חברה משניות בעל פה
בימי מלחמת העולם השנייה, הרבה אדמו"ר הריי"צ לעורר על פעולות רוחניות להצלת היהודים. נוסף לזאת, עורר אדמו"ר הריי"צ על שינון ולימוד משניות בעל פה וחזרתם ברחוב על מנת "לטהר את האוויר" כחלק מעבודת הבירורים כהכנה לגאולה.
עקב כך בשנת תש"ב נוסדה חברה משניות בעל פה על ידי מחנה ישראל, וששת סדרי המשנה נחלקו בין החברים על פי הגורל (ארבעה פרקים בערך לחלק). כך כל הש"ס נלמד ונשנה בעל פה במשך השנה.
כוונת המפעל הזה, שנוסד בהצעתו של אדמו"ר הריי"צ, היא "לטהר האויר" על ידי אמירת וחזרת משניות בבית ובחוץ, ברחוב, בחנות, בסבוויי ובכל מקום נקי, ויש בזה סוד גדול "להקל חבלי משיח ולקרב פעמי משיח צדקנו בחסד וברחמים".
אדמו"ר הריי"צ קרא לייסד חברות שכאלה בכל מקום ומקום ברחבי העולם.
בארץ ישראל היה אחראי על הנושא הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב, בא כח אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל.
בעת חגיגות סיומי המסכת שהתקיימו ב770 על המשניות שנלמדו, אמר הרבי הדרנים עמוקים[1].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ קובץ ליובאוויטש גליון 3 עמוד 40
