הבדלים בין גרסאות בדף "התוועדות חסידית"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}")
 
(26 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:התועדות 770.jpg|left|thumb|250px|התוועדות עם [[הרבי]] ב-770]]
+
[[קובץ:הרבי התוועדות.jpeg|ממוזער|שמאל|300px|[[הרבי]] בהתוועדות ב[[זאל הגדול]] שב[[770]]]]
'''התוועדות''' או '''פארבריינגען''' ב[[יידיש]] הוא השם המקובל בעגה של [[חסידי חב"ד]] להתכנסות של חסידים. בהתוועדות נהוג להרים כוסית '[[לחיים]]' לשיר [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים חסידיים]], לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה. לרוב נערכת ההתוועדות עם רב ([[משפיע]]) או עם ה[[אדמו"ר]].
+
'''התוועדות''' (או '''פארבריינגען''' ב[[יידיש]]) הוא השם המקובל בעגה של [[חסידי חב"ד]] להתכנסות של חסידים. ב[[התוועדות]] נהוג להרים כוסית '[[לחיים]]' לשיר [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים חסידיים]], לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה. לרוב נערכת ההתוועדות עם רב ([[משפיע]]) וב[[חסידי פולין|חסידויות פולין]] עם ה[[אדמו"ר]] (מה שמכונה ביניהם "{{מונחון|טיש|שולחן באידיש}}").
  
 
==משמעות ההתוועדות בחסידות==
 
==משמעות ההתוועדות בחסידות==
[[קובץ:כסא בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים בהתוועדות של [[הרבי]] בזאל הגדול, מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים)]]
+
[[קובץ:כסא בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים בהתוועדות של [[הרבי]] ב[[זאל הגדול]], מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים, להם היו שמורים מקומות ישיבה מאחורי הרבי על בימת ההתוועדיות)]]
התוועדות עם [[אנ"ש]] וה[[תמימים]] היא אחת מן הדרכים ל[[התקשרות]] אל [[הרבי|נשיא הדור]]{{הערת שוליים|[[היום יום]] [[כ"ד סיון]]}}, היא אחד מהיסודות ב[[דרכי החסידים]], ומבוא למצוה היסודית של [[אהבת ישראל]]{{הערת שוליים|[[היום יום]] [[כ"ד תשרי]]. שיחת שבת פרשת ויקהל תשמ"ו סעיף ד' ואילך}}.
+
התוועדות היא אחת מן הדרכים ל[[התקשרות]] אל [[נשיא הדור|הרבי]]{{הערת שוליים|[[היום יום]] [[כ"ד סיון]]}}, אחד מהיסודות ב[[דרכי החסידים]], ומבוא למצוות [[אהבת ישראל]]{{הערת שוליים|[[היום יום]] [[כ"ד תשרי]]. שיחת שבת פרשת ויקהל [[תשמ"ו]] סעיף ד' ואילך}}.
  
בקרב חסידים מקובלת האימרה כי "התוועדות חסידית יכולה לפעול, אף מה שאין ביכולתו של ה[[מלאך מיכאל]] לפעול". אימרה זו הסביר [[אדמו"ר הזקן]], בכך שכשהאב רואה שבניו מסבים באחדות אזי מתעורר הוא בחשק למלא כל משאלותם, גם כשבדרכים ה'מקובלות' (כגון באמצעות המלאכים) אינם זכאים לכך. ואכן, במסורת החסידית סיפורים רבים על אנשים שנושעו אחר שהשתתפו בהתוועדות והתברכו.
+
בקרב חסידים מקובלת האימרה כי "התוועדות חסידית יכולה לפעול, אף מה שאין ביכולתו של ה[[מלאך מיכאל]] לפעול". את אמרה זו הסביר [[אדמו"ר הזקן]], בכך שכשהאב רואה שבניו מסבים באחדות אזי מתעורר הוא בחשק למלא כל משאלותם, גם כשבדרכים ה'מקובלות' (כגון באמצעות המלאכים) אינם זכאים לכך. ואכן, במסורת החסידית סיפורים רבים על אנשים שנושעו אחר שהשתתפו בהתוועדות והתברכו{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג' עמוד תיג, והובא ב"קובץ מכתבים לאמירת תהילים" שבהוספה לספר תהילים אוהל יוסף יצחק שבהוצאת [[קה"ת]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=198 עמוד 198 והילך במהדורות החדשות]}}.
  
 
== תוכן ההתוועדות ==
 
== תוכן ההתוועדות ==
[[קובץ:התוועדות_נשים.jpg|250px|thumb|left|התוועדות של [[הרבי]] עם נשים ובנות]]
 
 
בהתוועדות, תובעים המדברים מאת המסובים שיטיבו הנהגותיהם ודרכיהם, שיקבעו זמנים ללימוד [[תורת החסידות]], שישמרו על קביעות השיעורים, ושהלימוד יהיה על מנת לקיים. תוכחה בהתוועדות, צריכה להיות רק על דברים ועניינים שאין בהם משום עלבון{{הערת שוליים|[[היום יום]] [[כ"ד תשרי]]}}.
 
בהתוועדות, תובעים המדברים מאת המסובים שיטיבו הנהגותיהם ודרכיהם, שיקבעו זמנים ללימוד [[תורת החסידות]], שישמרו על קביעות השיעורים, ושהלימוד יהיה על מנת לקיים. תוכחה בהתוועדות, צריכה להיות רק על דברים ועניינים שאין בהם משום עלבון{{הערת שוליים|[[היום יום]] [[כ"ד תשרי]]}}.
  
את ההתוועדות החסידית מנחה, בדרך כלל, אדם המכונה "[[משפיע]]" או "מתוועד". המתוועד הוא רב או מחנך שמשוחח במהלך ההתוועדות, עם יתר החסידים המשתתפים. ישנו סוג התוועדות, בו המתועדים משוחחים בינם לבין עצמם, בדברי התעוררות וחיזוק. התוועדות מסוג זה אינה נפוצה בקרב נערים צעירים.
+
את ההתוועדות החסידית מנחה, בדרך כלל, אדם המכונה "[[משפיע]]" או "מתוועד". המתוועד הוא רב או מחנך שמשוחח במהלך ההתוועדות, עם יתר החסידים המשתתפים. ישנו סוג התוועדות, בו המתועדים משוחחים בינם לבין עצמם, בדברי התעוררות וחיזוק, מה שאינו נפוץ בקרב נערים צעירים.
  
 
==אמירת ה'לחיים' בהתוועדות==
 
==אמירת ה'לחיים' בהתוועדות==
כאמור, בהתוועדות מקובל להרים כוסית 'לחיים', לרוב מדובר במשקה אלכוהולי - בעיקר וודקה - אם כי [[הרבי]] הסתייג מהפרזה יתר על המידה ואסר על בחורים ואברכים מתחת לגיל 40 לשתות יותר מכמות של רביעית (= 46 סמ"ק). תקנה זו מכונה אצל חסידי חב"ד בשם '[[גזירת המשקה]]'.
+
{{ערכים מורחבים|ערך=[[משקה]], [[תקנת המשקה]]}}
 +
כאמור, ב[[התוועדות]] מקובל להרים כוסית 'לחיים', לרוב מדובר במשקה אלכוהולי - בעיקר וודקה - אם כי [[הרבי]] הסתייג מהפרזה יתר על המידה ואסר על בחורים ואברכים מתחת לגיל 40 לשתות יותר מכמות של רביעית (= 86 סמ"ק). תקנה זו מכונה אצל חסידי חב"ד בשם '[[גזירת המשקה]]'. מקרה יוצא מהכלל, היה ב[[התוועדות]] שערך הרבי בערב [[חג הפסח]] [[תשמ"א]] שחל ב[[שבת]], ומשום שנוהגים שלא לשתות [[יין]] בערב [[ליל הסדר]] - שתו באותה ה[[התוועדות]] מים.
  
מקרה יוצא מהכלל, אירע בהתוועדות שהתקיימה עם הרבי בה לא שתו יין. היה זה בערב פסח [[תשמ"א]] שחל ב[[שבת]], ומשום שנוהגים שלא לשתות יין בערב ליל הסדר - שתו באותה ההתוועדות מים.
+
===נוסח אמירת ה'לחיים' בהתוועדות===
 +
באמירת הלחיים ישנם ששני נוסחים:
 +
* לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - כיוון שבשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובות,, שהובילו לקילולו של חם (בנו של [[נח]]) ו[[עץ הדעת]] היה עץ גפן, ולכן מברכים ש[[יין]] זה יהיה לחיים טובים.  
 +
* [[המגיד ממעזריטש]] היה עונה לחיים ולברכה, וכן פעם ב[[התוועדות]] בה נוכח [[אדמו"ר הזקן]] ענה לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם לנוסח זה דווקא, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, כי ייתכן וזה משום שכ"שנכנס יין יצא סוד", שמשמעותו ב[[עבודת השם]] היא התגלות ה[[מדות]], לכן זקוקים לברכה{{הבהרה}}. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" [[אותיות]] לב-רכה{{הערה|1=[[היום יום]], [[כ"ט אדר א']]}}.
  
==נוסח אמירת ה'לחיים' בהתוועדות==
+
==זמן ההתוועדות==
"באמירת לחיים יש שתי נוסחאות: א) לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - להיות כי בשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובות - ויחל נח גו' ועץ הדעת גפן הי', ולכן מברכים שיין זה יהי' לחיים טובים.  
+
[[קובץ:התועדות.jpg|250px|thumb|left|חסידים בהתוועדות]]
 +
אומנם אין צורך בסיבה או בזמן מיוחדים על מנת להיתוועד, אךלמרות זאת ישנם ימים שנהוג להיתוועד בהם, חלקם אף תוקנו תוקנו על ידי [[רבותינו נשיאנו]]. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים ב[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]], כגון [[חג הגאולה]], כל חודש כסלו, ימי הולדתם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]] ודומיהם.
 +
 
 +
זמני [[התוועדות]] נוספים: שבת בה מברכים את החודש{{הערת שוליים|ראה לדוגמא [[היום יום]] [[כ"ו כסלו]], [[כ"ד אייר]]}}, זמן ה[[סעודה שלישית|סעודה השלישית]] של יום ה[[שבת]] וב[[ראש חודש|ראשי חדשים]]. (התוועדויות אלו, כמו גם התוועדויות ב[[פורטל:ימי חב"ד|מועדי אנ"ש]] - צריכות להתקיים בבית הכנסת). [[התוועדות]] [[מלוה מלכה]] ב[[מוצאי שבת]] צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של [[אנ"ש|החסידים]] {{הערת שוליים|[[היום יום]] [[ל' ניסן]]}}.
 +
 
 +
==התוועדות במחיצת הרבי==
 +
[[קובץ:הרחמא חודוקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במהלך התוועדות שערך ב[[זאל הגדול]] של [[770]], על בימת ההתוועדיות. מאחוריו נראה יושב ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]]]
 +
במשך שנות נשיאותו היה [[הרבי]] נוהג לערוך בחגים ובמועדים חסידיים התוועדיות באולם ה[[זאל הגדול]] של 770. הרבי היה יושב על בימת עץ מוגבהת הצמודה לקיר הדרומי, בקדמתה ישב הרבי כשלפניו שולחן, ומאחוריו ישבו {{מונחון|זקני החסידים|כינוי בעגה החב"דית לחסידים מבוגרים}}, רבנים ואדמו"רים, כשרוב הקהל עומד על מדרגות עץ מוגבהות.
 +
 
 +
הרבי היה נכנס לאולם, עולה על הבמה, ומתחיל הרבי לשאת [[שיחה]] שעיקרה היה בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת [[ניגון]], כשלעתים הוא מורה במפורש איזה מהם לנגן (לדוגמה כמו [[ניגון הכנה לד' בבות]], אותו היה מתחיל ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]]){{הערה|כל זאת למעט ניגון [[צמאה לך נפשי]], אותו תמיד היה מתחיל לנגן בעצמו}}.
 +
 
 +
כשהיה הרבי רוצה להתחיל באמירת [[מאמר]], היה מורה על נגינת [[ניגון רוסטוב]], אותו תיקן הרבי וקבע כניגון הכנה למאמר, כשלקראת התחלת המאמר היו היושבים נעמדים על רגליהם{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3513086 סרט וידאו מניגון הכנה בהתוועדות של הרבי]. אם כי לפעמים היה מנוגן ניגון אחר}}.
 +
 
 +
התוועדיות הרבי בימות החול היו מוקלטות ומועלות אחר כך על הכתב, אך בהתוועדיות שנערכו בשבתות וחגים (בהם אסור להקליט) היה צוות [[חוזרים]] בראשות הרב יואל כהן משחזר את השיחות והמאמרים שאמר הרבי, וצוות של [[מניחים]] העלה את הדברים על הכתב. לעיתים היה מגיה הרבי את השיחות והמאמרים ומהם חוברו ספרים שונים{{הערה|כמו [[לקוטי שיחות]], [[ספר המאמרים - מלוקט]], [[ספר השיחות]]ועוד}} בעוד רובו של החומר לא הוגה{{הערה|ממנו חוברו ספרים כמו [[תורת מנחם התוועדויות]] ו[[שיחות קודש]]}}.
 +
 
 +
בסיום התוועדויות שערך הרבי בשבתות וחגים שנגמרו במוצאי החג או השבת, היה נוהג הרבי [[חלוקת כוס של ברכה|לחלק כוס של ברכה]].
 +
 
 +
===היסטוריה===
 +
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות ב[[זאל הקטן]], בו נערכו ההתוועדיות בשנים הראשונות ובו [[קבלת הנשיאות|קיבל את הנשיאות]], [[תשי"ב]]]]
 +
 
 +
ההתוועדות הראשונה שערך הרבי ב770 נערכה בב' תמוז של שנת תש"א בזאל הקטן בקומה הראשונה של 770 בהוראתו הישירה של הרבי הריי"צ, לציון הצלתו של הרבי והגעתו לארצות הברית.  ההתוועדות החלה בשעה 9 ונגמרה בשעה שלוש לפנת בוקר{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40507&st=&pgnum=20&hilite= סיפור ההתוועדות], מתוך "[[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]]"}}. מאז התוועד הרבי עוד כמה פעמים עם החסידים{{הערה|השיחות שאמר אז הרבי לוקטו והופיעו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]]}}.
 +
 
 +
במשך השנה שלאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] החל הרבי להתוועד עם החסידים בשבתות מברכים, כפי תקנתו של הרבי הריי"צ, בחגים ובמועדים חסידיים, אך לא אמר בהם [[מאמר|מאמרים]], אותם אומר רק רבי, אלא רק [[שיחה|שיחות]]. בהתוועדות ביום טוב שני של חג השבועות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי השיחות הן טובות אבל רוצים לשמוע מאמר.הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת"{{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=185 עמוד 167]}}.
 +
 
 +
בהתוועדות י' שבט תשי"א קיבל עליו הרבי את הנשיאות, ואמר את המאמר הראשון שלו – [[באתי לגני]].
 +
 
 +
עם השנים הלכה חסידות חב"ד וגדלה והחלו להגיע יותר ויותר חסידים להתוועדיות של הרבי, מה שגרם לכך שהזאל הקטן, בו נערכו כל התוועדיותיו של הרבי עד אז, היה צר מלהכיל את החסידים שבאו להשתתף בהתוועדיות. בעקבות כך, החל הרבי בשנת [[תשי"ד]] להתפלל ולהתוועד ב[[זאל הגדול]] (שבאותו הזמן היה קטן הרבה יותר מגודלו כיום) להתוועדויות ולתפילות הימים הנוראים. ההתוועדויות הגדולות של י"ט בכסלו, י' בשבט וחג הפורים, נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור קראון הייטס, כשהראשונה היא התוועדות י"ט כסלו תשי"ד באולם "פרענקלין מענאָר"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/79764_he_1.pdf עמוד 70]}}.
 +
 
 +
לקראת [[ראש השנה]] של שנת [[תש"כ]] הסתיים [[770 - מרכז חב"ד העולמי#הרחבה ראשונה|השיפוץ הראשון]] שנערך בזאל הגדול. והוא הפך לרחב יותר. מאז עברו כל התפילות והתוועדיות לזאל הגדול, ולא נערכו עוד התוועדיות בזאל הקטן או באולמות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf עמוד 50] אם כי היו מקרים יוצאי דופן (לדוגמא - התוועדות פורים תשמ"א. ראה על כך בקובץ זה עמוד 18)}}.
 +
 
 +
לאחר פטירת [[הרבנית חנה]], לא רצה הרבי להתוועד ב[[י"ט כסלו]], עד שהרב [[שמואל לוויטין]] נכנס אל הרבי ואמר: "הלוא יאמרו כי י"ט כסלו אינו יום טוב!" דבריו שכנעו את הרבי שירד להתוועדות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109543] {{חב"ד און ליין}}}}.
 +
 
 +
במשך השנים ההתוועדיות נערכו בחגים ומועדים חסידיים, כשהתוועדיות בשבת נערכו רק בשבתות מברכים (כתקנתו של [[הרבי הריי"צ]]) או כשהחגים או המועדים החסידיים חלו בשבת. לאחר הסתלקותה של [[הרבנית חיה מושקא]], החל להתוועד בכל שבת, אך חדל להתוועד בימות חול. נוהג זה התבטא לראשונה ב[[חג הפורים]] [[תשמ"ח]]. רבנים חב"דיים מכל העולם ניסו למנוע זאת על ידי כך ששלחו מכתב לרבי, ובו בקשה לערוך את ההתוועדות בחג ההפורים{{הערה|1={{ציטוטון|אנו החתומים מטה החלטנו להעיז לפנות בבקשת תחנונים לכ"ק אדמו"ר שליט"א, להתוועד ביום זה וברוב עם הדרת מלך, כנהוג על-ידי נשיאי חב"ד מדורי דורות, ומבקשים אנו מאוד לשמח את כולנו ביום אשר נהפך וכו', ומצווה דרבים שאני, ולקיים את ימי הפורים, ומכאן תושפע שמחה אמיתית לכל השנה עד יבוא ינון נאו"}} [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109543 גילויים מפורים עם הרבי ב-770] {{חב"ד און ליין}}}}, אך הרבי לא נעתר לבקשתם, ואכן מאז לא ערך הרבי ההתוועדיות בימי חול אלא רק בשבת, אך במקביל החל לשאת שיחות גם בשאר ימות השבוע (ולא כפי שהיה עד אז רק בשעות ההתוועדות) לאחרי (ולפעמים לפני) תפילת ערבית על סטנדר מיוחד לכך כשפניו אל הקהל.
  
ב) הרב [[המגיד ממעזריטש]] היה עונה לחיים ולברכה. פעם בהתוועדות שהיה נוכח [[אדמו"ר הזקן]] ענה: לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם נוסח זה, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, אשר להיות כי נכנס יין יצא סוד, ובעבודה הוא התגלות ה[[מדות]], לכן זקוקים לברכה. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" אותיות לב-רכה{{הערה|1=[[היום יום]], [[כ"ט אדר א']].}}.
+
==השתתפות בהתוועדויות==
 +
אצל חסידי חב"ד השתתפות בהתוועדות לעיתים קרובות הוא דבר המוכרח, עד כדי כך שחסידים היו מקפידים להשתתף בהתוועדות לפחות פעמיים בשבוע, ועורכים לשם כך התוועדויות קבועות בליל שישי, בשבת בצהריים, ובמוצאי שבת, שהם זמנים שניתן להתוועד בהם בשופי מבלי שהדבר יפגע בפרנסה.
  
==זמן ההתוועדות==
+
אדמו"ר הצמח צדק כרך את מניעת השפע לאברך חסידי, בכך שהוא הפסיק מלהשתתף בהתוועדויות.
[[קובץ:התועדות.jpg|250px|thumb|left|חסידים בהתוועדות]]
+
 
אצל חסידים ידוע כי אין הם צריכים זמן מיוחד בכדי לשבת יחד ולהתוועד. למרות זאת, ישנם ימים קבועים בהם נערכות התוועדויות במרכזי חב"ד. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים ב[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]], כגון [[חג הגאולה]], כל חודש כסלו, ימי הולדתם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]] ודומיהם.  
+
גם למקורבים שעדיין אינם נמנים על חסידי חב"ד, הורה הרבי שעליהם להשתתף בהתוועדויות "מפעם בפעם – לפחות", והוסיף ש"אין לכך תחליף, והדבר נצרך מאוד"{{הערה|ניצוצי רבי, גליון התקשרות פרשת אמור תשע"ט.}}.
  
זמני התוועדות נוספים: שבת בה מברכים את החודש {{הערת שוליים|ראה לדוגמא [[היום יום]] [[ככסלו]], [[כ"ד אייר]]}}, זמן ה[[סעודה שלישית|סעודה השלישית]] של יום ה[[שבת]] וב[[ראש חודש|ראשי חדשים]]. (התוועדויות אלו, כמו גם התוועדויות ב[[פורטל:ימי חב"ד|מועדי אנ"ש]] - צריכות להתקיים בבית הכנסת). התוועדות מלוה מלכה במוצאי שבת צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של [[אנ"ש|החסידים]] {{הערת שוליים|[[היום יום]] [[ל' ניסן]]}}.
+
{{ניווט|
 +
|כותרת=[[קובץ:תבנית גלריה מוסתרת.png|20px|ימין]]צילומים מהתוועדיות במשך השנים אצל הרבי
 +
|תוכן=<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="5">
 +
קובץ:התוועדות מוצאי שמחת תורה (צילום נוכרי).PNG|צילום נדיר מהתוועדות של [[הרבי]] ב[[מוצאי שמחת תורה]]. התמונה צולמה על ידי נכרי כתב העיתון "ניו יורק טיימס" בשיאה של ההתוועדות בשנת [[תשכ"ח]], בזמן שב-[[770]] ה[[חג]] היה בעיצומו
 +
קובץ:הכה את המומחה 3.JPG|הרבי בהתוועדות השניה שנערכה באולם מחוץ ל770, [[י' שבט]] [[תשי"ד]]
 +
קובץ:הרבי בטו בשבט.jpg|הרבי בהתוועדות [[טשבט]] בזאל הגדול של 770
 +
קובץ:תשלא.jpg|אחת ההתוועדיות בזאל הגדול, [[תשל"א]]
 +
קובץ:רויטבלאט.jpg|זקני החסידים יושבים מאחורי הרבי בשעת ההתוועדות בזאל הגדול. משמאל לימין: הרב [[צבי הירש קוטלרסקי]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[יעקב גורקוב]], הרב [[עוזיאל חזנוב]], הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], הרב [[זאב ניסנביץ']]
 +
קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|[[הרבי]] בעת אמירת [[מאמר חסידות]] במהלך [[התוועדות]] ב{{ה|זאל הגדול}} ב-[[770]]. מאחורי הרבי נראים זקני החסידים: הרב [[ישראל לייבוב]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]], הרב [[יעקב יוסף רסקין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[יעקב מנחם מענדל שפרלין]]
 +
קובץ:אליעזר זוסיא פרטיגול בהתוועדות של הרבי.JPG|הרבי חוזר [[מאמר]] בהתוועדות בזאל הגדול, הקהל נראה עמד על רגליו
 +
קובץ:תשיט.jpg|אחת ההתוועדיות האחרונות שנערכו באולם, [[תשי"ט]]
 +
קובץ:התועדות 770.jpg|הרבי נושא [[שיחה]] בהתוועדות זאל הגדול, לאחר ההרחבה השניה
 +
קובץ:770 התוועדות.jpg|ה'זאל הגדול' בהתוועדות של הרבי לאחר ההרחבה השלישית צילום מתוך חלון [[חדר השידורים]]
 +
</gallery>
 +
| הסתרה = כן
 +
| מוסתר = לא
 +
}}
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2537&CategoryID=787 אוצרות דור ודור] - ליקוט מדברי אדמו"ר הריי"צ בנוגע להתוועדות חסידית
+
* [http://www.torah4blind.org/hebrew/vcbd-shelach-5768.pdf התוועדות מהי] בהוצאת '''ועד חיילי בית דוד'''
*הרב [[עדין שטיינזלץ]], '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_58.pdf השטן לא שמע]''', משמעותה של התוועדות {{*}} '[[קרוב אליך (עיתון)|קרוב אליך]]' גליון 58 עמוד 6
+
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2537&CategoryID=787 אוצרות דור ודור] - ליקוט מדברי [[אדמו"ר הריי"צ]] בנוגע ל[[התוועדות]] חסידית
 
+
* הרב [[עדין שטיינזלץ]], '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_58.pdf השטן לא שמע]''', משמעותה של [[התוועדות]] {{*}} '[[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]' גליון 58 עמוד 6
 +
* '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3477921 כשהרב חשב שהתוועדות זה בילוי]''' {{בית חבד}}
 +
* '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=402&ArticleID=468 התוועדות חסידית]''' מתוך [[גליון התקשרות]]
 +
===התוועדות עם הרבי===
 +
* '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3869419 התוועדות עם הרבי - י"ט כסליו]''' חברת [[jem]], {{וידאו}} {{בית חבד}}
 +
* '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3526148 התוועדות עם הרבי - י"א ניסן תשמ"א]''' חברת [[jem]], {{וידאו}} {{בית חבד}}
 +
* '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2977188 התוועדות עם הרבי - י"ב תמוז תשמ"א]''' חברת [[jem]], {{וידאו}} {{בית חבד}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 +
{{להשלים}}
 
{{תבנית:במחיצת הרבי}}
 
{{תבנית:במחיצת הרבי}}
 
[[קטגוריה:עבודת ה']]
 
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:מושגים כלליים בחסידות]]
+
[[קטגוריה:חסידות]]
 +
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
 
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
 
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]

גרסה אחרונה מ־15:33, 17 במאי 2019

הרבי בהתוועדות בזאל הגדול שב770

התוועדות (או פארבריינגען ביידיש) הוא השם המקובל בעגה של חסידי חב"ד להתכנסות של חסידים. בהתוועדות נהוג להרים כוסית 'לחיים' לשיר ניגונים חסידיים, לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה. לרוב נערכת ההתוועדות עם רב (משפיע) ובחסידויות פולין עם האדמו"ר (מה שמכונה ביניהם "טיש").

משמעות ההתוועדות בחסידות[עריכה]

חסידים בהתוועדות של הרבי בזאל הגדול, מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים, להם היו שמורים מקומות ישיבה מאחורי הרבי על בימת ההתוועדיות)

התוועדות היא אחת מן הדרכים להתקשרות אל הרבי[1], אחד מהיסודות בדרכי החסידים, ומבוא למצוות אהבת ישראל[2].

בקרב חסידים מקובלת האימרה כי "התוועדות חסידית יכולה לפעול, אף מה שאין ביכולתו של המלאך מיכאל לפעול". את אמרה זו הסביר אדמו"ר הזקן, בכך שכשהאב רואה שבניו מסבים באחדות אזי מתעורר הוא בחשק למלא כל משאלותם, גם כשבדרכים ה'מקובלות' (כגון באמצעות המלאכים) אינם זכאים לכך. ואכן, במסורת החסידית סיפורים רבים על אנשים שנושעו אחר שהשתתפו בהתוועדות והתברכו[3].

תוכן ההתוועדות[עריכה]

בהתוועדות, תובעים המדברים מאת המסובים שיטיבו הנהגותיהם ודרכיהם, שיקבעו זמנים ללימוד תורת החסידות, שישמרו על קביעות השיעורים, ושהלימוד יהיה על מנת לקיים. תוכחה בהתוועדות, צריכה להיות רק על דברים ועניינים שאין בהם משום עלבון[4].

את ההתוועדות החסידית מנחה, בדרך כלל, אדם המכונה "משפיע" או "מתוועד". המתוועד הוא רב או מחנך שמשוחח במהלך ההתוועדות, עם יתר החסידים המשתתפים. ישנו סוג התוועדות, בו המתועדים משוחחים בינם לבין עצמם, בדברי התעוררות וחיזוק, מה שאינו נפוץ בקרב נערים צעירים.

אמירת ה'לחיים' בהתוועדות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משקה, תקנת המשקה

כאמור, בהתוועדות מקובל להרים כוסית 'לחיים', לרוב מדובר במשקה אלכוהולי - בעיקר וודקה - אם כי הרבי הסתייג מהפרזה יתר על המידה ואסר על בחורים ואברכים מתחת לגיל 40 לשתות יותר מכמות של רביעית (= 86 סמ"ק). תקנה זו מכונה אצל חסידי חב"ד בשם 'גזירת המשקה'. מקרה יוצא מהכלל, היה בהתוועדות שערך הרבי בערב חג הפסח תשמ"א שחל בשבת, ומשום שנוהגים שלא לשתות יין בערב ליל הסדר - שתו באותה ההתוועדות מים.

נוסח אמירת ה'לחיים' בהתוועדות[עריכה]

באמירת הלחיים ישנם ששני נוסחים:

  • לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - כיוון שבשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובות,, שהובילו לקילולו של חם (בנו של נח) ועץ הדעת היה עץ גפן, ולכן מברכים שיין זה יהיה לחיים טובים.
  • המגיד ממעזריטש היה עונה לחיים ולברכה, וכן פעם בהתוועדות בה נוכח אדמו"ר הזקן ענה לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם לנוסח זה דווקא, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, כי ייתכן וזה משום שכ"שנכנס יין יצא סוד", שמשמעותו בעבודת השם היא התגלות המדות, לכן זקוקים לברכה[דרושה הבהרה]. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" אותיות לב-רכה[5].

זמן ההתוועדות[עריכה]

חסידים בהתוועדות

אומנם אין צורך בסיבה או בזמן מיוחדים על מנת להיתוועד, אךלמרות זאת ישנם ימים שנהוג להיתוועד בהם, חלקם אף תוקנו תוקנו על ידי רבותינו נשיאנו. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים בימי חב"ד, כגון חג הגאולה, כל חודש כסלו, ימי הולדתם של נשיאי חב"ד ודומיהם.

זמני התוועדות נוספים: שבת בה מברכים את החודש[6], זמן הסעודה השלישית של יום השבת ובראשי חדשים. (התוועדויות אלו, כמו גם התוועדויות במועדי אנ"ש - צריכות להתקיים בבית הכנסת). התוועדות מלוה מלכה במוצאי שבת צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של החסידים [7].

התוועדות במחיצת הרבי[עריכה]

הרבי במהלך התוועדות שערך בזאל הגדול של 770, על בימת ההתוועדיות. מאחוריו נראה יושב המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב

במשך שנות נשיאותו היה הרבי נוהג לערוך בחגים ובמועדים חסידיים התוועדיות באולם הזאל הגדול של 770. הרבי היה יושב על בימת עץ מוגבהת הצמודה לקיר הדרומי, בקדמתה ישב הרבי כשלפניו שולחן, ומאחוריו ישבו זקני החסידים, רבנים ואדמו"רים, כשרוב הקהל עומד על מדרגות עץ מוגבהות.

הרבי היה נכנס לאולם, עולה על הבמה, ומתחיל הרבי לשאת שיחה שעיקרה היה בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת ניגון, כשלעתים הוא מורה במפורש איזה מהם לנגן (לדוגמה כמו ניגון הכנה לד' בבות, אותו היה מתחיל החוזר הרב יואל כהן)[8].

כשהיה הרבי רוצה להתחיל באמירת מאמר, היה מורה על נגינת ניגון רוסטוב, אותו תיקן הרבי וקבע כניגון הכנה למאמר, כשלקראת התחלת המאמר היו היושבים נעמדים על רגליהם[9].

התוועדיות הרבי בימות החול היו מוקלטות ומועלות אחר כך על הכתב, אך בהתוועדיות שנערכו בשבתות וחגים (בהם אסור להקליט) היה צוות חוזרים בראשות הרב יואל כהן משחזר את השיחות והמאמרים שאמר הרבי, וצוות של מניחים העלה את הדברים על הכתב. לעיתים היה מגיה הרבי את השיחות והמאמרים ומהם חוברו ספרים שונים[10] בעוד רובו של החומר לא הוגה[11].

בסיום התוועדויות שערך הרבי בשבתות וחגים שנגמרו במוצאי החג או השבת, היה נוהג הרבי לחלק כוס של ברכה.

היסטוריה[עריכה]

הרבי בהתוועדות בזאל הקטן, בו נערכו ההתוועדיות בשנים הראשונות ובו קיבל את הנשיאות, תשי"ב

ההתוועדות הראשונה שערך הרבי ב770 נערכה בב' תמוז של שנת תש"א בזאל הקטן בקומה הראשונה של 770 בהוראתו הישירה של הרבי הריי"צ, לציון הצלתו של הרבי והגעתו לארצות הברית. ההתוועדות החלה בשעה 9 ונגמרה בשעה שלוש לפנת בוקר[12]. מאז התוועד הרבי עוד כמה פעמים עם החסידים[13].

במשך השנה שלאחר הסתלקות הרבי הריי"צ החל הרבי להתוועד עם החסידים בשבתות מברכים, כפי תקנתו של הרבי הריי"צ, בחגים ובמועדים חסידיים, אך לא אמר בהם מאמרים, אותם אומר רק רבי, אלא רק שיחות. בהתוועדות ביום טוב שני של חג השבועות הכריז החסיד ר' אליהו סימפסון, ממזכיריו של אדמו"ר הריי"צ, כי השיחות הן טובות אבל רוצים לשמוע מאמר.הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת"[14].

בהתוועדות י' שבט תשי"א קיבל עליו הרבי את הנשיאות, ואמר את המאמר הראשון שלו – באתי לגני.

עם השנים הלכה חסידות חב"ד וגדלה והחלו להגיע יותר ויותר חסידים להתוועדיות של הרבי, מה שגרם לכך שהזאל הקטן, בו נערכו כל התוועדיותיו של הרבי עד אז, היה צר מלהכיל את החסידים שבאו להשתתף בהתוועדיות. בעקבות כך, החל הרבי בשנת תשי"ד להתפלל ולהתוועד בזאל הגדול (שבאותו הזמן היה קטן הרבה יותר מגודלו כיום) להתוועדויות ולתפילות הימים הנוראים. ההתוועדויות הגדולות של י"ט בכסלו, י' בשבט וחג הפורים, נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור קראון הייטס, כשהראשונה היא התוועדות י"ט כסלו תשי"ד באולם "פרענקלין מענאָר"[15].

לקראת ראש השנה של שנת תש"כ הסתיים השיפוץ הראשון שנערך בזאל הגדול. והוא הפך לרחב יותר. מאז עברו כל התפילות והתוועדיות לזאל הגדול, ולא נערכו עוד התוועדיות בזאל הקטן או באולמות[16].

לאחר פטירת הרבנית חנה, לא רצה הרבי להתוועד בי"ט כסלו, עד שהרב שמואל לוויטין נכנס אל הרבי ואמר: "הלוא יאמרו כי י"ט כסלו אינו יום טוב!" דבריו שכנעו את הרבי שירד להתוועדות[17].

במשך השנים ההתוועדיות נערכו בחגים ומועדים חסידיים, כשהתוועדיות בשבת נערכו רק בשבתות מברכים (כתקנתו של הרבי הריי"צ) או כשהחגים או המועדים החסידיים חלו בשבת. לאחר הסתלקותה של הרבנית חיה מושקא, החל להתוועד בכל שבת, אך חדל להתוועד בימות חול. נוהג זה התבטא לראשונה בחג הפורים תשמ"ח. רבנים חב"דיים מכל העולם ניסו למנוע זאת על ידי כך ששלחו מכתב לרבי, ובו בקשה לערוך את ההתוועדות בחג ההפורים[18], אך הרבי לא נעתר לבקשתם, ואכן מאז לא ערך הרבי ההתוועדיות בימי חול אלא רק בשבת, אך במקביל החל לשאת שיחות גם בשאר ימות השבוע (ולא כפי שהיה עד אז רק בשעות ההתוועדות) לאחרי (ולפעמים לפני) תפילת ערבית על סטנדר מיוחד לכך כשפניו אל הקהל.

השתתפות בהתוועדויות[עריכה]

אצל חסידי חב"ד השתתפות בהתוועדות לעיתים קרובות הוא דבר המוכרח, עד כדי כך שחסידים היו מקפידים להשתתף בהתוועדות לפחות פעמיים בשבוע, ועורכים לשם כך התוועדויות קבועות בליל שישי, בשבת בצהריים, ובמוצאי שבת, שהם זמנים שניתן להתוועד בהם בשופי מבלי שהדבר יפגע בפרנסה.

אדמו"ר הצמח צדק כרך את מניעת השפע לאברך חסידי, בכך שהוא הפסיק מלהשתתף בהתוועדויות.

גם למקורבים שעדיין אינם נמנים על חסידי חב"ד, הורה הרבי שעליהם להשתתף בהתוועדויות "מפעם בפעם – לפחות", והוסיף ש"אין לכך תחליף, והדבר נצרך מאוד"[19].

תבנית גלריה מוסתרת.png
צילומים מהתוועדיות במשך השנים אצל הרבי

קישורים חיצוניים[עריכה]

התוועדות עם הרבי[עריכה]

הערות שוליים

  1. היום יום כ"ד סיון
  2. היום יום כ"ד תשרי. שיחת שבת פרשת ויקהל תשמ"ו סעיף ד' ואילך
  3. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תיג, והובא ב"קובץ מכתבים לאמירת תהילים" שבהוספה לספר תהילים אוהל יוסף יצחק שבהוצאת קה"ת, עמוד 198 והילך במהדורות החדשות
  4. היום יום כ"ד תשרי
  5. היום יום, כ"ט אדר א'
  6. ראה לדוגמא היום יום כ"ו כסלו, כ"ד אייר
  7. היום יום ל' ניסן
  8. כל זאת למעט ניגון צמאה לך נפשי, אותו תמיד היה מתחיל לנגן בעצמו
  9. סרט וידאו מניגון הכנה בהתוועדות של הרבי. אם כי לפעמים היה מנוגן ניגון אחר
  10. כמו לקוטי שיחות, ספר המאמרים - מלוקט, ספר השיחותועוד
  11. ממנו חוברו ספרים כמו תורת מנחם התוועדויות ושיחות קודש
  12. סיפור ההתוועדות, מתוך "קובץ כ"ח סיון - יובל שנים"
  13. השיחות שאמר אז הרבי לוקטו והופיעו בספר שיחות קודש - קודם הנשיאות
  14. ימי בראשית עמוד 167
  15. עמוד 70
  16. עמוד 50 אם כי היו מקרים יוצאי דופן (לדוגמא - התוועדות פורים תשמ"א. ראה על כך בקובץ זה עמוד 18)
  17. [1] קישור col
  18. "אנו החתומים מטה החלטנו להעיז לפנות בבקשת תחנונים לכ"ק אדמו"ר שליט"א, להתוועד ביום זה וברוב עם הדרת מלך, כנהוג על-ידי נשיאי חב"ד מדורי דורות, ומבקשים אנו מאוד לשמח את כולנו ביום אשר נהפך וכו', ומצווה דרבים שאני, ולקיים את ימי הפורים, ומכאן תושפע שמחה אמיתית לכל השנה עד יבוא ינון נאו"" גילויים מפורים עם הרבי ב-770 קישור col
  19. ניצוצי רבי, גליון התקשרות פרשת אמור תשע"ט.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.