הבדלים בין גרסאות בדף "חיים אשכנזי"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 41: שורה 41:
 
מעבר לתפקידו החינוכי ולדמות החינוכית שהקרין, ניחן גם בלב גדול ורגיש, וכשראה במצוקה של אנשים יחידים או רבים לא יכל לעמוד מנגד, וכך קמו בחב"ד כמה מפעלים שמסייעים לאנ"ש עד היום.
 
מעבר לתפקידו החינוכי ולדמות החינוכית שהקרין, ניחן גם בלב גדול ורגיש, וכשראה במצוקה של אנשים יחידים או רבים לא יכל לעמוד מנגד, וכך קמו בחב"ד כמה מפעלים שמסייעים לאנ"ש עד היום.
  
כשהיו בישיבה בחורים מבתים בעיתיים תמיד ניסה לעזור. כך כשהיה בחור שלא יכל לאכול בביתו בגלל כשרות היה ביחד עם רעייתו מכין לבחור סעודות שבת מוכנות לקחת איתו לשבת חופשה לבית ההורים, וכן היה מזמין בחורים אלו להתארח בביתו בחג הפסח שבו קשה יותר להתמודד בבית שאינו שומר כשרות כראוי. כשהיה רואה אדם חדש בבית הכנסת היה מברר האם יש לו היכן לאכול והיה מזמין אותו, כך התארחו אצלו במשך השנים והפכו לאורחים קבועים טיפוסים שאשנשים חששו להסתכל לעברם.
+
כשהיו בישיבה בחורים מבתים בעיתיים תמיד ניסה לעזור. כך כשהיה בחור שלא יכל לאכול בביתו בגלל כשרות היה ביחד עם רעייתו מכין לבחור סעודות שבת מוכנות לקחת איתו לשבת חופשה לבית ההורים, וכן היה מזמין בחורים אלו להתארח בביתו בחג הפסח שבו קשה יותר להתמודד בבית שאינו שומר כשרות כראוי, כך כשראה פעם בשכונת חב"ד בלוד בחור יתום מאנ"ש שלא מתלמידיו מסתובב ברחוב והתברר שהבחור לא התקבל לישיבה גדולה, דיבר עם גיסו הרה יי"צ ווילשאנסקי שיקבלו, וטיפס במדרגות לקומה רביעית דיבר עם אמו של הבחור ונתן לו כסף לנסיעה ולדמי כיס ושלחו לישיבה בצפת. כשהיה רואה אדם חדש בבית הכנסת היה מברר האם יש לו היכן לאכול והיה מזמין אותו, כך התארחו אצלו במשך השנים והפכו לאורחים קבועים טיפוסים שאשנשים חששו להסתכל לעברם.
  
 
בתחילת שנות המ"מים (שנות השמונים) בהיותו משגיח זיהה מצוקה אצל חלק מתלמידו לממן רכישת מצות, רכש הרב אשכנזי כמות של מצות ומכרם בסיבסוד לתלמידים נצרכים, שנה לאחר מכן ביקשו אנשים נוספים לרכוש מצות בזול, וכך, קם מפעל מכירת המצות בזול (שכיום מתנהל על ידי כולל חב"ד) הרב אשכנזי קנה מצות בכמות שהחלה בתחילה בחצי טון וטון מצות והגיעה בשיא לכמות של תשע טונות, מכריו היו בטוחים שהוא מרויח כסף על כך אך האמת הייתה הפוכה את עלויות ההובלה האיחסון והמכירה ספג בעצמו שלפעמים אף סיבסד סכום מסויים מעלות המצות העיקר שלאנ"ש יהיו מצות לחג הפסח בזול, בשנת תש"נ או תשנ"א שהצרכי אנ"ש גדלו והעלויות איתם יחד לקח על עצמו כולל חב"ד בראשות הרב שלום דוכמן ובתיווכו של בן דודו של הרב אשכנזי הרב יוסף יצחק חיטריק את ניהול ועלות מכירת המצות.
 
בתחילת שנות המ"מים (שנות השמונים) בהיותו משגיח זיהה מצוקה אצל חלק מתלמידו לממן רכישת מצות, רכש הרב אשכנזי כמות של מצות ומכרם בסיבסוד לתלמידים נצרכים, שנה לאחר מכן ביקשו אנשים נוספים לרכוש מצות בזול, וכך, קם מפעל מכירת המצות בזול (שכיום מתנהל על ידי כולל חב"ד) הרב אשכנזי קנה מצות בכמות שהחלה בתחילה בחצי טון וטון מצות והגיעה בשיא לכמות של תשע טונות, מכריו היו בטוחים שהוא מרויח כסף על כך אך האמת הייתה הפוכה את עלויות ההובלה האיחסון והמכירה ספג בעצמו שלפעמים אף סיבסד סכום מסויים מעלות המצות העיקר שלאנ"ש יהיו מצות לחג הפסח בזול, בשנת תש"נ או תשנ"א שהצרכי אנ"ש גדלו והעלויות איתם יחד לקח על עצמו כולל חב"ד בראשות הרב שלום דוכמן ובתיווכו של בן דודו של הרב אשכנזי הרב יוסף יצחק חיטריק את ניהול ועלות מכירת המצות.

גרסה מ־01:30, 25 באוגוסט 2011

הרב חיים אשכנזי נואם ב'כנס התעוררות' בכפר חב"ד (ניסן תשס"ח)

הרב חיים אשכנזי היה רבה של קהילת חב"ד בתל אביב, משגיח ומשפיע בישיבות חב"ד לוד ואור יהודה וחבר באגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. לרב אשכנזי היה טור בשבועון בית משיח.

קורות חייו

הרב חיים אשכנזי (מימין) עם משפחתו, בבית אביו, הרב משה אשכנזי
הרב אשכנזי בפעילות מבצע חנוכה בתל אביב (טבת תשס"ט)
הרב אשכנזי בפעילות מטעם אגו"ח במשרדי הממשלה (טבת תש"ע)

הרב חיים אשכנזי נולד ביום כ"ג באייר שנת תש"ט לרב משה ומרת דבורה אשכנזי, בתל אביב. בילדותו למד ב'חדר' בני תמימים תל אביב. בשנת תשי"ח, על פי הוראת הרבי, הגרה משפחתו לעיר ריאו-דה-ז'נרו שבברזיל, שם למד ב'חדר' שאביו הקים עבוד היהודים הבודדים שגרו שם. בתחילת שנת תש"כ חזר הרב חיים אשכנזי לבדו לארץ ישראל והתגורר אצל סבו הרב אליעזר קרסיק שהיה רב קהילת חב"ד בתל אביב. באותה תקופה למד ב'חדר' חב"ד בלוד.

בשנת תשכ"ב נכנס הרב אשכנזי ללמוד בישיבת אחי תמימים ראשון לציון אצל המשפיע הרב חיים שאול ברוק שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו. בשנת תשכ"ה המשיך לישיבה גדולה בתומכי תמימים כפר חב"ד, שם אף למד בקביעות במשך תקופה עם הרב שניאור זלמן גורליק רבו של כפר חב"ד. בשנת תשכ"ח היה אמור לנסוע יחד עם בני כתתו לשנת הקבוצה ב-770, אך על פי בקשת הרבי שבחורים ילכו ללמוד בישיבת תורת אמת על מנת לחזקה נשאר שנה נוספת בארץ ולמד שם. לקראת חג הפסח שנת תשכ"ט נסע לשנת הקבוצה עד לחג הפסח שנת תש"ל. בסיום שנת ה'קבוצה' חזר שוב, עם קבוצת שלוחים, לישיבת תורת אמת בירושלים, כשכל הקבוצה זוכה להיכנס יחד ליחידות לרבי לקראת נסיעתם לשליחות, בישיבת תורת אמת למד אצל הרב אברהם הערש כהן ואצל המשפיע הרב שמואל אליעזר הלפרין והיה מזכיר אותם ודברים בשמם, כן השתתף בפעילות החב"דית בירושלים בתקופה ההיא, בשיעורי תניא בישיבות ובישיבת ערב, פעילויות שקרבו הרבה בחורים לרבי ולחב"ד בתקופה ההיא.

בקיץ תשל"ב בא בקשרי שידוכים עם מרת ברוריה (לבית שיינר) וחתונתם נערכה כעבור כעשרה חודשים ב-ח"י אדר ב' ה'תשל"ג. בזמן שבין השידוך לחתונה, היה הרב אשכנזי מהראשונים שנסעו מהארץ לעשות את תקופת הכנה לחתונה אצל הרבי. אביו, הרב משה אשכנזי, שאל את הרבי ביחידות: האם אין בעיה בהמתנה הארוכה (קרוב לשנה) בין סגירת השידוך לחתונה? על כך ענה הרבי: "אצל בחור חסידי, זה לא מזיק"[1]. בתקופה שהותו ב-770 לפני חתונתו הוסמך לרבנות על ידי ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-‏770, הרב ישראל יצחק פיקרסקי[2].

לאחר נישואיו בשנת תשל"ג למד הרב אשכנזי תקופה קצרה בכולל בעיר לוד לאחר מכן החל ללמוד ולשמש את הרב שניאור זלמן גרליק, רבו הראשון של כפר חב"ד עד לפטירתו. באותה שנה החל לשמש כמגיד שיעור לגמרא גירסא בישיבת תומכי תמימים לוד, ועם הזמן נכנס לעבוד בישיבה כל היום. כשפתחה הישיבה בלוד מחלקת 'מתיבתא' עבור בחורים מתקשים עבר לנהל אותה, בברכת הרבי. כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי מונה למשגיח ראשי בישיבה[3], תפקיד בו כיהן כחמש עשרה שנה, במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים.

בשנת תשמ"א, שהייתה שנת הקהל הגיעו אורחים רבים לחודש תשרי ב-770 והתורות ליחידות היו ארוכים מאוד, ארגן הרב אשכנזי שיכנסו ליחידות בקבוצות (בשנה שלאחר מכן כבר הודיע הרבי באופן רשמי שיהיו רק יחידויות כלליות).

בשנת תשמ"ט, עקב בעיות בריאותיות ולאחר התייעצות עם ידידים[4], הפסיק עם תפקיד ההשגחה והתמקד בעיקר בהשפעה כשבמקביל היה גם 'משיב' בישיבה, בשנת תשנ"א החל לעבוד כמחנך בתלמוד תורה חב"ד בלוד. תחילה חינך את כיתה ה' ולאחר מכן את כיתה ח'. כמחנך עבד עד לסוף ימיו. .

בשנותיו האחרונות עבר לשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים אור יהודה ומשפיע קהילות חב"ד ברעננה וכפר סבא.

הרב אשכנזי היה נמנע מלשבת בבמות נשיאות וכדומה וכן לא דיבר והתוועד מחוץ לישיבה. לאחר ג' בתמוז תשנ"ד, בעקבות הצורך לחיזוק האמונה ברבי כמלך המשיח, החל להתוועד ולחזק בכל מקום שהתבקש, גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. בעקבות כך, החל גם לכתוב התוועדויות חסידיות, שהתפרסמו בשבועון בית משיח, המבוססת על מה שראה ושמע מזקני החסידים שהכיר.

המשגיח

תקופת היותו משגיח בישיבה בלוד ראויה לפרק בפני עצמו, הוא מסר את עצמו לגמרי לתלמידיו, דרישותיו היו עד הסוף רגיל היה לומר "תמים זה הנחת עצמותו" את זה הוא תבע ועל זה הוא מסר את עצמו כשהוא כורך בזה יחד קירוב גדול ותמיכה, ומצד שני לקיחת אחריות כשהיה צריך, הרב אשכנזי היה ידוע כאחד שלוקח ללב דבר שהשפיע על בריאותו (כמו שמובא לעיל) ואת כל הקורה בישיבה ועם הבחורים הוא היה לוקח אישית לא היה שייך אצלו לפטור בעיה בלי לרדת לעומקה.

יומו בישיבה היה מתחיל בשעה שבע בבוקר בחסידות לאחמ"כ בהשגחה בתפילת שחרית, וכשהיו הבחורים נכנסים לשיעור נגלה בבוקר היה נעמד להתפלל תפילת שחרית חסידית ומלאת רגש. סדר אחד באמצע היום הוא הרשה לעצמו ללכת לביתו, ומיד לאחריו התייצב חזרה בישיבה עד לכיבוי אורות בשעה עשר וחצי בלילה.

גם את השבתות היה חי בישיבה, כשבליל שבת בין מנחה לקבלת שבת נהג לתת שיחה לתלמידים בתוכה היה משלב הוראות לתלמידים תוכחות שיצאו מלב כואב ושאר עינינים הנצרכים, עד היום עשרות שנים לאחר מכן תלמידיו זוכרים ומצטטים פנינים מלילות שבת אלו. שהעמידו תלמידים במענטשלעכקייט אנושיות ומידות טובות. מסביב לשולחן השבת בביתו תמיד היו אורחים מתלמידי הישיבה, כשאת הקידוש של יום השבת ילדיו שמעו מרעייתו כי הוא היה בעיצומה של תפילת שבת בעבודה חסידדית מלאת רגש בזא"ל הישיבה, גם הבדלה ברוב הפעמים שמעו בני משפחתו אצל השכנים כי אבא בישיבה עדיין. במוצאי שבת היו באים לביתו הבחורים משיעור ב' בישיבה והוא היה קורא בפניהם מלקוטי דיבורים על מנת לעוררם בדרכי החסידות.

התמסרותו לתלמידים הייתה בצורה מעוררת התפעלות. הייתה לו קירבה והבנה לנפש הבחורים. תלמידים וביניהם כאלו גם הורים לתלמידים בעצמם מספרים שחבים לו את חייהם החסידיים והרוחניים לשיחות נפש במשרדו או בביתו, הוא אף חיפש דרכים מקורית על מנת לקדם תלמידים ומצא את התחום המיוחד והיחודיות של הבחורים, כך גם את המימון למבצע הלימוד בעל פה של הישיבה היא השיג בעצמו כשהובהר לו מהנהלת הישיבה שאין תקציב וכל זאת על מנת שלא לפגוע במורל של הבחורים, בימי החופש היה אפשר לפגוש אותו כשהוא מסדר את מחסן הישיבה או סוחב שולחנות על מנת להכין לשנה הבאה הוא לא ראה פחיתות כבוד בדברים הקשורים לישיבה, כשהיה צריך לתקן משהו או לסדר ולישיבה לא הייתה אפשרות כספית תיקן ושילם מכספו ולעיתים לא קיבל כלל החזר כספי.

התוועדויותיו בישיבה היו לשם דבר שעות ארוכות היה יושב ומבאר מסביר מחדד ומחיה בדרכו האופיינית ובמקוריות רבה את דרכי החסידות, וכשראה לנכון לא חסך את שבט לשונו מביקורת הראויה להאמר. יחודיותו הייתה להראות בחיי היום יום איך חסידות וחסידים ודרכי החסידים מסתכלים על כל דבר ורואים אותו באור אחר אור חי עמוק וחסידי.

רבים ממושפעיו המשיכו להיות בקשר איתו בישיבה גדולה, בקבוצה, בשידוכין ואפילו שידוכי הילדים היו מתייעצים איתו על כל צעד. כל מושפע שלו קיבל ממנו את התחושה שהינו האדם היחיד כרגע שמעניין אותו, אפשר היה באמצע הלילה להעיר אותו עם בעיה, מספרת רעייתו שלפעמים לא יכל להירדם בלילה עד שלא ידע שמיצה את כל מה שיכל לעשות וגם אז... מושפעיו ראו בו אבא.

איש חסד

מעבר לתפקידו החינוכי ולדמות החינוכית שהקרין, ניחן גם בלב גדול ורגיש, וכשראה במצוקה של אנשים יחידים או רבים לא יכל לעמוד מנגד, וכך קמו בחב"ד כמה מפעלים שמסייעים לאנ"ש עד היום.

כשהיו בישיבה בחורים מבתים בעיתיים תמיד ניסה לעזור. כך כשהיה בחור שלא יכל לאכול בביתו בגלל כשרות היה ביחד עם רעייתו מכין לבחור סעודות שבת מוכנות לקחת איתו לשבת חופשה לבית ההורים, וכן היה מזמין בחורים אלו להתארח בביתו בחג הפסח שבו קשה יותר להתמודד בבית שאינו שומר כשרות כראוי, כך כשראה פעם בשכונת חב"ד בלוד בחור יתום מאנ"ש שלא מתלמידיו מסתובב ברחוב והתברר שהבחור לא התקבל לישיבה גדולה, דיבר עם גיסו הרה יי"צ ווילשאנסקי שיקבלו, וטיפס במדרגות לקומה רביעית דיבר עם אמו של הבחור ונתן לו כסף לנסיעה ולדמי כיס ושלחו לישיבה בצפת. כשהיה רואה אדם חדש בבית הכנסת היה מברר האם יש לו היכן לאכול והיה מזמין אותו, כך התארחו אצלו במשך השנים והפכו לאורחים קבועים טיפוסים שאשנשים חששו להסתכל לעברם.

בתחילת שנות המ"מים (שנות השמונים) בהיותו משגיח זיהה מצוקה אצל חלק מתלמידו לממן רכישת מצות, רכש הרב אשכנזי כמות של מצות ומכרם בסיבסוד לתלמידים נצרכים, שנה לאחר מכן ביקשו אנשים נוספים לרכוש מצות בזול, וכך, קם מפעל מכירת המצות בזול (שכיום מתנהל על ידי כולל חב"ד) הרב אשכנזי קנה מצות בכמות שהחלה בתחילה בחצי טון וטון מצות והגיעה בשיא לכמות של תשע טונות, מכריו היו בטוחים שהוא מרויח כסף על כך אך האמת הייתה הפוכה את עלויות ההובלה האיחסון והמכירה ספג בעצמו שלפעמים אף סיבסד סכום מסויים מעלות המצות העיקר שלאנ"ש יהיו מצות לחג הפסח בזול, בשנת תש"נ או תשנ"א שהצרכי אנ"ש גדלו והעלויות איתם יחד לקח על עצמו כולל חב"ד בראשות הרב שלום דוכמן ובתיווכו של בן דודו של הרב אשכנזי הרב יוסף יצחק חיטריק את ניהול ועלות מכירת המצות.

הקשר עם כולל חב"ד עזר לרב אשכנזי להגשים חלומות נוספים, וכך בעזרתו של כולל חב"ד החלו כ-5 שנים של מכחרת נעליים לאנ"ש במחיר מוזל, הרב אשכנזי היה נוסע לבתי חרושת ורוכש נעליים וסוחב באוטובוסים על מנת להקל על אנ"ש את הוצאות המחיה, מפעל נוסף אותו החל הרב אשכנזי ונמשך עד היום הוא מכירת מכשירי כתיבה בהוזלה על ידי כולל חב"ד בתקופת החופש הגדול ההתחלה הייתה עם חברת מירם ולאחריה עם חברת ארטא עד להתייצבות של המכירות במתכונתם כיום, פעולות נוספות שלא הצליחו לצאת לפועל היו: מכירת מוצרי חשמל בהוזלה לחתנים וכלות, קייטרינג מוזל לחתונות למשפחות שיסכימו לתקנון מיוחד לשמחות ועוד כל הפעולות נעשו בשיתוף כולל חב"ד בראשות הרב דוכמן ובסיועו של הרב יי"צ חיטריק.

בסוף שנות הממי"ם (סוף שנות השמונים) נכנסה ישיבת תומכי תמימים המרכזית לחובות עצומים, לא שולמו משכורות לעובדים במשך תקופה ממושכת. בתקופה זו הקים אביו הרב משה אשכנזי גמ"ח עבור עובדי הישיבה, אותו ניהל בנו הרב חיים אשכנזי.

כשראה שאין הקומץ משביע את הארי ובעיקר לקראת חגי תשרי ופסח, לקח על עצמו הלוואות גדולות מגופים ומאנשים פרטיים כשהוא משעבד את כל מה שבאפשרותו וכך היה מגיע לפני החגים לישיבה ולתלמוד תורה בלוד עם סכומי כסף גדולים ומחלק גמ"חים לצוות.

רבנות בתל אביב

הרב אשכנזי נואם בטקס הכתרתו כרב קהילת חב"ד בתל אביב (שבט תשס"ז)

בשנות חייה האחרונות של אימו, מרת דבורה אשכנזי, החל להגיע בקביעות לשבתות לתל אביב ולהתוועד במקום. בשנת תשס"ה, לאחר פטירת אימו, עבר לגור בקביעות בתל אביב.

ביום כ"ג בטבת שנת תשס"ז, נפטר אביו הרב משה אשכנזי, שהיה רב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בארץ הקודש - תפקידים אותם קיבל בירושה, על פי הוראת הרבי, מחמיו הרב אליעזר קרסיק. בעקבות פטירתו ועל פי בקשתו, מונה בנו, הרב חיים אשכנזי, לממלא מקומו ברבנות ובשאר תפקידיו.

במעמד ההכתרה שהתקיים בחודש שבט תשס"ז השתתפו; הרב בועז סגל - גבאי בית הכנסת חב"ד בתל אביב; הרב שלום בער בוטמן - משפיע בית הכנסת - אשר הודיע על החלטת מתפללי בית הכנסת למנות את הרב אשכנזי כממלא מקום אביו והגיש לו את כתב ההכתרה כשהוא חתום על ידי מתפללי בית הכנסת; אחיו, הרב מרדכי שמואל אשכנזי - רבה של כפר חב"ד; הרב יוסף שמואל גרליצקי - שליח הרבי בתל אביב; הרב יוסף יצחק וילשנסקי - שליח הרבי וראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת והרב יוסף גינזבורג - ראש ישיבת חב"ד ברמת אביב[5].

במהלך כהונתו כרב בית הכנסת, עשה רבות, יחד עם המשפיע הרב שלום בער בוטמן, להפצת תורת היהדות והחסידות במקום.

לאחר פטירתו של הרב חיים אשכנזי, ממלא את מקומו חתנו, הרב שלמה הלפרין.

פטירתו

תמונתו האחרונה של הרב אשכנזי (משמאל) בקידוש לבנה במוצאי שבת אחדות שארגן את"ה העולמי (ניסן תש"ע)

הרב אשכנזי נפטר באור ליום י"ג בניסן שנת תש"ע. היה כששהה בביתו לאחר שחזר מ"שבת אחדות" (התשיעית) שהתקיימה ביישוב גבעת ושינגטון לקראת י"א בניסן. במהלך השבת אף התוועד רבות ונאם. מסע ההלוויה יצא מביתו ברחוב שדרות' רוטשילד 82 בתל אביב, עבר דרך בית הכנסת חב"ד "נחלת בנימין" בתל אביב, בו כיהן כרב, המשיך לשיכון חב"ד בלוד והסתיים ב'הר המנוחות' בירושלים, שם מנוחתו כבוד[6].

לאחר פטירתו מצאו בני משפחתו מחברות עם מאמרים רבים שהכין לפירסום במסגרת שבועון בית משיח והם התפרסמו מידי שבוע במשך כשנה וחצי.

משפחתו

אחיו:

גיסיו:

בניו:

חתניו:

קישורים חיצוניים

וידאו
אודיו
שונות

הערות שוליים

  1. בלשונו של הרבי באידיש: "ביי חסידישע בחורים שאט נישט".
  2. במהלך היחידות של זוגתו, דיבר הרבי אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי סמיכה לרבנות". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ברבנות.
  3. על תפקיד ההשגחה קיבל הרב אשכנזי מענה מהרבי: "לשאול ידידים ולהחליט לפי שינויים שיהיו".
  4. בהתאם לתשובת הרבי לפני כניסתו לתפקיד.
  5. מעמד ההכתרה של הרב אשכנזי לרב קהילת חב"ד בתל אביב אינפו.jpg
  6. הלויית הרב חיים אשכנזי אינפו.jpg