חול המועד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־07:43, 30 באוקטובר 2016 מאת שלום (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " עני " ב־" עני ")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ימי חול המועד הינם ימי שמחה, ואסורים בעשיית מלאכה.

איסור מלאכת חול המועד, יש ראשונים הסוברים[1] שהוא מדאורייתא.

גדר המלאכות, לא נקבע בתורה, ולא מסרן הכתוב אלא לחכמים, מאחר שאמר לך הכתוב שהן עצורין ממלאכה ולא בכולן, ולא פירש אי זו המותרת ואי זו אסורה, דע וראה שלא מסרן אלא לחכמים היודעים להבין על איזהו להטיל ההיתר ועל אי זו להטיל האיסור"[2], ולאחר שקבעו חכמים שמלאכה פלונית אסורה - נעשית אסורה מדאורייתא.[3]

החיוב לעסוק בתורה בחול המועד[עריכה]

עיקר איסורי המלאכה הוא כדי שיעסקו בתורה בימי חול המועד.

אדמו"ר הזקן פוסק בשלחנו, דמי שאינו יכול לעסוק תמיד בתורה, חייב לקבוע לו עתים לתלמוד תורה ביום ובלילה, כפי כוחו ויכלתו וכו'. וכל זה במתפרנס ממעשה ידיו ממש, אבל אם מלאכתו נעשית על ידי אחרים וכו' חייב לעסוק בתורה יומם ולילה ממש - וזה שייך לכל אחד ואחת, שהרי 'כל איש מישראל חייב בת"ת בין עני בין עשיר' כו'.

והנה כשם שבימות החול, הרי חיוב זה של לעסוק בתורה יומם ולילה ממש אינו מוטל על אלה שהם מתפרנסים ממעשה ידיהם כנ"ל - על דרך זה הוא ביחס ליום טוב: דמכיון שהוא 'חציו לכם', הרי בחלקו זה שניתן לכם פטרה התורה מחיוב מצות תלמוד תורה; וכן גם ביום השבת, הלא מצינו שמאחרים לבוא לבית הכנסת משום המצוה שיש בו לענגו, דהיינו שבזמן ההוא הותר החיוב תמידי של לימוד התורה.

אמנם בימי חול המועד שאין בהם טעמי פטור אלו, הן מפאת המצוות המיותרות לשבת ויום טוב, והן מצד ההתעסקות לפרנסתן של ימות החול, שהרי אסורים אז במלאכה' - הרי במילא נשאר אז על כל אחד ואחד הציווי המלא של "חייב לעסוק בתורה יומם ולילה ממש", כמובן, מלבד הזמנים המיועדים לתפלה: ולקיום מצות ושמחת בחגך, שהיא מצוות עשה מהתורה גם בחול המועד, וכיוצא בזה[4].

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. ראה אנציקלופדי' תלמודית ערך חול המועדס"ב (חי"ג ע' קז ואילך). וש"נ.
  2. חגיגה יח, א ובפרש"י.
  3. תורת מנחם תשט"ז
  4. הרבי