הבדלים בין גרסאות בדף "חברותא"
(חברותא) |
לערנען גמו"ש (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
הלימוד בחברותא עוזר לשיפור הזיכרון וחידוד הדברים כיוון שברגע שאדם רוצה להעביר משהו בדיבור לחבירו עליו להשקיע בזה קצת [[מחשבה]] שזו גורמת שיתחדד ויתווסף אצלו ב[[זיכרון]] | הלימוד בחברותא עוזר לשיפור הזיכרון וחידוד הדברים כיוון שברגע שאדם רוצה להעביר משהו בדיבור לחבירו עליו להשקיע בזה קצת [[מחשבה]] שזו גורמת שיתחדד ויתווסף אצלו ב[[זיכרון]] | ||
| + | |||
| + | ===במשנתו של הרבי=== | ||
| + | |||
| + | בלימוד לבד לעצמו, "קשה לפעול בעצמו חיות לעבעדיקייט" והעצה לזה היא הלימוד בחברותא, "בטח יוכל למצוא עתה במחנו חברותא בזה ויגעת ומצאת תאמין"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1435.htm אגרות קודש כרך ה אגרת א'תלה.]}}. ה"עצה היעוצה" להעדר סדר הוא "שתהי' ההסכמה וההחלטה בת קיימא כשמתקשרים בזה (מ'פארבינדט זיך) עם חבר וחברותא, שזה מעיק (מאכט איינג) שלא לקיים ההחלטה, כיון שעי"ז גורם אי נעימות לשני"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7729.htm אגרות קודש כרך כ ז'תשכט.]}}. החברותא הוא הגורם המביא להצלחה המיוחלת{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6820.htm אגרות קודש כרך י"ח ו'תתכ.]}}. ובאמצעות כך מתקשר לנושא הנלמד יותר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3080.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך י ג'פ.]}}. | ||
| + | |||
| + | הלימוד בחברותא אינו רק ענין משותף ברמה הלימודית אלא "התאמה לא רק בידיעות ובכשרונות אלא גם בתכונות הנפש וכו'"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7664.htm אגרות קודש כרך כ ז'תרסד.]}}. ובזה מתקיים "דיבוק חברים טובים" {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2445.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ח ב'תמה ועוד.]}}, שהוא אחד מהארבעים ושמונה דברים,{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3563.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.]}} בה התורה נקנית{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3080.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך י ג'פ.]}}. | ||
| + | |||
| + | במסגרת של ישיבה או קהילה הרבי מפנה את מי שאין לו חברותות לההנהלה או לסמכות התורנית בקהילה זו {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2445.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ח ב'תמה ועוד.]}}. | ||
| + | ===מי שאין לו חברותא=== | ||
| + | בנוגע למי שאין לו חברותא הרבי כותב: "ובהנוגע לפועל גם במקרה שלך, בנוסף לזה שבגיל כמו שלך אין העיקר החבר אלא ההתמדה והשקידה שלך, ואזי לא תצטרך לחפש חבר אלא החברים 'ירדפו' אחריך ללמוד איתך בחברותא, וגם אם אפילו יקח זמן עד שתגיע למצב הזה ובנתיים אין זה נוח וקשה ללמוד בלי חבר, בכל זאת עליך לעשות זאת עם אנרגיה ולהיות בטוח שזה לזמן קצר לפי ערך. | ||
| + | כל זה מדובר באם מה שכתבת הוא נכון במאה אחוז. אלא שכידוע "אדם קרוב אצל עצמו" ועל כן יש לצאת מתוך נקודת הנחה שיתכן שהמצב הוא אחרת, וכמו שכתוב "על כל פשעים תכסה אהבה" (אהבת עצמו), ולכן עליך להתבונן בכך שיתכן שבאם יהיה שינוי לטובה בעניינים שתלויים בך – יתוקן במילא הענין שעליו הינך כותב לפחות במידה מוגבלת". {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1435.htm אג"ק כרך ט"ו עמ' שפב.]}}. | ||
| + | |||
| + | ובמכתב אחר האבי מנמק ומפרט:פשוט שאין להבטל ח"ו מתלמוד תורה, גם אם אין חבר, וכבר אמרו רז"ל שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה עליו נאמר אבוא אליך וברכתיך (אבות ג' ו'), ראה ג"כ אגרת הקדש לרבנו הזקן בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשולחן ערוך - פוסק בנגלה דתורה, סימן כ"ג. | ||
| + | {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3563.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.]}} | ||
| + | ===אברכים=== | ||
| + | |||
| + | הרבי מדגיש ש"גם לאחר" זמן שהותו של האברך בכולל "צ״ל [=צריך להיות] קביעות עיתים בתורה בחברותא - ולכן לדור בעיר שיש שם אפשריות זו". | ||
| + | |||
| + | ===דברים אשר הרבי כותב ללמוד בחברותא=== | ||
| + | חוץ מלימוד נגלה וחסידות בחברותא באופן כללי, ישנם דברים מוגדרים אשר יש ללמוד אותם בחברותא | ||
| + | * הלכות נדה {{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1339.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ה א'שלט.]}}. | ||
גרסה מ־14:48, 29 באפריל 2019
תוכן עניינים
חברותא
לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו. שיטת לימוד זו מקובלת בלימוד תורה, ובמיוחד בלימוד תלמוד.
כמו כן, חברותא היא כינויו של כל אחד מזוג הלומדים; בן הזוג האחד הוא חברותא של בן זוגו.
הלימוד בחברותא מתבסס על אינטראקציות רצופות בין שני הלומדים, ובכך יחודה לעומת לימוד עצמי או לימוד פרונטאלי בכתה. לדעתם של מצדדי השיטה יש בה כדי להעצים את הלימוד, ולהגיע למה שמכונה בז'רגון הישיבתי "עמל תורה" כלומר מאמץ אינטלקטואלי בלימוד. הם גם סבורים שיש לה ערך לימודי וקוגניטיבי מאחר שיש משא ומתן בין שני לומדים. מושג ה"חברותא" הפך לאחד מההיבטים המרכזיים באתוס הישיבתי, למרות שלא היה קיים בישיבות ליטא הוותיקות (וולוז'ין טלז), שם לא למדו ב"חברותא" אלא ביחידות, תוך כדי השתתפות התלמידים ב"דיבור בלימוד" בקבוצות גדולות יותר בבית המדרש.
מקור השם
המילה חברותא מגיעה מן הארמית ופירושה "חברות".
דברי חכמים בשבח השיטה
יש הטוענים כי בדברי חז"ל מופיעה צורת הלימוד בחברותא לשבח, בעוד שלימוד יחידני מגונה. שני הצדדים מופיעים בתלמוד הבבלי במסכת תענית: "מה ברזל זה, אחד מחדד את חבירו - אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה... למה נמשלו דברי תורה כאש, לומר לך: מה אש אינו דולק יחיד - אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי... חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים (בלשון סגי נהור, כלומר על תלמידי החכמים עצמם) שעוסקין בד בבד (כלומר, לבד) בתורה, ולא עוד אלא שמטפשין (נהיים טפשים ולא-מחודדים)"[1]. עם זאת, קשה לומר שהכוונה דווקא ללימוד בצמדים כשיטה קבועה.
לשון דומה מצויה בילקוט שמעוני: "אין סכין מתחדדת אלא בירכה של חברתה, כך אין תלמיד חכם משתבח אלא בחברו"[2]. יש מפרשים כך גם את מה שנאמר בפרקי אבות: "עשה לך רב וקנה לך חבר", כלומר לקנות חברותא ללמוד עמו[3]
בחירת חברותא
בדרך כלל אדם בוחר חברותא המתאים לו מבחינת קצב הלימוד, שיטת הלמידה וכן במאפיינים חיצוניים - גיל, שיוך דתי וכו'. בחירת החברותא אינה הדדית בצורה מלאה, מאחר שיש תלמידים הנחשבים מבוקשים יותר כ"חברותא". ישנם מוסדות בהם בחירת החברותא נעשית על ידי איש סגל (ר"מ או "משגיח"). הדבר נפוץ בישיבות לצעירים בגיל תיכון, בהן המורים מעוניינים לאפשר קצב שונה של לימוד בתוך הכיתה, או לצרף תלמיד מתקדם לתלמיד מתקשה. גם בישיבות גבוהות מצרפים תלמיד מתחיל לתלמיד ותיק, המכונה "אילן" על מנת לתמוך בתהליך הסוציאליזציה לערכי הישיבה ולשיטות הלימוד בה.
תועלתה
הלימוד בחברותא עוזר לשיפור הזיכרון וחידוד הדברים כיוון שברגע שאדם רוצה להעביר משהו בדיבור לחבירו עליו להשקיע בזה קצת מחשבה שזו גורמת שיתחדד ויתווסף אצלו בזיכרון
במשנתו של הרבי
בלימוד לבד לעצמו, "קשה לפעול בעצמו חיות לעבעדיקייט" והעצה לזה היא הלימוד בחברותא, "בטח יוכל למצוא עתה במחנו חברותא בזה ויגעת ומצאת תאמין"[1]. ה"עצה היעוצה" להעדר סדר הוא "שתהי' ההסכמה וההחלטה בת קיימא כשמתקשרים בזה (מ'פארבינדט זיך) עם חבר וחברותא, שזה מעיק (מאכט איינג) שלא לקיים ההחלטה, כיון שעי"ז גורם אי נעימות לשני"[2]. החברותא הוא הגורם המביא להצלחה המיוחלת[3]. ובאמצעות כך מתקשר לנושא הנלמד יותר[4].
הלימוד בחברותא אינו רק ענין משותף ברמה הלימודית אלא "התאמה לא רק בידיעות ובכשרונות אלא גם בתכונות הנפש וכו'"[5]. ובזה מתקיים "דיבוק חברים טובים" [6], שהוא אחד מהארבעים ושמונה דברים,[7] בה התורה נקנית[8].
במסגרת של ישיבה או קהילה הרבי מפנה את מי שאין לו חברותות לההנהלה או לסמכות התורנית בקהילה זו [9].
מי שאין לו חברותא
בנוגע למי שאין לו חברותא הרבי כותב: "ובהנוגע לפועל גם במקרה שלך, בנוסף לזה שבגיל כמו שלך אין העיקר החבר אלא ההתמדה והשקידה שלך, ואזי לא תצטרך לחפש חבר אלא החברים 'ירדפו' אחריך ללמוד איתך בחברותא, וגם אם אפילו יקח זמן עד שתגיע למצב הזה ובנתיים אין זה נוח וקשה ללמוד בלי חבר, בכל זאת עליך לעשות זאת עם אנרגיה ולהיות בטוח שזה לזמן קצר לפי ערך. כל זה מדובר באם מה שכתבת הוא נכון במאה אחוז. אלא שכידוע "אדם קרוב אצל עצמו" ועל כן יש לצאת מתוך נקודת הנחה שיתכן שהמצב הוא אחרת, וכמו שכתוב "על כל פשעים תכסה אהבה" (אהבת עצמו), ולכן עליך להתבונן בכך שיתכן שבאם יהיה שינוי לטובה בעניינים שתלויים בך – יתוקן במילא הענין שעליו הינך כותב לפחות במידה מוגבלת". [10].
ובמכתב אחר האבי מנמק ומפרט:פשוט שאין להבטל ח"ו מתלמוד תורה, גם אם אין חבר, וכבר אמרו רז"ל שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה עליו נאמר אבוא אליך וברכתיך (אבות ג' ו'), ראה ג"כ אגרת הקדש לרבנו הזקן בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשולחן ערוך - פוסק בנגלה דתורה, סימן כ"ג. [11]
אברכים
הרבי מדגיש ש"גם לאחר" זמן שהותו של האברך בכולל "צ״ל [=צריך להיות] קביעות עיתים בתורה בחברותא - ולכן לדור בעיר שיש שם אפשריות זו".
דברים אשר הרבי כותב ללמוד בחברותא
חוץ מלימוד נגלה וחסידות בחברותא באופן כללי, ישנם דברים מוגדרים אשר יש ללמוד אותם בחברותא
- הלכות נדה [12].
