חדר הרבי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־01:11, 23 בפברואר 2021 מאת דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (הסרת קישורים עודפים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרבי מקבל בחדרו ליחידות את הפרזידנט מר זלמן שז"ר
מפת הקומה הראשונה שב-770, בה ממופה חדר הרבי כמספר 13

Disambig RTL.svg.png המונח "גן עדן העליון" מפנה לכאן. לערך העוסק במקום משכן נשמות הצדיקים לאחר ההסתלקות, ראו גן עדן.

חדרו של הרבי (מכונה גם גן עדן העליון), וקודש הקדשים שבזמן הגלות[1] הוא משרדו הפרטי של הרבי הממוקם מצד שמאל של הנכנס ל-770 במקביל לחדר המזכירות, בו הוא עוסק בלימוד התורה, מקבל אנשים ליחידות, ומשיב למכתבי אנשים מכל רחבי העולם. החל משנת תשמ"ט גם הועברה מיטת הרבי ומגוריו לחדרו באופן קבוע.

היסטוריה

החל מרכישת בניין 770 (בשנת ת"ש) עד להגעת הרבי לארצות הבריתכ"ח ניסן תש"א) שימש החדר כחדר היחידות של אדמו"ר הריי"צ, בו גם אמר מאמרי חסידות בכל ליל יום שלישי. עם הגעת הרבי לארצות הברית, הוסב החדר לדירה זמנית לו ולרבנית חיה מושקא, עד ששכרו דירה על רחוב "ניו יורק", לפני שעברו לבניין בפרזידנט 1304.

עם מעבר הרבי והרבנית לדירה החדשה, הפך חדר זה למשרדי ארגון המרכז לענייני חינוך (שאז עמד הרבי בראשו), כשהוא מורה על שינוי כיוון עמידת שולחנו של אדמו"ר הריי"צ אותו השאיר שם[2]. הרבי עבד בחדר זה גם עם שאר חברי המל"ח, הוא היה יושב בראש השולחן, כשהמזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב יושב משמאל השולחן והמזכיר הרב ניסן מינדל מימינו, ובחדר זה נמכרו הספרים שבהוצאת המרכז לענייני חינוך. עם מעבר כיתת הלימוד לצעירים מהחדר הסמוך לזאל הקטן בשנת תש"ז הועבר חדר זה לרשות המל"ח[3] והוא הפך למשרדו הפרטי של הרבי, עד שבשנת תש"ט העבירו בהוראת הרבי מהחדר את כל ציוד המל"ח שעוד נותר בו[4]. לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"י, התקיים מנין בחדר והרבי דיבר על המעלה בעלייה לתורה בו[5], אך בתום שנת ההסתלקות הופסק המנין בחדר והרבי גילה את דעתו על ההימנעות מהכניסה אליו[6].

תכולת ומבנה החדר

כשם שבעולמות הרוחניים הדרך ל'גן עדן העליון' עוברת דרך 'גן עדן התחתון', כך גם מכונה החלל דרכו עוברים ונכנסים לחדר הרבי (המכונה 'גן עדן העליון') 'גן עדן התחתון'. הכניסה אליו היא על ידי פניה שמאלה מהכניסה ל770. המסדרון נבנה על ידי הרופא לו היה שייך הבניין (לפני רכישתו עבור הרבי הריי"צ ואגודת חסידי חב"ד בארצות הברית) בסגנון איטלקי ובמרכזו תלויה נברשת. הריצפה הייתה עשויה מעץ (כבתוך חדרו של הרבי) ורק כמה שנים לאחר הרכישה הוחלפה לריצפת אבנים. במסדרון זה היו עורכים 'קריאת התורה' עבור הרבי, כאשר היחידות הייתה מסתיימת בשעות הבוקר וכן תפילות ערבית (בתעניות) כאשר הרבי היה מתפלל מוקדם מהרגיל. במשך השנים הייתה הדלת הפונה ללובי הכניסה לבניין פתוחה, אך בעקבות מאורעות שמיני עצרת תשל"ח הוחלט לנעול אותה והכניסה התאפשרה רק לנכנסים ליחידות אצל הרבי, שם היו מתכוננים וממתינים ליחידות. בתחילה הייתה מוצבת לפני הכניסה לחדר הרבי, תיבת-דואר והרבי היה פותחה בכל בוקר ומרוקן את תכולתה. בסוף שנות היו"דים החל להניח את הדואר במבואת הבית, ותיבת הדואר הוסרה ממקומה.

בחדר עומדים ספריות את כל הקירות (למעט הקיר שמאחורי הרבי והקיר הפונה לרחוב איסטרן פארקווי שלאורכו ישנם חלונות), השולחן בו השתמש הרבי הריי"צ בעת שהותו בחדר[2], ולאחר מכן הרבי. בחדר עומד גם שולחן עגול שבנה אדמו"ר המהר"ש לעת זיקנותו במו ידיו בהוראת הרופאים לצורך בריאות תפקוד ידיו. הרבי גאל את השולחן בעת ביקורו בפריז מהרבנית חנה עוזרמן - נכדת אדמו"ר המהר"ש בת בנו ר' מנחם מענדל, שהיה עשוי פרקים, אז הורכב בחדר הרבי ומאז לא יצא משם[7]. בעבר עמדה בו גם מיטת הרבי. משני צידי מקום הישיבה של הרבי היו בעבר שני חלונות גדולים הפונים לשלאש, ועם אטימתו ובניית הבניין בצמוד להם הם נסתמו, והרבי הפך את שני החללים לספריות. לאחר ג' תמוז תשנ"ד הפכו את הספרייה שבצד ימין של הנכנס לארון קודש.

בפתח החדר היו נערכים מעמדים שונים, כמו קבלת פ"נים, חלוקת לעקאח בערב יום הכיפורים (ראה תמונה), וחלוקת מצות לקהל החסידים בערב חג הפסח. ארבע פעמים נערך מעמד חלוקת דולרים, שהתנהל בדרך כלל בלובי 770, בפתח חדרו של הרבי: ערב ראש השנה תשמ"ט לאחר מעמד קבלת פ"נים. הושענא רבה תשנ"ב לאחר חלוקת הלעקאח. יום ראשון י"ז כסלו תשנ"ב, בה חילק הרבי חילק את קונטרס דרושי חתונה בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, א' טבת תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "דמי חנוכה". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את תפילת מנחה בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.

היחס אל החדר

חדר זה הוא פיסגת הקדושה אצל חסידי חב"ד והכניסה אליו נעשית רק לאחר הכנה מיוחדת של טבילה במקווה, אמירת פרקי תהלים והזדככות נפשית פנימית. חסידים נהגו לומר ש"החדר שיושב כ"ק אדמו"ר הוא הקדש קדשים שלנו, וכ"ק אדמו"ר הוא הארון - אשר בו לוחות תורת השם יתברך - שלנו"[1]. אדמו"ר הריי"צ אף התבטא על חדר היחידות שהוא "היכל משיח"[8].

בספרות החסידית מובאים סיפורים שונים המבטאים את היחס המיוחד הנרכש לחדריהם של רבותינו נשיאינו גם לאחר שהסתלקותם. בולט מביניהם הוא סיפור אותו סיפר הרבי הריי"צ בתוך מאמר החסידות הראשון שנשא לאחר הסתלקותו של אביו, הרבי הרש"ב, שכאשר באחת משנות ילדותו המוקדמות[9], תקופה לאחר הסתלקות סבו הרבי המהר"ש. הרבי הריי"צ שהה בחדרו כשהוא שקוע במחשבות, כשלפתע שמע קול בכי, אז הסתובב וראה את אביו, הרבי הרש"ב, עומד מול שולחנו של אביו הרבי המהר"ש, כשהוא קורא בדמעות פ"נ כביכול לפני אביו, הרבי המהר"ש. הרבי הריי"צ הסביר מכך את גודל השפעת הצדיק בעולם והמשכת הקדושה בעולם על ידו שפועלת באופן נצחי, עד כדי כך שהקדושה בחדרו היא ברמת עשר הספירות שבעולם האצילות, ועל ידי כך נפעלת נצחיותו בעולם הגשמי[10].

הכניסה אליו

אל חדר הרבי נכנסים אך ורק עבור יחידות. כאשר קודם לכן החסיד מתכונן נפשית אל מעמד נעלה זה אשר הוא ככניסת הכהן גדול ביום הכיפורים אל קודש הקדשים.

המזכירים (ובדורות הקודמים המשבקי"ם) הורשו להיכנס יותר פעמים עבור הכנסת פתקי ברכה, וסידור דברים נוספים. עם זאת, מספרים על המזכיר הרב חודוקוב כי בכל פעם שנכנס (למרות שנכנס פעמים רבות ביום) היה מסדר את ה"גרטל" מחדש, והיה נראה כאילו הוא נכנס בפעם הראשונה.

כן היו חסידים שהורשו להכנס בכל עת אל הקודש פנימה כמו הרב ראובן דונין, הרב שלום הכט והרב יהודה לייב ביסטריצקי.

כיום יש המנהלים בחדר הרבי מניינים בתפילת שחרית של ימי שני וחמישי, שבתות וימים טובים. מנהל החדר הוא הרב מאיר הרליג ונקבע בו ארון קודש לשירות המתפללים. המאמינים כי הרבי חי וקיים מתנגדים לכניסה לחדר[6].

גלריית תמונות

קישורים חיצוניים

ראו גם


הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 התמים חלק ב' עמוד קכו: "עד אשר יבנה בית המקדש בירושלים, ליובאוויטש היא ירושלים שלנו, ובית הכנסת שהרבי מתפלל בו, הוא בית המקדש שלנו.. החדר שיושב בו הרבי הוא קודש הקדשים שלנו, והרבי הוא הארון אשר בו לוחות תורת השם יתברך". מובא בקונטרס בית רבנו שבבבל הערה 74
  2. 2.0 2.1 השולחן עמד בהתחלה מול פתח החדר, וכשעבר החדר לרשות הרבי הורה להעבירו לצד המזרח - כנראה בכדי שלא לשבת במקומו של אדמו"ר הריי"צ.
  3. ועם עלותו של הרבי על כס הנשיאות הפך לחדר המזכירות
  4. עמודים 14-16
  5. שיחת שבת פרשת חוקת תש"י
  6. 6.0 6.1 הרב שלום יעקב חזן, "אין שינוי דגניזה": 770 – מקומו הנצחי של נשיא הדור.
  7. ראה מבית הגנזים עמוד רע"ז
  8. ספר השיחות, תרצ"ו בתחילתו.
  9. שנת תרמ"ה או תרמ"ו
  10. מאמר דיבור המתחיל "ראשית גויים עמלק", ספר המאמרים תר"פ-תרפ"א עמוד י', והובא ביתר הרחבה בספר השיחות תש"ד עמוד 6 (אידיש). הרבי מבאר ומרחיב בעניין זה בלקוטי שיחות חלק ל"ב עמוד 19 (הסיפור עצמו בעמוד 24)
  11. על השולחן ניתן להבחין בקופסה מהודרת בתוכה מונחים עשרות כתבי יד קודש של הרבי הרש"ב, אותם העניק מר שז"ר לרבי בשעת הביקור.