שינויים

בחסידות חב"ד נחשב עשרים ותשעת ימי חודש אלול כחודש בו הם ימים בהם "נמצא המלך בשדה" כשהכוונה היא שזהו חודש מיוחד המסוגל לעשית תשובה ותהקרבות לקב- [[הקדוש ברוך הוא]] קרוב לכל [[יהודי]] ומתגלה אליו באופן אישי על ידי הארת [[י"ה (מה שאין כן חודש תשריג מידות הרחמים]], ובימים אלו מתכוננים ל[[ראש השנה]], בו נמצא המלך בהיכלו)[[עשרת ימי תשובה]] ו[[יום הכיפורים]].

==הנהגות ומנהגי החודש=====איחולי "כתיבה וחתימה טובה"===יש להשתדל לברך (ולהתברך) איש את רעהו ואשה את רעותה, וכן הטף, ילד לחבירו וילדה לחברתה, לכל אחד ואחד בפרטיות ולכלל ישראל, בברכת "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", הן בעל-פה, פנים אל פנים, והן בכתב, כמובא באחרונים אשר ברכתו של איש ישראל, ובפרט בעת רצון, חודש הרחמים, כשהמלך בשדה כו' ומראה פנים שוחקות לכולם וממלא בקשותיהם כו' - מוסיפה בברכתו של [[הקב"ה]] למלא משאלותיהם של כל אחד ואחד מישראל, בכל המצטרך להם, בגשמיות וברוחניות גם יחד{{הערה|משיחת ב' דר"ח אלול [[תשמ"ח]].<}}.  נוהגין כשכותב אדם לחבירו איגרת שלומים מן ראש-חודש אלול עד יום-הכיפורים, רומז לו בתחילתו או בסופו, שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה, להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים{{הערה|מטה-אפרים, תקפא אות ט. מובא במכתב הרבי, [[לקוטי-שיחות]] כד, עמ' 642/}}.  הרבי נהג לאחל בסופי המכתבים "כתיבה וחתימה טובה", והחל בכך מא' דראש-חודש אלול (וכאמור{{הערה|שיחת ליל א' דר"ח אלול [[תשמ"ו]].}} שיש להקדים את הברכה כבר מהיום הראשון של ראש- החודש). אך נמצא גם מכתב מערב ר"ח אלול שמאחל כך{{הערה|[[אגרות-קודש]], טו, עמ' שסט/}}. ופעם גם מצינו איחולי "כתיבה וחתימה טובה" במכתב מיום ה' מנחם-אב{{הערה|שם, ג, עמ' שסב/ref>}}. בערך בימי ח"י אלול החל הרבי לאחל "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ורוחניות". בין כסה לעשור איחל: "חתימה וגמר חתימה טובה". בין יום-הכיפורים לסוכות איחל בדרך-כלל: "גוט יום-טוב", אך מצינו גם שבמוצאי יוהכ"פ מאחל: "חתימה וגמר חתימה טובה"{{הערה|שם, כא, עמ' רלג.}}.  ===אמירת "לדוד ה' אורי"===מראש חודש אלול, עד אחר הושענא רבה - אחר שיר-של-יום, ובמנחה קודם עלינו - '''אומרים מזמור "לדוד ה' אורי.'''{{הערה|[[סידור אדמו"ר הזקן]].}} אם מתפלל במנין שבו נוהגים לומר "לדוד אורי" אחרי "עלינו", יאמר "עלינו" עם הציבור ואחר-כך "לדוד אורי"{{הערה|על-פי [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חי"ט, עמ' תל.}}.

נוהגין כשכותב אדם לחבירו איגרת שלומים מן ל[[מנהגי חב"ד|מנהגינו]] מתחילין לומר "לדוד ה' אורי" ביום הראשון של ראש-[[חודש אלול עד יום-הכיפורים, רומז לו בתחילתו או בסופו, שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה, להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים]]{{הערה|מטה-אפרים, תקפא אות ט[[ספר המנהגים]]. מובא במכתב הרבי, '[[לקוטי-שיחותהיום יום]] כד, עמ' 642/</ref>פג. וכן הוא במנהגי קארלין וקוידנוב}} אמנם העולם ברובו מתחיל לומר ביום השני{{הערת שוליים|[[קיצור שולחן ערוך]] סימן קכ"ח סעי' ב'.}}.

הרבי נהג לאחל בסופי המכתבים אמירת הקדיש שאחר "כתיבה וחתימה טובהלדוד אורי"עולה גם לשיר-של-יום, והחל בכך מא' דראשוכן במנחה הקדיש שאחר עלינו עולה גם לקאפיטל "לדוד אורי" -חודש אלול (וכאמור{{הערה|שיחת ליל א"וכן שמעתי מהרב ר' דר"ח אלול [[תשמ"והלל מפאריטש]].</ref> שיש להקדים את הברכה כבר מהיום הראשון של ראש- החודש). אך נמצא גם מכתב מערב שכן צריך לנהוג" כי שיטת אדמו"ר"ח אלול שמאחל כךבסידורו לבל הרבות בקדישים, רק מה שתיקנו הקדמונים{{הערה|[[אגרות-קודששער הכולל]]יא, טו, עמ' שסט/</ref>כט. ופעם גם מצינו איחולי "כתיבה וחתימה טובה" במכתב מיום ה' מנחם-אב{{הערה|שם, ג, עמ' שסב/</ref>. בערך בימי ח"י אלול החל הרבי לאחל "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ורוחניות". בין כסה לעשור איחל: "חתימה וגמר חתימה טובה". בין יום-הכיפורים לסוכות איחל בדרך-כלל: "גוט יום-טוב", אך מצינו גם שבמוצאי יוהכ"פ מאחל: "חתימה וגמר חתימה טובה"{{הערה|שם, כאספר המנהגים, עמ' רלג17.</ref>}}.

===בחודש מנחם אבהוספה באמירת תהילים===מא' אלול (היום השני של ראש-חודש אלול) עד יום-הכיפורים אומרים בכל יום שלושה מזמורי [[תהילים]] לפי הסדר: ביום א' אלול - פרקים א, ב, ג. ב' אלול - ד, ה, ו וכו'. וביום-הכיפורים - שלושים ושישה מזמורים: קודם כל נדרי - קטו עד קכג. קודם ה[[שינה]] קכד עד קלב. אחר מוסף - קלג עד קמא. אחר נעילה - קמב עד קנ{{הערה|[[ספר המנהגים]].}}.

כידוע מנהג ישראל שמחמשה עשר באב ואילך מברכים איש את רעהו בברכת כתיבה וחתימה (וגמר חתימה) טובה, וכמרומז במזלו של מי שלא התחיל מיום שני דראש-חודש מנחם-אב, מזל אריה.. ר"ת אלוליתחיל באותו יום שהוא עומד בו, ראש-השנהואת אשר החסיר ישלים, יוהכ"פ, הושענא-רבה - היינו שבחודש מנחם-אב נרמז גמר ושלימות החתימה טובה בה[[פתקא טבא]] ד[[הושענא רבה]]אבל לא יותר משלשה מזמורים בכל יום{{הערה|[[ספר השיחותקובץ מכתבים]] [[תנש, שם. וב'היום יום' שם, בהשמטת המשפט האחרון "א]] חאבל לא יותר"ב, עמוכו' 770.</ref>}}.

==אמירת "לדוד ה' אורי"==מראש חודש אלול, עד אחר הושענא רבה נוהגין - אחר שירוכן נהג הרבי (בערב יום-שלהכיפורים ועוד) -יוםלומר את שלושת המזמורים בציבור, ובמנחה קודם עלינו - '''אומרים מזמור "לדוד ה' אורי.'''{{הערה|[[סידור אדמו"ר הזקן]].</ref> אם מתפלל במנין שבו נוהגים לומר "לדוד אורי" אחרי "עלינו"אחר שיעור התהלים היומי, יאמר "עלינו" עם הציבור ואחר-כך "לדוד אורי"{{הערה|עללפני קדיש-פי [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חי"ט, עמ' תל.</ref>יתום.

ללבד מתקנה זו - בחודש אלול מרבים באמירת תהלים. [[מנהגי חבאדמו"ד|מנהגינור הרש"ב]] מתחילין לומר אמר, שבחודש זה היא העונה ("לדוד ה' אורידער סעזאן" ביום הראשון ) של ראש-[[חודש אלול]]אמירת תהלים{{הערה|[[ספר המנהגים]]. '[[היום יום]] שמועות-וסיפורים, א, עמ' פג. וכן הוא במנהגי קארלין וקוידנוב</ref> אמנם העולם ברובו מתחיל לומר ביום השני{{הערת שוליים|[[קיצור שולחן ערוך]] סימן קכ"ח סעי' ב'.צז}}.

===קדיש לאחרי אמירתותקיעות===במשך היום הראשון דראש-חודש אלול תוקעין להתלמד, ומתחילין לתקוע אחר התפילה ביום השני דראש חודש. [עניינה של ה"תקיעה להתלמד" שביום הראשון - ומעלתה על התקיעה שבשאר הימים - נתבארו{{הערה|בשיחת א' דר"ח אלול [[תשמ"ב]].}} שהוא כענין ה"תקיעה אחת" דיום-הכיפורים]{{הערה|ספר המנהגים.}}.

אמירת הקדיש שאחר "לדוד אורי" עולה גם לשיר-שלהתקיעות דחודש אלול -יום, וכן במנחה הקדיש שאחר עלינו עולה גם לקאפיטל תשר"לדוד אורית תש" - ת תר"וכן שמעתי מהרב ר' [[הלל מפאריטש]] שכן צריך לנהוג" כי שיטת אדמו"ר בסידורו לבל הרבות בקדישים, רק מה שתיקנו הקדמוניםת{{הערה|[[שער הכולל]] יא, כט. ספר המנהגים, עמ' 17.</ref>}}.

==אמירת תהלים==בחודש אלול מרבים באמירת תהליםויש לומר שזהו כנגד עשר כחות הנפש. שמזה מובן, ואדמו"ר הרש"ב אמרשגם התשובה דאלול, אף שבעיקר היא רק הזזה כללית, שבחודש זה שייכת היא העונה ("דער סעזאן") של אמירת תהליםמכל מקום לכל הכחות{{הערה|שמועות[[לקוטי-וסיפוריםשיחות]], אב. עמ' 446 ושם ט', עמ' צז</ref>131.}}.

===בדיקת [[תפילין]] [[מזוזה|ומזוזות]]===

הרבי אף הוסיף {{ציטוטון|שעל ידי זה יתוסף בברכת ה' בכלל, ובפרט בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. וכדאי ונכון ביותר, שכל אחד ואחד ישתדל לפרסם זה - נוסף על הקיום בעצמו - בכל מקום שידו מגעת, בכל מקום ומקום, לכל אחינו בני-ישראל שליט"א}}{{הערה|משיחת ב' דר"ח אלול תשמ"ח.</ref>}}.

==הוספת מזמורי תהלים==מיום שני דראש-חודש אלול עד יום-הכיפורים, אומרים בכל יום ויום במשך היום שלושה קאפיטלאך הפטרת [[תהיליםראש חודש]] על הסדר: ביום א' אלול ===כשחל ראש- קאפיטל אחודש בשבת, ב, גמפטירין "השמים כסאי". ב' אלול - ד, ה, ו וכוואז מוסיפין בסוף הפטורת שבת פרשת תצא "עניה סוערה" וגו'. וביום-הכיפורים - שלושים ושישה קאפיטלאך: קודם כל נדרי - קטו עד קכג. קודם ה[[שינה]] קכד עד קלבגמירא. אחר מוסף כשחל ראש- קלג עד קמא. אחר נעילה - קמב עד קנחודש באחד בשבת, מפטירין "עניה סוערה" ומוסיפין פסוק ראשון ואחרון של הפטורת "מחר חודש"{{הערה|[[ספר המנהגים]].</ref>}}.

ומי שלא התחיל מיום שני דראש-חודש, יתחיל באותו יום שהוא עומד בו, ואת אשר החסיר ישלים, אבל לא יותר משלשה קאפיטלעך בכל יום{{הערה|===[[קובץ מכתביםניגון ד' בבות]], שם. וב'היום יום' שם, בהשמטת המשפט האחרון "אבל לא יותר" וכו'.</ref>.===

נוהגין - וכן נהג הרבי (בערב יום-הכיפורים ועוד) - לומר זקיני נזהרו שלא לנגן את שלושת המזמורים בציבורניגונו של [[אדמו"ר הזקן]] אלא בזמנים מיוחדים בלבד: ראש השנה, אחר שיעור התהלים היומי, קודם קדיש-יתוםחודש אלול וכו'{{הערה|משיחת [[פורים]] [[תרפ"ח]].}}.

==הפטרת בליובאוויטש היו מנגנים את "הניגון הגדול" [[ראש חודששל רבינו הזקן]]==כשחל ראש-חודש בשבת, מפטירין "השמים כסאי"רק בזמנים קבועים. ואז מוסיפין בסוף הפטורת שבת פרשת תצא "עניה סוערה" וגו' עד גמירא. כשחל ראש-וכן בראש חודש באחד בשבת, מפטירין "עניה סוערה" ומוסיפין פסוק ראשון ואחרון של הפטורת "מחר חודש"אלול{{הערה|[[לקוטי דיבורים]], עמ' 204. אך ב'ליקוטי רשימות' שבראש ספר המנהגים-הניגונים, עמ' כד, נעתק מאותו מקור: וכן בחודש אלול בשעת התפילה (כשמתפללים ב[[יחידות]]באריכות).</ref>}}.

==ידוע בשם [[ניגון ד' בבותאדמו"ר הצמח-צדק]], שאת ניגונו של [[אדמו"ר הזקן]] בעל ארבע הבבות, אין מנגנים אלא בזמנים ידועים, כגון חודש אלול, ימי הסליחות המעוררים לתשובה...{{הערה|ספר השיחות [[תש"א]]==עמ' 85.}}

זקיני נזהרו שלא לנגן את ניגונו של ===נישואין===בחודש אלול עושים החופה בכל ימי החודש [[אדמו"ר הזקןגם במחציתו השניה]] אלא בזמנים מיוחדים בלבד: ראש השנה, כיון שהוא חודש אלול וכו'הרחמים{{הערה|משיחת [[פורים]] [[תרפ"חספר המנהגים]]עמ' 76.</ref>}}.

בליובאוויטש היו מנגנים את "הניגון הגדול" בחודש אלול שעה טובה ומוצלחת ל[[של רבינו הזקןנישואין] רק בזמנים קבועים.. וכן בראש ] במשך כל החודש, כי חודש אלול{{הערה|ה[[לקוטי דיבוריםרחמים]]ורצון (כימים ראשונים) הוא, עמ' 204ומזלו בתולה. אך ב'ליקוטי רשימות' שבראש ספרוכמובא באחרונים{{הערה|אגרות-הניגוניםקודש אדמו"ר מה"מ ח"כ, עמ' כד, נעתק מאותו מקור: וכן בחודש אלול בשעת התפילה (כשמתפללים ב[[יחידות]] באריכות)דש.</ref>}}.

ידוע בשם [[אדמו"ר הצמחעל-צדק]], שאת ניגונו של [[אדמו"ר הזקן]] בעל ארבע הבבות, אין מנגנים אלא בזמנים ידועים, כגון חודש דבר קביעת עת חתונה בחודש אלול, ימי הסליחות המעוררים לתשובה- על-פי מנהג ישראל בכמה וכמה מקומות...מסוגל אלול לזה ביתר שאת - ועד שאפילו בחצי השני דהחודש קובעים{{הערה|ספר השיחות [[תש"א]] שם, כב, עמ' 85שיג-שיד.}}.</ref>

==נישואין==בחודש אלול עושים החופה בכל ימי החודש [גם במחציתו השניה], כיון שהוא חודש הרחמים{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 76.</ref>.  בחודש אלול שעה טובה ומוצלחת ל[[נישואין]] במשך כל החודש, כי חודש ה[[רחמים]] ורצון (כימים ראשונים) הוא, ומזלו בתולה. וכמובא באחרונים{{הערה|אגרות-קודש אדמו"ר מה"מ ח"כ, עמ' דש.</ref>.  על-דבר קביעת עת חתונה בחודש אלול - על-פי מנהג ישראל בכמה וכמה מקומות... מסוגל אלול לזה ביתר שאת - ועד שאפילו בחצי השני דהחודש קובעים{{הערה|שם, כב, עמ' שיג-שיד.</ref>.  ==תקיעות==במשך היום הראשון דראש-חודש אלול תוקעין להתלמד, ומתחילין לתקוע אחר התפילה ביום השני דראש חודש. [עניינה של ה"תקיעה להתלמד" שביום הראשון - ומעלתה על התקיעה שבשאר הימים - נתבארו{{הערה|בשיחת א' דר"ח אלול [[תשמ"ב]].</ref> שהוא כענין ה"תקיעה אחת" דיום-הכיפורים]{{הערה|ספר המנהגים.</ref>.  התקיעות דחודש אלול - תשר"ת תש"ת תר"ת{{הערה|ספר המנהגים.</ref>. ויש לומר שזהו כנגד עשר כחות הנפש. שמזה מובן, שגם התשובה דאלול, אף שבעיקר היא רק הזזה כללית, שייכת היא מכל מקום לכל הכחות{{הערה|[[לקוטי-שיחות]], ב. עמ' 446 ושם ט', עמ' 131.</ref>. =סליחות = סליחות ==

מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של [[ראש השנה]] או בשבוע שלפניו - ודלא כמו שכתוב ב[[לקוטי תורה]]{{הערה|דברים יד, א.</ref>}}: "ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מראש חודש אלול ואילך"{{הערה|לקוטי שיחות, ט, עמ' 458, וכמה כת"י של מאמר זה בלקוטי תורה גורסים: "ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש חודש" - לקוטי שיחות, שם, עמ' 311.</ref>}}.

סדר הסליחות לקודם [[ראש השנה]] - שהורה [[אדמו"ר הריי"צ]] - הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו', ולמנהג [[ליטא]] רייסין זאמוט, בשינויים קלים{{הערה|'ליקוט טעמים ומקורות' לסליחות.</ref>}}. ==לימוד תורת החסידות== אל תלמידי הישיבות: התלמידים שמוצאם מגזע החסידים, או אלו החפצים ללמוד תורת החסידות, הנה בשני חדשים אלו [[אלול]] ותשרי, יקבעו להם מועד וזמן מיוחד ללמוד תורת החסידות, והלימוד יהיה שנים שלושה חברים יחדיו ילמדו מאמר אחד איזה פעמים. ולקבוע זמנים להתוועד לשוחח בענייני חסידות{{הערה|[[אגרות-קודש מוהריי"צ]], ד, עמ' קלא</ref>.

במשך [[חודש אלול]] מרבים ללמוד מאמרי חסידות, ולא הלימוד עיקר כי-אם העבודה בחשבון הנפש, קודם [[קריאת שמע שעל המיטה]], קודם ה[[שינה]] וקודם [[תפילת שחרית]], ותפילה בהתעוררות. ואיש את רעהו יעוררו בתיקון ה[[מידות טובות|מידות]] ובהבטחת ההנהגה{{הערה|[['תקנות' אדמו"ר הריי"צ לתלמידי ישיבות תומכי תמימים]]. [[הקריאה והקדושה]], [[ערב ראש חודש]] [[טבת]] [[תש"א]]</ref>}}.  אל תלמידי הישיבות: התלמידים שמוצאם מגזע החסידים, או אלו החפצים ללמוד תורת החסידות, הנה בשני חדשים אלו [[אלול]] ותשרי, יקבעו להם מועד וזמן מיוחד ללמוד תורת החסידות, והלימוד יהיה שנים שלושה חברים יחדיו ילמדו מאמר אחד איזה פעמים. ולקבוע זמנים להתוועד לשוחח בענייני חסידות{{הערה|[[אגרות-קודש מוהריי"צ]], ד, עמ' קלא}}.

הרבי הורה לתלמידי [[ישיבות תומכי תמימים]], ללמוד בזמן זה את העניינים השייכים לאלול, כגון: [[דרך החיים]]{{הערה| ראה גם: {{ציטוטון|מספרי החסידות המתאימים לזמן זה ביחוד - הוא כידוע ספר [[דרך החיים]] ל[[אדמו"ר האמצעי]]. אף שכנ"ל, וכלשון [[רבינו הזקן]] בהקדמתו לספר ה[[תניא]], הנה ראיה וקריאה בספרים אינה דומה לשמיעה מפה אל פה, כי אין שכל אדם זה מתפעל ומתעורר ממה שמתפעל ומתעורר שכל חבירו, עיי"ש. וכבר ידוע מרז"ל וקנה לך חבר}}. ([[אגרות-קודש]] [[אדמו"ר מה"מ]], יא, עמ' ת)</ref>}}, [[שער התשובה]] ו[[שער התפילה]], [[לקוטי תורה]]{{הערת שוליים|שכבר מפרשת דברים ואילך מדובר בלקוטי-תורה אודות ה[[תשובה]].}} [[עטרת ראש]]. הרבי הסביר, שהרי כל העניינים המתרחשים בבריאה צריכים להשתקף אצל תלמידי הישיבה בעניינם הם, שהוא התורה. וכשקרב חודש אלול, זמן "אורי וישעי" וזמן התשובה בעולם, צריך הדבר לבוא לידי ביטוי אצל התלמיד, בלימוד העניינים הללו{{הערה|לקוטי-שיחות, ב, עמ' 632</ref>}}.

הרבי כותב, במכתב, שלמרות שכדברי רבינו הזקן, [[המלך בשדה|המלך נמצא בשדה]] ומקבל את כולם בסבר פנים יפות וכו'{{הערה|[[לקוטי תורה]] פרשת ראה, ד"ה אני לדודי</ref>}}, מובן וגם פשוט, שצריך להרבות בענייני תפילה תורה ומצות, וכסדר הכתוב "[[אני לדודי]]" (בתחילה) "ודודי לי", ראשי-תיבות "אלול". וכמבואר בספרי [[קבלה]], [[מוסר]] ו[[חסידות]]. והסדר בזה בכלל, וכמובא באחרונים, שמרבים בתפילה ובתחנונים בערך שאר השנה{{הערה|עיין ברכי-יוסף, הובא במטה-אפרים סימן תקפא סעיף יא, באלף-למטה שם</ref>}}. וכן בלימוד התורה, מרבים בחלק השייך לעבודת השי"ת, ולהדר בקיום מצוותיה. ובספרי חב"ד הרי מיוחד לזה: [[אגרת-התשובה]] (חלק שלישי מספר ה[[תניא]]), [[דרך החיים]] (לבנו, [[אדמו"ר האמצעי]]) וכו'{{הערה|שם, יט, עמ' תלב</ref>}}.

במכתב לישיבה במוטריאל, כותב הרבי: {{ציטוטון|בטח נשמע גם בישיבתם [ב[[מונטריאול|מאנטרעאל]], אשר היתה כאן הצעתי שיוסיפו תלמידי הישיבה (והראשי-ישיבה וההנהלה לא כל-שכן), בלימוד עבודה'דיקע [[מאמר]]ים ביחוד בימים אלו [ימי אלול, ומה טוב אשר גם [במאנטרעאל] יעשו כזאת, ומה טוב אשר גם בשאר המקומות}}{{הערה|שם, כא, עמ' רכז</ref>}}.

*[[י"ג באלול]] [[תרל"ו]] - ר' [[יעקב ישראל טברסקי (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב ישראל טברסקי]], חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]], .

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

[[קטגוריה:ימי חב"ד|*]][[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אלול|א*]]