חברותא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באמצע שלבי עריכה!

חברותא

לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו. שיטת לימוד זו מקובלת בלימוד תורה, ובמיוחד בלימוד תלמוד.

כמו כן, חברותא היא כינויו של כל אחד מזוג הלומדים; בן הזוג האחד הוא חברותא של בן זוגו.

הלימוד בחברותא מתבסס על אינטראקציות רצופות בין שני הלומדים, ובכך יחודה לעומת לימוד עצמי או לימוד פרונטאלי בכתה. לדעתם של מצדדי השיטה יש בה כדי להעצים את הלימוד, ולהגיע למה שמכונה בז'רגון הישיבתי "עמל תורה" כלומר מאמץ אינטלקטואלי בלימוד. הם גם סבורים שיש לה ערך לימודי וקוגניטיבי מאחר שיש משא ומתן בין שני לומדים. מושג ה"חברותא" הפך לאחד מההיבטים המרכזיים באתוס הישיבתי, למרות שלא היה קיים בישיבות ליטא הוותיקות (וולוז'ין טלז), שם לא למדו ב"חברותא" אלא ביחידות, תוך כדי השתתפות התלמידים ב"דיבור בלימוד" בקבוצות גדולות יותר בבית המדרש.

מקור השם

המילה חברותא מגיעה מן הארמית ופירושה "חברות".

דברי חכמים בשבח השיטה

יש הטוענים כי בדברי חז"ל מופיעה צורת הלימוד בחברותא לשבח, בעוד שלימוד יחידני מגונה. שני הצדדים מופיעים בתלמוד הבבלי במסכת תענית: "מה ברזל זה, אחד מחדד את חבירו - אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה... למה נמשלו דברי תורה כאש, לומר לך: מה אש אינו דולק יחיד - אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי... חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים (בלשון סגי נהור, כלומר על תלמידי החכמים עצמם) שעוסקין בד בבד (כלומר, לבד) בתורה, ולא עוד אלא שמטפשין (נהיים טפשים ולא-מחודדים)"[1]. עם זאת, קשה לומר שהכוונה דווקא ללימוד בצמדים כשיטה קבועה.

לשון דומה מצויה בילקוט שמעוני: "אין סכין מתחדדת אלא בירכה של חברתה, כך אין תלמיד חכם משתבח אלא בחברו"[2]. יש מפרשים כך גם את מה שנאמר בפרקי אבות: "עשה לך רב וקנה לך חבר", כלומר לקנות חברותא ללמוד עמו[3]

בחירת חברותא

בדרך כלל אדם בוחר חברותא המתאים לו מבחינת קצב הלימוד, שיטת הלמידה וכן במאפיינים חיצוניים - גיל, שיוך דתי וכו'. בחירת החברותא אינה הדדית בצורה מלאה, מאחר שיש תלמידים הנחשבים מבוקשים יותר כ"חברותא". ישנם מוסדות בהם בחירת החברותא נעשית על ידי איש סגל (ר"מ או "משגיח"). הדבר נפוץ בישיבות לצעירים בגיל תיכון, בהן המורים מעוניינים לאפשר קצב שונה של לימוד בתוך הכיתה, או לצרף תלמיד מתקדם לתלמיד מתקשה. גם בישיבות גבוהות מצרפים תלמיד מתחיל לתלמיד ותיק, המכונה "אילן" על מנת לתמוך בתהליך הסוציאליזציה לערכי הישיבה ולשיטות הלימוד בה.

תועלתה

הלימוד בחברותא עוזר לשיפור הזיכרון[1] וחידוד הדברים כיוון שברגע שאדם רוצה להעביר משהו בדיבור לחבירו עליו להשקיע בזה קצת מחשבה שזו גורמת שיתחדד ויתווסף אצלו בזיכרון

במשנתו של הרבי

בלימוד לבד לעצמו, "קשה לפעול בעצמו חיות לעבעדיקייט" והעצה לזה היא הלימוד בחברותא, "בטח יוכל למצוא עתה במחנו חברותא בזה ויגעת ומצאת תאמין"[2]. ה"עצה היעוצה" להעדר סדר הוא "שתהי' ההסכמה וההחלטה בת קיימא כשמתקשרים בזה (מ'פארבינדט זיך) עם חבר וחברותא, שזה מעיק (מאכט איינג) שלא לקיים ההחלטה, כיון שעי"ז גורם אי נעימות לשני"[3]. החברותא הוא הגורם המביא להצלחה המיוחלת[4]. ובאמצעות כך מתקשר לנושא הנלמד יותר[5], והלימוד הוא "בר קיימא" ואינו ב"התבודדות"[6]. וזהו רק לטובת עצמו ולא אף אחד אחר, מכיון במבחן התוצאה הסופית יהיה שמח מיבול לימודו[7].

בחירת חברותא (2)

הלימוד בחברותא אינו רק ענין משותף ברמה הלימודית אלא "התאמה לא רק בידיעות ובכשרונות אלא גם בתכונות הנפש וכו'"[8]. ובזה מתקיים "דיבוק חברים טובים" [9], שהוא אחד מהארבעים ושמונה דברים,[10] בה התורה נקנית[11]. אך גם לחברותא שיש לו כמה נקודות בלתי רצויות צריך לנסות להדגיש את המשותף והטוב שבזולת[12], בנוסף צריך לנסות להשפיע עליו הן בדרכי התורה והמצות[13] והן ב'טוב' שבלימוד שיוכלו לדבר בענינים זכים ונעלים.[14]


במסגרת של ישיבה או קהילה הרבי מפנה את מי שאין לו חברותות לההנהלה או לסמכות התורנית בקהילה זו [15][16][17], והאחריות בזה רובצת על כתיפם[18]. במסגרות כאלו הרבי מייעץ שעריכת החברותות מועילה יהיה באופן שסוג ב' (נחות יותר בהבנה) ילמד עם סוג א' וסוג ג' עם סוג ב'[19]. מצד סדרי הישיבה הוא "ההנהגה הכי נחוצה ללמוד בחברותא"[20]. "אם אין נמצא במחיצתו מי שיבין הלימוד כמותו, יהי' עכ"פ מי שלמטה הימנו, והרי נאמר ומתלמידי יותר מכולם"[21].

מי שאין לו חברותא

בנוגע למי שאין לו חברותא הרבי כותב: "ובהנוגע לפועל גם במקרה שלך, בנוסף לזה שבגיל כמו שלך אין העיקר החבר אלא ההתמדה והשקידה שלך, ואזי לא תצטרך לחפש חבר אלא החברים 'ירדפו' אחריך ללמוד איתך בחברותא[22]., וגם אם אפילו יקח זמן עד שתגיע למצב הזה ובנתיים אין זה נוח וקשה ללמוד בלי חבר, בכל זאת עליך לעשות זאת עם אנרגיה ולהיות בטוח שזה לזמן קצר לפי ערך. כל זה מדובר באם מה שכתבת הוא נכון במאה אחוז. אלא שכידוע "אדם קרוב אצל עצמו" ועל כן יש לצאת מתוך נקודת הנחה שיתכן שהמצב הוא אחרת, וכמו שכתוב "על כל פשעים תכסה אהבה" (אהבת עצמו), ולכן עליך להתבונן בכך שיתכן שבאם יהיה שינוי לטובה בעניינים שתלויים בך – יתוקן במילא הענין שעליו הינך כותב לפחות במידה מוגבלת". [23].

ובמכתב אחר הרבי מנמק ומפרט:פשוט שאין להבטל ח"ו מתלמוד תורה, גם אם אין חבר, וכבר אמרו רז"ל שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה עליו נאמר אבוא אליך וברכתיך (אבות ג' ו'), ראה ג"כ אגרת הקדש לרבנו הזקן בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשולחן ערוך - פוסק בנגלה דתורה, סימן כ"ג[24]. באם לא יכול למצוא בשום פנים חברותא הרי "עכ"פ במקום לימוד תורה ברבים וכמו ישיבה ובית המדרש" [25].

גם אם יש רק "חברותא בלתי מתאימה, שזה ממעט גם בהצלחת הלימוד, בכל אופן גם אם אין חברותא מובן שמוכרח לימוד התורה"[26] בשאר ימי השבוע[27]., ואין לך דבר העומד בפני הרצון[28].

מי שיש לו כבר חברותא ולומדים בטוב אין כל סיבה לשנות לחברותא אחרת - כיון שמסתבר שהשינוי הוא רק לגריעותא[29].

אברכים

הרבי מדגיש ש"גם לאחר" זמן שהותו של האברך בכולל "צ״ל [=צריך להיות] קביעות עיתים בתורה בחברותא[30] - ולכן לדור בעיר שיש שם אפשריות זו"[31]. הרבי תבע לימוד בנגלה וחסידות בחברותא כל יום[32]. אף באם יש לו חברותא רק פעם אחת בשבוע צריך למצוא פתרון מהיר לכך אבל לכל הפחות צריך ללמוד ביחידות בשאר הימים[33]. באחת ההתוועדויות הרבי הורה שהבעלי-עסק שיש להם קביעות ללמוד בחברותא לכה"פ פעם בשבוע – יאמרו לחיים[34].

דברים אשר הרבי כותב ללמוד בחברותא

חוץ מלימוד נגלה וחסידות[35] בחברותא באופן כללי, ישנם דברים מוגדרים אשר יש ללמוד אותם בחברותא

  • הלכות הצריכות בתור הכנה לחיי נשואין[36][37].
  • גם נשים צריכים ללמוד בחברותא[38], פעם פעמים בשבוע[39].
  • עיון והעמקה בעניני גאולה ומשיח [40]

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. אגרות קודש כרך כב ח'שסט.
  2. אגרות קודש כרך ה אגרת א'תלה.
  3. אגרות קודש כרך כ ז'תשכט.
  4. אגרות קודש כרך י"ח ו'תתכ.
  5. אגרות קודש כרך י ג'פ.
  6. אגרות קודש כרך יב ד'קנב*.
  7. אגרות קודש כרך יד ד'תתמז.
  8. אגרות קודש כרך כ ז'תרסד.
  9. אגרות קודש כרך ח ב'תמה ועוד.
  10. אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.
  11. אגרות קודש כרך י ג'פ.
  12. לדוגמא שאינו מאריך בתפילה וכדומה אגרות קודש כרך יח ו'תתכ.
  13. ספר השיחות — תרצ"א פורים תרצ"א עמוד 210.
  14. ספר השיחות תרפ"ג י"ט כסלו תרפ"ג עמוד 40.
  15. אגרות קודש כרך ח ב'תמה.
  16. אגרות קודש כרך יג ד'שנח.
  17. אגרות קודש כרך יד ה'קיד /.
  18. אגרות קודש כרך כא ח'קג.
  19. אגרות קודש כרך יא ג'תשמט.
  20. אגרות קודש כרך יד ה'א.
  21. אגרות קודש כרך יב ג'תתקעד.
  22. על דרך זה ראה אגרות קודש כרך יג ד'תעז.
  23. אג"ק כרך ט"ו עמ' שפב.
  24. אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.
  25. אגרות קודש כרך יב ד'קכז.
  26. אגרות קודש כרך יד ה'קצ.
  27. אגרות קודש כרך יז ו'קסד.
  28. אגרות קודש כרך טז ה'תתצז*.
  29. אגרות קודש כרך יג ד'תשו.
  30. ראה אגרות קודש כרך כח י'תתקנב.
  31. אגרות קודש כרך כח י'תתקא. צילום גוף כתי"ק ראה כאן (ע' 2): [1]
  32. צילום גוף כתי"ק ראה כאן (ע' 5): [2]
  33. אגרות קודש כרך טז ה'תתצז*.
  34. שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשי"א.
  35. ראה אגרות קודש ריי"ץ כרך יד ה'רסד.
  36. אגרות קודש כרך ה א'שלט.
  37. אגרות קודש כרך יז ו'רמו.
  38. ראה לדוגמה אגרות קודש כרך יד ה'קצח.
  39. אגרות קודש כרך יז ו'קסד.
  40. שיחת שבת פרשת תזריע מצורע תנש"א סעיף י"ג הערה 118 ובבלתי מוגה