התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחלך.jpg ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

התפצלות חסידות חב"ד הוא כינוי לפיצול שאירע בין ארבעה מבניו של אדמו"ר הצמח צדק לאחר הסתלקותו בשנת תרכ"ו. הפיצול הביא לפיצולים ולהקמת חצרות חדשים בחסידות חב"ד, ביניהם: חב"ד קאפוסט, חב"ד ניעז'ין, חב"ד ליאדי, וממשיכתה של שושלת חב"ד חב"ד ליובאוויטש. מקימי החצרות השונים היו ארבעת בניו של הצמח צדק, שהם המהרי"ל מקאפוסט, רבי חיים שניאור זלמן שניארסאהן, רבי ישראל נח שניארסאהן, וממשיך דרכו של הצמח צדק האדמו"ר המהר"ש.

רקע

בחייו של הצמח צדק היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו בליובאוויטש, ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר 'תורות' חסידות כאשר הייתה פונה איליו קבוצת חסידים בבקשה זו[1] בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה הרבי המהר"ש מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית.

בשנת תרט"ז, החל בנו של המהרי"ל רבי שלמה זלמן, לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי רוסיה שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא הצבעה על בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת על המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו ברוך שלום. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי לוי יצחק זלמנסון, קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.

בשנת תרכ"ב, הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור מאמרי חסידות ולקבל חסידים והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב איליו, ביניהם ר' יצחק אייזיק מהומיל, ר' הלל מפאריטש, ר' יקותיאל מליעפלי, הרשב"ץ, ר' פרץ חן, ר' פסח ממלסטובקה ור' יוסף תומרקין.

בשנת תרכ"ג נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל קייב, ובדרכו עבר בעיירות רבות בהם התגוררו חסידים וקיים את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ליחידות. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם המשכילים. הרבי המהר"ש שהה בפטרבורג עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת חודש תשרי היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגות עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.

בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה[2]. .

הפיצול

בי"ג ניסן תרכ"ו הסתלק אדמו"ר הצמח צדק. כבר ביום הראשון של פסח החלו חסידי המהרי"ל לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק.

במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים בליובאוויטש כל אחד במניין משלו, גם האח רבי יוסף יצחק, שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.

כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ומי מהם יכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' פרץ חן, ר' שניאור זלמן מלובלין, ור' יוסף תומרקין. הבית דין קבע שאדמו"ר המהר"ש הוא זה שימשיך את דרכו של הצמח צדק בנשיאות חב"ד[3].

מסופר[4] שכאשר נודע לחסיד יקותיאל מליעפלי על דבר פטירתו של אדמו"ר הצמח צדק, הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע לליובאוויטש לקברו של הצמח צדק, כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' יקותיאל מליעפלי התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לךאחר מכן בחר רבי יקותיאל באדמו"ר המהר"ש שיהיה לו לרבי ואמר "עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות"[5].

חב"ד ליובאוויטש והפיצול

אדמו"ר המהר"ש, ממשיך דרכו של הצמח צדק בנשיאות ומייסד שושלת ליובאוויטש היה חביב מאוד על אביו אדמו"ר הצמח צדק, דבר שהתבטא בין השאר בכך שהצמח צדק היה רגיל לחזור על מאמרים מיוחדים בשבילו, והיה מקרבו קירובים מיוחדים[6]. ואף כאשר היה חולה ונאלץ לשכב במיטתו כדי לנוח הצמח צדק היה רגיל לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו גילויים נפלאים על אדמו"ר הזקן[7].

כאשר נפטר אדמו"ר הצמח צדק בי"ג בניסן שנת תרכ"ו כתב הצמח צדק צוואה, בה נכתב שלא יהיה רבי אחד לחב"ד, אלא כל בניו של הצמח צדק יאמרו חסידות ביחד. אך חסידיו של המהרי"ל מקאופוסט, בנו הגדול של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות[8], ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, והבית דין קבע שאדמו"ר המהר"ש שהיה צעיר הבנים הוא ימשיך את דרכו של הצמח צדק בשושלת חב"ד.

לכן מטבע הדברים היחסים בין ליובאוויטש ולשאר הענפים היו מתוחים, במיוחד בין ליובאוויטש לקאפוסט, דבר שהוביל בהמשך לפרישתה של חסידות קאפוסט מכולל חב"ד ולהקמתו של כולל חב"ד המיוחד.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

חצרות חב"ד שקמו בעקבות הפיצול

בעבקבות המחלוקת בין בניו השונים של הצ"צ וטענות לזיוף צצואות מצד חסידים, ארבעת בניו של אדמו"ר הצמח צדק נהגו באדמו"ריות כל אחד בעיירה אחרת.

ארבעת חצרות חב"ד שקמו בעקבות כך הם:

חב"ד קאפוסט

מצבתו של המהרי"ל, מייסד חסידות קאפוסט בעיירה קאפוסט

מייסד החצר הוא [יהודה לייב שניאורסון|המרי"ל מקאפוסט]], בנו השני של אדמו"ר הצמח צדק. החצר הוקמה בעקבות הוויכוח מי ירש את אדמו"ר הצמח צדק בנשיאות חב"ד, בנו השני של הצ"צ, המהרי"ל אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך הרבה מחסידי חב"ד חפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לערייה קאפוסט, ושם החל לנהוג באדמו"ריות. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, אדמו"ר המהר"ש ש"הוכרחתי לנהוג בנשיאות". בגלל שהמרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצ"צ שהסכים לנהוג באדמו"ריות, והוא אף ראה את פני אדמו"ר הזקן נהרו אליו מרבית חסידי חב"ד, והחצר החסידית חב"ד קאפוסט הייתה החצר הגדולה ביותר בחסידות חב"ד.

המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי שלמה זלמן שניאורסון בעל המגן אבות, לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי שלום דובער שניאורסון שנהג בנשיאות בעיירה רציצא, ורבי שמריהו נח שניאורסון שנהג בנשיאות בעיירה בוברויסק.

היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מאוד מתוחים, דבר שהתבטא בעיקר במחלוקות בעניין כולל חב"ד כאשר חסידי קאפוסט דרשו להיות אחראים עלך הכולל, ובפועל השליטה בו הייתה ע"י חסידי ליובאוויטש, בעקבות כך הקימו חסידי קאפוסט את כולל חב"ד המיוחד. כמו כן התקבלה גזירה בליובאוויטש שלא ללמוד בספריהם של אדמו"רי קאפוסט, ואף חסידי ליובאוויטש לא למדו בספר תורה אור בעקבות שהודפס בקאפוסט. גם היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש ע"י חסידי קאפוסט.

החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת תרכ"ו עד שנת תרפ"ג, ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים שלה החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ.

חב"ד ליאדי

מייסד החצר היה רבי חיים שניאור זלמן שניארסאהן.

כאשר נסע לעיירה ליאדי בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"ריות ויהיה להם לרבי, ואך רבי חיים שניאור זלמן הסכים לכך והחל לנהוד שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר "ודור רביעי ישובו הנה"[9].

חסידות חב"ד ליאדי התקיימה במשך שני דורות, כאטשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי יצחק דובער שניאורסון (בנו של מייסד הענף רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון)( ולבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו שני האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי לליובאוויטש.

חב"ד ניעז'ין

מייסד החצר היה רבי ישראל נח שניארסאהן בנו של הצמח צדק.

החצר התקיימה במשך כ15 שנים, משנת תרכ"ח ועד לשנת תרמ"ג, לאחר פטרתו של רבי ישראל נח שניאורסון בשנת תרמ"ג עברו רוב חסידי ניעז'ין לחב"ד קאפוסט ומקצתם לליובאוויטש.

חב"ד ליובאוויטש

חב"ד ליובאוויטש היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, וזאת ע"פ פסיקת הבית דין[10]. חב"ד ליובאוויטש היא ממשיכתה של שושלת חב"ד וממשיך דרכו של הצמח צדק היה אדמו"ר המהר"ש.

אך מפאת כך שאדמו"ר המר"ש היה הצעיר מבין בני הצמח צדק חב"ד ליובאוויטש הייתה הקטנה מבין ענפיה השונים של חב"ד.

ברבות השנים מסופר[11] שהיו פעמים שבחצר אדמו"ר המהר"ש בליובאוויטש לא היה מניין.

אך לאחר השואה נכחדו ענפיה השונים של חב"ד וכך כל שאר חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של אדמו"ר הריי"צ.

אדמו"רי חב"ד

חב"ד ליובאוויטש
חב"ד קאפוסט
חב"ד ליאדי
חב"ד ניעז'ין

היחסים בין החצרות השונות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש

במרוצת השנים ענפיה השונים של חסידות חב"ד החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של חב"ד ניעז'ין, הענף שרד רק כ15 שנה ומיד לאחר פטרתו של מייסדו, רבי ישראל נח שניאורסון עברו חסידיו לחב"ד קאפוסט.

לאחר פטירת רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון מייסד חסידות חב"ד ליאדי התפצלה החסידות בין בנו רבי יצחק דובער שניאורסון לבין חתנו רבי לוי יצחק מסירטשין, ולאחר פטירתו של רבי שלום שכנא שניאורסון עברו רוב חסידי ליאדי לחב"ד קאפוסט ולליובאוויטש.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הערות שוליים

  1. ראה תיאור על כך בכרם חב"ד, אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק
  2. מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב הרבי הריי"צ מתוך מטרה להדפיס כמבוא ללקוטי תורה - תורת שמואל תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל
  3. ספר התולדות עמ' 37
  4. ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ) ה'תש"ב עמ' 104 - 103
  5. ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191
  6. ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמ' 35
  7. ראה הערה קודמת
  8. ראה בכרם חב"ד בעשרות מקומות
  9. היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב בליאדי
  10. ראה ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמ'37
  11. ספר הזכרונות