שינויים

 [[תמונה:תקיעת שופר.jpg|left|thumb|250px|תקיעת שופר בחודש אלול. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]

בחסידות חב"ד נחשב עשרים ותשעת ימי חודש אלול כחודש בו הם ימים בהם "נמצא המלך בשדה" כשהכוונה היא שזהו חודש מיוחד המסוגל לעשית תשובה ותהקרבות לקב- [[הקדוש ברוך הוא]] קרוב לכל [[יהודי]] ומתגלה אליו באופן אישי על ידי הארת [[י"ה (מה שאין כן חודש תשריג מידות הרחמים]], ובימים אלו מתכוננים ל[[ראש השנה]], בו נמצא המלך בהיכלו)[[עשרת ימי תשובה]] ו[[יום הכיפורים]].

==מעלת החודש ועניינו=====המלך בשדה===ב{{ערך מורחב|ערך=[[לקוטי תורההמלך בשדה]] ל}}[[אדמו"ר הזקן]] מביא אדמומשל ב[[לקוטי תורה]] הממחיש את אופן התגלותם של [[י"ג מידות הרחמים]] בחודש אלול. וזה לשונו: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=..הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות [[י"ר הזקן ג מדות הרחמים]], ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... ובודאי יש הפרש גדול בין [[משליום הכיפורים]] למשמעות החודשובין אלול. המשל מספר אך הנה יובן על מלך שיצא לשדה, אשר אז רשאים ויכולים פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו ב[[שדה]] ואז רשאין כל בני העיר מי שרוצה לצאת להקביל את פניו והמלך הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך הענין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה.. |מקור=לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.}}משל זה מבאר את מעלתו של חודש אלול כחודש שה' קרוב לכל יהודי ב[[אתערותא דלעילא]], ו[[שלוש עשרה מידות הרחמים]] מתגלים לכל אחד, לא משנה מה שאין כן כאשר מצבו, גם אם הוא נמצא המלך בארמון מלכותוב"שדה" - מקום שאינו של קדושה בגלוי, אשר אז רק יחידי סגולה יכולים לראות את פניווכאשר יהודי יודע זאת - הוא מתעורר ב[[אתערותא דלתתא]] וחוזר ב[[תשובה]] לקראת [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]].

בנמשל ===חודש אלול הרחמים===ב[[ספר המנהגים]] מובא: {{ציטוטון|הוא חודש הרחמים שבו מאירות [[שלוש עשרה מדות הרחמים]]. החודש הזה הוא חודש הרחמים, אשר בו המלך - הקב"ה - יוצא לשדהנפתחים שערי רחמים לכל הבא לגשת אל הקודש לעבודת הבורא ברוך הוא בתשובה תפילה ותורה. החודש הזה הוא האחרון משנה החולפת ועוברת מההווה אל העבר, אשר אז כולם יכולים להקביל את פניו והוא מראה פנים שוחקות לכולםחודש של חשבון הנפש לחשוב ולהתבונן במה עברה עליו השנה, להתחרט על הלא טוב בחרטה גמורה, ולקבל על עצמו להיות זהיר על להבא בקיום המצות בהידור, לשקוד בתורה ותפילה ולהתרגל במדות טובות. החודש הזה הוא חודש ההכנה, לקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות}}.

'''תורה''': הוספה והתחזקות בלימוד התורה בחודש אלול, נרמזים בפסוק{{הערת שוליים|שמות כא,יג}}: "'''א'''נה '''ל'''ידו '''ו'''שמתי '''ל'''ך". פסוק זה מדבר על [[ערי מקלט ]] ורומז על התורה שכן היא מגינה על האדם מפני יצר הרע, כנאמר{{הערת שוליים|בבלי, מכות י,א}} "דברי תורה קולטין". '''תפילה''': התפילה ענינה הוא קשר וחיבור של האדם (אני) עם הבורא (דודי), היא נרמזת בפסוק{{הערת שוליים|שיר השירים ו, ג}}: "'''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''י". '''צדקה''': העמוד השלישי הוא גמילות-חסדים, יש להרבות ב[[צדקה]] מראש חודש אלול, דבר זה נרמז בפסוק{{הערת שוליים|מגילת אסתר ט, כב}}: "'''א'''יש '''ל'''רעהו '''ו'''מתנות '''ל'''אביונים". ראשי התיבות החמישי שמביא הרבי הוא: '''גאולה'''. זו נרמזת בפסוק "'''א'''שירה '''ל'''ה' '''ו'''יאמרו '''ל'''אמר"{{הערת שוליים|שמות טו, א}}.הגאולה היא מטרת קיום התורה והמצוות ותכליתם. יתירה מכך, הגאולה היא גם חלק מעבודת הבורא כעת, שכן האמונה בביאת המשיח והצפייה לבואו היא מעיקרי הדת. עוד מסביר הרבי שעל היהודי לעבוד את הבורא מתוך תחושת גאולה אישית מכל הדברים המפריעים ומבלבלים אותו. יהודי צריך להתייצב בתחושה של גאולה - שהוא בן-חורין לעבוד את אלוקים, ושאין שום ממשות בכל ההפרעות למיניהן. חסידים מוסיפים אף ר"ת בנושא '''אהבת ישראל''': "'''א'''ני '''ל'''ו '''ו'''הוא '''ל'''י". [[קובץ:שופר אלול.jpg|שמאל|ממוזער|350px|מבצע שופר בחודש אלול]] ==הנהגות ומנהגי החודש=====איחולי "כתיבה וחתימה טובה"===יש להשתדל לברך (ולהתברך) איש את רעהו ואשה את רעותה, וכן הטף, ילד לחבירו וילדה לחברתה, לכל אחד ואחד בפרטיות ולכלל ישראל, בברכת "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", הן בעל-פה, פנים אל פנים, והן בכתב, כמובא באחרונים אשר ברכתו של איש ישראל, ובפרט בעת רצון, חודש הרחמים, כשהמלך בשדה כו' ומראה פנים שוחקות לכולם וממלא בקשותיהם כו' - מוסיפה בברכתו של [[הקב"ה]] למלא משאלותיהם של כל אחד ואחד מישראל, בכל המצטרך להם, בגשמיות וברוחניות גם יחד{{הערה|משיחת ב' דר"ח אלול [[תשמ"ח]].}}.  נוהגין כשכותב אדם לחבירו איגרת שלומים מן ראש-חודש אלול עד יום-הכיפורים, רומז לו בתחילתו או בסופו, שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה, להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים{{הערה|מטה-אפרים, תקפא אות ט. מובא במכתב הרבי, [[לקוטי-שיחות]] כד, עמ' 642/}}.  הרבי נהג לאחל בסופי המכתבים "כתיבה וחתימה טובה", והחל בכך מא' דראש-חודש אלול (וכאמור{{הערה|שיחת ליל א' דר"ח אלול [[תשמ"ו]].}} שיש להקדים את הברכה כבר מהיום הראשון של ראש- החודש). אך נמצא גם מכתב מערב ר"ח אלול שמאחל כך{{הערה|[[אגרות-קודש]], טו, עמ' שסט/}}. ופעם גם מצינו איחולי "כתיבה וחתימה טובה" במכתב מיום ה' מנחם-אב{{הערה|שם, ג, עמ' שסב/}}. בערך בימי ח"י אלול החל הרבי לאחל "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ורוחניות". בין כסה לעשור איחל: "חתימה וגמר חתימה טובה". בין יום-הכיפורים לסוכות איחל בדרך-כלל: "גוט יום-טוב", אך מצינו גם שבמוצאי יוהכ"פ מאחל: "חתימה וגמר חתימה טובה"{{הערה|שם, כא, עמ' רלג.}}.

===אמירת "לדוד ה' אורי"===מראש חודש אלול, עד אחר הושענא רבה - אחר שיר-של-יום, ובמנחה קודם עלינו - '''תפילהאומרים מזמור "לדוד ה' אורי.''': התפילה ענינה הוא קשר וחיבור של האדם (אני) עם הבורא (דודי), היא נרמזת בפסוק{{הערת שולייםהערה|שיר השירים ו,ג[[סידור אדמו"ר הזקן]].}}: אם מתפלל במנין שבו נוהגים לומר "לדוד אורי" אחרי "עלינו", יאמר "עלינו" עם הציבור ואחר-כך "לדוד אורי"{{הערה|על-פי [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"'''א]], חי"ט, עמ'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''י"תל.}}.

צדקה: העמוד השלישי הוא גמילותל[[מנהגי חב"ד|מנהגינו]] מתחילין לומר "לדוד ה' אורי" ביום הראשון של ראש-חסדים, יש להרבות בצדקה מראש [[חודש אלול, דבר זה נרמז בפסוק]]{{הערה|[[ספר המנהגים]]. '[[היום יום]] עמ' פג. וכן הוא במנהגי קארלין וקוידנוב}} אמנם העולם ברובו מתחיל לומר ביום השני{{הערת שוליים|מגילת אסתר ט,כב}}: [[קיצור שולחן ערוך]] סימן קכ"ח סעי'ב''א'''יש '''ל'''רעהו '''ו'''מתנות '''ל'''אביונים".}}.

ראשי התיבות החמישי שמביא הרבי הוא: אמירת הקדיש שאחר "לדוד אורי" עולה גם לשיר-של-יום, וכן במנחה הקדיש שאחר עלינו עולה גם לקאפיטל "לדוד אורי" - "וכן שמעתי מהרב ר'''גאולה'''. זו נרמזת בפסוק [[הלל מפאריטש]] שכן צריך לנהוג"'''א'''שירה '''ל'''ה' '''ו'''יאמרו '''ל'''אמרכי שיטת אדמו"ר בסידורו לבל הרבות בקדישים, רק מה שתיקנו הקדמונים{{הערת שולייםהערה|שמות טו[[שער הכולל]] יא,א}}.הגאולה היא מטרת קיום התורה והמצוות ותכליתםכט. יתירה מכךספר המנהגים, הגאולה היא גם חלק מעבודת הבורא כעת, שכן האמונה בביאת המשיח והצפייה לבואו היא מעיקרי הדת עמ' 17. עוד מסביר הרבי שעל היהודי לעבוד את הבורא מתוך תחושת גאולה אישית מכל הדברים המפריעים ומבלבלים אותו. יהודי צריך להתייצב בתחושה של גאולה - שהוא בן-חורין לעבוד את אלוקים, ושאין שום ממשות בכל ההפרעות למיניהן}}.

===הוספה באמירת תהילים===מא' אלול (היום השני של ראש-חודש אלול) עד יום-הכיפורים אומרים בכל יום שלושה מזמורי [[פורטלתהילים]] לפי הסדר:ימי חב"ביום א' אלול - פרקים א, ב, ג. ב' אלול - ד, ה, ו וכו'. וביום-הכיפורים - שלושים ושישה מזמורים: קודם כל נדרי - קטו עד קכג. קודם ה[[שינה]] קכד עד קלב. אחר מוסף - קלג עד קמא. אחר נעילה - קמב עד קנ{{הערה|ימי חב[[ספר המנהגים]].}}.  מי שלא התחיל מיום שני דראש-חודש, יתחיל באותו יום שהוא עומד בו, ואת אשר החסיר ישלים, אבל לא יותר משלשה מזמורים בכל יום{{הערה|[[קובץ מכתבים]], שם. וב'היום יום' שם, בהשמטת המשפט האחרון "אבל לא יותר"דוכו'.}}. נוהגין - וכן נהג הרבי (בערב יום-הכיפורים ועוד) - לומר את שלושת המזמורים בציבור, אחר שיעור התהלים היומי, לפני קדיש-יתום. לבד מתקנה זו - בחודש אלול מרבים באמירת תהלים. [[אדמו"ר הרש"ב]]==אמר, שבחודש זה היא העונה ("דער סעזאן") של אמירת תהלים{{הערה|שמועות-וסיפורים, א, עמ' צז}}. ===אירועיםתקיעות===*במשך היום הראשון דראש-חודש אלול תוקעין להתלמד, ומתחילין לתקוע אחר התפילה ביום השני דראש חודש. [[עניינה של ה"תקיעה להתלמד" שביום הראשון - ומעלתה על התקיעה שבשאר הימים - נתבארו{{הערה|בשיחת א' באלול]] דר"ח אלול [[תקפתשמ"ב]] .}} שהוא כענין ה"תקיעה אחת" דיום-הכיפורים]{{הערה|ספר המנהגים.}}.  התקיעות דחודש אלול - רבי [[ברוך (בן אדמותשר"ת תש"ת תר"ר האמצעי)ת{{הערה|ברוך]]ספר המנהגים.}}. ויש לומר שזהו כנגד עשר כחות הנפש. שמזה מובן, שגם התשובה דאלול, אף שבעיקר היא רק הזזה כללית, בן שייכת היא מכל מקום לכל הכחות{{הערה|[[אדמו"ר האמצעילקוטי-שיחות]], התחתןב. עמ' 446 ושם ט', עמ' 131.}}.*ביום ===בדיקת [[ה' אלול תקל"זתפילין]] - הגיע רבי [[מנחם מענדל מויטעבסקמזוזה|ומזוזות]] ל===בספר "מטה אפרים" של רבי אפרים זלמן מרגליות מובא בנוגע לחודש אלול: {{ציטוטון|אנשי מעשה נוהגין שבחודש הזה מפשפשים בדקדוקי מצווה להיות בודק ובוחן [[ארץ הקודשתפילין]]ומזוזות שלהם}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38909&st=&pgnum=9 מטה אפרים סימן תקפא, בראש קבוצת סעיף י].}}. על יסוד הנהגה זו עורר הרבי בשנת [[חסידיםתשל"ד]] בת שלוש מאות איש והתיישבו בבהמשך ל[[צפתמבצע מזוזה]]שכל אחד ישתדל לבדוק את התפילין והמזוזות שבביתו בימי חודש אלול, אף אם נקנו מסופר ירא שמים ונכתבו בהידור.

*ביום [[יהרבי אף הוסיף {{ציטוטון|שעל ידי זה יתוסף בברכת ה' בכלל, ובפרט בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. וכדאי ונכון ביותר, שכל אחד ואחד ישתדל לפרסם זה - נוסף על הקיום בעצמו - בכל מקום שידו מגעת, בכל מקום ומקום, לכל אחינו בני-ישראל שליט"א}}{{הערה|משיחת ב' דר"ח אלול תקנתשמ"ח]] - נפתח התיק הפלילי נגד [[רבינו הזקן]]. הגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר}}.

*ביום הרבי הבהיר{{הערה|1=ראו [[י' http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 לקט קטעי וידאו עם הוראות הרבי לבדיקת התפילין והמזוזות בחודש אלול תרנ"א]] .}}, שלמרות שמצד הדין הבדיקה צריכה להיעשות רק פעם בשלוש וחצי שנים, הרי {{ציטוטון|בשעה שיש איזה צורך בתוספת ברכה מלמעלה על דרך כבחודש אלול אזי נעשה מיד מנהג טוב לבדוק המזוזות והתפילין}}{{הערה|1=[http://www.sichos.com/5772/lahak/12- התקיימה חתונתם של הרבנית 01.pdf שיחת כ"ף [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)מנחם אב]] עם הרב [[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהרתשל"ש)|משה הורנשטיין]ד].}}, ובפרט, שבשונה מדורות עברו שהכל נעשה בכשרות ובהידור, היום ישנו חשש גדול יותר שהתפילין נעשו שלא בהידור, והם עלולות להיפסל.

*ביום ===הפטרת [[יראש חודש]]===כשחל ראש-חודש בשבת, מפטירין "א אלול תרלהשמים כסאי"ה]] . ואז מוסיפין בסוף הפטורת שבת פרשת תצא "עניה סוערה" וגו' עד גמירא. כשחל ראש- התקיימה חתונתם חודש באחד בשבת, מפטירין "עניה סוערה" ומוסיפין פסוק ראשון ואחרון של כהפטורת "ק [[אדמומחר חודש"ר הרש"ב]] עם {{הערה|[[הרבנית שטרנא שרהספר המנהגים]].}}.

*ביום ===[[י"ב אלול תרפ"טניגון ד' בבות]] - הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור בארצות-הברית. המונים - ובראשם רבנים ו[[עסקנים]] - קיבלו את פני כ"ק אדמו"ר הריי"צ עם בואו. ===

*ביום [[י"ג אלול תרנ"ז]] - התקיימה חתונת כ"ק זקיני נזהרו שלא לנגן את ניגונו של [[אדמו"ר הריי"צהזקן]] נ"ע עם אלא בזמנים מיוחדים בלבד: ראש השנה, חודש אלול וכו'{{הערה|משיחת [[הרבנית נחמה דינהפורים]] ע"ה בתו של הרה"ק הרה"צ ר' [[אברהם שניאורסוןתרפ"ח]] מקישינוב נ"ע. [[הרבי]] שליט"א מרבה להתייחס לתאריך זה בהתועדויותיו ובשיחות קודשות}}.

*ביום בליובאוויטש היו מנגנים את "הניגון הגדול" [של רבינו הזקן] רק בזמנים קבועים.. וכן בראש חודש אלול{{הערה|[י"ד אלול תש"ב[לקוטי דיבורים]] , עמ' 204. אך ב'ליקוטי רשימות' שבראש ספר- הובלה הניגונים, עמ' כד, נעתק מאותו מקור: וכן בחודש אלול בשעת התפילה (כשמתפללים ב[[הרבנית חיה מושקא הורנשטייןיחידות]] ל'כבשנים' במחנה ההשמדה טרבלינקהבאריכות). הי"ד}}.

*ביום [[ט"ו אלול תרנ"ז]] - ביום סעודת חתונתו של ידוע בשם [[אדמו"ר הריי"צהצמח-צדק]], הודיע אביו שאת ניגונו של [[אדמו"ר הרש"בהזקן]] על יסוד ישיבת בעל ארבע הבבות, אין מנגנים אלא בזמנים ידועים, כגון חודש אלול, ימי הסליחות המעוררים לתשובה...{{הערה|ספר השיחות [[חבתש"דא]] שתקרא בשם "[[תומכי תמימים]]"עמ' 85. }}

*ביום [[י"ז ===נישואין===בחודש אלול תק"ג]] - נישאו [עושים החופה בכל ימי החודש [רבי ברוך]גם במחציתו השניה] והרבנית [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן), כיון שהוא חודש הרחמים{{הערה|רבקה]] הוריו של [[אדמו"ר הזקןספר המנהגים]] עמ' 76.}}.

*ביום [[י"ז בחודש אלול תשמ"ח]] - הניח שעה טובה ומוצלחת ל[[הרבינישואין]] את אבן הפינה להרחבת בית המדרש במשך כל החודש, כי חודש ה[[770רחמים]]ורצון (כימים ראשונים) הוא, ומזלו בתולה. וכמובא באחרונים{{הערה|אגרות-קודש אדמו"ר מה"מ ח"כ, עמ' דש.}}.

*ביום [[ח"י על-דבר קביעת עת חתונה בחודש אלול תצ"ד]] - נצטווה [[הבעל על-פי מנהג ישראל בכמה וכמה מקומות... מסוגל אלול לזה ביתר שאת - ועד שאפילו בחצי השני דהחודש קובעים{{הערה|שם טוב]] להתגלות בעולם והוא בן 36, כב, עמ' שיג-שיד.}}.

*ביום === סליחות ==={{ערך מורחב|סליחות}}ב[[ח"י חודש אלול תקע"ג]] - הגיע כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]] מ[[קרמנצ'וג]] וקבע מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]]. את סדר הנסיעה קיבל כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] מאביו [[אדמו"ר המהר"ש]]נהוג לומר סליחות בכל תפוצות ישראל, כחלק מעבודת התשובה.

*ביום מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של [[י"ט אלול ת"שראש השנה]] או בשבוע שלפניו - נכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] להתגורר ודלא כמו שכתוב ב-[[770לקוטי תורה]]{{הערה|דברים יד, א. מקום זה נקבע ע}}: "ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מראש חודש אלול ואילך"{{הערה|לקוטי שיחות, ט, עמ' 458, וכמה כת"י [[הרבי שליטשל מאמר זה בלקוטי תורה גורסים: "א]] (ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]) כ[[גלות]] האחרונה אליה גלתה [[חסידות חבולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש חודש"ד]] עד ביאת [[גואל צדק]]- לקוטי שיחות, שם, עמ' 311.}}.

*ביום סדר הסליחות לקודם [[כ"א אלול תרצ"טראש השנה]] - עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נסע שהורה [[אדמו"ר הריי"צ]] ל- הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו', ולמנהג [[ריגאליטא]]רייסין זאמוט, בשינויים קלים{{הערה|'ליקוט טעמים ומקורות' לסליחות. שם נשאר עד [[כ"ד אדר ת"ש]]}}.

*ביום ===הנהגת תלמידי ישיבות [[כ"א אלול ת"שתומכי תמימים]] - התקיימה חנוכת הבית לבניין [[770]], זאת לאחר שאדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר בבנין ב[[י"ט אלול ת"ש]].===

*ביום בשני ימי [[כ"ראש חודש אלול|ראש-החודש]] מסדר ה[[משגיח|מנהל-רוחני]] את סדר לימוד ה [[חסידות]] בחודש אלול, כי ב[[חודש אלול]] נוהג כ"ק אדמו"ר שליט"א לומר קדיש על אחיו דובער הי"ד שנספה בשואהמוסיפים זמן ללימוד חסידות וכן לתפילה במתינות. יום זה נקבע כיום יארצייט מספקבשני הלילות דראש-חודש [[פארבריינגען|מתוועדים]] - ומדברים ביחוד בדבר הנהגת [[חודש אלול]] ותשרי, הן בענייני לימוד החסידות, הן באופן התפילה בהתעוררות והן בהטבת המידות, לא רק בהכרח ביעור המידות הרעות אלא בהכרח לקנות מידות ולהדר בענייני [[יראת שמים]].

*ביום במשך [[כ"ט חודש אלול תקמ"ט]] מרבים ללמוד מאמרי חסידות, ולא הלימוד עיקר כי- נולד אם העבודה בחשבון הנפש, קודם [[אדמו"ר הצמח צדקקריאת שמע שעל המיטה]], קודם ה[[שינה]] וקודם [[תפילת שחרית]] - לאביו , ותפילה בהתעוררות. ואיש את רעהו יעוררו בתיקון ה[[שלום שכנא (אביו של הצמח צדק)מידות טובות|מידות]] ולאמו ובהבטחת ההנהגה{{הערה|[[הרבנית דבורה לאה (ביתו של 'תקנות' אדמו"ר הזקן)הריי"צ לתלמידי ישיבות תומכי תמימים]]. [[הקריאה והקדושה]], בעיר [[ליאזניערב ראש חודש]] [[טבת]] ונקרא מנחם מענדל על שם הרה"ק ר' [[מנחם מענדל מויטבסקתש"א]]}}.

===אל תלמידי הישיבות: התלמידים שמוצאם מגזע החסידים, או אלו החפצים ללמוד תורת החסידות, הנה בשני חדשים אלו [[יום הולדת|נולדואלול]]===*ביום ותשרי, יקבעו להם מועד וזמן מיוחד ללמוד תורת החסידות, והלימוד יהיה שנים שלושה חברים יחדיו ילמדו מאמר אחד איזה פעמים. ולקבוע זמנים להתוועד לשוחח בענייני חסידות{{הערה|[[חאגרות-קודש מוהריי"י אלול נח"תצ]] - נולד [[הבעל שם טוב]] - רבי ישראל, לאביו אליעזר ולאמו שרהד, עמ' קלא}}.

*ביום הרבי הורה לתלמידי [[חישיבות תומכי תמימים]], ללמוד בזמן זה את העניינים השייכים לאלול, כגון: [[דרך החיים]]{{הערה| ראה גם: {{ציטוטון|מספרי החסידות המתאימים לזמן זה ביחוד - הוא כידוע ספר [[דרך החיים]] ל[[אדמו"י אלול קהר האמצעי]]. אף שכנ"תל, וכלשון [[רבינו הזקן]] בהקדמתו לספר ה[[תניא]] , הנה ראיה וקריאה בספרים אינה דומה לשמיעה מפה אל פה, כי אין שכל אדם זה מתפעל ומתעורר ממה שמתפעל ומתעורר שכל חבירו, עיי"ש. וכבר ידוע מרז"ל וקנה לך חבר}}. ([[אגרות- נולד כ"ק קודש]] [[אדמו"ר הזקןמה"מ]], יא, עמ' ת)}}, [[שער התשובה]] ו[[שער התפילה]], [[לקוטי תורה]] {{הערת שוליים|שכבר מפרשת דברים ואילך מדובר בלקוטי- רבי שניאור זלמן בורוכוביץ - לאביו תורה אודות ה[[רבי ברוךתשובה]] ולאמו הרבנית רבקה ב.}} [[ליאזניעטרת ראש]] שבפלך מוהילוב בבלארוס. הרבי הסביר, שהרי כל העניינים המתרחשים בבריאה צריכים להשתקף אצל תלמידי הישיבה בעניינם הם, שהוא התורה. וכשקרב חודש אלול, זמן "אורי וישעי" וזמן התשובה בעולם, צריך הדבר לבוא לידי ביטוי אצל התלמיד, בלימוד העניינים הללו{{הערה|לקוטי-שיחות, ב, שהייתה אז תחת שלטון פוליןעמ' 632}}.

===הרבי כותב, במכתב, שלמרות שכדברי רבינו הזקן, [[הסתלקותהמלך בשדה|נסתלקוהמלך נמצא בשדה]]===*ביום ומקבל את כולם בסבר פנים יפות וכו'{{הערה|[[לקוטי תורה]] פרשת ראה, ד"ה אני לדודי}}, מובן וגם פשוט, שצריך להרבות בענייני תפילה תורה ומצות, וכסדר הכתוב "[[יאני לדודי]]" (בתחילה) "ודודי לי", ראשי-תיבות "א אלול תרצ". וכמבואר בספרי [[קבלה]], [[מוסר]] ו[[חסידות]] . והסדר בזה בכלל, וכמובא באחרונים, שמרבים בתפילה ובתחנונים בערך שאר השנה{{הערה|עיין ברכי-יוסף, הובא במטה-אפרים סימן תקפא סעיף יא, באלף-למטה שם}}. וכן בלימוד התורה, מרבים בחלק השייך לעבודת השי"ת, ולהדר בקיום מצוותיה. ובספרי חב"ד הרי מיוחד לזה: [[אגרת- נפטר הרב התשובה]] (חלק שלישי מספר ה[[תניא]]), [[שניאור זלמן סלונים דרך החיים]] (נין לבנו, [[אדמו"ר האמצעי)]]) וכו'{{הערה|שם, יט, עמ' תלב}}.

במכתב לישיבה במוטריאל, כותב הרבי: {{ציטוטון|בטח נשמע גם בישיבתם [ב[[מונטריאול|מאנטרעאל]], אשר היתה כאן הצעתי שיוסיפו תלמידי הישיבה (והראשי-ישיבה וההנהלה לא כל-שכן), בלימוד עבודה'דיקע [[מאמר]]ים ביחוד בימים אלו [ימי אלול, ומה טוב אשר גם [במאנטרעאל] יעשו כזאת, ומה טוב אשר גם בשאר המקומות}}{{הערה|שם, כא, עמ' רכז}}.==ימי חב"ד=====אירועים===*[[א' באלול]] [[תקפ"ב]] - רבי [[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]], בנו של [[אדמו"ר האמצעי]], התחתן.*[[ה' באלול]] [[תקל"ז]] - רבי [[מנחם מענדל מויטעבסק]] הגיע ל[[ארץ הקודש]], יחד עם קבוצה של שלוש מאות [[חסיד]]ים שהתיישבו ב[[צפת]].*[[י' באלול]] [[תקנ"ח]] - נפתח התיק הפלילי נגד [[רבינו הזקן]]. הגנרל-פרוקורור הגיש את המלשינות אל הקיסר.*[[י' באלול]] [[תרנ"א]] - הרב [[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה הורנשטיין]] [[נישואין|נשא]] את מרת [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].*[[י"א באלול]] [[תרל"ה]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] [[נישואין|נשא]] את מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], נכדה של [[אדמו"ר הצמח צדק]].*[[י"ב באלול]] [[תרפ"ט]] - אדמו"ר הריי"צ הגיע לביקור ב[[ארצות הברית]].*ביום [[י"ג אלול תרלבאלול]] [[תרנ"ז]] - אדמו"ר הריי"צ [[נישואין|נשא]] את מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]]. *[[י"ד באלול]] [[תש"ב]] - מרת [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], הובלה ל'כבשנים' במחנה ההשמדה טרבלינקה.*[[ט"ובאלול]] [[תרנ"ז]] - נפטר הרה[[אדמו"ר הרש"ב]] הודיע על יסוד ישיבת [[חב"ד]] בשם "[[תומכי תמימים]]". בסעודת החתונה של [[אדמו"ר הריי"צ]].*[[י"ז באלול]] [[תק"ק ג]] - ר' [[יעקב ישראל מטשרקאסברוך פוזנר|ישראל ברוך]] ומרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] פוזנר, הוריו של [[אדמו"ר הזקן]], התחתנו.*[[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] - [[הרבי]] [[הנחת אבן הפינה|הניח את אבן הפינה]] נלהרחבת בית המדרש [[770]] ב[[ניו יורק]].*[[י"ח באלול]] [[תפ"ד]] - ה[[נביא]] [[אחיה השילוני]] התגלה לראשונה אל [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן עשרים ושש שנים, והחל ללמדו תורה.*[[י"ח באלול]] [[תצ"ד]] - [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן שלושים ושש, הצטווה על ידי [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם.*[[י"ח באלול]] [[תקע"ג]] - [[אדמו"ר האמצעי]] נסע מ[[קרמנצ'וג]] וקבע מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]].*[[י"ט באלול]] [[ת"ש]] - אדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר ב-[[770]].*[[כ"א באלול]] [[ת"ש]] - התקיימה [[חנוכת הבית]] לבניין [[770]], זאת לאחר שאדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר בבנין ב[[י"ט באלול]] [[ת"ש]].*[[כ"ה באלול]] - [[יום השנה]] של [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"ע חתנו א)|דובער שניאורסון]], אחיו של [[הרבי]], שנרצח ב[[שואה]] ולא נודע יום פטירתו. ביום זה נוהג הרבי לומר [[קדיש]].*[[כ"ק ט באלול]] [[תקמ"ט]]{{הערת שוליים|כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ד' עמ' רמ"ח, שיחת י"ב [[ניסן]] [[ש"ת]], שיחת שביעי של פסח ש"ת, [[שלשלת היחס]] - שבתחילת [[היום יום]] - [[תש"ג]] ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת [[תקמ"ח]]. ראה: יומן אדמו"ר הריי"צ מיום [[ט' בתמוז]] [[תרנ"ח]], [[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעיהריי"צ)]] חלק ב' עמ' קצ"ה, ושיחת [[אחרון של פסח]] [[תרצ"ה]] . גירסה נוספת אומרת שהיה זה בשנת [[תק"נ]] וראה בשיחת [[כ"עז בסיון]] [[תש"ד]].}} - [[אדמו"ר הצמח צדק]] נולד לר' [[שלום שכנא אלטשולר|שלום שכנא]] ומרת [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולר, בעיר [[ליאזני]]. ===[[יום הולדת|נולדו]]===*[[י"ח באלול]] [[תנ"ח]] - [[הבעל שם טוב]] - נולד לר' [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ומרת שרה. *[[י"ח באלול]] [[תק"ה]] - [[אדמו"ר הזקן]] נולד לרבי [[ישראל ברוך פוזנר|ישראל ברוך]] ומרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] פוזנר.

===[[פטירה|נפטרו]]===*[[י"א באלול]] [[תרצ"ו]] - הרב [[שניאור זלמן סלונים (נין אדמו"ר האמצעי)|שניאור זלמן סלונים]], נינו של [[אדמו"ר האמצעי]], מנוחתו כבוד בעיר [[תל אביב]].*[[י"ג באלול]] [[תרל"ו]] - ר' [[יעקב ישראל טברסקי]], חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]], .*ביום [[כ"ג אלול באלול]] [[תרצ"ז]] - הסתלק רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] - , סבו של [[הרבי]] (אב"דאמו) ואב [[בית דין]] של [[ניקולייב]], סבו של .*[[כ"ד באלול]] [[הרביתשע"א]] (אם - הרב [[הרבנית חנהשלום דובער ליפשיץ]]), אשר נוהג לומר אחריו “קדיש” ביום זה; בכמה רב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] ומייסד ארגון [[התוועדות|התוועדויותיד לאחים]] אף דיבר אודותיו והסביר את משמעות שמותיו “מאיר” ו”שלמה”,.

* [http://chabad.co.il/?template=topic&topic=148 רעיונות לחודש חודש אלול- הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - אתר [[{{חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]]}}* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/56334_he_1.pdf אלול בליובאוויטש] [[שיחות ]] אודות חודש אלול בעיירה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד|ועד חיילי בית דוד - 770]]. אלול, התש"ע- {{אינפו}}*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3033252 הרבי בחודש אלול]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413928 אלול עם הרבי]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]]*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 יש לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש אלול]''' {{וידאו}}{{בית חבד}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}