הבדלים בין גרסאות בדף "חודש אלול"
| שורה 32: | שורה 32: | ||
==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]== | ==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]== | ||
===אירועים=== | ===אירועים=== | ||
| − | *ביום [[א' באלול]] [[תקפ"ב]] - רבי [[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]], | + | *ביום [[א' באלול]] [[תקפ"ב]] - רבי [[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]], בנו של [[אדמו"ר האמצעי]], התחתן. |
*ביום [[ה' באלול]] [[תקל"ז]] - רבי [[מנחם מענדל מויטעבסק]] הגיע ל[[ארץ הקודש]], יחד עם קבוצה של שלוש מאות [[חסיד]]ים שהתיישבו ב[[צפת]]. | *ביום [[ה' באלול]] [[תקל"ז]] - רבי [[מנחם מענדל מויטעבסק]] הגיע ל[[ארץ הקודש]], יחד עם קבוצה של שלוש מאות [[חסיד]]ים שהתיישבו ב[[צפת]]. | ||
| − | *ביום [[י' באלול]] [[תקנ"ח]] - נפתח התיק הפלילי נגד [[רבינו הזקן]]. הגנרל-פרוקורור | + | *ביום [[י' באלול]] [[תקנ"ח]] - נפתח התיק הפלילי נגד [[רבינו הזקן]]. הגנרל-פרוקורור הגיש את המלשינות אל הקיסר. |
| − | *ביום [[י' באלול]] [[תרנ"א]] - הרב [[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה הורנשטיין]] נישא למרת [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]], | + | *ביום [[י' באלול]] [[תרנ"א]] - הרב [[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה הורנשטיין]] נישא למרת [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. |
*ביום [[י"א באלול]] [[תרל"ה]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] נישא למרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], נכדה של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | *ביום [[י"א באלול]] [[תרל"ה]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] נישא למרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], נכדה של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
*ביום [[י"ב באלול]] [[תרפ"ט]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע לביקור ב[[ארצות הברית]]. | *ביום [[י"ב באלול]] [[תרפ"ט]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע לביקור ב[[ארצות הברית]]. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
*ביום [[י"ד באלול]] [[תש"ב]] - מרת [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], הובלה ל'כבשנים' במחנה ההשמדה טרבלינקה. | *ביום [[י"ד באלול]] [[תש"ב]] - מרת [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], הובלה ל'כבשנים' במחנה ההשמדה טרבלינקה. | ||
*ביום [[ט"ו באלול]] [[תרנ"ז]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] הודיע על יסוד ישיבת [[חב"ד]] בשם "[[תומכי תמימים]]". היה זה בסעודת החתונתה של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | *ביום [[ט"ו באלול]] [[תרנ"ז]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] הודיע על יסוד ישיבת [[חב"ד]] בשם "[[תומכי תמימים]]". היה זה בסעודת החתונתה של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
| − | *ביום [[י"ז באלול]] [[תק"ג]] - | + | *ביום [[י"ז באלול]] [[תק"ג]] - ר' [[ישראל ברוך פוזנר|ישראל ברוך]] ומרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] פוזנר, הוריו של [[אדמו"ר הזקן]], התחתנו. |
| − | *ביום [[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] - [[הרבי]] הניח את אבן הפינה להרחבת בית המדרש [[770]]. | + | *ביום [[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] - [[הרבי]] [[הנחת אבן הפינה|הניח את אבן הפינה]] להרחבת בית המדרש [[770]] ב[[ניו יורק]]. |
*ביום [[י"ח באלול]] [[תפ"ד]] - ה[[נביא]] [[אחיה השילוני]] התגלה לראשונה אל [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן עשרים ושש שנים, והחל ללמדו תורה. | *ביום [[י"ח באלול]] [[תפ"ד]] - ה[[נביא]] [[אחיה השילוני]] התגלה לראשונה אל [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן עשרים ושש שנים, והחל ללמדו תורה. | ||
*ביום [[י"ח באלול]] [[תצ"ד]] - [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן שלושים ושש, הצטווה על ידי [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם. | *ביום [[י"ח באלול]] [[תצ"ד]] - [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן שלושים ושש, הצטווה על ידי [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם. | ||
*ביום [[י"ח באלול]] [[תקע"ג]] - [[אדמו"ר האמצעי]] נסע מ[[קרמנצ'וג]] וקבע מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]]. | *ביום [[י"ח באלול]] [[תקע"ג]] - [[אדמו"ר האמצעי]] נסע מ[[קרמנצ'וג]] וקבע מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]]. | ||
*ביום [[י"ט באלול]] [[ת"ש]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] נכנס להתגורר ב-[[770]]. | *ביום [[י"ט באלול]] [[ת"ש]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] נכנס להתגורר ב-[[770]]. | ||
| − | *ביום [[כ"א באלול]] [[תרצ"ט]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] נסע ל[[ריגא]], בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה (הוא נשאר שם עד [[כ"ד באדר]] [[ת"ש]]). | + | *ביום [[כ"א באלול]] [[תרצ"ט]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] נסע ל[[ריגא]], בעקבות פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] (הוא נשאר שם עד [[כ"ד באדר]] [[ת"ש]]). |
*ביום [[כ"א באלול]] [[ת"ש]] - התקיימה חנוכת הבית לבניין [[770]], זאת לאחר שאדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר בבנין ב[[י"ט באלול]] [[ת"ש]]. | *ביום [[כ"א באלול]] [[ת"ש]] - התקיימה חנוכת הבית לבניין [[770]], זאת לאחר שאדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר בבנין ב[[י"ט באלול]] [[ת"ש]]. | ||
*ביום [[כ"ה באלול]] - [[יום השנה]] של [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]], אחיו של [[הרבי]], שנפטר ב[[שואה]] ולא נודע יום פטירתו. ביום זה נוהג הרבי לומר [[קדיש]]. | *ביום [[כ"ה באלול]] - [[יום השנה]] של [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]], אחיו של [[הרבי]], שנפטר ב[[שואה]] ולא נודע יום פטירתו. ביום זה נוהג הרבי לומר [[קדיש]]. | ||
גרסה מ־14:33, 30 ביוני 2011
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
חודש אלול הוא החודש השנים עשר לפי הספירה מחודש תשרי והחודש השישי מחודש ניסן. בחסידות חב"ד נחשב חודש אלול כחודש בו "נמצא המלך בשדה" כשהכוונה היא שזהו חודש מיוחד המסוגל לעשית תשובה ותהקרבות לקב"ה (מה שאין כן חודש תשרי, בו נמצא המלך בהיכלו).
תוכן עניינים
המלך בשדה
בלקוטי תורה לאדמו"ר הזקן מביא אדמו"ר הזקן משל למשמעות החודש. המשל מספר על מלך שיצא לשדה, אשר אז רשאים ויכולים כל בני העיר להקביל את פניו והמלך מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. מה שאין כן כאשר נמצא המלך בארמון מלכותו, אשר אז רק יחידי סגולה יכולים לראות את פניו.
בנמשל חודש אלול הוא החודש בו המלך - הקב"ה - יוצא לשדה, אשר אז כולם יכולים להקביל את פניו והוא מראה פנים שוחקות לכולם.
בריבוי מאמרים של רבותינו נשיאנו הם מבארים את המשל הנ"ל ומדייקים בו בכל מילה ואות.
רמזים בשמו של החודש
ריבוי ראשי תיבות הובאו על שם החודש "אלול". המפורסם שבהם הוא: "אני לדודי ודודי לי". ראשי תיבות אלו מרמזים על סדר העבודה. גם על ראשי תיבות אלו ישנם ריבוי מאמרים המבארים את עניינו.
ראשי תיבות נוספים של החודש, הרומזים לעבודה הנדרשת בו, מובאים בשיחות הרבי:
תשובה: היא היסוד וההקדמה לאלו שלאחר מכן. הרמז לתשובה טמון בפסוק: "ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך".
שלושה מהם רומזים לשלושת העמודים עליהם העולם עומד:
תורה: הוספה והתחזקות בלימוד התורה בחודש אלול, נרמזים בפסוק[1]: "אנה לידו ושמתי לך". פסוק זה מדבר על ערי מקלט ורומז על התורה שכן היא מגינה על האדם מפני יצר הרע, כנאמר[2] "דברי תורה קולטין".
תפילה: התפילה ענינה הוא קשר וחיבור של האדם (אני) עם הבורא (דודי), היא נרמזת בפסוק[3]: "אני לדודי ודודי לי".
צדקה: העמוד השלישי הוא גמילות-חסדים, יש להרבות בצדקה מראש חודש אלול, דבר זה נרמז בפסוק[4]: "איש לרעהו ומתנות לאביונים".
ראשי התיבות החמישי שמביא הרבי הוא: גאולה. זו נרמזת בפסוק "אשירה לה' ויאמרו לאמר"[5]. הגאולה היא מטרת קיום התורה והמצוות ותכליתם. יתירה מכך, הגאולה היא גם חלק מעבודת הבורא כעת, שכן האמונה בביאת המשיח והצפייה לבואו היא מעיקרי הדת . עוד מסביר הרבי שעל היהודי לעבוד את הבורא מתוך תחושת גאולה אישית מכל הדברים המפריעים ומבלבלים אותו. יהודי צריך להתייצב בתחושה של גאולה - שהוא בן-חורין לעבוד את אלוקים, ושאין שום ממשות בכל ההפרעות למיניהן.
ימי חב"ד
אירועים
- ביום א' באלול תקפ"ב - רבי ברוך, בנו של אדמו"ר האמצעי, התחתן.
- ביום ה' באלול תקל"ז - רבי מנחם מענדל מויטעבסק הגיע לארץ הקודש, יחד עם קבוצה של שלוש מאות חסידים שהתיישבו בצפת.
- ביום י' באלול תקנ"ח - נפתח התיק הפלילי נגד רבינו הזקן. הגנרל-פרוקורור הגיש את המלשינות אל הקיסר.
- ביום י' באלול תרנ"א - הרב משה הורנשטיין נישא למרת חיה מושקא הורנשטיין, בתו של אדמו"ר המהר"ש.
- ביום י"א באלול תרל"ה - אדמו"ר הרש"ב נישא למרת שטערנא שרה שניאורסון, נכדה של אדמו"ר הצמח צדק.
- ביום י"ב באלול תרפ"ט - אדמו"ר הריי"צ הגיע לביקור בארצות הברית.
- ביום י"ג באלול תרנ"ז - אדמו"ר הריי"צ נישא למרת נחמה דינה שניאורסון.
- ביום י"ד באלול תש"ב - מרת חיה מושקא הורנשטיין, בתו של אדמו"ר המהר"ש, הובלה ל'כבשנים' במחנה ההשמדה טרבלינקה.
- ביום ט"ו באלול תרנ"ז - אדמו"ר הרש"ב הודיע על יסוד ישיבת חב"ד בשם "תומכי תמימים". היה זה בסעודת החתונתה של אדמו"ר הריי"צ.
- ביום י"ז באלול תק"ג - ר' ישראל ברוך ומרת רבקה פוזנר, הוריו של אדמו"ר הזקן, התחתנו.
- ביום י"ז באלול תשמ"ח - הרבי הניח את אבן הפינה להרחבת בית המדרש 770 בניו יורק.
- ביום י"ח באלול תפ"ד - הנביא אחיה השילוני התגלה לראשונה אל הבעל שם טוב, בהיותו בן עשרים ושש שנים, והחל ללמדו תורה.
- ביום י"ח באלול תצ"ד - הבעל שם טוב, בהיותו בן שלושים ושש, הצטווה על ידי אחיה השילוני להתגלות בעולם.
- ביום י"ח באלול תקע"ג - אדמו"ר האמצעי נסע מקרמנצ'וג וקבע מקום מושבו בליובאוויטש.
- ביום י"ט באלול ת"ש - אדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר ב-770.
- ביום כ"א באלול תרצ"ט - אדמו"ר הריי"צ נסע לריגא, בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה (הוא נשאר שם עד כ"ד באדר ת"ש).
- ביום כ"א באלול ת"ש - התקיימה חנוכת הבית לבניין 770, זאת לאחר שאדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר בבנין בי"ט באלול ת"ש.
- ביום כ"ה באלול - יום השנה של דובער שניאורסון, אחיו של הרבי, שנפטר בשואה ולא נודע יום פטירתו. ביום זה נוהג הרבי לומר קדיש.
- כ"ט באלול תקמ"ט[6] - אדמו"ר הצמח צדק נולד לר' שלום שכנא ומרת דבורה לאה אלטשולר, בעיר ליאזני.
נולדו
- ביום י"ח באלול תנ"ח - הבעל שם טוב - רבי ישראל, נולד לר' אליעזר ומרת שרה.
- ביום י"ח באלול תק"ה - אדמו"ר הזקן נולד לרבי ישראל ברוך ומרת רבקה פוזנר.
נסתלקו
- ביום י"א באלול תרצ"ו - הרב שניאור זלמן סלונים, נינו של אדמו"ר האמצעי, נפטר ומנוחתו כבוד בעיר תל אביב.
- ביום י"ג באלול תרל"ו - ר' יעקב ישראל טברסקי, חתנו של אדמו"ר האמצעי, נפטר.
- ביום כ"ג באלול תרצ"ז - רבי מאיר שלמה ינובסקי, סבו של הרבי ואב בית דין של ניקולייב, נפטר.
קישורים חיצונים
- ראש השנה הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים - תבנית:חב
- אלול בליובאוויטש שיחות אודות חודש אלול בעיירה ליובאוויטש בהוצאת ועד חיילי בית דוד - 770. אלול, התש"ע -
הערות שוליים
- ↑ שמות כא,יג
- ↑ בבלי, מכות י,א
- ↑ שיר השירים ו,ג
- ↑ מגילת אסתר ט,כב
- ↑ שמות טו,א
- ↑ כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) חלק ד' עמ' רמ"ח, שיחת י"ב ניסן ש"ת, שיחת שביעי של פסח ש"ת, שלשלת היחס - שבתחילת היום יום - תש"ג ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת תקמ"ח. ראה: יומן אדמו"ר הריי"צ מיום ט' בתמוז תרנ"ח, אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) חלק ב' עמ' קצ"ה, ושיחת אחרון של פסח תרצ"ה. גירסה נוספת אומרת שהיה זה בשנת תק"נ וראה בשיחת כ"ז בסיון תש"ד.
| חודשי השנה |
|---|
|
תשרי | חשוון | כסלו | טבת | שבט | אדר | ניסן | אייר | סיוון | תמוז | מנחם אב | אלול |
