חברותא
חַבְרוּתָא היא שיטת לימוד נפוצה בתרבות הישיבתית - יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו. שיטת לימוד זו מקובלת בלימוד תורה, ובמיוחד בלימוד תלמוד. כמו כן, חברותא היא כינויו של כל אחד מזוג הלומדים.
תוכן עניינים
מקור השם[עריכה]
המילה חברותא מגיעה מן הארמית ופירושה "חברות".
מעלתה[עריכה]
הלימוד בחברותא עוזר לשיפור הזיכרון[1] וחידוד הדברים כיוון שברגע שאדם רוצה להעביר משהו בדיבור לחבירו עליו להשקיע בזה קצת מחשבה שזו גורמת שיתחדד ויתווסף אצלו בזיכרון.
במשנת הרבי[עריכה]
הרבי מסביר, שלימוד לבד לעצמו, קשה לפעול בעצמו חיות, והעצה לזה היא הלימוד בחברותא, וכפי שהרבי כתב, "בטח יוכל למצוא עתה במחנו חברותא בזה ויגעת ומצאת תאמין"[2]. ה"עצה היעוצה" להעדר סדר הוא "שתהי' ההסכמה וההחלטה בת קיימא כשמתקשרים בזה (מ'פארבינדט זיך) עם חבר וחברותא, שזה מעיק (מאכט איינג) שלא לקיים ההחלטה, כיון שעי"ז גורם אי נעימות לשני"[3]. החברותא הוא הגורם המביא להצלחה המיוחלת[4]. ובאמצעות כך מתקשר לנושא הנלמד יותר[5], והלימוד הוא "בר קיימא" ואינו בהתבודדות[6]. וזהו רק לטובת עצמו ולא אף אחד אחר, מכיון שבמבחן התוצאה הסופית יהיה שמח מתוצאות לימודו[7].
בחירת חברותא[עריכה]
הלימוד בחברותא אינו רק ענין משותף ברמה הלימודית אלא התאמה לא רק בידיעות ובכשרונות אלא גם בתכונות הנפש ועוד[8]. ובזה מתקיים "דיבוק חברים טובים"[9], שהוא אחד מהארבעים ושמונה דברים,[10] בה התורה נקנית[11]. אך גם במקרה של חברותא שיש לו כמה נקודות בלתי רצויות צריך לנסות להדגיש את המשותף והטוב שבזולת[12][13]. בנוסף, צריך לנסות להשפיע עליו הן בדרכי התורה והמצוות[14] והן ב'טוב' שבלימוד שיוכלו לדבר בענינים זכים ונעלים.[15]
במסגרת של ישיבה או קהילה הרבי מפנה את מי שאין לו חברותות לההנהלה או לסמכות התורנית בקהילה זו[16][17][18], והאחריות בזה רובצת על כתיפם[19]. במסגרות כאלו הרבי מייעץ שעריכת החברותות מועילה יהיה באופן שסוג ב' (נחות יותר בהבנה) ילמד עם סוג א' וסוג ג' עם סוג ב'[20]. מצד סדרי הישיבה הוא "ההנהגה הכי נחוצה ללמוד בחברותא"[21]. "אם אין נמצא במחיצתו מי שיבין הלימוד כמותו, יהי' עכ"פ מי שלמטה הימנו, והרי נאמר ומתלמידי יותר מכולם"[22].
בנוגע למי שאין לו חברותא הרבי כותב:
ובהנוגע לפועל גם במקרה שלך, בנוסף לזה שבגיל כמו שלך אין העיקר החבר אלא ההתמדה והשקידה שלך, ואזי לא תצטרך לחפש חבר, אלא החברים 'ירדפו' אחריך ללמוד איתך בחברותא[23].
במכתב אחר הרבי מנמק ומפרט, שפשוט שאין להבטל חלילה מתלמוד תורה, גם אם אין חבר, וכן כבר אמרו רז"ל, שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה עליו נאמר אבוא אליך וברכתיך[24][25]. גם אם יש רק "חברותא בלתי מתאימה, שזה ממעט גם בהצלחת הלימוד, בכל אופן גם אם אין חברותא מובן שמוכרח לימוד התורה"[26] בשאר ימי השבוע[27]., ואין לך דבר העומד בפני הרצון[28].
מי שיש לו כבר חברותא ולומדים בטוב אין כל סיבה לשנות לחברותא אחרת - כיון שמסתבר שהשינוי הוא רק לגריעותא[29].
אברכים[עריכה]
הרבי מדגיש ש"גם לאחר זמן שהותו של האברך בכולל צריך להיות קביעות עיתים בתורה בחברותא[30] - ולכן לדור בעיר שיש שם אפשריות זו"[31]. הרבי תבע לימוד בנגלה וחסידות בחברותא כל יום[32]. אף באם יש לו חברותא רק פעם אחת בשבוע צריך למצוא פתרון מהיר לכך, אבל לכל הפחות צריך ללמוד ביחידות בשאר הימים[33]. באחת ההתוועדויות הרבי הורה שהבעלי-עסק שיש להם קביעות ללמוד בחברותא לכל הפחות פעם בשבוע – יאמרו לחיים[34].
דברים אשר הרבי כותב ללמוד בחברותא[עריכה]
בחברותא באופן כללי, חוץ מלימוד נגלה וחסידות[35], ישנם דברים מוגדרים אשר יש ללמוד אותם בחברותא:
- הלכות הצריכות בתור הכנה לחיי נשואין[36][37].
- גם נשים צריכות ללמוד בחברותא[38], פעם פעמים בשבוע[39].
- עיון והעמקה בעניני גאולה ומשיח[40].
קישורים חיצוניים[עריכה]
- קובץ תשובות ומענות בקשר ללימוד בכולל
- על מה התבטא אדמו"ר הריי"צ "אַ שיינע פיינע חברותא"
- הרב ברוין:מה עדיף: לימוד לבד או לימוד בחברותא?
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש כרך כב ח'שסט.
- ↑ אגרות קודש כרך ה אגרת א'תלה.
- ↑ אגרות קודש כרך כ ז'תשכט.
- ↑ אגרות קודש כרך י"ח ו'תתכ.
- ↑ אגרות קודש כרך י ג'פ.
- ↑ אגרות קודש כרך יב ד'קנב*.
- ↑ אגרות קודש כרך יד ד'תתמז.
- ↑ אגרות קודש כרך כ ז'תרסד.
- ↑ אגרות קודש כרך ח ב'תמה ועוד.
- ↑ אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.
- ↑ אגרות קודש כרך י ג'פ.
- ↑ לדוגמה שאינו מאריך בתפילה וכדומה
- ↑ אגרות קודש כרך יח ו'תתכ.
- ↑ ספר השיחות — תרצ"א פורים תרצ"א עמוד 210.
- ↑ ספר השיחות תרפ"ג י"ט כסלו תרפ"ג עמוד 40.
- ↑ אגרות קודש כרך ח ב'תמה.
- ↑ אגרות קודש כרך יג ד'שנח.
- ↑ אגרות קודש כרך יד ה'קיד /.
- ↑ אגרות קודש כרך כא ח'קג.
- ↑ אגרות קודש כרך יא ג'תשמט.
- ↑ אגרות קודש כרך יד ה'א.
- ↑ אגרות קודש כרך יב ג'תתקעד.
- ↑ על דרך זה ראה אגרות קודש כרך יג ד'תעז.
- ↑ אבות ג' ו'
- ↑ ראה ג"כ אגרת הקדש לרבנו הזקן בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשולחן ערוך - פוסק בנגלה דתורה, סימן כ"ג
- ↑ אגרות קודש כרך יד ה'קצ.
- ↑ אגרות קודש כרך יז ו'קסד.
- ↑ אגרות קודש כרך טז ה'תתצז*.
- ↑ אגרות קודש כרך יג ד'תשו.
- ↑ ראה אגרות קודש כרך כח י'תתקנב.
- ↑ אגרות קודש כרך כח י'תתקא. צילום גוף כתי"ק ראה כאן (ע' 2): [1]
- ↑ צילום גוף כתי"ק ראה כאן (ע' 5): [2]
- ↑ אגרות קודש כרך טז ה'תתצז*.
- ↑ שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשי"א.
- ↑ ראה אגרות קודש ריי"צ כרך יד ה'רסד.
- ↑ אגרות קודש כרך ה א'שלט.
- ↑ אגרות קודש כרך יז ו'רמו.
- ↑ ראה לדוגמה אגרות קודש כרך יד ה'קצח.
- ↑ אגרות קודש כרך יז ו'קסד.
- ↑ שיחת שבת פרשת תזריע מצורע תנש"א סעיף י"ג הערה 118 ובבלתי מוגה