הבדלים בין גרסאות בדף "זוהר (ספר)"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2")
(43 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ספר הזוהר הקדוש''' הוא הספר המרכזי של תורת ה[[קבלה]]. הוא מורכב ממדרשים על ה[[תורה]] המחולקים לפי פרשות השבוע. הזוהר לא היה ידוע ומפורסם והועבר מדור לדור ליחידי סגולה בלבד. עד שרבי משה די-לאון בספרד שהפיץ את הזוהר לנחלת הכלל. לזוהר קמו מפרשים רבים שלימדו והרחיבו את תורת הקבלה, כמו ה[[רמ"ק]] - רבי משה קורדובירו, ה[[אריז"ל]] - רבי יצחק לוריא אשכנזי, ובדורות מאוחרים יותר ה[[רמח"ל]] - רבי משה חיים לוצאטו ועוד.  
+
[[קובץ:זהר וילנא.jpg|200px|ממוזער|שמאל|ספר הזוהר מהדורת [[וילנא]], [[תרפ"ד]]]]
 +
'''ספר הזוהר הקדוש''' הוא הספר המרכזי של תורת ה[[קבלה]]. הוא מורכב ממדרשים על ה[[תורה]] המחולקים לפי פרשות השבוע. הזוהר לא היה ידוע ומפורסם והועבר מדור לדור ליחידי סגולה בלבד. עד שרבי משה די-לאון בספרד שהפיץ את הזוהר לנחלת הכלל. לזוהר קמו מפרשים רבים שלימדו והרחיבו את תורת הקבלה, כמו ה[[רמ"ק]] - רבי משה קורדובירו, ה[[אריז"ל]] - רבי יצחק לוריא אשכנזי, ועוד פירושים מדורות מאוחרים יותר. לספר הזהר ישנו גם [[ביאורי הזוהר (אדמו"ר הצמח צדק)|ביאור]] מ[[כ"ק אדמו"ר הצמח צדק]].
  
 
==חלקיו==
 
==חלקיו==
שורה 11: שורה 12:
  
 
== מבנה הספר ==
 
== מבנה הספר ==
גופו של ספר הזוהר בנוי מדרשות מ[[רבי שמעון בר יוחאי]] (רשב"י) וחבריו סביב פרשיות התורה, ושפתו רובה ככולה ארמית. בספר כלולות "האידרות" - "אידרא רבא" (המושב הגדול), "אידרא זוטא" (המושב הקטן) ו"אידרא דבי משכנא" (מושב בית המשכן), שתוכנן:
+
גופו של ספר הזוהר בנוי מדרשות מ[[רבי שמעון בר יוחאי]] וחבריו על [[פרשת השבוע|פרשיות התורה]], ושפתו רובה ככולה [[ארמית]]. בספר כלולות "האידרות" - "אידרא רבא" (המושב הגדול), "אידרא זוטא" (המושב הקטן) ו"אידרא דבי משכנא" (מושב בית המשכן).
  
באידרא רבא [[רשב"י]] מגלה את "הפרצופים" גילויי אלוקות בדמות רוחנית ומופשטת הנמשלת לפני אדם על פי הפסוק "על הכיסא דמות במראה אדם עליו מלמעלה" (יחזקאל א' כ"ו) עשרה חברים משמיעים את דרשותיהם כל אחד בתורו, ו[[רשב"י]] חותם את הדיון ומגלה את הדברים שהחברים ידעו רק בראשי פרקים. בסוף ה"מושב" שלושה מהחברים נופחים את נשמתם מרוב הקדושה כיוון שלא היו מזוככים מספיק.
+
ב'''אידרא רבא''' [[רשב"י]] מגלה את ה[[פרצופים]] - גילויי [[אלוקות]] בדמות רוחנית ומופשטת הנמשלת ל[[פני אדם]] על פי הפסוק "על הכיסא דמות במראה אדם עליו מלמעלה{{הערה|יחזקאל א' כ"ו}}. עשרה חברים משמיעים את דרשותיהם כל אחד בתורו, ו[[רשב"י]] חותם את הדיון ומגלה את הדברים שהחברים ידעו רק בראשי פרקים. בסוף ה"מושב" שלושה מהחברים נופחים את נשמתם מרוב ה[[קדושה]] כיוון שלא היו מזוככים מספיק.
באידרא זוטא מסופר על פטירתו של [[רשב"י]] ומשמיע באזני תלמידיו סודות שחשש לגלות לפני כן, לבסוף יוצאת נשמתו של [[רשב"י]] במילה "חיים".
 
באידרא דבי משכנא דנים [[רשב"י]] ושלושה מתלמידיו בסודות התפילה על פי דרשות הבנויות על פסוקי הקמת המשכן.
 
בזוהר נכלל גם תיאור ההיכלות העליונים בחלק שנקרא: 'היכלות דרשב"י' ובו מתוארים שבעת היכלות גן העדן השמורים לצדיקים מחד, ומאידך שבעת מדורי הגיהנום המיועדים לרשעים. בפרשת "ואתה תחזה" (יתרו) מובא מאמר המבאר את חכמת הפרצוף וחכמת היד, המיוחס בדרשה למשה בבחירתו אנשים כפי עצת יתרו. חלקים אחרים בזוהר מתייחסים לצדיקים נסתרים כגון [[רב ייבא סבא]] שהוא איש העוסק בחימר ונראה בתחילה כ[[עם הארץ]], אך מתגלה כמקובל גדול הדורש בענייני תורת הנפש. דמות אחרת היא "הינוקא" המופלא - אותו ילד-פלא, בנו של [[רב המנונא סבא]], שמגיל ינקות יודע לדרוש בסתרי תורה ועולה עליהם בחכמתו. סיפור אחר בזוהר מתאר את מפגשם של [[רשב"י]] וחבריו בגן עדן עם 'רב מתיבתא', הוא ראש הישיבה של מעלה, הדן אתם על ענייני העולם הבא והנשמה.
 
  
בחטיבה השנייה של הזוהר כלולים החיבור 'סתרי תורה', בו מקובצים מאמרים על ספר בראשית; ומדרש הנעלם על התורה, ששפתו מעורבת עברית וארמית והוא עוסק בבריאה, עולם הבא והנשמה.
+
ב'''אידרא זוטא''' מסופר על [[הסתלקות]] [[רשב"י]] וכיצד משמיע באזני תלמידיו סודות שחשש לגלות לפני כן, לבסוף יוצאת נשמתו של [[רשב"י]] במילה "חיים".
 +
 
 +
ב'''אידרא דבי משכנא''' דנים [[רשב"י]] ושלושה מתלמידיו בסודות ה[[תפילה]] על פי דרשות הבנויות על פסוקי הקמת ה[[משכן]].
 +
 
 +
בזוהר נכלל גם תיאור ה[[היכלות]] העליונים בחלק שנקרא: '''היכלות דרשב"י''' ובו מתוארים שבעת היכלות [[גן עדן]] השמורים ל[[צדיקים]] מחד, ומאידך שבעת מדורי ה[[גהינום]] המיועדים ל[[רשעים]]. בפרשת "ואתה תחזה" שב[[פרשת יתרו]] מובא מאמר המבאר את [[חכמת הפרצוף]] ו[[חכמת היד]], המיוחס בדרשה ל[[משה]] בבחירתו אנשים כפי עצת [[יתרו]]. חלקים אחרים בזוהר מתייחסים ל[[צדיקים נסתרים]] כגון [[רב ייבא סבא]] שהוא איש העוסק בחימר ונראה בתחילה כ[[עם הארץ]], אך מתגלה כ[[מקובל]] גדול הדורש בענייני תורת ה[[נפש]]. דמות אחרת היא "הינוקא" המופלא - אותו ילד-פלא, בנו של [[רב המנונא סבא]], שמגיל ינקות יודע לדרוש בסתרי תורה ועולה עליהם בחכמתו. סיפור אחר בזוהר מתאר את מפגשם של [[רשב"י]] וחבריו ב[[גן עדן]] עם 'רב מתיבתא', הוא [[ראש הישיבה]] של מעלה, הדן אתם על ענייני ה[[עולם הבא]] וה[[נשמה]].
 +
 
 +
בחטיבה השנייה של הזוהר כלולים החיבור '''סתרי תורה''', בו מקובצים מאמרים על [[ספר בראשית]]; ו[[מדרש]] הנעלם על ה[[תורה]], ששפתו מעורבת [[לשון הקודש]] ו[[ארמית]] והוא עוסק ב[[בריאת העולם|בריאה]], [[עולם הבא]] וה[[נשמה]].
  
 
עשרת החברים הנקראים חבריא קדישא (החבורה הקדושה) שהם בעלי הזוהר הם: [[רשב"י]] ראש החבורה; בנו - [[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]]; [[רבי אבא הסופר]]; [[רבי יהודה]]; [[רבי יוסי]]; [[רבי יצחק]]; [[רבי חזקיה]]; [[רבי חייא]]; [[רבי ייסא]]; [[רבי אחא]].  
 
עשרת החברים הנקראים חבריא קדישא (החבורה הקדושה) שהם בעלי הזוהר הם: [[רשב"י]] ראש החבורה; בנו - [[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]]; [[רבי אבא הסופר]]; [[רבי יהודה]]; [[רבי יוסי]]; [[רבי יצחק]]; [[רבי חזקיה]]; [[רבי חייא]]; [[רבי ייסא]]; [[רבי אחא]].  
  
חלקים נוספים השייכים ל"ספר הזוהר", הם "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן - כלומר משה רבינו) ו"תיקוני זוהר". החיבור "רעיא מהימנא" משולב בתוך [[גוף]] ספר הזוהר והחיבור "תיקוני זוהר" הוא חלק נפרד.
+
חלקים נוספים השייכים לספר הזוהר הם "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן - כלומר משה רבינו) ו"תיקוני זוהר". החיבור "רעיא מהימנא" משולב בתוך [[גוף]] ספר הזוהר והחיבור "תיקוני זוהר" הוא חלק נפרד.
  
 
===תיקוני זהר===
 
===תיקוני זהר===
'''תיקוני זוהר''' הוא ספר חלק נוסף לספר הזוהר, ובו מובאים שבעים תיקונים, שהם שבעים הפנים לתורה אותם מפרש [[רבי שמעון בר יוחאי]] במלת "בראשית". בהקדמה של תיקוני זוהר, מובא המאמר [[פתח אליהו]].
+
'''תיקוני זוהר''' הוא חלק נוסף לספר הזוהר, ובו מובאים שבעים תיקונים, שהם שבעים פנים לתורה אותם מפרש [[רבי שמעון בר יוחאי]] במלת "[[בראשית]]". בהקדמה של תיקוני זוהר, מובא המאמר [[פתח אליהו]].
  
 
== תרגומי הזוהר ==
 
== תרגומי הזוהר ==
הזוהר נכתב בארמית בניב השונה מהארמית של התלמוד הבבלי (ארמית בבלית), והוא אינו נגיש לרוב קוראי הזוהר היהודים, קל וחומר ללא-יהודים. על כן הזוהר תורגם במרוצת הדורות לכמה שפות: עברית, לטינית, יידיש, לאדינו, ערבית יהודית (ערבית באותיות עבריות), גרמנית, [[אנגלית]] וצרפתית.
+
הזוהר נכתב ב[[ארמית]] בניב השונה מהארמית של ה[[תלמוד הבבלי]] (ארמית בבלית), והוא אינו נגיש לרוב לומדי הזוהר. על כן הזוהר תורגם במרוצת הדורות לכמה שפות: [[עברית]], לטינית, [[יידיש]], לאדינו, ערבית יהודית (ערבית באותיות עבריות), גרמנית, [[אנגלית]] וצרפתית.
 +
 
 +
אחד מתרגומי הזוהר לעברית הוא תרגומו של הרב יהודה יודל רוזנברג בו תורגמו רק חלקים מהזוהר (5 כרכים, ניו יורק, תשכ"ז). תרגום נוסף בעברית לספר הזוהר הוא הספר מתוק מדבש של ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר רבי [[אהרן ראטה]]. הספר המופיע בסדרה מרובת כרכים כתרגום מתחת ללשון הזוהר, כתוב בשפה עממית יותר ובהסברים קבליים פשטניים, מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים.
  
אחד מתרגומי הזוהר לעברית הוא תרגומו של הרב יהודה יודל רוזנברג בו תורגמו רק חלקים מהזוהר (5 כרכים, ניו יורק, 1927). תרגום נוסף בעברית לספר הזוהר הוא הספר מתוק מדבש של ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר [[רבי אהרן ראטה]]. הספר המופיע בסדרה מרובת כרכים כתרגום מתחת ללשון הזוהר, כתוב בשפה עממית יותר ובהסברים קבליים פשטניים, מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים.
+
== רבותינו נשיאינו וספר הזוהר ==
 +
[[קובץ:התחלה ביאורי הזהר.png|200px|ממוזער|שמאל|תחילת ספר [[ביאורי הזוהר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]]]]
 +
שיטת ה[[חסידות]] מיוסדת בעיקרה על ספר הזוהר ותורת [[האר"י]] (שנכתבה ע"י רבי [[חיים ויטאל]]), ומשום כך ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות ב[[חסידות]].
  
 +
===כ"ק אדמו"ר הזקן ===
 +
*ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות בספר ה'''[[תניא]]'''.
 +
* [[מהר"ם הלוי יפה]] אמר בשם [[אדמו"ר הזקן]]: סגולה ל[[מחשבות זרות]] בעת ה[[תפילה]] הוא ג' דרכים כו', וכן ספר הזוהר הלשון מסוגל ל[[נשמה]] אף על פי שאינו מבין מה או אומר{{הערה|1=ספר "[[מגדל עז]]", מאמרי דא"ח מאדמו"רי חב"ד עמוד תכ"ו.}}.
 +
*"מי שהוא בעל עסק גדול יהיה רב לימודו בזוהר אף שאינו מבין, כי מה אכפת ליה שאינו מבין, - אפילו הי הוא סגולה"{{הערה|1=מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, דף תקע"א.}}.
 +
*לימוד בזוהר הקדוש מסיר טמטום הלב{{הערה|1=מאה שערים לאדמו"ר הזקן.}}.
 +
*[[רשב"י]] כותב על מי שלומד בספר הזהור "די יפקון מן גלותא". היינו שבזכות לימוד הזוהר יצאו ישראל מן הגלות{{הערה|1=זהר פרשת נשא.}}
 +
*הלומד בספר הזוהר הקדוש בעולם הזה, אז לעתיד לבא לא ישב בבושה"{{הערה|1=כתב ע"ז בזוהר פרשת וישב דף קפ"ה עמוד א', חשוב להעיר ששם מדבר הזהר על כל לימוד תורה ולאו דוקא על לימוד ספר הזהר. האריך בזה ב[[לקוטי תורה]] [[פרשת צו]].}}
 +
*י"ג דברים הם להסרת כל המונעים ב[[תפילה]] כו', והג' הוא עסק ולימוד דברי מוסר הנמצאים בזוהר מלשון הארה, שמאיר במקום החושך שהוא חמת אמת"{{הערה|1=[[לקוטי תורה]] פ' [[כי תבוא]].}}
 +
*אדמו"ר הצמח צדק כותב{{הערה|1=[[דרך מצוותיך]] שורש מצוות התפילה.}} ששמע מפיו של אדמו"ר הזקן, אשר שמע מפיו של רבו המגיד ממזריטש שהבעל שם טוב אמר שלא ילמדו את חכמת הקבלה, מבלי לימוד תורת החסידות יחד עימה{{הערה|1=הערת הרבי במכתב לגאב"ד שפראן זצ"ל.}}, מפני שמי שהוא מגושם ויבין הדברים כפשוטו ויגשם, יכול לבוא ח"ו לאפיקורסות.
 +
*אדמו"ר הזקן היה נוהג לאמר דרשות על הזוהר לפני בניו, וביקש מ[[אדמו"ר האמצעי]] שיכתבם. בשנת [[תקע"ו]] נדפסו דרשות אלו בספר "[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)|ביאורי הזהר]]"
  
== [[רבותינו נשיאינו]] ו[[ספר הזוהר]] ==
+
===כ"ק אדמו"ר הצמח צדק===
 +
חיבר את הספר [[ביאורי הזוהר (אדמו"ר הצמח צדק)|ביאורי הזוהר]].
  
שיטת ה[[חסידות]] מיוסדת בעיקרה על ספר הזוהר ותורת [[האר"י]] (שנכתבה ע"י [[רבי חיים ויטאל]]), ומשום כך ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות ב[[חסידות]].
+
*"ה"[[צמח צדק]]" אמר ל[[חנוך הנדל קוגל|ר' הענדל]] ביחידות: זוהר מרומם הנפש"{{הערה|1=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=416 חלק י' עמוד ש"צ]. מובא גם ב[[היום יום]] [[ט"ז טבת]].}}.
  
===[[הבעל שם טוב]] הקדוש===
+
===כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א===
על אחת כמה וכמה שיש לנו לרדוף בכל לב ונפש מאד אחר חמת האמונה, הוא חכמת דרך הקבלה, שהוא דרך אמת"{{הערה|בספר מאירות עיניים פרשת ראה}}
+
*ביחידות עם הרבנים הראשיים לישראל, הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]], ב[[א' בכסלו]] [[תשד"מ]] דיבר והפליג [[הרבי]] במעלת וחשיבות לימוד [[פנימיות התורה]] בכלל - והזוהר בפרט. בין הדברים נאמר:
 +
{{ציטוט|תוכן=
 +
'''''הרב שפירא''''': וכמו כן יש גם מה מכתבים של [[הרב קוק]] ז"ל שבהם מזכיר בדברים קשים אודות ההכרח והצורך בלימוד קבלה, שלולי זאת אי אפשר ללמוד תורה לאמיתה [על-דרך מה שהזכיר הרבי מה שכתב [[הגר"א]] בפרושו לספר משלי, שבלי ללמוד את חכמת הנסתר – אי אפשר שישיג את ה'נגלה'] וכותב שעל ידי זה מעכבים את הגאולה כו'.
 
   
 
   
===כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] והזוהר===
+
'''''כ"ק אדמו"ר שליט"א''''': אם דבריו היו מתקבלים – לא היה מקום לפגישה שלנו בחוץ לארץ, כי היינו כבר כולנו בארץ הקודש, ביחד עם משיח צדקנו!}}
*ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות בספר ה'''[[תניא]]'''.
 
* "שמעתי מ[[מהר"ם הלוי יפה]] שאמר בשם [[אדמו"ר הזקן]] נמב"ג סגלה ל[[מחשבות זרות]] בעת [[התפילה]] הוא ג' דרכים כו', וכן ספר הזוהר הלשון מסוגל ל[[נשמה]] אעפ"י דלא ידע מאי קאמרי" כו' {{הערה|כתב בספר "[[מגדל עז]]", מאמרי דא"ח מאדמו"רי חב"ד עמוד תכ"ו }}.
 
*"מי שהוא בעל עסק גדול יהיה רב לימודו בזוהר אף שאינו מבין, כי מה אכפת ליה שאינו מבין, - אפילו הי הוא סגולה"{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, דף תקע"א}}
 
*לימוד בזוהר הקדוש מסיר טמטום הלב {{הערה|מאה שערים לאדמו"ר הזקן}}
 
*הלומד בספר הזוהר הקדוש בעולם הזה, אז לעתיד לבא לא ישב בבושה"{{הערה|כתב ע"ז בזוהר פרשת וישב דף קפ"ה עמוד א', והאריך בזה ב[[לקוטי תורה]] [[פרשת צו]]}}
 
*י"ג דברים הם להסרת כל המונעים ב[[תפילה]] כו', והג' הוא עסק ולימוד דברי מוסר הנמצאים בזוהר מלשון הארה, שמאיר במקום החושך שהוא חמת אמת"{{הערה|[[לקוטי תורה]] פ' [[כי תבוא]]}}
 
*אדמו"ר הצמח צדק כותב{{הערה|[[דרך מצוותיך]] שורש מצוות התפילה.}} ששמע מפיו של אדמו"ר הזקן, אשר שמע מפיו של רבו המגיד ממזריטש שהבעל שם טוב אמר שלא ילמדו את חכמת הקבלה, מבלי לימוד תורת החסידות יחד עימה{הערה|הערת הרבי במכתב לגאב"ד שפראן זצ"ל}}, מפני שמי שהוא מגושם ויבין הדברים כפשוטו ויגשם, יכול לבוא ח"ו לאפיקורסות.
 
 
 
===כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]]===
 
חיבר את הספר [http://hebrewbooks.org/15926"'''ביאורי הזוהר'''"].
 
*"ה"[[צמח צדק]]" אמר לר' הענדל ביחידות: זוהר מרומם הנפש" כו'{{הערה|[[היום יום]] [[ט"ז טבת]]}}
 
 
 
===כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו===
 
ביחידות עם הרבנים הראשים לישראל ([[הרב מרדכי אליהו]] ו[[הרב אלקנה שפירא]])דיבר והפליג הרבי במעלת וחשיבות לימוד הזוהר.
 
 
   
 
   
בשנת [[תש"נ]] במעמד [[חלוקת הדולרים]] עבר לפני הרבי הרב [[אברהם שמחה אשלג]] וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה ובכך נקרב את ה[[גאולה]] השלימה. מבוסס על הנאמר ב[[ספר הזהר]] שבספר הזהר יצאו מה[[גלות]] ב[[רחמים]].  
+
*בשנת [[תש"נ]] במעמד [[חלוקת הדולרים]] עבר לפני הרבי הרב [[אברהם שמחה אשלג]], וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה, ובכך נקרב את ה[[גאולה]] השלימה - מבוסס על הנאמר ב[[ספר הזהר]] שבספר הזהר יצאו מה[[גלות]] ב[[רחמים]].  
  
 
הרבי השיב לו, כי מקובל ב[[חב"ד]] ש[[חסידות]] חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה.  
 
הרבי השיב לו, כי מקובל ב[[חב"ד]] ש[[חסידות]] חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה.  
כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו השיב [[הרבי]] שבתור נכד של [[אדמו"ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת [[חב"ד]] אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - פרק כ"ה|סוף פרק כ"ה]]}} שכותב "דברי [[הבעש"ט]] לפי קבלת [[האריז"ל]]" ומשמע מזה שאינו קבלה ממש. אך הרבי השיב כי כיון שה[[אדמו"ר הזקן]] כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא יתכן שסתר את דבריו במקום אחר.
+
כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו השיב הרבי שבתור נכד של [[אדמו"ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פסק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת חב"ד אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון אדמו"ר הזקן{{הערה|[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - פרק כ"ה|סוף פרק כ"ה]]}} שכותב "דברי [[הבעש"ט]] לפי קבלת [[האריז"ל]]" ומשמע מזה שאינו קבלה ממש. אך הרבי השיב כי כיון שהאדמו"ר הזקן כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא ייתכן שסתר את דבריו במקום אחר.
 
 
  
 +
==ראו גם==
 +
*[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8 קטגוריה:חכמי הזוהר]
 +
*[[קבלה]]
 +
*[[רבי שמעון בר יוחאי]]
  
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
*[[מנחם ברונפמן]], [https://www.alysefer.com/zuar/ ספר הזוהר בחסידות חב"ד]
 +
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3665726 3 שאלות ותשובות על ספר הזוהר] באתר חב"ד.אורג
 +
[[קטגוריה:ספרי קבלה]]
 
{{ספרי קבלה}}
 
{{ספרי קבלה}}
*[[:קטגוריה:חכמי הזוהר]]
+
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי קבלה]]
 

גרסה מ־07:15, 8 בספטמבר 2020

ספר הזוהר מהדורת וילנא, תרפ"ד

ספר הזוהר הקדוש הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה. הוא מורכב ממדרשים על התורה המחולקים לפי פרשות השבוע. הזוהר לא היה ידוע ומפורסם והועבר מדור לדור ליחידי סגולה בלבד. עד שרבי משה די-לאון בספרד שהפיץ את הזוהר לנחלת הכלל. לזוהר קמו מפרשים רבים שלימדו והרחיבו את תורת הקבלה, כמו הרמ"ק - רבי משה קורדובירו, האריז"ל - רבי יצחק לוריא אשכנזי, ועוד פירושים מדורות מאוחרים יותר. לספר הזהר ישנו גם ביאור מכ"ק אדמו"ר הצמח צדק.

חלקיו

הזוהר מחולק לשלוש חטיבות עיקריות:

  • ספר הזוהר העיקרי.
  • סתרי תורה והמדרש הנעלם.
  • רעיא מהימנא והתיקונים.

בנוסף לכך קיים חלק נוסף בשם "תיקוני זוהר".

מבנה הספר

גופו של ספר הזוהר בנוי מדרשות מרבי שמעון בר יוחאי וחבריו על פרשיות התורה, ושפתו רובה ככולה ארמית. בספר כלולות "האידרות" - "אידרא רבא" (המושב הגדול), "אידרא זוטא" (המושב הקטן) ו"אידרא דבי משכנא" (מושב בית המשכן).

באידרא רבא רשב"י מגלה את הפרצופים - גילויי אלוקות בדמות רוחנית ומופשטת הנמשלת לפני אדם על פי הפסוק "על הכיסא דמות במראה אדם עליו מלמעלה[1]. עשרה חברים משמיעים את דרשותיהם כל אחד בתורו, ורשב"י חותם את הדיון ומגלה את הדברים שהחברים ידעו רק בראשי פרקים. בסוף ה"מושב" שלושה מהחברים נופחים את נשמתם מרוב הקדושה כיוון שלא היו מזוככים מספיק.

באידרא זוטא מסופר על הסתלקות רשב"י וכיצד משמיע באזני תלמידיו סודות שחשש לגלות לפני כן, לבסוף יוצאת נשמתו של רשב"י במילה "חיים".

באידרא דבי משכנא דנים רשב"י ושלושה מתלמידיו בסודות התפילה על פי דרשות הבנויות על פסוקי הקמת המשכן.

בזוהר נכלל גם תיאור ההיכלות העליונים בחלק שנקרא: היכלות דרשב"י ובו מתוארים שבעת היכלות גן עדן השמורים לצדיקים מחד, ומאידך שבעת מדורי הגהינום המיועדים לרשעים. בפרשת "ואתה תחזה" שבפרשת יתרו מובא מאמר המבאר את חכמת הפרצוף וחכמת היד, המיוחס בדרשה למשה בבחירתו אנשים כפי עצת יתרו. חלקים אחרים בזוהר מתייחסים לצדיקים נסתרים כגון רב ייבא סבא שהוא איש העוסק בחימר ונראה בתחילה כעם הארץ, אך מתגלה כמקובל גדול הדורש בענייני תורת הנפש. דמות אחרת היא "הינוקא" המופלא - אותו ילד-פלא, בנו של רב המנונא סבא, שמגיל ינקות יודע לדרוש בסתרי תורה ועולה עליהם בחכמתו. סיפור אחר בזוהר מתאר את מפגשם של רשב"י וחבריו בגן עדן עם 'רב מתיבתא', הוא ראש הישיבה של מעלה, הדן אתם על ענייני העולם הבא והנשמה.

בחטיבה השנייה של הזוהר כלולים החיבור סתרי תורה, בו מקובצים מאמרים על ספר בראשית; ומדרש הנעלם על התורה, ששפתו מעורבת לשון הקודש וארמית והוא עוסק בבריאה, עולם הבא והנשמה.

עשרת החברים הנקראים חבריא קדישא (החבורה הקדושה) שהם בעלי הזוהר הם: רשב"י ראש החבורה; בנו - רבי אלעזר; רבי אבא הסופר; רבי יהודה; רבי יוסי; רבי יצחק; רבי חזקיה; רבי חייא; רבי ייסא; רבי אחא.

חלקים נוספים השייכים לספר הזוהר הם "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן - כלומר משה רבינו) ו"תיקוני זוהר". החיבור "רעיא מהימנא" משולב בתוך גוף ספר הזוהר והחיבור "תיקוני זוהר" הוא חלק נפרד.

תיקוני זהר

תיקוני זוהר הוא חלק נוסף לספר הזוהר, ובו מובאים שבעים תיקונים, שהם שבעים פנים לתורה אותם מפרש רבי שמעון בר יוחאי במלת "בראשית". בהקדמה של תיקוני זוהר, מובא המאמר פתח אליהו.

תרגומי הזוהר

הזוהר נכתב בארמית בניב השונה מהארמית של התלמוד הבבלי (ארמית בבלית), והוא אינו נגיש לרוב לומדי הזוהר. על כן הזוהר תורגם במרוצת הדורות לכמה שפות: עברית, לטינית, יידיש, לאדינו, ערבית יהודית (ערבית באותיות עבריות), גרמנית, אנגלית וצרפתית.

אחד מתרגומי הזוהר לעברית הוא תרגומו של הרב יהודה יודל רוזנברג בו תורגמו רק חלקים מהזוהר (5 כרכים, ניו יורק, תשכ"ז). תרגום נוסף בעברית לספר הזוהר הוא הספר מתוק מדבש של המקובל הירושלמי רבי דניאל פריש, מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר רבי אהרן ראטה. הספר המופיע בסדרה מרובת כרכים כתרגום מתחת ללשון הזוהר, כתוב בשפה עממית יותר ובהסברים קבליים פשטניים, מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים.

רבותינו נשיאינו וספר הזוהר

שיטת החסידות מיוסדת בעיקרה על ספר הזוהר ותורת האר"י (שנכתבה ע"י רבי חיים ויטאל), ומשום כך ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות בחסידות.

כ"ק אדמו"ר הזקן

  • ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות בספר התניא.
  • מהר"ם הלוי יפה אמר בשם אדמו"ר הזקן: סגולה למחשבות זרות בעת התפילה הוא ג' דרכים כו', וכן ספר הזוהר הלשון מסוגל לנשמה אף על פי שאינו מבין מה או אומר[2].
  • "מי שהוא בעל עסק גדול יהיה רב לימודו בזוהר אף שאינו מבין, כי מה אכפת ליה שאינו מבין, - אפילו הי הוא סגולה"[3].
  • לימוד בזוהר הקדוש מסיר טמטום הלב[4].
  • רשב"י כותב על מי שלומד בספר הזהור "די יפקון מן גלותא". היינו שבזכות לימוד הזוהר יצאו ישראל מן הגלות[5]
  • הלומד בספר הזוהר הקדוש בעולם הזה, אז לעתיד לבא לא ישב בבושה"[6]
  • י"ג דברים הם להסרת כל המונעים בתפילה כו', והג' הוא עסק ולימוד דברי מוסר הנמצאים בזוהר מלשון הארה, שמאיר במקום החושך שהוא חמת אמת"[7]
  • אדמו"ר הצמח צדק כותב[8] ששמע מפיו של אדמו"ר הזקן, אשר שמע מפיו של רבו המגיד ממזריטש שהבעל שם טוב אמר שלא ילמדו את חכמת הקבלה, מבלי לימוד תורת החסידות יחד עימה[9], מפני שמי שהוא מגושם ויבין הדברים כפשוטו ויגשם, יכול לבוא ח"ו לאפיקורסות.
  • אדמו"ר הזקן היה נוהג לאמר דרשות על הזוהר לפני בניו, וביקש מאדמו"ר האמצעי שיכתבם. בשנת תקע"ו נדפסו דרשות אלו בספר "ביאורי הזהר"

כ"ק אדמו"ר הצמח צדק

חיבר את הספר ביאורי הזוהר.

כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א

הרב שפירא: וכמו כן יש גם מה מכתבים של הרב קוק ז"ל שבהם מזכיר בדברים קשים אודות ההכרח והצורך בלימוד קבלה, שלולי זאת אי אפשר ללמוד תורה לאמיתה [על-דרך מה שהזכיר הרבי מה שכתב הגר"א בפרושו לספר משלי, שבלי ללמוד את חכמת הנסתר – אי אפשר שישיג את ה'נגלה'] וכותב שעל ידי זה מעכבים את הגאולה כו'.

כ"ק אדמו"ר שליט"א: אם דבריו היו מתקבלים – לא היה מקום לפגישה שלנו בחוץ לארץ, כי היינו כבר כולנו בארץ הקודש, ביחד עם משיח צדקנו!

הרבי השיב לו, כי מקובל בחב"ד שחסידות חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה אך בשיטה של חכמה בינה דעת, וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה. כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו השיב הרבי שבתור נכד של אדמו"ר הזקן אינו יכול לחתום על פסק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת חב"ד אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון אדמו"ר הזקן[11] שכותב "דברי הבעש"ט לפי קבלת האריז"ל" ומשמע מזה שאינו קבלה ממש. אך הרבי השיב כי כיון שהאדמו"ר הזקן כותב בפירוש באגרת הקודש אחרת, לא ייתכן שסתר את דבריו במקום אחר.

ראו גם

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. יחזקאל א' כ"ו
  2. ספר "מגדל עז", מאמרי דא"ח מאדמו"רי חב"ד עמוד תכ"ו.
  3. מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, דף תקע"א.
  4. מאה שערים לאדמו"ר הזקן.
  5. זהר פרשת נשא.
  6. כתב ע"ז בזוהר פרשת וישב דף קפ"ה עמוד א', חשוב להעיר ששם מדבר הזהר על כל לימוד תורה ולאו דוקא על לימוד ספר הזהר. האריך בזה בלקוטי תורה פרשת צו.
  7. לקוטי תורה פ' כי תבוא.
  8. דרך מצוותיך שורש מצוות התפילה.
  9. הערת הרבי במכתב לגאב"ד שפראן זצ"ל.
  10. אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) חלק י' עמוד ש"צ. מובא גם בהיום יום ט"ז טבת.
  11. אגרת הקודש סוף פרק כ"ה