הבדלים בין גרסאות בדף "והדרת פני זקן (מאמר)"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
שורה 1: שורה 1:
 +
{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}
 
'''והדרת פני זקן''' הינו [[דיבור המתחיל]] של [[מאמר]] שנאמר על ידי [[אדמו"ר הזקן]] ונדפס בספר [[ליקוטי תורה]]. מאמר זה הינו המאמר הקצר ביותר הנדפס בסט הספרים [[תורה אור]] ו[[ליקוטי תורה]]. המאמר נמצא בספר ליקוטי תורה בהוצאת [[קה"ת]] בדרושים ל[[פרשת קדושים]] בדף ל' עמודה ד'.
 
'''והדרת פני זקן''' הינו [[דיבור המתחיל]] של [[מאמר]] שנאמר על ידי [[אדמו"ר הזקן]] ונדפס בספר [[ליקוטי תורה]]. מאמר זה הינו המאמר הקצר ביותר הנדפס בסט הספרים [[תורה אור]] ו[[ליקוטי תורה]]. המאמר נמצא בספר ליקוטי תורה בהוצאת [[קה"ת]] בדרושים ל[[פרשת קדושים]] בדף ל' עמודה ד'.
  

גרסה אחרונה מ־18:35, 1 באפריל 2018

מאמרי רבותינו נשיאנו
איתא במדרש תילים · והדרת פני זקן · כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי · באתי לגני · החלצו תרנ"ט · ושאבתם מים בששון · בשעה שהקדימו תער"ב
מאמרי הרבי
אשר תבחר · ביום עשתי עשר · גדול יהיה · ושבתי בשלום · כי ישאלך בנך · לא תהיה משכלה · ואתה תצווה את בני ישראל · על כן קראו הימים האלה ימי הפורים
מושגים
דיבור המתחיל · ביכלאך · בלתי מוגה · מוגה · המשך

והדרת פני זקן הינו דיבור המתחיל של מאמר שנאמר על ידי אדמו"ר הזקן ונדפס בספר ליקוטי תורה. מאמר זה הינו המאמר הקצר ביותר הנדפס בסט הספרים תורה אור וליקוטי תורה. המאמר נמצא בספר ליקוטי תורה בהוצאת קה"ת בדרושים לפרשת קדושים בדף ל' עמודה ד'.

תוכן המאמר[עריכה]

ניתן לחלק את תוכן המאמר בכללות לשלושה חלקים. בחלקו הראשון (המתפרס על כחצי מהמאמר), מבאר אדמו"ר הזקן מה קורה כאשר האדם לומד חלק מן התורה ותופסה בזכרונו, אדה"ז מבאר שמאחר ו'אורייתא וקוב"ה כולא חד' [=התורה והקב"ה הינם דבר אחד], הרי שאדם הזוכר את התורה הינו מאוחד עם הקב"ה ממש.

בחלקו השני של המאמר, מסביר אדמו"ר הזקן שזוהי גם הסיבה להלכה בהלכות תלמוד תורה[1], לפיה מצוה על כל אחד ואחד לדעת את כל הלכות התורה ודקדוקיהן בע"פ. הסיבה לכך היא כיוון ולכל מצוה ישנה סוג המשכה שונה ובשביל שהמשכת אור ה' ליהודי תהיה שלימה עליו לדעת את כל התורה כולה בעל פה.

וכאן מגיע חלקו השלישי של המאמר בו מוסבר שכיון שבימינו כבר אין כח לדעת כל כך הרבה בעל פה, על כל אחד לדעת לפחות חמישה חומשי תורה בעל פה -עקב היותם שורש לכל התורה כולה, וכן את סדר קדשים - העוסק בעבודת הקורבנות, אשר עליה מובא שהעוסק בה מתכפרים עוונותיו

המאמר[עריכה]

תוכן מאמר 'והדרת פני זקן'
והדרת פני זקן זה שקנה חכמה. שקנה היינו כמ"ש ותופשי התורה. דהיינו מי שתופס במוח הזכרון וחקוק על לוח לבו תמיד. כמארז"ל איזהו ת"ח כל ששואלין אותו דבר הלכה כו'. שאז מצוה לעמוד מפניו גם בשעה שאינו עוסק בתורה. לפי שהקב"ה שוכן עד בקרבו גם כשעוסק במילי דעלמא. מאחר שהתורה חקוקה במוח הזכרון שבנשמתו ועל לבו. ואורייתא וקוב"ה כולא חד (וע' בזהר ס"פ קדושים דפ"ז ע"ב). לזאת כל איש נלבב אשר ידבנו לבו וכלתה נפשו לדבקה בו ית' בתמידות ולהיות ה' שוכן בקרבו תמיד בלי שום הפסק ופירוד לעולם אפילו רגע א'. יקנה לו התורה במוח הזכרון שבנפשו. שאז גם אם עוסק בצרכי הגוף הרי התורה היא בבחינת עלמא דאתכסיא שבנפשו שמאיר בו יו"ד של שם הוי', שלכן בפרשה קדש לי כל בכור כתיב בה ולזכרון בין עיניך כנודע. ובזה יובן טעם למ"ש בהלכות תלמוד תורה בשם הספרי שמצוה על כל אחד ואחד לידע כל התורה שהן כל תרי"ג מצות ודקדוקיהן כו'. והיינו להמשיך אור ה' על כל תרי"ג כחות שבנפשו האלקית בפרטותיהן. וכמ"ש כולך יפה רעיתי ומום אין בך כולך דייקא. שלכן גם שרש המשכה זו למעלה כלול מתרי"ג. ונקרא בשם אדם ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם וגו'. אך מחמת צוק העתים וקוצר רוח דעת המשיג ועומק המושג. עכ"פ לפחות ישתדל לקבל עוז ותעצומות לקנות ולחקוק במוח הזכרון שבנפשו ה' חומשי תורת משה אשר כתב מפי הגבורה שהן שרש כל התורה שבכתב ושבעל פה כולה כנודע שרבי עקיבא היה דורש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות. רק שהן בהעלם גדול בעלמא דאתכסיא. ומעלמא דאתגליא היא התורה שבע"פ עכ"פ לפחות יקנה ויחקוק סדר קדשים הנקרא חכמה בדברי רז"ל ומכפר עונותיו של אדם כמ"ש האריז"ל. (ועיין מ"ש ע"פ מפני שיבה תקום והדרת כו' סד"ה שחורה אני ונאוה):

לימוד המאמר[עריכה]

הרבי כותב לאחד שכתב אודות חלישות בזיכרון, שילמד מאמר זה בעל פה.[2]

ובכלל יודע בפי חסידים שלימוד המאמר בעל פה באותיותיו הינו סגולה לזיכרון.

קישורים חצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ראה הלכות ת"ת לאדמוה"ז פ"ב ה"א. וראה גם הלאה שם.
  2. אגורת קודש, כרך י"א, עמוד קפ"ז.