הבדלים בין גרסאות בדף "התוועדות עם הרבי"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(82 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:הרבי התוועדות.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|[[הרבי]] בהתוועדות ב[[זאל הגדול]] שב[[770]]]]
 
[[קובץ:הרבי התוועדות.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|[[הרבי]] בהתוועדות ב[[זאל הגדול]] שב[[770]]]]
[[קובץ:כסא בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים בהתוועדות של [[הרבי]] ב[[זאל הגדול]], מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים, להם היו שמורים מקומות ישיבה מאחורי הרבי על בימת ההתוועדיות)]]
+
[[קובץ:כסא בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים בהתוועדות של [[הרבי]] ב[[זאל הגדול]], מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים, להם היו שמורים מקומות ישיבה מאחורי הרבי על בימת ההתוועדויות)]]
 
'''[[התוועדות]] עם [[הרבי]]''' הוא המעמד המרכזי של הקשר בין הרבי לחסידיו, בו נושא הרבי את דבריו לקהל, ב[[שיחות]] וב[[מאמר|מאמרי חסידות]]. דברי הרבי בהתוועדות כוללים דיונים תורניים, דברים בעניני השעה, הוראות לחסידים ועוד.
 
'''[[התוועדות]] עם [[הרבי]]''' הוא המעמד המרכזי של הקשר בין הרבי לחסידיו, בו נושא הרבי את דבריו לקהל, ב[[שיחות]] וב[[מאמר|מאמרי חסידות]]. דברי הרבי בהתוועדות כוללים דיונים תורניים, דברים בעניני השעה, הוראות לחסידים ועוד.
  
 
הזמן הקבוע להתוועדויות הרבי הוא מידי [[שבת]], במוצאי ה[[יום טוב|ימים טובים]], ועד ל[[הסתלקות]] רעייתו [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תשמ"ח]] - נערכו התוועדויות גם בימות החול, חלקן קבועות בתאריכים חשובים, כמו חגי חסידות חב"ד, וחלקן בהזדמנויות אחרות מידי פעם. כאשר נערכו ההתוועדויות בימות החול, הן שודרו למאזינים בכל העולם על ידי [[מרכז שידורי חב"ד]].
 
הזמן הקבוע להתוועדויות הרבי הוא מידי [[שבת]], במוצאי ה[[יום טוב|ימים טובים]], ועד ל[[הסתלקות]] רעייתו [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תשמ"ח]] - נערכו התוועדויות גם בימות החול, חלקן קבועות בתאריכים חשובים, כמו חגי חסידות חב"ד, וחלקן בהזדמנויות אחרות מידי פעם. כאשר נערכו ההתוועדויות בימות החול, הן שודרו למאזינים בכל העולם על ידי [[מרכז שידורי חב"ד]].
 +
 +
[[קובץ:התוועדות ח.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|ציור של הרבי בהתוועדות]]
  
 
==היסטוריה==
 
==היסטוריה==
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות ב[[זאל הקטן]], בו נערכו ההתוועדיות בשנים הראשונות ובו [[קבלת הנשיאות|קיבל את הנשיאות]], [[תשי"ב]]]]  
+
רבותינו נשיאינו נהגו להתוועד עם הקהל פעמים אחדות בשנה, [[י"ט כסלו]], [[פורים]] וכדומה. היו זמנים קבועים לאמירת חסידות, והיו שיחות בעיקר במהלך [[סעודת שבת|סעודות שבת]] ו[[יום טוב|חג]]. אצל הרבי חל שינוי בענין ההתוועדויות, הוא נוהג להתוועד עם הקהל לעיתים קרובות יותר, לכל היותר פעם בחודש בשבת מברכים.
 +
 
 +
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות ב[[זאל הקטן]], בו נערכו ההתוועדוית בשנים הראשונות ובו [[קבלת הנשיאות|קיבל את הנשיאות]], [[תשי"ב]]]]  
 +
 
 +
===לפני הנשיאות===
 +
ההתוועדות הראשונה שערך הרבי על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ הייתה ב[[חג הסוכות]] ב[[תומכי תמימים אטווצק]].
 +
 
 +
ההתוועדות הראשונה שערך הרבי ב[[770]] נערכה ב[[ב' תמוז]] [[תש"א]] בזאל הקטן בקומה הראשונה של 770 בהוראתו הישירה של הרבי הריי"צ, לציון הצלתו של הרבי והגעתו לארצות הברית. ההתוועדות החלה בשעה תשע ונגמרה בשעה שלוש לפנת בוקר{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40507&st=&pgnum=20&hilite= סיפור ההתוועדות], מתוך "[[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]]"}}. מאז התוועד הרבי עוד כמה פעמים עם החסידים{{הערה|השיחות שאמר אז הרבי לוקטו והופיעו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]]}}.
 +
 
 +
בשנים הראשונות גרו בסמוך ל[[770]] מספר מועט של חסידים ליובאוויטש מחמת יוקר המגורים בשכונת [[קראון הייטס]], והמנין ב-770 היה בעיקר של תושבי האיזור, כאשר אדמו"ר הריי"צ שהה במוריסטאון{{הבהרה|מתי בדיוק? ואם יש מקור}} הגיעו קבוצת חסידים לבקרו, ובניהם הרב [[שמואל לויטין]] הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], והנהג לא היה חסיד חב"ד בשם רוט, לאחר שהחסידים נפגשו עם הרבי הרבי שאל אם יש כאן עוד מישהו, וענו שנמצא הנהג. רבי שאל אותו האם רוצה משהו? והשיב שאחרי התפילה יש קידוש, וחסידי חב"ד לא משתתפים, ועל כן אין תוכן בקידוש, ואם אפשר שחתנו של הרבי הריי"צ ([[הרבי]]) ישתתף בקידוש, הרבי הריי"צ הוציא 3 שטרות של דולר בתור השתתפות בקידוש, ואמר שכאשר החתן ידע שאני משתתף הוא ישתתף, ומאז מדי שבת מברכים הרבי היה מגיע כחצי שעה לאחר תחילת הקידוש, מדבר כחצי שעה, והיו מנגנים ניגונים שונים על פי בקשת הרבי (לאו דווקא חב"דיים). הרבי עשה קידוש לעצמו, ישב ודיבר בעניני הזמן{{הערה|חלק מעט משיחות אלו נתקבצו בספר [[שיחות קודש תרפ"ג-תש"ט]]. על הנסיעה ותחילת ההתוועדות סיפר בנו של רוט בראיון לחברת [[JEM]]{{מקור|מקור מדוייק}}.}}.
 +
 
 +
===לאחר יו"ד שבט תש"י===
 +
במשך השנה שלאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] הרבי התוועד עם החסידים בשבתות מברכים, כפי תקנתו של הרבי הריי"צ, בחגים ובמועדים חסידיים, אך לא אמר בהם [[מאמר|מאמרים]], אותם אומר רק רבי, אלא רק [[שיחה|שיחות]]. בהתוועדות ביום טוב שני של חג השבועות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי השיחות הן טובות אבל רוצים לשמוע מאמר. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת"{{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=185 עמוד 167]}}.
 +
 
 +
==לאחר קבלת הנשיאות==
 +
בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשי"א]] קיבל עליו הרבי את הנשיאות באופן רשמי, ואמר את המאמר הראשון שלו – [[באתי לגני]].
  
ההתוועדות הראשונה שערך הרבי ב770 נערכה בב' תמוז של שנת תש"א בזאל הקטן בקומה הראשונה של 770 בהוראתו הישירה של הרבי הריי"צ, לציון הצלתו של הרבי והגעתו לארצות הברית. ההתוועדות החלה בשעה 9 ונגמרה בשעה שלוש לפנת בוקר{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40507&st=&pgnum=20&hilite= סיפור ההתוועדות], מתוך "[[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]]"}}. מאז התוועד הרבי עוד כמה פעמים עם החסידים{{הערה|השיחות שאמר אז הרבי לוקטו והופיעו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]]}}.
+
עם השנים [[חסידות חב"ד]] גדלה והחלו להגיע יותר חסידים להתוועדויות של הרבי, מה שגרם לכך שהזאל הקטן, בו נערכו כל התוועדויותיו של הרבי עד אז, היה צר מלהכיל את החסידים שבאו להשתתף בהתוועדויות. בעקבות כך, החל הרבי בשנת [[תשי"ד]] להתפלל ולהתוועד ב[[שאלאש]] להתוועדויות ולתפילות הימים הנוראים. ההתוועדויות הגדולות של החורף{{הערה|[[י"ט בכסלו]], [[י' בשבט]] ו[[חג הפורים]]}}, נערכו באולמות גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]], כשהראשונה היא התוועדות [[י"ט כסלו]] [[תשי"ד]] באולם "פרענקלין מענאָר"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/79764_he_1.pdf עמוד 70]}}.
  
במשך השנה שלאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] החל הרבי להתוועד עם החסידים בשבתות מברכים, כפי תקנתו של הרבי הריי"צ, בחגים ובמועדים חסידיים, אך לא אמר בהם [[מאמר|מאמרים]], אותם אומר רק רבי, אלא רק [[שיחה|שיחות]]. בהתוועדות ביום טוב שני של חג השבועות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי השיחות הן טובות אבל רוצים לשמוע מאמר.הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת"{{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=185 עמוד 167]}}.
+
לקראת [[ראש השנה]] של שנת [[תש"כ]] הסתיים [[770 - מרכז חב"ד העולמי#הרחבה ראשונה|השיפוץ הראשון]] שנערך בחצר 770 שנהפך אז ל[[זאל הגדול]]. מאז עברו כל התפילות וההתוועדויות לזאל הגדול, ולא נערכו עוד התוועדויות בזאל הקטן או באולמות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf עמוד 50] אם כי היו מקרים יוצאי דופן כמו התוועדות פורים תשמ"א. ראה על כך בקובץ זה עמוד 18}}.  
  
בהתוועדות י' שבט תשי"א קיבל עליו הרבי את הנשיאות, ואמר את המאמר הראשון שלו – [[באתי לגני]].
+
לאחר פטירת [[הרבנית חנה]], לא רצה הרבי להתוועד ב[[י"ט כסלו]], עד שהרב [[שמואל לוויטין]] נכנס אל הרבי ואמר: "הלוא יאמרו כי י"ט כסלו אינו יום טוב!" דבריו שכנעו את הרבי שירד להתוועדות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109543 גילויים מפורים עם הרבי ב-770 • מרתק{{חב"ד און ליין}}]}}.
  
עם השנים הלכה חסידות חב"ד וגדלה והחלו להגיע יותר ויותר חסידים להתוועדיות של הרבי, מה שגרם לכך שהזאל הקטן, בו נערכו כל התוועדיותיו של הרבי עד אז, היה צר מלהכיל את החסידים שבאו להשתתף בהתוועדיות. בעקבות כך, החל הרבי בשנת [[תשי"ד]] להתפלל ולהתוועד ב[[זאל הגדול]] (שבאותו הזמן היה קטן הרבה יותר מגודלו כיום) להתוועדויות ולתפילות הימים הנוראים. ההתוועדויות הגדולות של י"ט בכסלו, י' בשבט וחג הפורים, נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור קראון הייטס, כשהראשונה היא התוועדות י"ט כסלו תשי"ד באולם "פרענקלין מענאָר"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/79764_he_1.pdf עמוד 70]}}.
+
במשך השנים ההתוועדויות נערכו ב[[יום טוב#חגי חב|חגים ומועדים חסידיים]] כשהתוועדויות בשבת נערכו בעיקר בשבתות מברכים (כתקנתו של [[הרבי הריי"צ]]) או כשהחגים או המועדים החסידיים חלו בשבת.
  
לקראת [[ראש השנה]] של שנת [[תש"כ]] הסתיים [[770 - מרכז חב"ד העולמי#הרחבה ראשונה|השיפוץ הראשון]] שנערך בזאל הגדול. והוא הפך לרחב יותר. מאז עברו כל התפילות והתוועדיות לזאל הגדול, ולא נערכו עוד התוועדיות בזאל הקטן או באולמות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf עמוד 50] אם כי היו מקרים יוצאי דופן (לדוגמא - התוועדות פורים תשמ"א. ראה על כך בקובץ זה עמוד 18)}}.  
+
===לאחר שמיני עצרת תשל"ח===
 +
לאחר האירוע הבריאותי שאירע ב[[שמיני עצרת תשל"ח]] החל הרבי על פי הצעת הרופאים, להתוועד במוצאי שבת במקום בשבת, התוועדויות אלו, אף שהיו במוצאי שבת דומות בסגנון להתוועדות של שבת, הן מבחינת הסדר, והן מבחינת סגנון הדיבור.
  
לאחר פטירת [[הרבנית חנה]], לא רצה הרבי להתוועד ב[[י"ט כסלו]], עד שהרב [[שמואל לוויטין]] נכנס אל הרבי ואמר: "הלוא יאמרו כי י"ט כסלו אינו יום טוב!" דבריו שכנעו את הרבי שירד להתוועדות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109543] {{חב"ד און ליין}}}}.
+
הסדר הזה התקיים עד לש"פ משפטים-שקלים מבה"ח אדר ה'תש"מ, אז חזר הרבי לקיים את ההתוועדות בשבת עצמה{{הערה|ראה יומן ר"מ זעליגסון (זמין באפליקציית "מפתח" וכן ישנם הקלטות של התוועדויות מוצש"ק עד אז)}}.
  
במשך השנים ההתוועדיות נערכו בחגים ומועדים חסידיים, כשהתוועדיות בשבת נערכו רק בשבתות מברכים (כתקנתו של [[הרבי הריי"צ]]) או כשהחגים או המועדים החסידיים חלו בשבת. לאחר הסתלקותה של [[הרבנית חיה מושקא]], החל להתוועד בכל שבת, אך חדל להתוועד בימות חול. נוהג זה התבטא לראשונה ב[[חג הפורים]] [[תשמ"ח]]. רבנים חב"דיים מכל העולם ניסו למנוע זאת על ידי כך ששלחו מכתב לרבי, ובו בקשה לערוך את ההתוועדות בחג ההפורים{{הערה|1={{ציטוטון|אנו החתומים מטה החלטנו להעיז לפנות בבקשת תחנונים לכ"ק אדמו"ר שליט"א, להתוועד ביום זה וברוב עם הדרת מלך, כנהוג על-ידי נשיאי חב"ד מדורי דורות, ומבקשים אנו מאוד לשמח את כולנו ביום אשר נהפך וכו', ומצווה דרבים שאני, ולקיים את ימי הפורים, ומכאן תושפע שמחה אמיתית לכל השנה עד יבוא ינון נאו"}} [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109543 גילויים מפורים עם הרבי ב-770] {{חב"ד און ליין}}}}, אך הרבי לא נעתר לבקשתם, ואכן מאז לא ערך הרבי ההתוועדיות בימי חול אלא רק בשבת, אך במקביל החל לשאת שיחות גם בשאר ימות השבוע (ולא כפי שהיה עד אז רק בשעות ההתוועדות) לאחרי (ולפעמים לפני) תפילת ערבית על סטנדר מיוחד לכך כשפניו אל הקהל.
+
===לאחר כ"ב שבט תשמ"ח===
 +
במהלך השנה לאחר הסתלקותה של [[הרבנית חיה מושקא]], החל הרבי להתוועד בכל שבת, אך חדל להתוועד בימות חול. נוהג זה התבטא לראשונה ב[[חג הפורים]] [[תשמ"ח]]. זקני החסידים ורבני חב"ד מכל העולם ביקשו במכתב לרבי, ובו בקשו לערוך את ההתוועדות בחג הפורים{{הערה|1={{ציטוטון|אנו החתומים מטה החלטנו להעיז לפנות בבקשת תחנונים לכ"ק אדמו"ר שליט"א, להתוועד ביום זה וברוב עם הדרת מלך, כנהוג על ידי נשיאי חב"ד מדורי דורות, ומבקשים אנו מאוד לשמח את כולנו ביום אשר נהפך וכו', ומצווה דרבים שאני, ולקיים את ימי הפורים, ומכאן תושפע שמחה אמיתית לכל השנה עד יבוא ינון נאו"}} [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109543 גילויים מפורים עם הרבי ב-770] {{חב"ד און ליין}}}}, אך הרבי לא נעתר לבקשתם, ואכן מאז לא ערך הרבי התוועדויות בימי חול אלא רק בשבת, אך במקביל החל להרבות בשיחות בימות השבוע מהם בימי סגולה שבעבר הרבי נהג להתוועד בהם, ומהם בימים רגילים, לאחרי (ולפעמים לפני) תפילת ערבית על סטנדר, בשיחות אלו נוהג הרבי לעמוד.
 +
 
 +
===תאריכים בהם התוועד הרבי{{הערה|בדרך כלל עד שנת תשמ"ח}}===
 +
{{טורים|תוכן=
 +
*[[שבת מברכים]]
 +
*[[חיבור החגים עם ימות החול|מוצאי ראש השנה]]
 +
*[[ו' תשרי]] (החל מתשכ"ו)
 +
*[[י"ג תשרי]] (מתשל"ב)
 +
*[[מוצאי יום טוב ראשון חג הסוכות]]
 +
*[[שמחת בית השואבה#התוועדויות שמחת בית השואבה|חול המועד סוכות (עד תשכ"ד)]]
 +
*[[חיבור החגים עם ימות החול|מוצאי שמחת תורה]]
 +
*[[י"ט כסלו]]
 +
*[[כ"ד טבת]]
 +
*[[יו"ד שבט]]
 +
*[[פורים]]
 +
*[[י"א ניסן]] (תשכ"ב, ואח"כ מתשל"ב עד תשמ"ה)
 +
*ליל ב' דחג הפסח (עד תשל"א){{הערה|תשי"ד התוועדות מיוחד בליל א' דחג הפסח, בעמידה סמוך לחדרו הקדוש.}}
 +
*[[סעודת משיח]]
 +
*ערב [[חג השבועות]] (מתשל"ב)
 +
*[[חיבור החגים עם ימות החול|מוצאי חג השבועות]]
 +
*[[י"ב תמוז]]
 +
*[[ט' באב]] שחל בשבת
 +
*[[כ' מנחם אב]]
 +
*ערב ראש השנה (מתשל"ב)
 +
'''תאריכים נוספים שהתוועד בהם הרבי'''
 +
*[[יו"ד כסלו]], חג הגאולה של אדמו"ר האמצעי.
 +
*[[זאת חנוכה]]
 +
*[[ב' אייר]].
 +
*[[ל"ג בעומר]].
 +
*[[ט"ו סיון]]
 +
*[[ג' תמוז]]
 +
*[[י"ט תמוז]]
 +
*[[ט"ו באב]]
 +
*[[ר"ח אלול]]
 +
*[[ח"י אלול]]
 +
}}
  
 
==התוועדות במחיצת הרבי==
 
==התוועדות במחיצת הרבי==
[[קובץ:הרחמא חודוקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במהלך התוועדות שערך ב[[זאל הגדול]] של [[770]], על בימת ההתוועדיות. מאחוריו נראה יושב ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]]]
+
[[קובץ:הרחמא חודוקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במהלך התוועדות שערך ב[[זאל הגדול]] של [[770]], על בימת ההתוועדויות. מאחוריו נראה יושב ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]]]
במשך שנות נשיאותו היה הרבי נוהג לערוך בחגים ובמועדים חסידיים התוועדיות באולם ה[[זאל הגדול]] של 770. הרבי היה יושב על בימת עץ מוגבהת הצמודה לקיר הדרומי, בקדמתה ישב הרבי כשלפניו שולחן, ומאחוריו ישבו חסידים מבוגרים ובעלי תפקיד, רבנים ואדמו"רים, כשרוב הקהל עומד על מדרגות עץ מוגבהות.
+
במשך שנות נשיאותו היה הרבי נוהג לערוך בחגים ובמועדים חסידיים התוועדויות באולם ה[[זאל הגדול]] של 770. הרבי יושב על בימת עץ מוגבהת הצמודה לקיר הדרומי, בקדמתה ישב הרבי כשלפניו שולחן, ומאחוריו ישבו חסידים מבוגרים ובעלי תפקיד, רבנים ואדמו"רים, כשרוב הקהל עומד על מדרגות עץ מוגבהות.
 +
 
 +
הרבי נכנס לאולם, עולה על הבמה, ומתחיל לשאת שיחה שעיקרה הוא בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת [[ניגון]], כשלעיתים הוא מורה במפורש איזה מהם לנגן (לדוגמה כמו [[ניגון הכנה לד' בבות]], אותו היה מתחיל ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]]{{הערה|כל זאת למעט ניגון [[צמאה לך נפשי (אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]], אותו תמיד היה מתחיל לנגן בעצמו (עד שבת פרשת [[נשא]] [[תשמ"ג]] אז היתה הפעם האחרונה בה ניגן הרבי ניגון זה).}}).
 +
 
 +
כשהרבי רוצה להתחיל באמירת [[מאמר]], הוא מורה על נגינת [[ניגון רוסטוב]], אותו תיקן וקבע כניגון הכנה למאמר, כשלקראת התחלת המאמר היושבים נעמדים על רגליהם{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3513086 סרט וידאו מניגון הכנה בהתוועדות של הרבי]. אם כי לפעמים מנגנים ניגון אחר.}}.  
  
הרבי היה נכנס לאולם, עולה על הבמה, ומתחיל הרבי לשאת שיחה שעיקרה היה בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת [[ניגון]], כשלעתים הוא מורה במפורש איזה מהם לנגן (לדוגמה כמו [[ניגון הכנה לד' בבות]], אותו היה מתחיל ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]]){{הערה|כל זאת למעט ניגון [[צמאה לך נפשי]], אותו תמיד היה מתחיל לנגן בעצמו}}.
+
התוועדויות הרבי בימות החול היו מוקלטות ומועלות אחר כך על הכתב, אך בהתוועדויות הנערכות בשבתות וחגים צוות [[חוזרים]] (בראשות הרב יואל כהן) משחזרת את השיחות והמאמרים שאמר הרבי בהתוועדות, וצוות של [[מניחים]] מעלה את הדברים על הכתב. משנת תשמ"ח ולפני כן מגיה הרבי באופן קבוע את התוועדויות השבת. גם משאר השיחות והמאמרים משנים שלפני זה את חלקם הרבי הגיה בקובץ השבועי "לקוטי שיחות", ונדפסו בספרים שונים{{הערה|כמו [[לקוטי שיחות]], [[ספר המאמרים - מלוקט]], [[ספר השיחות]] ועוד.}}, בעוד רובו של ההתוועודיות שלפני זה, ושיחות ימי החול לא הוגהו{{הערה|ונדפסו בסדרת [[שיחות קודש]]. משנת [[תשמ"ב]] גם בסדרת [[התוועדויות]] ובשנים האחרונות מודפסים מחדש בתרגום ללה"ק בסדרת [[דברי משיח]].}}.
  
כשהיה הרבי רוצה להתחיל באמירת [[מאמר]], היה מורה על נגינת [[ניגון רוסטוב]], אותו תיקן הרבי וקבע כניגון הכנה למאמר, כשלקראת התחלת המאמר היו היושבים נעמדים על רגליהם{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3513086 סרט וידאו מניגון הכנה בהתוועדות של הרבי]. אם כי לפעמים היה מנוגן ניגון אחר}}.  
+
בהתוועדויות שעורך הרבי בחגים, המסתיימות במוצאי החג{{הערה|בשבת פרשת נשא תנש"א ערך הרבי באופן נדיר התוועדות שנייה לאחר תפילת המנחה סמוך למוצאי השבת, בקשר עם סיום [[ימי התשלומין]] שלאחריה נהג כמו במוצאי יום טוב.}}, נוהג הרבי ליטול ידים ולאחר ההתוועדות לברך על הכוס בזימון, ולאחר מכן לעשות על אותו הכוס הבדלה ולאחר מכן נוהג הרבי [[חלוקת כוס של ברכה|לחלק כוס של ברכה]].
  
התוועדיות הרבי בימות החול היו מוקלטות ומועלות אחר כך על הכתב, אך בהתוועדיות שנערכו בשבתות וחגים (בהם אסור להקליט) היה צוות [[חוזרים]] בראשות הרב יואל כהן משחזר את השיחות והמאמרים שאמר הרבי, וצוות של [[מניחים]] העלה את הדברים על הכתב. לעיתים היה מגיה הרבי את השיחות והמאמרים ומהם חוברו ספרים שונים{{הערה|כמו [[לקוטי שיחות]], [[ספר המאמרים - מלוקט]], [[ספר השיחות]]ועוד}} בעוד רובו של החומר לא הוגה{{הערה|ממנו חוברו ספרים כמו [[תורת מנחם התוועדויות]] ו[[שיחות קודש]]}}.
+
==הסדר בהתוועדות בשבת ==
 +
* מברך על היין, ואוכל מעט מזונות.
 +
*ב' שיחות בענין היום.
 +
*מאמר כעין שיחה
 +
*ביאורים ברש"י, לקוטי לוי יצחק (החל משנת תשל"א), שיעור הרמב"ם (החל משנת תשד"מ). בקיץ פרקי אבות<ref>לאחר מיכן יצאו לאור ספרים המלקטים שיחות אלו: [[ביאורים לפירוש רש"י על התורה|ביאורים בפירוש רש"י על התורה]], [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק|תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]], [[יין מלכות]], [[ביאורים לפרקי אבות|ביאורים בפרקי אבות]]</ref>.
 +
*[[חלוקת משקה]].
 +
*הזכרת ברכה אחרונה.
  
בסיום התוועדויות שערך הרבי בשבתות וחגים שנגמרו במוצאי החג או השבת, היה נוהג הרבי [[חלוקת כוס של ברכה|לחלק כוס של ברכה]].
+
===מסביב להתוועדות===
 +
את הגביע והשעון של הרבי מניח המשב"ק מאיר משה אלטמאן, מחברי [[ועד המסדר]]. בעבר הניח אותו הרב [[בערל יוניק]].
 +
 
 +
את היין לקידוש מזג הרב [[מרדכי מנטליק]] עד פטירתו בשנת [[תשמ"ח]], והחליף את מקומו הרב בערל יוניק, ואחריו מחליף אותו הרב [[מנחם נחום גרליצקי]] עד עצם היום הזה.
 +
 
 +
מאחורי הרבי עמד שנים רבות הצייר הידוע הרב [[הענדל ליברמן]], שהיה מעודד את השירה עד פטירתו ב[[תשל"ו]]. מ[[חודש תשרי]] [[תשל"ז]], החל ר' [[זושא ווילימובסקי]] לעודד את השירה בעת ההתוועדויות אצל הרבי{{הערה|ראו פרטים בספר [[הפרטיזן]].}}.
 +
 
 +
==הסדר בהתוועדות בימי דפגרא בחול==
 +
*שיחות במעלה היום
 +
*אמירת דא"ח (בימי דפגרא של חסידות חב"ד מדורות בדרך כלל בסגנון מאמר, בימים אחרים [[מאמר כעין שיחה]]).
 +
*ביאור בשיעור הרמב"ם (החל מתשד"מ)
 +
*הדרן על מסכת הש"ס
 +
*ניגון ד' בבות
 +
*הזכרת ברכת המזון
  
 
==מעלת ההתוועדות==
 
==מעלת ההתוועדות==
שורה 41: שורה 118:
 
כאשר פסק הנוהג של כניסה ל[[יחידות]] פרטית, קבע הרבי כי ההשתתפות בהתוועדות של הרבי כמוה כיחידות, וניתן לקבל את כל התשובות לשאלות בשעת ההתוועדות.
 
כאשר פסק הנוהג של כניסה ל[[יחידות]] פרטית, קבע הרבי כי ההשתתפות בהתוועדות של הרבי כמוה כיחידות, וניתן לקבל את כל התשובות לשאלות בשעת ההתוועדות.
  
{{ניווט|
+
{{תבנית:גלריה התוועדות עם הרבי}}
|כותרת=[[קובץ:תבנית גלריה מוסתרת.png|20px|ימין]]צילומים מהתוועדיות במשך השנים אצל הרבי
 
|תוכן=<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="5">
 
קובץ:התוועדות מוצאי שמחת תורה (צילום נוכרי).PNG|צילום נדיר מהתוועדות של [[הרבי]] ב[[מוצאי שמחת תורה]]. התמונה צולמה על ידי נכרי כתב העיתון "ניו יורק טיימס" בשיאה של ההתוועדות בשנת [[תשכ"ח]], בזמן שב-[[770]] ה[[חג]] היה בעיצומו
 
קובץ:הכה את המומחה 3.JPG|הרבי בהתוועדות השניה שנערכה באולם מחוץ ל770, [[י' שבט]] [[תשי"ד]]
 
קובץ:הרבי בטו בשבט.jpg|הרבי בהתוועדות [[ט"ו שבט]] בזאל הגדול של 770
 
קובץ:תשלא.jpg|אחת ההתוועדיות בזאל הגדול, [[תשל"א]]
 
קובץ:רויטבלאט.jpg|זקני החסידים יושבים מאחורי הרבי בשעת ההתוועדות בזאל הגדול. משמאל לימין: הרב [[צבי הירש קוטלרסקי]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[יעקב גורקוב]], הרב [[עוזיאל חזנוב]], הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], הרב [[זאב ניסנביץ']]
 
קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|[[הרבי]] בעת אמירת [[מאמר חסידות]] במהלך [[התוועדות]] ב{{ה|זאל הגדול}} ב-[[770]]. מאחורי הרבי נראים זקני החסידים: הרב [[ישראל לייבוב]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]], הרב [[יעקב יוסף רסקין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[יעקב מנחם מענדל שפרלין]]
 
קובץ:אליעזר זוסיא פרטיגול בהתוועדות של הרבי.JPG|הרבי חוזר [[מאמר]] בהתוועדות בזאל הגדול, הקהל נראה עמד על רגליו
 
קובץ:תשיט.jpg|אחת ההתוועדיות האחרונות שנערכו באולם, [[תשי"ט]]
 
קובץ:התועדות 770.jpg|הרבי נושא [[שיחה]] בהתוועדות זאל הגדול, לאחר ההרחבה השניה
 
קובץ:770 התוועדות.jpg|ה'זאל הגדול' בהתוועדות של הרבי לאחר ההרחבה השלישית צילום מתוך חלון [[חדר השידורים]]
 
</gallery>
 
| הסתרה = כן
 
| מוסתר = לא
 
}}
 
  
 +
==קישורים חיצוניים==
 
===התוועדות עם הרבי===
 
===התוועדות עם הרבי===
* '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3869419 התוועדות עם הרבי - י"ט כסליו]''' חברת [[jem]], {{וידאו}} {{בית חבד}}
+
* תגית '''[https://chabad.info/tag/%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A2%D7%9F-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ פארבריינגען עם הרבי] באתר {{אינפו}}
 +
* התוועדויות מתורגמות על ידי [[את"ה העולמי]] - [https://drive.google.com/drive/folders/1eV-Fp-gKPQGTdHhX2aCMOX_zBq5zM9Na?usp=sharing פארבריינגען עם הרבי]
 +
* '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3869419 התוועדות עם הרבי - י"ט כסלו]''' חברת [[jem]], {{וידאו}} {{בית חבד}}
 
* '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3526148 התוועדות עם הרבי - י"א ניסן תשמ"א]''' חברת [[jem]], {{וידאו}} {{בית חבד}}
 
* '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3526148 התוועדות עם הרבי - י"א ניסן תשמ"א]''' חברת [[jem]], {{וידאו}} {{בית חבד}}
 
* '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2977188 התוועדות עם הרבי - י"ב תמוז תשמ"א]''' חברת [[jem]], {{וידאו}} {{בית חבד}}
 
* '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2977188 התוועדות עם הרבי - י"ב תמוז תשמ"א]''' חברת [[jem]], {{וידאו}} {{בית חבד}}
 +
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2838281 8 ניגונים עם הרבי {{וידאו}}{{בית חבד}}]
  
{{{תבנית:במחיצת הרבי}}
+
{{770}}
{הערות שוליים}}
+
{{במחיצת הרבי}}
 +
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:עבודת ה']]
 
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:חסידות]]
+
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
 
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
 
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
 
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
 
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]

גרסה אחרונה מ־11:12, 6 בפברואר 2024

הרבי בהתוועדות בזאל הגדול שב770
חסידים בהתוועדות של הרבי בזאל הגדול, מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים, להם היו שמורים מקומות ישיבה מאחורי הרבי על בימת ההתוועדויות)

התוועדות עם הרבי הוא המעמד המרכזי של הקשר בין הרבי לחסידיו, בו נושא הרבי את דבריו לקהל, בשיחות ובמאמרי חסידות. דברי הרבי בהתוועדות כוללים דיונים תורניים, דברים בעניני השעה, הוראות לחסידים ועוד.

הזמן הקבוע להתוועדויות הרבי הוא מידי שבת, במוצאי הימים טובים, ועד להסתלקות רעייתו הרבנית בשנת תשמ"ח - נערכו התוועדויות גם בימות החול, חלקן קבועות בתאריכים חשובים, כמו חגי חסידות חב"ד, וחלקן בהזדמנויות אחרות מידי פעם. כאשר נערכו ההתוועדויות בימות החול, הן שודרו למאזינים בכל העולם על ידי מרכז שידורי חב"ד.

ציור של הרבי בהתוועדות

היסטוריה[עריכה]

רבותינו נשיאינו נהגו להתוועד עם הקהל פעמים אחדות בשנה, י"ט כסלו, פורים וכדומה. היו זמנים קבועים לאמירת חסידות, והיו שיחות בעיקר במהלך סעודות שבת וחג. אצל הרבי חל שינוי בענין ההתוועדויות, הוא נוהג להתוועד עם הקהל לעיתים קרובות יותר, לכל היותר פעם בחודש בשבת מברכים.

הרבי בהתוועדות בזאל הקטן, בו נערכו ההתוועדוית בשנים הראשונות ובו קיבל את הנשיאות, תשי"ב

לפני הנשיאות[עריכה]

ההתוועדות הראשונה שערך הרבי על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ הייתה בחג הסוכות בתומכי תמימים אטווצק.

ההתוועדות הראשונה שערך הרבי ב770 נערכה בב' תמוז תש"א בזאל הקטן בקומה הראשונה של 770 בהוראתו הישירה של הרבי הריי"צ, לציון הצלתו של הרבי והגעתו לארצות הברית. ההתוועדות החלה בשעה תשע ונגמרה בשעה שלוש לפנת בוקר[1]. מאז התוועד הרבי עוד כמה פעמים עם החסידים[2].

בשנים הראשונות גרו בסמוך ל770 מספר מועט של חסידים ליובאוויטש מחמת יוקר המגורים בשכונת קראון הייטס, והמנין ב-770 היה בעיקר של תושבי האיזור, כאשר אדמו"ר הריי"צ שהה במוריסטאון[דרושה הבהרה] הגיעו קבוצת חסידים לבקרו, ובניהם הרב שמואל לויטין הרב שלמה אהרון קזרנובסקי, והנהג לא היה חסיד חב"ד בשם רוט, לאחר שהחסידים נפגשו עם הרבי הרבי שאל אם יש כאן עוד מישהו, וענו שנמצא הנהג. רבי שאל אותו האם רוצה משהו? והשיב שאחרי התפילה יש קידוש, וחסידי חב"ד לא משתתפים, ועל כן אין תוכן בקידוש, ואם אפשר שחתנו של הרבי הריי"צ (הרבי) ישתתף בקידוש, הרבי הריי"צ הוציא 3 שטרות של דולר בתור השתתפות בקידוש, ואמר שכאשר החתן ידע שאני משתתף הוא ישתתף, ומאז מדי שבת מברכים הרבי היה מגיע כחצי שעה לאחר תחילת הקידוש, מדבר כחצי שעה, והיו מנגנים ניגונים שונים על פי בקשת הרבי (לאו דווקא חב"דיים). הרבי עשה קידוש לעצמו, ישב ודיבר בעניני הזמן[3].

לאחר יו"ד שבט תש"י[עריכה]

במשך השנה שלאחר הסתלקות הרבי הריי"צ הרבי התוועד עם החסידים בשבתות מברכים, כפי תקנתו של הרבי הריי"צ, בחגים ובמועדים חסידיים, אך לא אמר בהם מאמרים, אותם אומר רק רבי, אלא רק שיחות. בהתוועדות ביום טוב שני של חג השבועות הכריז החסיד ר' אליהו סימפסון, ממזכיריו של אדמו"ר הריי"צ, כי השיחות הן טובות אבל רוצים לשמוע מאמר. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת"[4].

לאחר קבלת הנשיאות[עריכה]

בהתוועדות י' שבט תשי"א קיבל עליו הרבי את הנשיאות באופן רשמי, ואמר את המאמר הראשון שלו – באתי לגני.

עם השנים חסידות חב"ד גדלה והחלו להגיע יותר חסידים להתוועדויות של הרבי, מה שגרם לכך שהזאל הקטן, בו נערכו כל התוועדויותיו של הרבי עד אז, היה צר מלהכיל את החסידים שבאו להשתתף בהתוועדויות. בעקבות כך, החל הרבי בשנת תשי"ד להתפלל ולהתוועד בשאלאש להתוועדויות ולתפילות הימים הנוראים. ההתוועדויות הגדולות של החורף[5], נערכו באולמות גדולים יותר באזור קראון הייטס, כשהראשונה היא התוועדות י"ט כסלו תשי"ד באולם "פרענקלין מענאָר"[6].

לקראת ראש השנה של שנת תש"כ הסתיים השיפוץ הראשון שנערך בחצר 770 שנהפך אז לזאל הגדול. מאז עברו כל התפילות וההתוועדויות לזאל הגדול, ולא נערכו עוד התוועדויות בזאל הקטן או באולמות[7].

לאחר פטירת הרבנית חנה, לא רצה הרבי להתוועד בי"ט כסלו, עד שהרב שמואל לוויטין נכנס אל הרבי ואמר: "הלוא יאמרו כי י"ט כסלו אינו יום טוב!" דבריו שכנעו את הרבי שירד להתוועדות[8].

במשך השנים ההתוועדויות נערכו בחגים ומועדים חסידיים כשהתוועדויות בשבת נערכו בעיקר בשבתות מברכים (כתקנתו של הרבי הריי"צ) או כשהחגים או המועדים החסידיים חלו בשבת.

לאחר שמיני עצרת תשל"ח[עריכה]

לאחר האירוע הבריאותי שאירע בשמיני עצרת תשל"ח החל הרבי על פי הצעת הרופאים, להתוועד במוצאי שבת במקום בשבת, התוועדויות אלו, אף שהיו במוצאי שבת דומות בסגנון להתוועדות של שבת, הן מבחינת הסדר, והן מבחינת סגנון הדיבור.

הסדר הזה התקיים עד לש"פ משפטים-שקלים מבה"ח אדר ה'תש"מ, אז חזר הרבי לקיים את ההתוועדות בשבת עצמה[9].

לאחר כ"ב שבט תשמ"ח[עריכה]

במהלך השנה לאחר הסתלקותה של הרבנית חיה מושקא, החל הרבי להתוועד בכל שבת, אך חדל להתוועד בימות חול. נוהג זה התבטא לראשונה בחג הפורים תשמ"ח. זקני החסידים ורבני חב"ד מכל העולם ביקשו במכתב לרבי, ובו בקשו לערוך את ההתוועדות בחג הפורים[10], אך הרבי לא נעתר לבקשתם, ואכן מאז לא ערך הרבי התוועדויות בימי חול אלא רק בשבת, אך במקביל החל להרבות בשיחות בימות השבוע מהם בימי סגולה שבעבר הרבי נהג להתוועד בהם, ומהם בימים רגילים, לאחרי (ולפעמים לפני) תפילת ערבית על סטנדר, בשיחות אלו נוהג הרבי לעמוד.

תאריכים בהם התוועד הרבי[11][עריכה]

התוועדות במחיצת הרבי[עריכה]

הרבי במהלך התוועדות שערך בזאל הגדול של 770, על בימת ההתוועדויות. מאחוריו נראה יושב המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב

במשך שנות נשיאותו היה הרבי נוהג לערוך בחגים ובמועדים חסידיים התוועדויות באולם הזאל הגדול של 770. הרבי יושב על בימת עץ מוגבהת הצמודה לקיר הדרומי, בקדמתה ישב הרבי כשלפניו שולחן, ומאחוריו ישבו חסידים מבוגרים ובעלי תפקיד, רבנים ואדמו"רים, כשרוב הקהל עומד על מדרגות עץ מוגבהות.

הרבי נכנס לאולם, עולה על הבמה, ומתחיל לשאת שיחה שעיקרה הוא בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת ניגון, כשלעיתים הוא מורה במפורש איזה מהם לנגן (לדוגמה כמו ניגון הכנה לד' בבות, אותו היה מתחיל החוזר הרב יואל כהן[13]).

כשהרבי רוצה להתחיל באמירת מאמר, הוא מורה על נגינת ניגון רוסטוב, אותו תיקן וקבע כניגון הכנה למאמר, כשלקראת התחלת המאמר היושבים נעמדים על רגליהם[14].

התוועדויות הרבי בימות החול היו מוקלטות ומועלות אחר כך על הכתב, אך בהתוועדויות הנערכות בשבתות וחגים צוות חוזרים (בראשות הרב יואל כהן) משחזרת את השיחות והמאמרים שאמר הרבי בהתוועדות, וצוות של מניחים מעלה את הדברים על הכתב. משנת תשמ"ח ולפני כן מגיה הרבי באופן קבוע את התוועדויות השבת. גם משאר השיחות והמאמרים משנים שלפני זה את חלקם הרבי הגיה בקובץ השבועי "לקוטי שיחות", ונדפסו בספרים שונים[15], בעוד רובו של ההתוועודיות שלפני זה, ושיחות ימי החול לא הוגהו[16].

בהתוועדויות שעורך הרבי בחגים, המסתיימות במוצאי החג[17], נוהג הרבי ליטול ידים ולאחר ההתוועדות לברך על הכוס בזימון, ולאחר מכן לעשות על אותו הכוס הבדלה ולאחר מכן נוהג הרבי לחלק כוס של ברכה.

הסדר בהתוועדות בשבת[עריכה]

  • מברך על היין, ואוכל מעט מזונות.
  • ב' שיחות בענין היום.
  • מאמר כעין שיחה
  • ביאורים ברש"י, לקוטי לוי יצחק (החל משנת תשל"א), שיעור הרמב"ם (החל משנת תשד"מ). בקיץ פרקי אבות[18].
  • חלוקת משקה.
  • הזכרת ברכה אחרונה.

מסביב להתוועדות[עריכה]

את הגביע והשעון של הרבי מניח המשב"ק מאיר משה אלטמאן, מחברי ועד המסדר. בעבר הניח אותו הרב בערל יוניק.

את היין לקידוש מזג הרב מרדכי מנטליק עד פטירתו בשנת תשמ"ח, והחליף את מקומו הרב בערל יוניק, ואחריו מחליף אותו הרב מנחם נחום גרליצקי עד עצם היום הזה.

מאחורי הרבי עמד שנים רבות הצייר הידוע הרב הענדל ליברמן, שהיה מעודד את השירה עד פטירתו בתשל"ו. מחודש תשרי תשל"ז, החל ר' זושא ווילימובסקי לעודד את השירה בעת ההתוועדויות אצל הרבי[19].

הסדר בהתוועדות בימי דפגרא בחול[עריכה]

  • שיחות במעלה היום
  • אמירת דא"ח (בימי דפגרא של חסידות חב"ד מדורות בדרך כלל בסגנון מאמר, בימים אחרים מאמר כעין שיחה).
  • ביאור בשיעור הרמב"ם (החל מתשד"מ)
  • הדרן על מסכת הש"ס
  • ניגון ד' בבות
  • הזכרת ברכת המזון

מעלת ההתוועדות[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
מענה מהרבי בו מזכיר את ההתוועדות כתחליף ליחידות: כל התוועדות עתה היא מעין יחידות - להרוצה בזה

פעמים רבות הזכיר הרבי את מעלת התוועדויות אלו כעת רצון מיוחדת, בזכות ריבוי הקהל, בזכות המקום הקדוש - 770 או בזכות הזמן המיוחד - התאריך בו נערכת ההתוועדות.

כאשר פסק הנוהג של כניסה ליחידות פרטית, קבע הרבי כי ההשתתפות בהתוועדות של הרבי כמוה כיחידות, וניתן לקבל את כל התשובות לשאלות בשעת ההתוועדות.


תבנית גלריה מוסתרת.png
צילומים מהתוועדויות במשך השנים אצל הרבי

קישורים חיצוניים[עריכה]

התוועדות עם הרבי[עריכה]


הערות שוליים

  1. סיפור ההתוועדות, מתוך "קובץ כ"ח סיון - יובל שנים"
  2. השיחות שאמר אז הרבי לוקטו והופיעו בספר שיחות קודש - קודם הנשיאות
  3. חלק מעט משיחות אלו נתקבצו בספר שיחות קודש תרפ"ג-תש"ט. על הנסיעה ותחילת ההתוועדות סיפר בנו של רוט בראיון לחברת JEM[דרוש מקור: מקור מדוייק].
  4. ימי בראשית עמוד 167
  5. י"ט בכסלו, י' בשבט וחג הפורים
  6. עמוד 70
  7. עמוד 50 אם כי היו מקרים יוצאי דופן כמו התוועדות פורים תשמ"א. ראה על כך בקובץ זה עמוד 18
  8. גילויים מפורים עם הרבי ב-770 • מרתקסי או אל סמליל.jpg
  9. ראה יומן ר"מ זעליגסון (זמין באפליקציית "מפתח" וכן ישנם הקלטות של התוועדויות מוצש"ק עד אז)
  10. "אנו החתומים מטה החלטנו להעיז לפנות בבקשת תחנונים לכ"ק אדמו"ר שליט"א, להתוועד ביום זה וברוב עם הדרת מלך, כנהוג על ידי נשיאי חב"ד מדורי דורות, ומבקשים אנו מאוד לשמח את כולנו ביום אשר נהפך וכו', ומצווה דרבים שאני, ולקיים את ימי הפורים, ומכאן תושפע שמחה אמיתית לכל השנה עד יבוא ינון נאו"" גילויים מפורים עם הרבי ב-770 סי או אל סמליל.jpg
  11. בדרך כלל עד שנת תשמ"ח
  12. תשי"ד התוועדות מיוחד בליל א' דחג הפסח, בעמידה סמוך לחדרו הקדוש.
  13. כל זאת למעט ניגון צמאה לך נפשי, אותו תמיד היה מתחיל לנגן בעצמו (עד שבת פרשת נשא תשמ"ג אז היתה הפעם האחרונה בה ניגן הרבי ניגון זה).
  14. סרט וידאו מניגון הכנה בהתוועדות של הרבי. אם כי לפעמים מנגנים ניגון אחר.
  15. כמו לקוטי שיחות, ספר המאמרים - מלוקט, ספר השיחות ועוד.
  16. ונדפסו בסדרת שיחות קודש. משנת תשמ"ב גם בסדרת התוועדויות ובשנים האחרונות מודפסים מחדש בתרגום ללה"ק בסדרת דברי משיח.
  17. בשבת פרשת נשא תנש"א ערך הרבי באופן נדיר התוועדות שנייה לאחר תפילת המנחה סמוך למוצאי השבת, בקשר עם סיום ימי התשלומין שלאחריה נהג כמו במוצאי יום טוב.
  18. לאחר מיכן יצאו לאור ספרים המלקטים שיחות אלו: ביאורים בפירוש רש"י על התורה, תורת מנחם - תפארת לוי יצחק, יין מלכות, ביאורים בפרקי אבות
  19. ראו פרטים בספר הפרטיזן.