הבדלים בין גרסאות בדף "זמרוני זליג ציק"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ (החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין ")
שורה 87: שורה 87:
 
==ארבעה זוגות תפילין==
 
==ארבעה זוגות תפילין==
  
ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת ד' זוגות [[תפילין]] - [[רש"י]], [[ ר"ת]], שמושא רבא וראב"ד - באמרו: "בנוגע לזהב ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות תפילין מהודרים. ולא רק תפילין דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם תפילין דראב"ד ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערת שוליים|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}.
+
ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת ד' זוגות [[תפילין]] - [[רש"י]], [[ ר"ת]], שמושא רבא וראב"ד - באמרו: "בנוגע לזהב ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות [[תפילין]] מהודרים. ולא רק [[תפילין]] דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם [[תפילין]] דראב"ד ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערת שוליים|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}.
  
הרב ציק נכח בהתוועדות, והבין שהרבי מעודד רכישת ד' זוגות תפילין והנחתם לכל יהודי. למחרת השבת, הוא כתב לרבי את הבנתו והעלה את רצונו להתחיל בהנחתם. הרבי ענה: "שייך לה[[משפיע]] שלו שי' שבארץ הקודש. אזכיר על הציון". הרב ציק ראה חידוש מיוחד בעצם מתן האישור שגם [[עשה לך רב|משפיע]] יכול להחליט בזה, בשונה מההנהגה בשנים קודמות - שרק הרבי עצמו אישר, בתנאים מסויימים, את הנחת זוגות תפילין אלו.
+
הרב ציק נכח בהתוועדות, והבין שהרבי מעודד רכישת ד' זוגות [[תפילין]] והנחתם לכל יהודי. למחרת השבת, הוא כתב לרבי את הבנתו והעלה את רצונו להתחיל בהנחתם. הרבי ענה: "שייך לה[[משפיע]] שלו שי' שבארץ הקודש. אזכיר על הציון". הרב ציק ראה חידוש מיוחד בעצם מתן האישור שגם [[עשה לך רב|משפיע]] יכול להחליט בזה, בשונה מההנהגה בשנים קודמות - שרק הרבי עצמו אישר, בתנאים מסויימים, את הנחת זוגות [[תפילין]] אלו.
  
 
לאחר שקיבל את אישורו של ה[[משפיע]] שלו - ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] וקיבל על הדיווח ברכה נוספת מהרבי, החל להניח ד' זוגות {{הערת שוליים|[http://www.hageula.com/news/press/11759.html]}}.
 
לאחר שקיבל את אישורו של ה[[משפיע]] שלו - ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] וקיבל על הדיווח ברכה נוספת מהרבי, החל להניח ד' זוגות {{הערת שוליים|[http://www.hageula.com/news/press/11759.html]}}.
  
הרב ציק מתוועד רבות שכל אחד צריך להתחיל ולהניח ארבעה זוגות על פי השיחה, ומעודד בחורים מתקרבים להתחיל להניח תפילין דרבינו תם.
+
הרב ציק מתוועד רבות שכל אחד צריך להתחיל ולהניח ארבעה זוגות על פי השיחה, ומעודד בחורים מתקרבים להתחיל להניח [[תפילין]] דרבינו תם.
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==

גרסה מ־17:27, 24 ביולי 2016

הרב זמרוני ציק נואם בהתוועדות מרכזית לכבוד י"א בניסן ה'תשע"ג

הרב זמרוני זליג ציק הינו משפיע, שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בעיר בת ים, יושב ראש האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה, מראשי איגוד המשפיעים, חבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים באר שבע, ומהשלוחים והמשפיעים הבולטים בחסידות חב"ד.

תולדות חיים

נולד בכ"ט חשון תש"ט לחיים וציפורה ציק, במשפחה המשתייכת לזרם המזרחי. כשהיה ילד חיפשו הוריו מסגרת קייטנה דתית, ושלחו אותו לקייטנה בכפר חב"ד. בצעירותו למד בישיבה התיכונית "נחלים" וכן תקופה בישיבה הליטאית "ישיבת הנגב" בנתיבות של הרב יששכר מאיר.

התקרבותו לחסידות חב"ד

בשנת ה'תשכ"ז לערך גוייס לצבא, וכשהיה באמצע קורס מ"כים פרצה מלחמת ששת הימים. הרב ציק נשלח לחזית המצרית, שם הכיר את הרב אהרון טננבוים איש מילואים, ויחד למדו פרק מספר התניא. ההיכרות שנוצרה בינו לרב טננבוים הלכה והעמיקה, והוא הזמינו לשבת בכפר חב"ד. באותה שבת ביקר הרב ציק בישיבה שם למד עם תלמידי התמימים מתורת החסידות, ונפשו נקשרה בתורה זו[1]. מאז אותו ביקור, בכל שבת בה הורשה לצאת מהבסיס, היה מגיע לכפר חב"ד.

במשך הזמן נפגש עם חייל מהמחלקה בוגר בית הספר למלאכה, שהיה ברשותו חת"ת. יחד התחילו ללמוד ליקוטי שיחות של הרבי שחולקו בבית הכנסת.

בשנת ה'תשכ"ח התחתן תוך כדי שירותו הצבאי, ועבר לגור בבני ברק סמוך להורי אשתו. המעבר לבני ברק היה מרובה בחששות, כיוון שכתב על כך לרבי ולא זכה לקבל מענה. כשידידו ר' אהרון טננבוים נכנס ליחידות אצל הרבי, שאל האם כדאי להשפיע עליו לעבור לכפר חב"ד. הרבי ענה ש"מכיוון שהוא התקרב זה עתה וגם זוגתו התקרבה, המעבר מהעיר לכפר עלול לפעול שבירה, ולכן לא כדאי להשפיע בכיוון זה"

הורי אשתו הכירו את הרב גדליה אקסלרוד מרמת גן, וזה הציע לו ללמוד חסידות בקביעות עם הרב מאיר בליז'ינסקי[2].

כמדריך בישיבת נחלים

בשנת ה'תשכ"ט סיים את שירותו הצבאי, והרב בא-גד, ראש ישיבת נחלים הציע לו לשמש כמדריך בישיבה. לאחר קבלת ברכתו של הרבי, החל לעבוד בישיבה. בנחלים פעל רבות עם בחורי הישיבה בדרך תורת החסידות, והשפיע על רבים מהם לנהוג במנהגי חסידים. הנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את התקרבותם של הבחורים לחסידות חב"ד, ובסביבות חג הפסח בשנת ה'תש"ל התבקש לסיים את תפקידו.

אצל הרבי

באותה תקופה ידיד נעורים שלו מישיבת נחלים, ר' דוד נחשון, הציע לו לנסוע לרבי, ומכיוון שבדיוק פוטר מהישיבה ניצל את הזמן ונסע לרבי בחודש אייר. כשהגיע ל-770 כתב לרבי שברצונו לעבוד כדי לכסות את הוצאות הנסיעה, אך הרבי השיב לו "יעשה כעצת הנהלת הישיבה". ההנהלת הישבה ערכה "אסיפה" והחליטה שע"פ דברי הרבי הוא נכנס ללמוד ב"ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית" במסגרת ה"קבוצה" תשל"א. וכך מצא את עצמו תלמיד ב"קבוצה" לאחר חתונה בהוראת הרבי.

ביחידות הראשונה

הרב ציק רצה מאוד להיכנס ליחידות, אך מהמזכירות נמסר לו שעליו לחכות זמן רב. לאחר תקופה שהמתין והתור עדיין נותר רחוק כתב לרבי שרצונו עז להיכנס ליחידות, ואם אין אפשרות בזמן הרגיל הוא מבקש להיכנס שלא בזמן הרגיל. תשובת הרבי הייתה ש"הזמן הזה אינו מסוגל לזה ומה יועילנו?!".

בי"ג בתמוז הגיע תורו להיכנס ליחידות. טרם היכנסו לרבי הכין רשימת שאלות שהתפרשה על דפים רבים, והגיש למזכירות כדי שיכניסו לרבי. דקות לפני שנכנס ליחידות ניגש אליו בחור ודיבר איתו על האמונה ברבי כמשיח, אז החליט הרב ציק שצריך לכתוב הכול בצורה אחרת ובסוף הדף החדש כתב כי מאחר שהרבי הוא משיח, הוא מתקשר ומתבטל לפניו כמשיח ומבקש ברכה.

כשנכנס לרבי, הרבי שאלו באיזו שפה לדבר. הרב ציק ענה שאידיש קשה לו, והרבי החל לדבר בלשון הקודש. כשהגיש לרבי את דף השאלות החדש הרבי הגיב "הרי כבר כתבת". במהלך היחידות ענה לו הרבי על כל השאלות, מלבד שתי נושאים עליהם הרבי דילג. בסוף היחידות שאל את הרבי על שתי הנושאים והרבי השיב לו גם עליהם.

כשיצא מהיחידות התיישב להתוועד עם חבריו התמימים, אז שם לב שאינו זוכר חלק מתשובותיו של הרבי אליו. בעצת חבר הכניס לרבי פתק בו כתב את התשובות אותם הוא זוכר, והשאיר מקום ריק לתשובות אותם שכח. כעבור זמן השיב לו הרבי את הפתק מלא.

חלק ממענות הרבי

חלק מהשאלות אותם שאל את הרבי:

  • האם להירשם ללימודים באוניברסיטת "בר אילן" למחשבת ישראל ופילוסופיה במטרה לחדור באמצעות הלימודים לבתי ספר בשביל להפיץ חסידות - תשובת הרבי: "שאלת רב מורה הוראה"[3]
  • האם למסור הרצאות בנושא "אמונה וידיעה". תשובת הרבי: "אין זה פדגוגי כלל לגבי נושא שאינו ברור אצלו כל צרכו, יברר תחילה יותר את הנושא עם הרב מאיר בליז'ינסקי, ובינתיים ידבר על נושאים שכבר לימד בעבר".
  • במהלך השירות הצבאי, קיבל על עצמו צומות רבים כהודאה להשם על הצלתו. תשובת הרבי: "מבואר בתניא שאין עניין בצומות, אלא אותם צומות שקבעו לנו חז"ל כגון י"ז בתמוז, אלא יפדה אותם בצדקה ובתוספת יראת שמים".
  • באופן קירוב אחרים לחסידות חב"ד. תשובת הרבי: "אבל בדרכי נועם.".
  • שאלה שהפנה בשם בחור שלמד בישיבת "נחלים", עד כמה יש להילחם על גידול זקן במשפחה ובישיבה. תשובת הרבי: "מה שאסור על פי שולחן ערוך - הרי אסור, ומה שמותר - יתייעץ במשפיע".
  • בנוגע למקום מגורים בעתיד, ענה הרבי שהיות ויש להם דירה בקריית באבוב בבת ים ויש בה כמה שומרי מצוות עליהם לגור שם ולהוסיף בהפצת המעיינות.

אחרי חודשיים מאז הגיע ל-770, הורה לו הרבי לחזור לארץ.

בבת ים

לאחר שחזר לארץ עבר בהוראת הרבי[4] לקריית באבוב בבת ים, והחל לעבוד כמדריך בישיבת "אדרת" שפעלה במתכונת דומה לישיבת נחלים. גם שם פעל רבות בקרוב הנוער לחסידות חב"ד ובסוף השנה פוטר גם משם.

לאחר שפוטר מ"אדרת" התחיל ללמד בכיתה ו' בבית ספר חב"ד בעיר, והשפיע רבות על הילדים לצאת ל"מבצעים" בחנויות הסביבה. לאחר שנה נסגר בית הספר ממחסור בתלמידים, בשל האוכלוסייה המבוגרת שהתגוררה באזור.

בית חב"ד הראשון בעולם

בקיץ ה'תשל"ד הציע לחבריו רעיון לפתוח ספריה, בה ימסרו שיעורי תורה ותפעל חנות לממכר תשמישי קדושה. בשנים אלו עדיין לא פעלו "בתי חב"ד והרעיון היה חדש. בשל כך התקשר לרב חיים חודקוב, מזכירו של הרבי והציע את הרעיון.

הרב חודקוב בירר מה מתוכנן לפעול בספריה, ובאיזה אופן, כשבמשך כל זמן השיחה היה על הקו הרבי בעצמו. הרב חודקוב התעניין האם הדבר ייעשה בפרסום ובשטורעם גדול, ואיך יגיעו לכמות גדולה של אנשים. הרב ציק הציע שיעברו בכל הקייטנות הפועלות בעיר ויפרסמו את חמשת המבצעים[5], והתקבל האישור.

מיד בפתיחת הספריה (בית חב"ד) הפיצו בעיר עלונים על בדיקת מזוזות, חלוקת קופות צדקה ועוד. בזמן קצר החלו להופיע בעיתונים המקומיים כתבות אוהדות על הפעילות. כיום ידועה העיר בשם עיר הגאולה בזכות פרסום שם זה בשיחת הגאולה.

אצל הרבי בפעם השנייה

בחודש אלול אותה שנה נסע בפעם השניה לרבי, וכשהגיע היה הרבי באמצע התוועדות. כשנכנס פנימה שאל הרבי האם הקבוצה שצריכה להגיע הערב כבר הגיעה, וכשנענה בחיוב שאל מי בקבוצה. אחרי שאמרו לרבי כמה שמות וביניהם את הרב ציק, שאל הרבי (בתרגום חופשי:)"איפה זמרוני? הוא כותב כל הזמן אודות מאות יהודים מכתבים, שיגיד לחיים עבורם ועל כוס גדולה. אינני מכירו בפנים - היכן הוא?". כשהצליח להתקרב לרבי ואמר לחיים על כוס גדולה, אמר הרבי (בתרגום חופשי:)"זה זמרוני? איני אחראי אם הוא לא ישכים מחר לסליחות.."

באותה הזדמנות שהיה אצל הרבי גם נכנס ליחידות בפעם השנייה. במענה על שאלתו מה יהיה עיקר עיסוקו כעת, הפנה אותו הרבי לעסוק בחינוך.

אחרי קרוב לשנתיים, בשנת ה'תשל"ז בהם התעסק בשעות הבוקר בחינוך ילדי ישראל, ביקש מהרבי רשות להשקיע את כל מרצו רק בעבודה בבית חב"ד, וקיבל ברכה.

בשנת ה'תשל"ט פתח את ישיבת הדר התמימים בת ים שנועדה לצעירים בעלי תשובה, ופעלה עד שנת ה'תשמ"ב.

בחודש סיוון ה'תנש"א החל להוציא לאור את עיתון הגאולה האמיתית והשלימה. מטרת העיתון הייתה לקשר מאורעות שקורים בעולם, עם תהליך התגלותו ופעולתו של משיח בעולם. הדבר הגיע כתוצאה משיחות של הרבי בהם ביאר מאורעות מיוחדים שקרו בעולם, והראה כיצד הם חלק מפעולתו של משיח שהתחילה בעולם[6]. באחת הפעמים לקח הרבי עותק מהעיתון אל האוהל.

בנוסף לפתיחת ה"בית חב"ד" הראשון בעולם על ידי הרב ציק, זכה וגם היה הראשון שהפעיל מאפיית מצות לילדים[דרוש מקור] והוביל את טנק המבצעים הראשון[דרוש מקור][7].

בסוף שנות הלמ"דים (שנות השבעים) קיבל הרב ציק מהרבי את קונטרס אהבת ישראל - בתור משפיע. מאז משמש כמשפיע אנ"ש בבת ים וכ"עשה לך רב" של רבים.

פעולות נוספות

במשך השנים עמד לימין ר' ישראל לייבוב שעמד בראשות צא"ח ועזר לו בבעיות של כל מיני שלוחים[דרוש מקור], כמו כן היה מחבר מערכת צא"ח באה"ק. בתשל"ו כשהגיעו השלוחים לאה"ק, שלח הרבי את חלק מהשלוחים ללמוד אצל הרב ציק "שליחות" (כך מעיד הרב יוחנן גואריה). וכן הקים את בית חב"ד חולון יחד עם הרב יוסק'ה לידר והרב לוי ווילמובסקי.

חבר באיגוד המשפיעים בארץ הקודש.

האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה

האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה פועלת להגברת התודעה הציבורית לגאולה, ומטרתה לפעול את הבאת הגאולה. האגודה הוקמה על ידי הרב זמרוני זליג ציק, ומרכז האגודה הוא בעיר בת ים. האגודה מוציאה עלון שבועי, מפעילה אתר אינטרנט ומקיימת מספר כינוסים בשנה.

עלון שיחת הגאולה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שיחת הגאולה
פסקה זו לוקה בחסר. הינכם מוזמנים להרחיב אותה

הספר "תפילין של ימות המשיח"

בחודש אלול תשע"ד, הוציא לאור את ספרו "תפילין של ימות המשיח" המדבר אודות מצוות התפילין בכלל והנחת ד' זוגות בפרט. תוך דגש על כך שהרבי נתן סמכות כיום למשפיעים להרשות את הנחת שאר הזוגות.

הספר זכה לשבחים מכמה מרבני ומשפיעי חב"ד, כמו"כ הרב מוהרא"ש מברסלב שהיה מיודד בשנים האחרונות עם הרב ציק, התבטא על הספר בצורה מיוחדת ביותר, וכן אמר שיכתוב הסכמה לספר.

ארבעה זוגות תפילין

בהתוועדות שבת נחמו תשמ"ט, התייחס הרבי להנחת ד' זוגות תפילין - רש"י, ר"ת, שמושא רבא וראב"ד - באמרו: "בנוגע לזהב ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות תפילין מהודרים. ולא רק תפילין דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם תפילין דראב"ד ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"[8].

הרב ציק נכח בהתוועדות, והבין שהרבי מעודד רכישת ד' זוגות תפילין והנחתם לכל יהודי. למחרת השבת, הוא כתב לרבי את הבנתו והעלה את רצונו להתחיל בהנחתם. הרבי ענה: "שייך להמשפיע שלו שי' שבארץ הקודש. אזכיר על הציון". הרב ציק ראה חידוש מיוחד בעצם מתן האישור שגם משפיע יכול להחליט בזה, בשונה מההנהגה בשנים קודמות - שרק הרבי עצמו אישר, בתנאים מסויימים, את הנחת זוגות תפילין אלו.

לאחר שקיבל את אישורו של המשפיע שלו - ר' מענדל פוטרפס וקיבל על הדיווח ברכה נוספת מהרבי, החל להניח ד' זוגות [9].

הרב ציק מתוועד רבות שכל אחד צריך להתחיל ולהניח ארבעה זוגות על פי השיחה, ומעודד בחורים מתקרבים להתחיל להניח תפילין דרבינו תם.

משפחתו

  • בנו בכורו, הרב חיים ציק - משלוחי כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א לבת ים, מרצה בכיר, ומשפיע מדרשת ה"מימד הפנימי" לנשים ובנות.
  • בנו, ר' מאיר ציק.ירושלים
  • בנו, ר' לוי יצחק.כפר חב"ד
  • בנו, ר' שניאור זלמן ציק.כפר חב"ד
  • חתנו, ר' ברוך יוסף בורושנסקי - קריית מלאכי.
  • חתנו, ר' אריה עמית - מנהל ארגון "ברית יוסף יצחק".
  • חתנו, ר' אבירז בן מתתיהו בת ים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ע"פ ראיון עמו בשבועון כפר חב"ד, גיליון 611
  2. כשנפטר הרב בליז'ינסקי החל ללמוד אצל הרב מנחם מענדל פוטרפס.
  3. לאחר שחזר לארץ נסע הרב ציק לרב זוין שהיה "נשיא כבוד" של האוניברסיטה. הרב זוין ענה לו "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא מחשבת ישראל - מחשבת בר-אילן"...
  4. ראה לעיל במענות הרבי אליו במהלך היחידות.
  5. עד לשנת ה'תשל"ד היו רק חמישה מבצעי מצוות של הרבי.
  6. כדוגמת שיחת שבת פרשת משפטים - על החלטת אומות העולם לצמצם את כלי הנשק עבור הקצאת משאבים לטובת האנושות כולה.
  7. טנק המבצעים הראשון היה רכב רגיל, עליו רמקולים ובתוכו עשרות ספרי קודש
  8. התוועדויות תשמ"ט חלק ד', עמוד 147
  9. [1]