ועד הנחות בלשון הקודש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חברי הוועד - ר' חיים שאול ברוק ור' ישראל שמעון קלמנסון - בהתוועדות

ועד הנחות בלשון הקודש (נקרא בקיצור ועד הנחות בלה"ק) הינו מוסד הפועל לכתיבת ועריכת דברי הרבי בלשון הקודש, באופן שיותאם לקהל שאינו דובר אידיש.

תולדות הוועד[עריכה]

שנים ראשונות[עריכה]

הוועד נוסד בחודש ניסן תשמ"א על ידי הרב מני מנחם מענדל וולף. כמנהל הוועד מונה הרב אלימלך גורביץ', וכעורך - הרב דוד פלדמן. בשנת תשמ"ב הצטרף לוועד הרב ישראל שמעון קלמנסון. על הפצת ההנחות באה"ק הופקד הרב דובער חן.

הוועד החל בעריכת הנחות משיחות הרבי בלה"ק, כשמפעם לפעם הכניסו שיחה להגהה.

בשנת תשמ"ז החלו בכל שבוע שני עיתונים כפר חב"ד ואלגמיינר ז'ורנאל לפרסם את השיחה של השבוע האחרון. לשם כך, כל מערכת הייתה זקוקה לשיחה מוגהת, ועל כן ועד הנחות בלה"ק הכניס שיחה בלה"ק, וועד הנחות התמימים באידיש. הרבי לא רצה להמשיך בסדר זה (להגיה כל שיחה פעמיים), עד שבסוף שנת תשמ"ז נקבע הסכם (על ידי הרב זלמן שמעון דוורקין) בין הוועד לבין ועד הנחות התמימים, לפיו שבוע אחד תכנס להגהת הרבי ההנחה בלה"ק ושבוע אחד - ההנחה באידיש. וכך במקום שבכל שבוע הועד יתרגם עבור כפ"ח את השיחה מאידיש ללה"ק, נקבע כעת שיתרגמו רק פעם בשבועיים.

החוברות בלשון הקודש הופצו ברחבי העולם (בשנים האחרונות - בסיוע מערכת פאקס א שיחה), ומידי סוף שנה נלקט תוכן החוברות למספר כרכים, מתוכם יצאו לאור ארבעים ושלושה כרכים של "התוועדויות" בלשון-הקודש, הכוללים את כל השיחות והמאמרים שנאמרו בין השנים תשמ"ב-תשנ"ב. (השיחות מתשמ"א נכנסו לתוך סדרת השיחות קודש).

בתחילת קיץ תשנ"א הכינו חברי הוועד קונטרס מלוקט משיחות שונות של הרבי אודות מעלת בית המדרש - 770, תחת השם "קונטרס בית רבינו שבבבל", בקשר עם השיפוצים שנערכו אז בבית המדרש. הקונטרס הוכנס לרבי, ואחרי כחצי שנה, באמצע חודש חשוון תשנ"ב, הוציא הרבי בפתאומיות את הקונטרס מוגה והורה להדפיסו לתאריך כ' חשוון.

התפתחות הוועד[עריכה]

בחודש חשוון תשנ"ב, נכנס, בהוראת הרבי, ר' חיים שאול ברוק למשרת ניהול משרד הוועד. מינוי זה גרר אחריו התפתחות מואצת של פעילות הוועד, שתיגבר את פעילותו בייחוד אחרי כ"ז אדר תשנ"ב.

עיקר פעולתו של הוועד בשנים אלו, מתרכזת בעיקר באיסוף, תרגום ללשון-הקודש ועריכה מחודשת של דברי הרבי שנאמרו בשנים תש"י-תשמ"א. נכון להיום (שנת תשע"ג) יצאו לאור ארבעים ותשעה כרכים, הכוללים את השיחות והמאמרים שנאמרו עד אמצע שנת תשכ"ז.

במהלך השנים יצאה הנהלת הוועד מספר פעמים בבקשות לאנ"ש לסייע לפעילותם, הן בתרומות כספיות[1], והן במסירת רשימות פרטיות שנכתבו על ידם לאורך השנים, במטרה להשלים את השיחות החסרות, ולהוציא לאור סדרה שלימה הכוללת ומקיפה את כל דברי הרבי בשיחות ובמאמרים לאורך השנים.

מכון זה נחשב כיום למכון ההוצאה העיקרי הפועל להדפסת ספרי תורתו של הרבי, והוא פועל במקביל לועד להפצת שיחות ותחת הנהלת אוצר החסידים.

משרדי הוועד[עריכה]

משרדי הוועד ממוקמים בקומה העליונה בבניין המשרדים 788 ברחוב איסטערן פארקווי. משרדים אלו עברו שיפוץ בשנת תשס"ז בעזרתם של מספר נדיבים, ויחד עם עשרות חסידי חב"ד שהצטרפו לפרוייקט 'מגן האלף' והשתתפו בשיפוצים בסכום של אלף דולר.

השיפוץ ורכישת הציוד החדשני והמתקדם, הושלם בחודש תמוז של אותה שנה, ועם הכניסה למשרדים המחודשים נערכה חנוכת הבית חגיגית[2] בהשתתפות אישים רבים שעסקו בהוצאת תורת הרבי במשך השנים.

במסדרון המשרדים, הוקמה ספרייה עשירה ומפוארת המסייעת לחברי הוועד בעבודתם.

הוצאה לאור[עריכה]

תורת מנחם - התוועדויות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תורת מנחם התוועדויות

בשנת תשמ"ו החל הוועד לעסוק בעריכת הסדרה תורת מנחם - תפארת לוי יצחק המלקטת את ביאורי של הרבי על דברי תורת של אביו רבי לוי יצחק שניאורסון. את הסדרה ערך הרב דוד פלדמן, בסיוע ר' חיים שאול ברוק והת' פנחס גרינברג, והיא קיבלה את אישורו של הרבי לכלול את שמו ויצאה לאור תחת השם "תורת מנחם - תפארת לוי יצחק".

במקביל, עסק הועד בהוצאה לאור של סדרת ההתוועדויות שכללו את שיחותיו של הרבי משנת תשמ"ב ואילך.

בשנת תשנ"א הצטבר אצל חברי המערכת חומר רב של שיחות קודש מתחילת נשיאותו של הרבי, ובחורף של שנת תשנ"ב קיבלו חברי הוועד אישור מהרבי להתחילת בעריכת החומר והוצאתו לאור תחת השם[3] "תורת מנחם - התוועדויות", ולהדפיסו עם סמל של קה"ת בשונה ממה שהיה נהוג עד אז שספרים שלא עברו את הגהתו של הרבי יצאו לאור בלי חותמת המוטבעת על הכריכה.

סדרה זו הפכה לסדרת הדגל של המערכת, ונכון לשנת תשע"ד יצאו לאור חמישים ואחת כרכים.

תורת מנחם - ספר המאמרים[עריכה]

פסקה זו לוקה בחסר. הינכם מוזמנים להרחיב אותה

תורת מנחם - מאמרים מלוקט[עריכה]

בשנת תשס"ד ערכו חברי הועד מחדש את מאמרי החסידות המופיעים בששת הספרים בסדרת ספר המאמרים מלוקט, השוו אותם מחדש לדפי ההגהות המקוריים עליו הוסיף הרבי תיקונים ושינויים למאמרים, ותיקנו טעויות דפוס המוכרחות לפי הבנתם.

השינוי העיקרי במהדורה זו, היה סידורם המחודש של המאמרים שלא לפי סדר כרונולוגי של תאריך הוצאתם לאור על ידי הרבי, אלא לפי סדר ימות השנה מתוך מטרה להקל על הלומדים שלא יצטרכו לחפש את מבוקשם בין ששה ספרים שונים כאשר הם מחפשים מאמר הקשור לפרשה או למועד מסויים.

על אף שבכל ספר נוסף מפתח המציין את מיקומו המדוייק של כל מאמר ביחס לספרים במהדורה הקודמת, עוררה המהדורה קשת של תגובות שהתנגדו לביצוע שינויים דרסטיים שכאלו באופן ההוצאה לאור של ספרים שקיבלו את אישורו של הרבי. יחד עם זאת, מספר מכוני הוצאה לאור חב"דיים (ובראשם מכון חסידות מבוארת) אימצו את סדרת הספרים החדשה והחלו לציין בספרים היוצאים לאור תחתם למספרי העמודים במהדורה החדשה.

חוברות שבועיות[עריכה]

החל משנת תשנ"ז, מדי שבוע יוצא לאור על ידי הוועד קונטרס הכולל חלקים מהשיחות הנערכות באותה תקופה, לרוב כאלו הקשורים לפרשת השבוע או לחג ומועד סמוך.

השיחות המתפרסמות בחוברות מתפרסמות בדרך כלל בפעם הראשונה בתרגום ללשון הקודש, ופעמים רבות הם הפעם הראשונה בה הדברים רואים את אור הדפוס מכיון שהתוכן לא נכלל בשעתו בסדרת שיחות קודש.

חוברות אלו מתקבלות בהתעניינות גדולה אצל החסידים, ובהוצאתם לאור ישנה מטרה נלווית - לקבל את הערותיהם של הלומדים, על מנת לתקן ולשפר את הדברים לפני שהם מודפסים בספר.

בתור הוספה לחוברות, מתפרסמים מידי שבוע מכתבים שנכתבו על ידי הרבי ולא נכללו בסדרת האגרות קודש מסיבות שונות. העריכה שמושקעת במכתבים אלו הינה מושקעת הרבה יותר מהעריכה שהושקעה במכתבים שבסדרת האגרות קודש, והם מתאפיינים בהערות שוליים רבות המבארות את תוכן המכתב ואת המקורות עליהם הוא מתבסס, וכן פרטים רבים יותר לגבי מקבל המכתב, כשלעיתים נעשית לצורך זה עבודת מחקר של ממש.

ייחודיות נוספת במכתבים אלו, שהמכתבים שנכתבו במקור בשפת האידיש, מתורגמים על ידי המערכת ללשון הקודש, דבר שלא נעשה בסדרת האגרות קודש[4].

חברי הוועד[עריכה]


חברי מערכת נוספים, שעבדו במשך תקופות מסויימות

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. סיון תשס"ז, שבט תשס"ח
  2. נחנכו המשרדים החדשים של ועד הנחות בלה"ק קישור col ה' תמוז תשס"ז
  3. מי שהציע לקרוא לסדרה בשם זה היה המזכיר הרב יהודה לייב גרונר.
  4. ובשל כך יצאה לאור סדרה נפרדת של 'אגרות קודש בתרגום ללה"ק' בת שלושה כרכים על ידי סניף קה"ת בארץ הקודש.