הבדלים בין גרסאות בדף "חיבוט ערבה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הגהה קלה. אין צורך, זה לא סידור...)
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:הושענות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ה'הושענות' בהושענא רבה תשנ"ב]]
 
[[קובץ:הושענות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ה'הושענות' בהושענא רבה תשנ"ב]]
מנהג '''חביטת ערבה''', הנקרא גם בשם '''הושענות''' הוא [[מנהג]] המתקיים בתפילת שחרית ביום האחרון של [[חול המועד סוכות]], '[[הושענא רבה]]', זכר למצוות ערבה ב[[בית המקדש]]. מקורו של מנהג זה הוא מנהג נביאים, ולא מתקנת חכמים, ובשל כך אין ברכה המיוחדת למנהג זה.
+
מנהג '''חביטת [[ערבה]]''', הנקרא גם בשם '''הושענות''', הוא [[מנהג]] המתקיים בתפילת שחרית ביום האחרון של [[חול המועד סוכות]], '[[הושענא רבה]]', זכר למצוות ערבה ב[[בית המקדש]]. מקורו של מנהג זה הוא מנהג נביאים, ולא מתקנת חכמים, ובשל כך אין ברכה המיוחדת למנהג זה.
  
 
==מקור המנהג==
 
==מקור המנהג==
שורה 23: שורה 23:
 
*'''ערבות משומשות''' - על פי הסוד{{הבהרה|זה מופיע בגמרא מסכת סוכה מטעמים הלכתיים}}, אין להשתמש לחביטת ערבה בערבות שבלולב, היות והם בחינת החסדים ומנהג חביטת ערבה הוא להמתיק את הגבורות, ומסיבה זו אין להשתמש בערבות שכבר חבטו בהן, היות שגם הן כבר בחינת חסדים{{הערה|כף החיים תרס"ד, מב.}}.
 
*'''ערבות משומשות''' - על פי הסוד{{הבהרה|זה מופיע בגמרא מסכת סוכה מטעמים הלכתיים}}, אין להשתמש לחביטת ערבה בערבות שבלולב, היות והם בחינת החסדים ומנהג חביטת ערבה הוא להמתיק את הגבורות, ומסיבה זו אין להשתמש בערבות שכבר חבטו בהן, היות שגם הן כבר בחינת חסדים{{הערה|כף החיים תרס"ד, מב.}}.
 
*'''שימוש בהושענות''' - אף שאין קדושה של ממש בערבות שחבטו בהן, יש להיזהר שלא לנהוג בהן מנהג בזיון, ויש שנהגו להצניע אותן ולהשתמש בהן לאפיית מצות{{הערה|שולחן ערוך תרס"ד סעיף ט.}}, ויש שנהגו להשתמש במחצית ממנו לשריפת חמץ{{הערה|כף החיים תרס"ד אות ס.}}.
 
*'''שימוש בהושענות''' - אף שאין קדושה של ממש בערבות שחבטו בהן, יש להיזהר שלא לנהוג בהן מנהג בזיון, ויש שנהגו להצניע אותן ולהשתמש בהן לאפיית מצות{{הערה|שולחן ערוך תרס"ד סעיף ט.}}, ויש שנהגו להשתמש במחצית ממנו לשריפת חמץ{{הערה|כף החיים תרס"ד אות ס.}}.
 
+
*'''"יהי רצון"''' - אף שבדרך כלל לא הביא [[אדמו"ר הזקן]] [[סידור אדמו"ר הזקן|בסידורו]] תפילות הנאמרות בקשר עם מנהגים שונים, בחביטת ערבה מובא נוסח "יהי רצון".
==נוסח חביטת ערבה==
 
אף שבדרך כלל לא הביא [[אדמו"ר הזקן]] [[סידור אדמו"ר הזקן|בסידורו]] תפילות הנאמרות בקשר עם מנהגים שונים, בחביטת ערבה מובא נוסח היהי רצון דלהלן:
 
 
 
{{ציטוטון|יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בִּנְבִיאִים טוֹבִים, וּמִנְהָגִים טּוֹבִים שֶׁתְּקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ וַהֲקָפוֹתֵינוּ וּזְכָר לָנוּ זְכוּת שִׁבְעַת תְּמִימֶיךָ, וְתָסִיר מְחִיצַת הַבַּרְזֶל הַמַּפְסֶקֶת בֵּינֵינוּ וּבֵינֶיךָ וְתַאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתֵיטִיב לָנוּ הַחֲתִימָה, תּוֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה, וְחָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִים טוֹבִים, וְהַיּוֹם הַזֶה תִּתֵּן בִּשְׁכִינַת עוּזֶךָ חַמִשָׁה גְּבוּרוֹת מְמוּתָּקוֹת עַל יְדֵי חֲבִיטַת עֲרָבָה מִנְהַג נְבִיאֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, וְתִתְעוֹרֵר הָאַהֲבָה וּתְנַשְּׁקֵנוּ בִּנְּשִׁיקַת פִּיךָ מְמַתֶּקֶת כָּל הַגְּבוּרוֹת וְכָל הַדִּינִין, וְתָאִיר לִשְׁכִינַת עוּזֶךָ בְּשֵׁם (יו"ד ה"א וא"ו) שֶׁהוּא טַל אוֹרוֹת טַלֶךָ וּמִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ שֶׁפַע לְעַבְדְךָ הַמִתְפַּלְל לְפָנֶיךָ שֶׁתַּאֲרִיךְ יָמַי וְתִמְחוֹל לִי חֲטָאַי וַעֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַיו וְתִפְשׁוֹט, יְמִינְךָ וְיָדְךָ לְקַבְּלֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וְאוֹצָרְךָ הַטּוֹב תִּפְתַּח לְהַשְׂבִּיעַ מַיִם נֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ אָמֵן:}}
 
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 33: שורה 29:
 
* [[הושענות]]
 
* [[הושענות]]
 
* [[הקפות]]
 
* [[הקפות]]
 +
 +
==לקריאה נוספת==
 +
**הרבי, לקוטי שיחות - חלק כ"ט, שיחת הושענא רבה
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־20:09, 29 בספטמבר 2021

הרבי עם ה'הושענות' בהושענא רבה תשנ"ב

מנהג חביטת ערבה, הנקרא גם בשם הושענות, הוא מנהג המתקיים בתפילת שחרית ביום האחרון של חול המועד סוכות, 'הושענא רבה', זכר למצוות ערבה בבית המקדש. מקורו של מנהג זה הוא מנהג נביאים, ולא מתקנת חכמים, ובשל כך אין ברכה המיוחדת למנהג זה.

מקור המנהג

על פי המשנה במסכת סוכה[1], בזמן שבית המקדש היה קיים נהגו לזקוף בכל יום משבעת ימי חג הסוכות 4 ענפים גדולים של ערבה בפינות המזבח ולהקיף אותו פעם אחת, וביום האחרון הקיפו אותו 7 פעמים.

כבר בזמן בית המקדש, היה מנהג הנביאים לחבוט ערבה בגבולי ישראל[2] מעין מה שעושים בבית המקדש, ולאחר החורבן התפשט מנהג הנביאים אצל כל ישראל, ביום השביעי, ליטול ביום האחרון בדי ערבה ולחבוט בהם בקרקע - זכר למקדש[3].

חשיבות המנהג גדולה עד כדי כך שלפי זה נקבע הכלל שראש השנה לא יחול לעולם ביום ראשון, כדי שהושענא רבה לא יחול בשבת ומנהג חיבוט ערבה לא יתבטל.

קיום המנהג

מבחינת ההלכה, די בענף אחד עם עלה אחד לטובת חיבוט הערבה, אולם בשל הרצון להדר במצווה היו שכתבו שיש לקחת לפחות שלושה ענפים. המנהג הנפוץ כיום, הוא לחבוט חמישה ענפים חמש פעמים.

למנהג זה פרטים שונים שהובאו בספרי ההלכה ונשתמרו במסורת החב"דית:

  • רכישת הערבות - נוהגים לרכוש את הערבות דווקא מגבאי בית הכנסת, כפי שהיה בזמן שבית המקדש היה קיים[4].
  • מספר הערבות - על פי קבלת האריז"ל, נוהגים לקחת דווקא חמשה בדי ערבה, למרות שמצד הדין מספק בערבה אחת, כיון שהלולב ממשיך את החסדים, והערבות מורות על הגבורות, ואין לערב הגבורות בחסדים, ורק לאחר הקדיש וסיום ההקפות עם הלולב חובטים את הערבה כדי להמתיק את הגבורות[5].
  • מספר החבטות - גם החבטות בקרקע הם במספר החמש, כדי למתק את הה' גבורות (מנצפ"ך) ולהפוך אותם לחסדים[6].
  • כריכת הערבות, כורכים את הערבות בעלי לולב דווקא, ומנהג רבותינו נשיאינו שהיו אוגדים בעצמם את הערבות עבור כל בני הבית[7].
  • הפרדת הערבות - הרבי נוהג להפריד את הערבות בתוך האגודה ולספור אותם קודם החבטה.
  • זמן נטילת ההושענות - את הערבות מחזיקים ביד רק לאחר סיום אמירת כל ההושענות, ולא מקיפים עמם את התיבה[8].
  • אופן חביטת הערבות, הרבי מקפיד לחבוט בקרקע דווקא, וחובט קלות. לאחר החבטה היו שנים שהרבי השאיר את הערבות על הקרקע או על הכסא, ובחלק מהשנים הרבי לקח את הערבות עמו.
  • חביטת הערבות בבני הבית, רבותינו נשיאינו נהגו לחבוט קלות עם הערבות על הכתפיים של הבנים. למבוגרים מעל גיל י"ח היו חובטים ג' פעמים, ולצעירים היו חובטים חבטה אחת יתירה על מספר שנותיהם, ואומרים אגב כך 'גבורות ממותקות'[9].
  • ערבות משומשות - על פי הסוד[דרושה הבהרה], אין להשתמש לחביטת ערבה בערבות שבלולב, היות והם בחינת החסדים ומנהג חביטת ערבה הוא להמתיק את הגבורות, ומסיבה זו אין להשתמש בערבות שכבר חבטו בהן, היות שגם הן כבר בחינת חסדים[10].
  • שימוש בהושענות - אף שאין קדושה של ממש בערבות שחבטו בהן, יש להיזהר שלא לנהוג בהן מנהג בזיון, ויש שנהגו להצניע אותן ולהשתמש בהן לאפיית מצות[11], ויש שנהגו להשתמש במחצית ממנו לשריפת חמץ[12].
  • "יהי רצון" - אף שבדרך כלל לא הביא אדמו"ר הזקן בסידורו תפילות הנאמרות בקשר עם מנהגים שונים, בחביטת ערבה מובא נוסח "יהי רצון".

ראו גם

לקריאה נוספת

    • הרבי, לקוטי שיחות - חלק כ"ט, שיחת הושענא רבה

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. משנה מסכת סוכה, פרק ד', משנה ה'.
  2. גמרא מסכת סוכה, מד, א.
  3. רמב"ם הלכות סוכה ולולב, פ"ז, הלכות כ'-כ"א. אף שמנהג הנביאים היה לחבוט בכל שבעת ימי החג, נקבע לחבוט רק ביום השביעי זכר למקדש שגם בו עיקר מצוות ערבה היה ביום השביעי.
  4. ר"ן פרק לולב וערבה. שו"ע או"ח סימן תרס"ד סעיף ב.
  5. פרי עץ חיים שער כ"ט פרק ו'.
  6. שער הכוונות קח, א. הובאו דבריו במגן אברהם תרס"ד סעיף קטן ח'. כף החיים אות לב.
  7. רשימות הרב יעקב לנדא. הובא באוצר מנהגי חב"ד אות ריז עמוד שלד, ושם בשם הרב אליהו לנדא שככל הנראה נהג לעשות זאת בסוכה, בליל הושענא רבה, לאחר אמירת תהילים.
  8. כדי להדגיש שמנהג זה הוא זכר לערבה שבמקדש, שהיו נוטלים אותה בפני עצמה. ארבעת המינים השלם עמוד תעח, שולחן ערוך סימן תרס"דסעיפים ב-ז.
  9. ספר השיחות תש"ה עמוד 52. וכן באגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ חלק ט"ו עמוד סז, בתרגום מאידיש: "היום הושענא רבא, המנהג שהאב מצליף על הילדים שי' עם ההושענא, ומברכם שהילדים יחיו לא יידעו ממכה כל השנה, ויהיו מאושרים ברוחניות ובגשמיות", ועיין בהנסמן שם.
  10. כף החיים תרס"ד, מב.
  11. שולחן ערוך תרס"ד סעיף ט.
  12. כף החיים תרס"ד אות ס.