאלץ לעזוב את ניהול הישיבה, ונשלח בפעם השניה לברזיל על ידי הסוכנות היהודית כשליח המחלקה התורנית. | בשנת [[תשכ"א]] התמנה לנהל את ישיבת 'אור עציון', ובשנת [[תשכ"ג]] נאלץ לעזוב את ניהול הישיבה, ונשלח בפעם השניה לברזיל על ידי הסוכנות היהודית כשליח המחלקה התורנית. | ||
לאורך כל שליחותו בברזיל כתב לרבי והתייעץ עמו, וזכה לקבל עשרות מכתבים ובהם הוראות והדרכות מפורטות כיצד לנהוג, וכן דברי עידוד רבים מהרבי, שכיוונו אותו להמשיך בפעילותו על אף כל הקשיים שנערמו בדרכו. | לאורך כל שליחותו בברזיל כתב לרבי והתייעץ עמו, וזכה לקבל עשרות מכתבים ובהם הוראות והדרכות מפורטות כיצד לנהוג, וכן דברי עידוד רבים מהרבי, שכיוונו אותו להמשיך בפעילותו על אף כל הקשיים שנערמו בדרכו. | ||
| − | בברזיל, התחזק הקשר הפנימי שלו עם חסידי חב"ד בכלל ועם הרבי ו[[תורת החסידות]] בפרט, והוא קבע שיעורים בחסידות עם חסידי חב"ד בברזיל, הרב [[משה | + | בברזיל, התחזק הקשר הפנימי שלו עם חסידי חב"ד בכלל ועם הרבי ו[[תורת החסידות]] בפרט, והוא קבע שיעורים בחסידות עם חסידי חב"ד בברזיל, הרב [[משה בלומינפל]], הרב [[צבי יחיאל גרונבלאט]], ר' פייביל גרינער, והרב [[שבתי אלפרין]]. |
===הישיבה בפטרופוליס=== | ===הישיבה בפטרופוליס=== | ||
| − | בשנת [[תשכ"ו]] הקים את הישיבה בפטרופוליס | + | בשנת [[תשכ"ו]] הקים את הישיבה בפטרופוליס. |
משפחתו נשארה בריו-ד'ה-ז'נירו, בעקבות החוזה של אשתו שהכריח אותה להמשיך לעבוד כמורה בתיכון במקומי עד לסיום השנה, ורק בשלב מאוחר יותר התאחדה המשפחה ועברה להתגורר בפטרופוליס. | משפחתו נשארה בריו-ד'ה-ז'נירו, בעקבות החוזה של אשתו שהכריח אותה להמשיך לעבוד כמורה בתיכון במקומי עד לסיום השנה, ורק בשלב מאוחר יותר התאחדה המשפחה ועברה להתגורר בפטרופוליס. | ||
| − | ישיבת 'מחנה ישראל' | + | ישיבת 'מחנה ישראל' הייתה הישיבה הראשונה בברזיל, ורוב רבני ברזיל התחנכו במוסד חשוב זה. |
| − | בשנת [[תשס"ח]] העביר את ניהול הישיבה לבנו, אברהם דוד, | + | בשנת [[תשס"ח]] העביר את ניהול הישיבה לבנו, אברהם דוד, ועבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]]. |
| + | |||
| + | נפטר בגיל 98 ב[[כ"ח בחשוון]] [[ה'תשפ"ב]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| − | *[[אברהם דוד בנימיני]] - | + | *בנו הרב [[אברהם דוד בנימיני]] - ראש ישיבת מחנה ישראל חב"ד בפטרופוליס, [[ברזיל]]. |
| − | *[[מנחם לרר]] - יו"ר ועד כפר חב"ד ( | + | *חתנו הרב [[מנחם לרר]] - יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] (לשעבר), ומנכ"ל מרכז ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש. |
| − | *[[יוסף יצחק פייגלשטוק]] - [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת חב"ד, בואנוס איירס ארגנטינה. | + | *חתנו הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]] - [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת חב"ד, [[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]]. |
| + | |||
| + | ==מתלמידיו== | ||
| + | *הרב [[שמאי ענדע]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] אהלי מנחם מענדל ורב קהילת חב"ד [[פאולו]] | ||
| + | *הרב [[יעקב שוויכה]] - [[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] | ||
| + | *הרב [[יצחק משען]], שליח ורב קהילת בית ברזיל. | ||
| + | *הרב [[שניאור זלמן בלומנפלד]], שליח בלימה, פרו | ||
| + | *הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]] - שליח הרבי ב[[ריו דה ז'נירו]] | ||
| + | *הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] - משפיע ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]] | ||
| + | *הרב [[יעקב גרנשטט]] - שליח הרבי בברוקלין [[פאולו]] | ||
| + | *הרב [[דישראלי זאגורי]] - שליח הרבי בבלם, [[ברזיל]] | ||
| + | *הרב [[דוד אזולאי]] - שליח הרבי ב[[פאולו]] | ||
| + | *הרב [[אברהם צבי בויטנר]] - שליח הרבי ב[[ריו]] | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| − | *''' | + | *'''ישיבה של מעלה ביערות ברזיל''' - בעריכת הרב [[זושא וולף]], (600 עמ'). |
| − | * | + | * [http://www.chabad.info/images/notimage/55312_he_1.pdf '''הכפר של הרבי''', גליון 8], באתר {{אינפו}}. |
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | *[http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59300 הונגריה וברזיל | + | *'''[https://www.dmag.co.il/pub/vaadkfar/kfar08/kfar08.pdf מברזיל לכפר חב"ד]''' הכפר של הרבי גליון 8 סיוון תש"ע |
| − | *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=23756&lang=hebrew האיש שגידל דורות של שלוחים] | + | *[http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59300 הונגריה וברזיל בהתוועדות מאוחדת] {{אינפו}} |
| − | *[http://www.shturem.net/index.php?id=27986§ion=news 'נשיונל גאוגרפיק' בכתבה על ישיבת חב"ד בברזיל והעומד בראשה] | + | *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=23756&lang=hebrew האיש שגידל דורות של שלוחים] {{שטורעם}} |
| − | * | + | *[http://www.shturem.net/index.php?id=27986§ion=news 'נשיונל גאוגרפיק' בכתבה על ישיבת חב"ד בברזיל והעומד בראשה] {{שטורעם}} |
| + | *[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3212671 לא התראינו חמש עשרה שנה] {{וידאו}} {{בית חבד}} הרב בנימיני מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה [[jem]] | ||
| + | *'''[https://col.org.il/news/134556 שינה את פני ברזיל: כשהרב בנימיני שחזר את ההתחלה]''' {{וידאו}}{{COL}} | ||
| − | [[קטגוריה:חסידים | + | {{מיון רגיל:בנימיני, חיים}} |
| + | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | ||
| + | [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]] | ||
| + | [[קטגוריה:שלוחים בברזיל]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ג]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:55, 9 בפברואר 2024
הרב חיים הלוי בנימיני (ג' בטבת ה'תרפ"ג – כ"ח בחשוון ה'תשפ"ב) היה רב קהילת האורטודוקסית בקארצאג שבהונגריה והיה במשך עשרות שנים שליח הרבי בפטרופוליס ברזיל, ומייסד וראש ישיבת מחנה ישראל - הישיבה הראשונה על אדמת ברזיל.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בבודפסט שבהונגריה בג' טבת תרפ"ג, לאביו הרב בנימין זאב פישר, ולאמו מרת חיה לאה.
בילדותו למד בבית הספר היהודי בעיר הולדתו, ובגיל 14 נשלח על ידי אביו לישיבה בעיר טאב, שם למד תורה אצל ראש הישיבה ר' יוסף פרנקפורטר עד לפריצתה של מלחמת העולם השנייה בשנת תרצ"ט, אז נשלח על ידי אביו לישיבה פעיר פאקש, בראשותו של ר' שמשון אלטמן.
עם סגירת הישיבות מאימת המלחמה, המשיך את לימודיו אצל דודו, ר' יצחק צבי פאנט, רב העיר קונסנטמיקלוש, ואף קיבל ממנו סמיכה לרבנות.
בשנת תש"ג, גויס לשירות אזרחי (כתחליף לשירות צבאי בצבא ההונגרי), ובאמצעות תחבולות שונות הצליח להישאר בסמיכות לבית הוריו. בשלב כל שהוא חש שהאדמה בוערת מתחת לרגליו, וניסה להתחמק מהשירות האזרחי.
הוא ניצל את החוק ההונגרי שרבנים פטורים משירות אזרחי, והציע את עצמו כמועמד לרבנות הקהילה היהודית האורטודוקסית בעיר קארצאג, ולאחר שנערך לו מבחן קבלה, נבחר לכהן ברבנות מתוך 43 מועמדים.
במחנות העבודה[עריכה]
עם פלישתם של הגרמנים להונגריה, גויס למחנות העבודה, וכאשר נוצרה האפשרות לצאת מגבולות הונגריה עם 'רכבת האלף' של קסטנר, לחץ על הוריו לעזוב את הונגריה, בעוד הוא עצמו נשאר לעבוד בשירות הגרמני.
בחורף של שנת תש"ה ערק ממחנה העבודה יחד עם בן משפחתו, והצליח להשיג שתי ויזות מהקונסוליה השוויצרית, וניסה להגיע אל מחנה הצבא האדום ששכן בשדות מחוץ לבודפסט, אך נתפס בדרכו על ידי הגרמנים, ונשלח ברכבת אל מחנה ברגן-בלזן.
כאשר כוחות הצבא האמריקאי התחילו לכבוש את האזור שבשליטת הגרמנים, הועלה יחד עם עוד 2500 יהודים על רכבת שעשתה את דרכה לתוככי גרמניה, ובראש חודש אייר, העמידו את אנשי הרכבת בסמיכות לנהר 'אלבה' על מנת להרוג אותם באמצעות מכונות יריה, אך ברגע האחרון הגיעו טנקים אמריקאים למקום, והוא ניצל.
הנסיעה לארץ[עריכה]
בסיוע הצלב האדום, הגיע לפריז יחד עם קבוצה של 100 נערים נוספים, ומשם המשיך בהפלגה באניה לארץ ישראל, אליה הגיע בז' מנחם אב תש"ה.
כשהגיע לארץ, נשלח על פי בקשתו לקיבוץ יבנה, שם חבר לארגוני 'המזרחי', והצטרף לשורות 'ההגנה'. בעקבות פעילותו בסיוע לספינות מעפילים גורש לקפריסין, שם נותר עד לכינונה של מדינת ישראל בשנת תש"ח ועסק בהכשרת העולים הצעירים שגורשו בספינות לאי קפריסין.
כשהתאפשר לו הדבר מחדש, חזר להתגורר בקיבוץ יבנה, ובה' כסלו תשי"א נשא את רעייתו מרת רבקה לבית שטיינברג. בשנת תשי"ב שהייתה שנת השמיטה, התעוררה בקיבוץ מחלוקת בקשר עם ההתייחסות להלכות שנת השמיטה, והוא עזב את הקיבוץ ועבר להתגורר בירושלים בסמיכות להוריו. בירושלים, החל לעסוק בעבודתו החינוכית כמדריך חקלאי-תורני בתלמוד תורה של 'המזרחי'.
השליחות בברזיל וההתקרבות לרבי[עריכה]
בשנת תשט"ו נשלח כנציג המחלקה התורנית של הסוכנות היהודית לריו-דה ז'נירו בברזיל, ועסק בחינוך במשך שלוש שנים, והקים מערכת מסועפת של פעילות תורנית כמו בית ספר "בר אילן".
עם סיום שליחותו, חזר לארץ, והתיישב במושבה 'משואות יצחק', שם החל הקשר הראשוני שלו עם חסידות חב"ד, בעקבות שבת מיוחדת שמספר בחורים צעירים מהישיבה בכפר חב"ד עשו בקיבוץ (ביניהם: צבי אייזנבאך טוביה בלוי, ויוסף מרטון).
הרב בנימיני התלהב מההתוועדויות מהניגונים ומדברי התורה ששמע מהבחורים הצעירים, ובעקבות השבת - נוסד בקיבוץ שיעור שבועי בספר התניא, בו החל להשתתף באופן קבוע, כשמזמן לזמן הקשר שלו עם חסידות חב"ד הולך ומעמיק.
בקיץ של שנת תשי"ט כתב את מכתבו הראשון לרבי, ומאז החל להתייעץ עם הרבי על כל פרט בחייו.
בשנת תשכ"ב זכה לנסוע לראשונה לרבי, ולהשתתף בהתוועדות חג הגאולה י"ב תמוז בה ביאר הרבי באריכות את אמרתו המפורסמת של הרבי הרש"ב "חסיד הוא פנסאי", לימים סיפר שזה היה אחד מהדברים ש"תפסו" אותו, איך הרבי לוקח סיפור לכאורה פשוט, ומגלה עומק בכל פרט ופרט ממנו. בשנת תשכ"א התמנה לנהל את ישיבת 'אור עציון', ובשנת תשכ"ג נאלץ לעזוב את ניהול הישיבה, ונשלח בפעם השניה לברזיל על ידי הסוכנות היהודית כשליח המחלקה התורנית.
לאורך כל שליחותו בברזיל כתב לרבי והתייעץ עמו, וזכה לקבל עשרות מכתבים ובהם הוראות והדרכות מפורטות כיצד לנהוג, וכן דברי עידוד רבים מהרבי, שכיוונו אותו להמשיך בפעילותו על אף כל הקשיים שנערמו בדרכו.
בברזיל, התחזק הקשר הפנימי שלו עם חסידי חב"ד בכלל ועם הרבי ותורת החסידות בפרט, והוא קבע שיעורים בחסידות עם חסידי חב"ד בברזיל, הרב משה בלומינפל, הרב צבי יחיאל גרונבלאט, ר' פייביל גרינער, והרב שבתי אלפרין.
הישיבה בפטרופוליס[עריכה]
בשנת תשכ"ו הקים את הישיבה בפטרופוליס.
משפחתו נשארה בריו-ד'ה-ז'נירו, בעקבות החוזה של אשתו שהכריח אותה להמשיך לעבוד כמורה בתיכון במקומי עד לסיום השנה, ורק בשלב מאוחר יותר התאחדה המשפחה ועברה להתגורר בפטרופוליס.
ישיבת 'מחנה ישראל' הייתה הישיבה הראשונה בברזיל, ורוב רבני ברזיל התחנכו במוסד חשוב זה.
בשנת תשס"ח העביר את ניהול הישיבה לבנו, אברהם דוד, ועבר להתגורר בכפר חב"ד.
נפטר בגיל 98 בכ"ח בחשוון ה'תשפ"ב.
משפחתו[עריכה]
- בנו הרב אברהם דוד בנימיני - ראש ישיבת מחנה ישראל חב"ד בפטרופוליס, ברזיל.
- חתנו הרב מנחם לרר - יו"ר ועד כפר חב"ד (לשעבר), ומנכ"ל מרכז ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש.
- חתנו הרב יוסף יצחק פייגלשטוק - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד, בואנוס איירס ארגנטינה.
מתלמידיו[עריכה]
- הרב שמאי ענדע - ראש ישיבת אהלי מנחם מענדל ורב קהילת חב"ד פאולו
- הרב יעקב שוויכה - ר"מ בתומכי תמימים כפר חב"ד
- הרב יצחק משען, שליח ורב קהילת בית ברזיל.
- הרב שניאור זלמן בלומנפלד, שליח בלימה, פרו
- הרב יוסף אריה שימענוביץ - שליח הרבי בריו דה ז'נירו
- הרב שמחה יצחק זאיאנץ - משפיע בתומכי תמימים מגדל העמק
- הרב יעקב גרנשטט - שליח הרבי בברוקלין פאולו
- הרב דישראלי זאגורי - שליח הרבי בבלם, ברזיל
- הרב דוד אזולאי - שליח הרבי בפאולו
- הרב אברהם צבי בויטנר - שליח הרבי בריו
לקריאה נוספת[עריכה]
- ישיבה של מעלה ביערות ברזיל - בעריכת הרב זושא וולף, (600 עמ').
- הכפר של הרבי, גליון 8, באתר
.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מברזיל לכפר חב"ד הכפר של הרבי גליון 8 סיוון תש"ע
- הונגריה וברזיל בהתוועדות מאוחדת
- האיש שגידל דורות של שלוחים
- 'נשיונל גאוגרפיק' בכתבה על ישיבת חב"ד בברזיל והעומד בראשה
- לא התראינו חמש עשרה שנה
הרב בנימיני מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה jem - שינה את פני ברזיל: כשהרב בנימיני שחזר את ההתחלה
