חול המועד
ימי חול המועד הם ימים בתוך המועדים, שקדושתם קלה מקדושת יום טוב. ימי חול המועד הם ימי שמחה, ואסורים בעשיית מלאכה.
איסור מלאכת חול המועד, יש ראשונים הסוברים[1] שהוא מדאורייתא.
גדר המלאכות, לא נקבע בתורה, ולא מסרן הכתוב אלא לחכמים, מאחר שאמר לך הכתוב שהן עצורין ממלאכה ולא בכולן, ולא פירש אי זו המותרת ואי זו אסורה, דע וראה שלא מסרן אלא לחכמים היודעים להבין על איזהו להטיל ההיתר ועל אי זו להטיל האיסור"[2], ולאחר שקבעו חכמים שמלאכה פלונית אסורה - נעשית אסורה מדאורייתא[3].
שמחה וכבודעריכה
מצות שמחת יום טוב נוהגת גם בחול המועד[4]. וחובה לכבד חולו של מועד במאכל ובמשתה ובכסות נקיה כשאר ימים טובים[5]. ונהגו ללבוש בגדי שבת בחול המועד[6]. וכן המנהג שתהא מפה פרושה על השלחן כל ימי חול המועד כמו ביום טוב[7].
החיוב לעסוק בתורה בחול המועדעריכה
עיקר איסורי המלאכה הוא כדי שיעסקו בתורה בימי חול המועד.
אדמו"ר הזקן פוסק[8], שמי שאינו יכול לעסוק תמיד בתורה ומתפרנס ממעשה ידיו, חייב לקבוע לו עיתים לתלמוד תורה ביום ובלילה, כפי כוחו ויכלתו. ואם פרנסתו נעשית על ידי אחרים, חייב לעסוק בתורה יומם ולילה ממש.
וכשם שבימות החול, אלה המתפרנסים ממעשה ידיהם אין להם חיוב לעסוק בתורה יומם ולילה, כך גם ביום טוב ושבת, שמכיוון שיש מצווה להתענג ולאכול בהם, הרי פטרה התורה מחיוב מצות תלמוד תורה בזמן זה.
אמנם בימי חול המועד שאין בהם טעמי פטור אלו (פרנסה או עונג שבת ויום טוב), הרי במילא נשאר הציווי המלא של "חייב לעסוק בתורה יומם ולילה ממש"[9].
שבת חול המועדעריכה
שבת חול המועד היא השבת שחלה בתוך ימי חול המועד ואסור ליטול בה ארבעת המינים.
בשבת חול המועד אסור ליטול לולב ושאר ארבעת המינים, ואין לטלטם גם משום חשש מוקצה.
בתפילות השבת מוסיפים יעלה ויבוא. בקריאת התורה בתפילת שחרית קוראים פרשיות מיוחדות והפטרות מיוחדות, ובמנחה את תחילת הפרשה של השבת הבאה (או, אם בשבת הבאה עדיין יש חג, של שבת שאחריה).
תפילת מוסף היא בנוסח של יום טוב, אך מזכירים בו שבת.
עשרת ימי תשובהעריכה
בשם האריז"ל מובא, שגם הימים של עשרת ימי תשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים, הם דוגמת חול המועד[10].
לקריאה נוספתעריכה
- יקותיאל פרקש, חול המועד כהלכתו, מהדורה חדשה, תש"ע.
- סיכום דיני חול המועד, בגליון 'מבית ההוראה' (כפר חב"ד) גליון 9, תשרי תשפ"א עמוד 18
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שוליים
- ↑ ראה אנציקלופדי' תלמודית ערך חול המועדס"ב (חי"ג ע' קז ואילך). וש"נ.
- ↑ חגיגה יח, א ובפרש"י.
- ↑ תורת מנחם תשט"ז
- ↑ משנה סוכה מח, א; שו"ע אדה"ז תקכט, ו.
- ↑ מג"א תקל, א.
- ↑ מג"א שם.
- ↑ ערוך השולחן שם, ד.
- ↑ שולחן ערוך הלכות תלמוד תורה פרק ג' הל' ד-ה.
- ↑ מלבד הזמנים המיועדים לתפילה ולקיום מצוות ושמחת בחגך, שהיא מצוות עשה מהתורה גם בחול המועד. על פי שיחת שבת פרשת צו תשל"א
- ↑ שיחת צום גדליה תשמ"ג, ושם התבאר.