שינויים

 [[תמונה:תקיעת שופר.jpg|left|thumb|250px|תקיעת שופר בחודש אלול. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]

בחסידות חב"ד נחשב עשרים ותשעת ימי חודש אלול כחודש בו הם ימים בהם "נמצא המלך בשדה" כשהכוונה היא שזהו חודש מיוחד המסוגל לעשית תשובה ותהקרבות לקב- [[הקדוש ברוך הוא]] קרוב לכל [[יהודי]] ומתגלה אליו באופן אישי על ידי הארת [[י"ה (מה שאין כן חודש תשריג מידות הרחמים]], ובימים אלו מתכוננים ל[[ראש השנה]], בו נמצא המלך בהיכלו)[[עשרת ימי תשובה]] ו[[יום הכיפורים]].

==מעלת החודש ועניינו=====המלך בשדה===ב{{ערך מורחב|ערך=[[לקוטי תורההמלך בשדה]] ל}}[[אדמו"ר הזקן]] מביא אדמומשל ב[[לקוטי תורה]] הממחיש את אופן התגלותם של [[י"ג מידות הרחמים]] בחודש אלול. וזה לשונו: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=..הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות [[י"ר הזקן ג מדות הרחמים]], ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... ובודאי יש הפרש גדול בין [[משליום הכיפורים]] למשמעות החודשובין אלול. המשל מספר אך הנה יובן על מלך שיצא לשדה, אשר אז רשאים ויכולים פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו ב[[שדה]] ואז רשאין כל בני העיר מי שרוצה לצאת להקביל את פניו והמלך הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך הענין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה.. |מקור=לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.}}משל זה מבאר את מעלתו של חודש אלול כחודש שה' קרוב לכל יהודי ב[[אתערותא דלעילא]], ו[[שלוש עשרה מידות הרחמים]] מתגלים לכל אחד, לא משנה מה שאין כן כאשר מצבו, גם אם הוא נמצא המלך בארמון מלכותוב"שדה" - מקום שאינו של קדושה בגלוי, אשר אז רק יחידי סגולה יכולים לראות את פניווכאשר יהודי יודע זאת - הוא מתעורר ב[[אתערותא דלתתא]] וחוזר ב[[תשובה]] לקראת [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]].

בנמשל ===חודש אלול הרחמים===ב[[ספר המנהגים]] מובא: {{ציטוטון|הוא חודש הרחמים שבו מאירות [[שלוש עשרה מדות הרחמים]]. החודש הזה הוא חודש הרחמים, אשר בו המלך - הקב"ה - יוצא לשדהנפתחים שערי רחמים לכל הבא לגשת אל הקודש לעבודת הבורא ברוך הוא בתשובה תפילה ותורה. החודש הזה הוא האחרון משנה החולפת ועוברת מההווה אל העבר, אשר אז כולם יכולים להקביל את פניו והוא מראה פנים שוחקות לכולםחודש של חשבון הנפש לחשוב ולהתבונן במה עברה עליו השנה, להתחרט על הלא טוב בחרטה גמורה, ולקבל על עצמו להיות זהיר על להבא בקיום המצות בהידור, לשקוד בתורה ותפילה ולהתרגל במדות טובות. החודש הזה הוא חודש ההכנה, לקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות}}.

'''תורה''': הוספה והתחזקות בלימוד התורה בחודש אלול, נרמזים בפסוק{{הערת שוליים|שמות כא,יג}}: "'''א'''נה '''ל'''ידו '''ו'''שמתי '''ל'''ך". פסוק זה מדבר על [[ערי מקלט ]] ורומז על התורה שכן היא מגינה על האדם מפני יצר הרע, כנאמר{{הערת שוליים|בבלי, מכות י,א}} "דברי תורה קולטין". '''תפילה''': התפילה ענינה הוא קשר וחיבור של האדם (אני) עם הבורא (דודי), היא נרמזת בפסוק{{הערת שוליים|שיר השירים ו, ג}}: "'''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''י". '''צדקה''': העמוד השלישי הוא גמילות-חסדים, יש להרבות ב[[צדקה]] מראש חודש אלול, דבר זה נרמז בפסוק{{הערת שוליים|מגילת אסתר ט, כב}}: "'''א'''יש '''ל'''רעהו '''ו'''מתנות '''ל'''אביונים". ראשי התיבות החמישי שמביא הרבי הוא: '''גאולה'''. זו נרמזת בפסוק "'''א'''שירה '''ל'''ה' '''ו'''יאמרו '''ל'''אמר"{{הערת שוליים|שמות טו, א}}.הגאולה היא מטרת קיום התורה והמצוות ותכליתם. יתירה מכך, הגאולה היא גם חלק מעבודת הבורא כעת, שכן האמונה בביאת המשיח והצפייה לבואו היא מעיקרי הדת. עוד מסביר הרבי שעל היהודי לעבוד את הבורא מתוך תחושת גאולה אישית מכל הדברים המפריעים ומבלבלים אותו. יהודי צריך להתייצב בתחושה של גאולה - שהוא בן-חורין לעבוד את אלוקים, ושאין שום ממשות בכל ההפרעות למיניהן. חסידים מוסיפים אף ר"ת בנושא '''אהבת ישראל''': "'''א'''ני '''ל'''ו '''ו'''הוא '''ל'''י". [[קובץ:שופר אלול.jpg|שמאל|ממוזער|350px|מבצע שופר בחודש אלול]] ==הנהגות ומנהגי החודש=====איחולי "כתיבה וחתימה טובה"===יש להשתדל לברך (ולהתברך) איש את רעהו ואשה את רעותה, וכן הטף, ילד לחבירו וילדה לחברתה, לכל אחד ואחד בפרטיות ולכלל ישראל, בברכת "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", הן בעל-פה, פנים אל פנים, והן בכתב, כמובא באחרונים אשר ברכתו של איש ישראל, ובפרט בעת רצון, חודש הרחמים, כשהמלך בשדה כו' ומראה פנים שוחקות לכולם וממלא בקשותיהם כו' - מוסיפה בברכתו של [[הקב"ה]] למלא משאלותיהם של כל אחד ואחד מישראל, בכל המצטרך להם, בגשמיות וברוחניות גם יחד{{הערה|משיחת ב' דר"ח אלול [[תשמ"ח]].}}.  נוהגין כשכותב אדם לחבירו איגרת שלומים מן ראש-חודש אלול עד יום-הכיפורים, רומז לו בתחילתו או בסופו, שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה, להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים{{הערה|מטה-אפרים, תקפא אות ט. מובא במכתב הרבי, [[לקוטי-שיחות]] כד, עמ' 642/}}.  הרבי נהג לאחל בסופי המכתבים "כתיבה וחתימה טובה", והחל בכך מא' דראש-חודש אלול (וכאמור{{הערה|שיחת ליל א' דר"ח אלול [[תשמ"ו]].}} שיש להקדים את הברכה כבר מהיום הראשון של ראש- החודש). אך נמצא גם מכתב מערב ר"ח אלול שמאחל כך{{הערה|[[אגרות-קודש]], טו, עמ' שסט/}}. ופעם גם מצינו איחולי "כתיבה וחתימה טובה" במכתב מיום ה' מנחם-אב{{הערה|שם, ג, עמ' שסב/}}. בערך בימי ח"י אלול החל הרבי לאחל "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ורוחניות". בין כסה לעשור איחל: "חתימה וגמר חתימה טובה". בין יום-הכיפורים לסוכות איחל בדרך-כלל: "גוט יום-טוב", אך מצינו גם שבמוצאי יוהכ"פ מאחל: "חתימה וגמר חתימה טובה"{{הערה|שם, כא, עמ' רלג.}}.  ===אמירת "לדוד ה' אורי"===מראש חודש אלול, עד אחר הושענא רבה - אחר שיר-של-יום, ובמנחה קודם עלינו - '''אומרים מזמור "לדוד ה' אורי.'''{{הערה|[[סידור אדמו"ר הזקן]].}} אם מתפלל במנין שבו נוהגים לומר "לדוד אורי" אחרי "עלינו", יאמר "עלינו" עם הציבור ואחר-כך "לדוד אורי"{{הערה|על-פי [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חי"ט, עמ' תל.}}.  ל[[מנהגי חב"ד|מנהגינו]] מתחילין לומר "לדוד ה' אורי" ביום הראשון של ראש-[[חודש אלול]]{{הערה|[[ספר המנהגים]]. '[[היום יום]] עמ' פג. וכן הוא במנהגי קארלין וקוידנוב}} אמנם העולם ברובו מתחיל לומר ביום השני{{הערת שוליים|[[קיצור שולחן ערוך]] סימן קכ"ח סעי' ב'.}}. אמירת הקדיש שאחר "לדוד אורי" עולה גם לשיר-של-יום, וכן במנחה הקדיש שאחר עלינו עולה גם לקאפיטל "לדוד אורי" - "וכן שמעתי מהרב ר' [[הלל מפאריטש]] שכן צריך לנהוג" כי שיטת אדמו"ר בסידורו לבל הרבות בקדישים, רק מה שתיקנו הקדמונים{{הערה|[[שער הכולל]] יא, כט. ספר המנהגים, עמ' 17.}}. ===הוספה באמירת תהילים===מא' אלול (היום השני של ראש-חודש אלול) עד יום-הכיפורים אומרים בכל יום שלושה מזמורי [[תהילים]] לפי הסדר: ביום א' אלול - פרקים א, ב, ג. ב' אלול - ד, ה, ו וכו'. וביום-הכיפורים - שלושים ושישה מזמורים: קודם כל נדרי - קטו עד קכג. קודם ה[[שינה]] קכד עד קלב. אחר מוסף - קלג עד קמא. אחר נעילה - קמב עד קנ{{הערה|[[ספר המנהגים]].}}.  מי שלא התחיל מיום שני דראש-חודש, יתחיל באותו יום שהוא עומד בו, ואת אשר החסיר ישלים, אבל לא יותר משלשה מזמורים בכל יום{{הערה|[[קובץ מכתבים]], שם. וב'היום יום' שם, בהשמטת המשפט האחרון "אבל לא יותר" וכו'.}}. נוהגין - וכן נהג הרבי (בערב יום-הכיפורים ועוד) - לומר את שלושת המזמורים בציבור, אחר שיעור התהלים היומי, לפני קדיש-יתום. לבד מתקנה זו - בחודש אלול מרבים באמירת תהלים. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר, שבחודש זה היא העונה ("דער סעזאן") של אמירת תהלים{{הערה|שמועות-וסיפורים, א, עמ' צז}}. ===תקיעות===במשך היום הראשון דראש-חודש אלול תוקעין להתלמד, ומתחילין לתקוע אחר התפילה ביום השני דראש חודש. [עניינה של ה"תקיעה להתלמד" שביום הראשון - ומעלתה על התקיעה שבשאר הימים - נתבארו{{הערה|בשיחת א' דר"ח אלול [[תשמ"ב]].}} שהוא כענין ה"תקיעה אחת" דיום-הכיפורים]{{הערה|ספר המנהגים.}}.

'''תפילה''': התפילה ענינה הוא קשר וחיבור של האדם (אני) עם הבורא (דודי), היא נרמזת בפסוקהתקיעות דחודש אלול - תשר"ת תש"ת תר"ת{{הערת שולייםהערה|שיר השירים ו,גספר המנהגים.}}: "'''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''י".

צדקה: העמוד השלישי הוא גמילות-חסדיםויש לומר שזהו כנגד עשר כחות הנפש. שמזה מובן, שגם התשובה דאלול, יש להרבות בצדקה מראש חודש אלולאף שבעיקר היא רק הזזה כללית, דבר זה נרמז בפסוקשייכת היא מכל מקום לכל הכחות{{הערת שולייםהערה|מגילת אסתר [[לקוטי-שיחות]], ב. עמ' 446 ושם ט',כבעמ' 131.}}: "'''א'''יש '''ל'''רעהו '''ו'''מתנות '''ל'''אביונים".

ראשי התיבות החמישי שמביא הרבי הוא: '''גאולה'''. זו נרמזת בפסוק ===בדיקת [[תפילין]] [[מזוזה|ומזוזות]]===בספר "'''א'''שירה '''ל'''ה' '''ו'''יאמרו '''ל'''אמרמטה אפרים"של רבי אפרים זלמן מרגליות מובא בנוגע לחודש אלול: {{הערת שולייםציטוטון|שמות טו,אאנשי מעשה נוהגין שבחודש הזה מפשפשים בדקדוקי מצווה להיות בודק ובוחן [[תפילין]] ומזוזות שלהם}}{{הערה|1=[http://www.הגאולה היא מטרת קיום התורה והמצוות ותכליתםhebrewbooks.org/pdfpager. יתירה מכךaspx?req=38909&st=&pgnum=9 מטה אפרים סימן תקפא, הגאולה היא גם חלק מעבודת הבורא כעת, שכן האמונה בביאת המשיח והצפייה לבואו היא מעיקרי הדת סעיף י]. עוד מסביר הרבי שעל היהודי לעבוד את הבורא מתוך תחושת גאולה אישית מכל הדברים המפריעים ומבלבלים אותו. יהודי צריך להתייצב בתחושה של גאולה - שהוא בן-חורין לעבוד את אלוקים, ושאין שום ממשות בכל ההפרעות למיניהן}}.

==על יסוד הנהגה זו עורר הרבי בשנת [[פורטל:ימי חב"ד|ימי חבתשל"ד]]=====אירועים===*ביום בהמשך ל[[א' באלולמבצע מזוזה]] [[תקפשכל אחד ישתדל לבדוק את התפילין והמזוזות שבביתו בימי חודש אלול, אף אם נקנו מסופר ירא שמים ונכתבו בהידור. הרבי אף הוסיף {{ציטוטון|שעל ידי זה יתוסף בברכת ה' בכלל, ובפרט בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. וכדאי ונכון ביותר, שכל אחד ואחד ישתדל לפרסם זה - נוסף על הקיום בעצמו - בכל מקום שידו מגעת, בכל מקום ומקום, לכל אחינו בני-ישראל שליט"א}}{{הערה|משיחת ב]] - רבי [[ברוך (בן אדמו' דר"ר האמצעי)|ברוך]], בן [[אדמוח אלול תשמ"ר האמצעי]], התחתןח.}}.*ביום הרבי הבהיר{{הערה|1=ראו [[ה' באלול]http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 לקט קטעי וידאו עם הוראות הרבי לבדיקת התפילין והמזוזות בחודש אלול] .}}, שלמרות שמצד הדין הבדיקה צריכה להיעשות רק פעם בשלוש וחצי שנים, הרי {{ציטוטון|בשעה שיש איזה צורך בתוספת ברכה מלמעלה על דרך כבחודש אלול אזי נעשה מיד מנהג טוב לבדוק המזוזות והתפילין}}{{הערה|1=[[תקלhttp://www.sichos.com/5772/lahak/12-01.pdf שיחת כ"ז]] - רבי ף [[מנחם מענדל מויטעבסקאב]] הגיע ל[[ארץ הקודש]תשל"ד].}}, ובפרט, שבשונה מדורות עברו שהכל נעשה בכשרות ובהידור, היום ישנו חשש גדול יותר שהתפילין נעשו שלא בהידור, יחד עם קבוצה של שלוש מאות [[חסיד]]ים שהתיישבו ב[[צפת]]והם עלולות להיפסל.*ביום ===הפטרת [[י' באלולראש חודש]] [[תקנ===כשחל ראש-חודש בשבת, מפטירין "השמים כסאי". ואז מוסיפין בסוף הפטורת שבת פרשת תצא "עניה סוערה"ח]] וגו' עד גמירא. כשחל ראש- נפתח התיק הפלילי נגד חודש באחד בשבת, מפטירין "עניה סוערה" ומוסיפין פסוק ראשון ואחרון של הפטורת "מחר חודש"{{הערה|[[רבינו הזקןספר המנהגים]]. הגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר}}.*ביום ===[[יניגון ד' באלולבבות]] === זקיני נזהרו שלא לנגן את ניגונו של [[תרנ"א]] - הרב [[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה הורנשטייןהזקן]] נישא למרת אלא בזמנים מיוחדים בלבד: ראש השנה, חודש אלול וכו'{{הערה|משיחת [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטייןפורים]], בת [[אדמותרפ"ר המהר"שח]].}}. *ביום [[יבליובאוויטש היו מנגנים את "א באלול]] [[תרלהניגון הגדול"ה]] - [[אדמו"ר הרש"בשל רבינו הזקן]] נישא למרת רק בזמנים קבועים.. וכן בראש חודש אלול{{הערה|[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסוןלקוטי דיבורים]], נכדה של [[אדמו"ר הצמח צדק]]עמ' 204.*ביום [[י"אך ב באלול]] [[תרפ"ט]] 'ליקוטי רשימות' שבראש ספר- [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע לביקור הניגונים, עמ' כד, נעתק מאותו מקור: וכן בחודש אלול בשעת התפילה (כשמתפללים ב[[ארצות הבריתיחידות]]באריכות).}}.*ביום [[י"ג באלול]] [[תרנ"ז]] - ידוע בשם [[אדמו"ר הריי"צהצמח-צדק]] נישא למרת , שאת ניגונו של [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסוןהזקן]]בעל ארבע הבבות, אין מנגנים אלא בזמנים ידועים, כגון חודש אלול, ימי הסליחות המעוררים לתשובה... *ביום [[י"ד באלול]] {{הערה|ספר השיחות [[תש"בא]] - מרת [עמ' 85.}} ===נישואין===בחודש אלול עושים החופה בכל ימי החודש [חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]גם במחציתו השניה], בתו של כיון שהוא חודש הרחמים{{הערה|[[אדמו"ר המהר"שספר המנהגים]], הובלה לעמ'כבשנים' במחנה ההשמדה טרבלינקה76.}}.*ביום בחודש אלול שעה טובה ומוצלחת ל[[ט"ו באלולנישואין]] במשך כל החודש, כי חודש ה[[תרנ"זרחמים]] ורצון (כימים ראשונים) הוא, ומזלו בתולה. וכמובא באחרונים{{הערה|אגרות- [[קודש אדמו"ר הרשמה"ב]] הודיע על יסוד ישיבת [[חב"ד]] בשם "[[תומכי תמימים]]מ ח"כ, עמ' דש. היה זה בסעודת החתונתה של [[אדמו"ר הריי"צ]]}}.*ביום [[י"ז באלול]] [[תק"ג]] על-דבר קביעת עת חתונה בחודש אלול - על-פי מנהג ישראל בכמה וכמה מקומות... מסוגל אלול לזה ביתר שאת - נישאו הוריו של [[אדמו"ר הזקן]]ועד שאפילו בחצי השני דהחודש קובעים{{הערה|שם, כב, רעמ' [[ישראל ברוך פוזנרשיג-שיד.}}.  === סליחות ==={{ערך מורחב|ישראל ברוך]] ומרת סליחות}}ב[[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקהחודש אלול]] פוזנרנהוג לומר סליחות בכל תפוצות ישראל, כחלק מעבודת התשובה.*ביום מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של [[י"ז באלול]] [[תשמ"חראש השנה]] או בשבוע שלפניו - ודלא כמו שכתוב ב[[הרבי]] הניח את אבן הפינה להרחבת בית המדרש [[770לקוטי תורה]]{{הערה|דברים יד, א.*ביום [[}}: "ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מראש חודש אלול ואילך"{{הערה|לקוטי שיחות, ט, עמ' 458, וכמה כת"ישל מאמר זה בלקוטי תורה גורסים: "ח באלול]] [[תצולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש חודש"ד]] - [[הבעל לקוטי שיחות, שם טוב]], בהיותו בן שלושים ושש, הצטווה על ידי [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולםעמ' 311.}}.

*ביום סדר הסליחות לקודם [[ח"י אלול תקע"גראש השנה]] - הגיע כ"ק שהורה [[אדמו"ר האמצעיהריי"צ]] מ[[קרמנצ- הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו'וג]] וקבע מקום מושבו ב, ולמנהג [[ליובאוויטשליטא]]רייסין זאמוט, בשינויים קלים{{הערה|'ליקוט טעמים ומקורות' לסליחות. את סדר הנסיעה קיבל כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] מאביו [[אדמו"ר המהר"ש]]}}.

*ביום ===הנהגת תלמידי ישיבות [[י"ט אלול ת"שתומכי תמימים]] - נכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] להתגורר ב-[[770]]. מקום זה נקבע ע"י [[הרבי שליט"א]] (ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]) כ[[גלות]] האחרונה אליה גלתה [[חסידות חב"ד]] עד ביאת [[גואל צדק]]. ===

*ביום בשני ימי [[כ"א ראש חודש אלול תרצ"ט|ראש-החודש]] מסדר ה[[משגיח|מנהל- עם פרוץ מלחמת העולם השנייהרוחני]] את סדר לימוד ה[[חסידות]] בחודש אלול, נסע כי ב[[אדמו"ר הריי"צחודש אלול]] למוסיפים זמן ללימוד חסידות וכן לתפילה במתינות. בשני הלילות דראש-חודש [[ריגאפארבריינגען|מתוועדים]]. שם נשאר עד - ומדברים ביחוד בדבר הנהגת [[חודש אלול]] ותשרי, הן בענייני לימוד החסידות, הן באופן התפילה בהתעוררות והן בהטבת המידות, לא רק בהכרח ביעור המידות הרעות אלא בהכרח לקנות מידות ולהדר בענייני [[כ"ד אדר ת"שיראת שמים]].

*ביום במשך [[כ"א חודש אלול ת"ש]] מרבים ללמוד מאמרי חסידות, ולא הלימוד עיקר כי- התקיימה חנוכת הבית לבניין אם העבודה בחשבון הנפש, קודם [[770קריאת שמע שעל המיטה]], זאת לאחר שאדמוקודם ה[[שינה]] וקודם [[תפילת שחרית]], ותפילה בהתעוררות. ואיש את רעהו יעוררו בתיקון ה[[מידות טובות|מידות]] ובהבטחת ההנהגה{{הערה|[['תקנות' אדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר בבנין בלתלמידי ישיבות תומכי תמימים]]. [[הקריאה והקדושה]], [[יערב ראש חודש]] [[טבת]] [[תש"ט אלול ת"שא]]}}.

*ביום אל תלמידי הישיבות: התלמידים שמוצאם מגזע החסידים, או אלו החפצים ללמוד תורת החסידות, הנה בשני חדשים אלו [[כ"ה אלול]] נוהג כ"ק אדמו"ר שליט"א לומר קדיש על אחיו דובער היותשרי, יקבעו להם מועד וזמן מיוחד ללמוד תורת החסידות, והלימוד יהיה שנים שלושה חברים יחדיו ילמדו מאמר אחד איזה פעמים. ולקבוע זמנים להתוועד לשוחח בענייני חסידות{{הערה|[[אגרות-קודש מוהריי"צ]], ד שנספה בשואה. יום זה נקבע כיום יארצייט מספק, עמ' קלא}}.

*ביום הרבי הורה לתלמידי [[כ"ט אלול תקמ"טישיבות תומכי תמימים]], ללמוד בזמן זה את העניינים השייכים לאלול, כגון: [[דרך החיים]] {{הערה| ראה גם: {{ציטוטון|מספרי החסידות המתאימים לזמן זה ביחוד - נולד הוא כידוע ספר [[דרך החיים]] ל[[אדמו"ר הצמח צדקהאמצעי]]. אף שכנ"ל, וכלשון [[רבינו הזקן]] - לאביו בהקדמתו לספר ה[[שלום שכנא תניא]], הנה ראיה וקריאה בספרים אינה דומה לשמיעה מפה אל פה, כי אין שכל אדם זה מתפעל ומתעורר ממה שמתפעל ומתעורר שכל חבירו, עיי"ש. וכבר ידוע מרז"ל וקנה לך חבר}}. (אביו של הצמח צדק)[[אגרות-קודש]] ולאמו [[הרבנית דבורה לאה (ביתו של אדמו"ר הזקןמה"מ]], יא, עמ' ת)}}, [[שער התשובה]] ו[[שער התפילה]], בעיר [[ליאזנילקוטי תורה]]{{הערת שוליים|שכבר מפרשת דברים ואילך מדובר בלקוטי-תורה אודות ה[[תשובה] ונקרא מנחם מענדל על שם הרה"ק ר' ].}} [[מנחם מענדל מויטבסקעטרת ראש]]. הרבי הסביר, שהרי כל העניינים המתרחשים בבריאה צריכים להשתקף אצל תלמידי הישיבה בעניינם הם, שהוא התורה. וכשקרב חודש אלול, זמן "אורי וישעי" וזמן התשובה בעולם, צריך הדבר לבוא לידי ביטוי אצל התלמיד, בלימוד העניינים הללו{{הערה|לקוטי-שיחות, ב, עמ' 632}}.

===הרבי כותב, במכתב, שלמרות שכדברי רבינו הזקן, [[יום הולדתהמלך בשדה|נולדוהמלך נמצא בשדה]]===*ביום ומקבל את כולם בסבר פנים יפות וכו'{{הערה|[[י"ח באלוללקוטי תורה]] פרשת ראה, ד"ה אני לדודי}}, מובן וגם פשוט, שצריך להרבות בענייני תפילה תורה ומצות, וכסדר הכתוב "[[תנ"חאני לדודי]] " (בתחילה) "ודודי לי", ראשי- תיבות "אלול". וכמבואר בספרי [[הבעל שם טובקבלה]] - רבי ישראל, נולד לר' [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזרמוסר]] ומרת שרה. *ביום ו[[י"ח באלולחסידות]] . והסדר בזה בכלל, וכמובא באחרונים, שמרבים בתפילה ובתחנונים בערך שאר השנה{{הערה|עיין ברכי-יוסף, הובא במטה-אפרים סימן תקפא סעיף יא, באלף-למטה שם}}. וכן בלימוד התורה, מרבים בחלק השייך לעבודת השי"ת, ולהדר בקיום מצוותיה. ובספרי חב"ד הרי מיוחד לזה: [[תק"האגרת-התשובה]] - (חלק שלישי מספר ה[[אדמו"ר הזקןתניא]] נולד לרבי ), [[ישראל ברוך פוזנר|ישראל ברוךדרך החיים]] ומרת (לבנו, [[רבקה (אם אדמו"ר הזקןהאמצעי]])וכו'{{הערה|רבקה]] פוזנרשם, יט, עמ' תלב}}.

במכתב לישיבה במוטריאל, כותב הרבי: {{ציטוטון|בטח נשמע גם בישיבתם [ב[[מונטריאול|מאנטרעאל]], אשר היתה כאן הצעתי שיוסיפו תלמידי הישיבה (והראשי-ישיבה וההנהלה לא כל-שכן), בלימוד עבודה'דיקע [[מאמר]]ים ביחוד בימים אלו [ימי אלול, ומה טוב אשר גם [במאנטרעאל] יעשו כזאת, ומה טוב אשר גם בשאר המקומות}}{{הערה|שם, כא, עמ' רכז}}.==ימי חב"ד=====אירועים===*[[א' באלול]] [[תקפ"ב]] - רבי [[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]], בנו של [[אדמו"ר האמצעי]], התחתן.*[[ה' באלול]] [[תקל"ז]] - רבי [[מנחם מענדל מויטעבסק]] הגיע ל[[ארץ הקודש]], יחד עם קבוצה של שלוש מאות [[חסיד]]ים שהתיישבו ב[[צפת]].*[[י' באלול]] [[תקנ"ח]] - נפתח התיק הפלילי נגד [[רבינו הזקן]]. הגנרל-פרוקורור הגיש את המלשינות אל הקיסר.*[[י' באלול]] [[תרנ"א]] - הרב [[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה הורנשטיין]] [[הסתלקותנישואין|נשא]] את מרת [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|נסתלקוחיה מושקא הורנשטיין]]===, בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].*ביום [[י"א אלול תרצבאלול]] [[תרל"ה]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] [[נישואין|נשא]] את מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], נכדה של [[אדמו"ר הצמח צדק]].*[[י"ב באלול]] [[תרפ"ט]] - אדמו"ר הריי"צ הגיע לביקור ב[[ארצות הברית]].*[[י"ג באלול]] [[תרנ"ז]] - אדמו"ר הריי"צ [[נישואין|נשא]] את מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]]. *[[י"ד באלול]] [[תש"ב]] - מרת [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], הובלה ל'כבשנים' במחנה ההשמדה טרבלינקה.*[[ט"ובאלול]] [[תרנ"ז]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] הודיע על יסוד ישיבת [[חב"ד]] בשם "[[תומכי תמימים]]". בסעודת החתונה של [[אדמו"ר הריי"צ]].*[[י"ז באלול]] [[תק"ג]] - נפטר הרב ר' [[ישראל ברוך פוזנר|ישראל ברוך]] ומרת [[שניאור זלמן סלונים רבקה (נין אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] פוזנר, הוריו של [[אדמו"ר הזקן]], התחתנו.*[[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] - [[הרבי]] [[הנחת אבן הפינה|הניח את אבן הפינה]] להרחבת בית המדרש [[770]] ב[[ניו יורק]].*[[י"ח באלול]] [[תפ"ד]] - ה[[נביא]] [[אחיה השילוני]] התגלה לראשונה אל [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן עשרים ושש שנים, והחל ללמדו תורה.*[[י"ח באלול]] [[תצ"ד]] - [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן שלושים ושש, הצטווה על ידי [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם.*[[י"ח באלול]] [[תקע"ג]] - [[אדמו"ר האמצעי]] נסע מ[[קרמנצ'וג]] וקבע מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]].*[[י"ט באלול]] [[ת"ש]] - אדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר ב-[[770]].*[[כ"א באלול]] [[ת"ש]] - התקיימה [[חנוכת הבית]] לבניין [[770]], זאת לאחר שאדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר בבנין ב[[י"ט באלול]] [[ת"ש]].*[[כ"ה באלול]] - [[יום השנה]] של [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]], אחיו של [[הרבי]], שנרצח ב[[שואה]] ולא נודע יום פטירתו. ביום זה נוהג הרבי לומר [[קדיש]].*[[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]{{הערת שוליים|כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ד' עמ' רמ"ח, שיחת י"ב [[ניסן]] [[ש"ת]], שיחת שביעי של פסח ש"ת, [[שלשלת היחס]] - שבתחילת [[היום יום]] - [[תש"ג]] ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת [[תקמ"ח]]. ראה: יומן אדמו"ר הריי"צ מיום [[ט' בתמוז]] [[תרנ"ח]], [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ב' עמ' קצ"ה, ושיחת [[אחרון של פסח]] [[תרצ"ה]]. גירסה נוספת אומרת שהיה זה בשנת [[תק"נ]] וראה בשיחת [[כ"ז בסיון]] [[תש"ד]].}} - [[אדמו"ר הצמח צדק]] נולד לר' [[שלום שכנא אלטשולר|שלום שכנא]] ומרת [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולר, בעיר [[ליאזני]].

===[[יום הולדת|נולדו]]===*ביום [[י"ג אלול תרלח באלול]] [[תנ"וח]] - [[הבעל שם טוב]] - נפטר הרה"ק רנולד לר' [[יעקב ישראל מטשרקאסאליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] נומרת שרה. *[[י"ע חתנו של כח באלול]] [[תק"ק ה]] - [[אדמו"ר האמצעיהזקן]] ננולד לרבי [[ישראל ברוך פוזנר|ישראל ברוך]] ומרת [[רבקה (אם אדמו"ער הזקן)|רבקה]] פוזנר.

===[[פטירה|נפטרו]]===*[[י"א באלול]] [[תרצ"ו]] - הרב [[שניאור זלמן סלונים (נין אדמו"ר האמצעי)|שניאור זלמן סלונים]], נינו של [[אדמו"ר האמצעי]], מנוחתו כבוד בעיר [[תל אביב]].*[[י"ג באלול]] [[תרל"ו]] - ר' [[יעקב ישראל טברסקי]], חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]], .*ביום [[כ"ג אלול באלול]] [[תרצ"ז]] - הסתלק רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] - , סבו של [[הרבי]] (אב"דאמו) ואב [[בית דין]] של [[ניקולייב]], סבו של .*[[כ"ד באלול]] [[הרביתשע"א]] (אם - הרב [[הרבנית חנהשלום דובער ליפשיץ]]), אשר נוהג לומר אחריו “קדיש” ביום זה; בכמה רב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] ומייסד ארגון [[התוועדות|התוועדויותיד לאחים]] אף דיבר אודותיו והסביר את משמעות שמותיו “מאיר” ו”שלמה”,.

* [http://chabad.co.il/?template=topic&topic=148 רעיונות לחודש חודש אלול- הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - אתר [[{{חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]]}}* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/56334_he_1.pdf אלול בליובאוויטש] [[שיחות ]] אודות חודש אלול בעיירה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד|ועד חיילי בית דוד - 770]]. אלול, התש"ע- {{אינפו}}*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3033252 הרבי בחודש אלול]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413928 אלול עם הרבי]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]]*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 יש לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש אלול]''' {{וידאו}}{{בית חבד}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}