הבדלים בין גרסאות בדף "השלוחים לארץ הקודש"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
 
{{פירוש נוסף|נוכחי=שלוחים לארץ הקודש בשנים תשל"ו-ל"ח|אחר=שלוחים בשנת תשט"ז|ראו=[[השלוחים לארץ הקודש תשט"ז]]}}
 
{{פירוש נוסף|נוכחי=שלוחים לארץ הקודש בשנים תשל"ו-ל"ח|אחר=שלוחים בשנת תשט"ז|ראו=[[השלוחים לארץ הקודש תשט"ז]]}}
 
{{להשלים|כל הערך=כן|חסרים - היסטוריה, התייחסויות הרבי}}
 
{{להשלים|כל הערך=כן|חסרים - היסטוריה, התייחסויות הרבי}}
 +
{{בעריכה}}
 
[[קובץ:שלוחי קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'שלוחים לארץ הקודש' בתמונה משותפת]]
 
[[קובץ:שלוחי קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'שלוחים לארץ הקודש' בתמונה משותפת]]
 
בשנים [[תשל"ו]], [[תשל"ז]] ו[[תשל"ח]] - שלח [[הרבי]] קבוצות של '''שלוחים ל[[ארץ הקודש]]'''. קבוצות השלוחים הגיעו ל[[ירושלים]] ול[[צפת]], ובהמשך התפרסו על פני כל [[ארץ הקודש]] בהעניקם תנופה אדירה לפעילות החב"דית בהקמת ישיבות, מוסדות חינוך וחסד ובחיזוק ההתקשרות של [[אנ"ש]] בארץ הקודש לרבי. חלק מהשלוחים פנו לתפקידי רבנות רשמיים בהוראתו של הרבי.
 
בשנים [[תשל"ו]], [[תשל"ז]] ו[[תשל"ח]] - שלח [[הרבי]] קבוצות של '''שלוחים ל[[ארץ הקודש]]'''. קבוצות השלוחים הגיעו ל[[ירושלים]] ול[[צפת]], ובהמשך התפרסו על פני כל [[ארץ הקודש]] בהעניקם תנופה אדירה לפעילות החב"דית בהקמת ישיבות, מוסדות חינוך וחסד ובחיזוק ההתקשרות של [[אנ"ש]] בארץ הקודש לרבי. חלק מהשלוחים פנו לתפקידי רבנות רשמיים בהוראתו של הרבי.

גרסה מ־13:49, 22 במאי 2020

ךלחי.png הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
ה'שלוחים לארץ הקודש' בתמונה משותפת

בשנים תשל"ו, תשל"ז ותשל"ח - שלח הרבי קבוצות של שלוחים לארץ הקודש. קבוצות השלוחים הגיעו לירושלים ולצפת, ובהמשך התפרסו על פני כל ארץ הקודש בהעניקם תנופה אדירה לפעילות החב"דית בהקמת ישיבות, מוסדות חינוך וחסד ובחיזוק ההתקשרות של אנ"ש בארץ הקודש לרבי. חלק מהשלוחים פנו לתפקידי רבנות רשמיים בהוראתו של הרבי.


היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

חברי הקבוצות ושליחתם

קבוצת השלוחים הראשונים לארץ הקודש ובני ביתם, בפתח חדרו של הרבי (שבט תשל"ו)

הקבוצה של שנת תשל"ו

השלוחים הראשונים לארץ הקודש נשלחו בי"א בשבט תשל"ו, לאחר התוועדות "צאתכם לשלום" שערך הרבי מלך המשיח בי' שבט, יום קודם היציאה.

קבוצת השלוחים הראשונה מנתה עשרים ושניים שלוחים, אחד עשר נשלחו לירושלים ואחד עשר לצפת. על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים:


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית


הקבוצה של שנת תשל"ז

בהתוועדות מיוחדת אמר הרבי כי לאור ההצלחה הגדולה של קבוצת תשל"ו, תישלח לארץ הקודש קבוצה נוספת, שמנתה ששה שלוחים והפעם לצפת בלבד.

הקבוצה יצאה ביום כ"ח שבט תשל"ז מ-770 לארץ הקודש.

על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים:


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית


הקבוצה של שנת תשל"ח

חברי קבוצה זו זכו לקבל את קונטרס אהבת ישראל בחתימת ידו הקדושה של הרבי.

על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים:


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית


שלוחים נוספים שהגיעו עם הקבוצות

הרבנים השלוחים:


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קירובים מהרבי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים מהרבי שבאו לידי ביטוי במישורים שונים. הרבי הדריך את השלוחים במפורט בכל עניניהם, ודאג באמצעות באי כוחו בארץ הקודש להתעניין במצבם.

הרבי אף שיגר מכתבי ברכה קבועים להתכנסויות של השלוחים, והחל מחג הפסח תשמ"ה, שיגר תמיכה כספית לכל אחד מהשלוחים עבור צרכי החג פעמיים בשנה, בסמיכות לחג הפסח ובסמיכות לחודש תשרי.

השלוחים כיום

עם סיום שליחתם של שלושת הקבוצות, שלח הרבי בשנת תשל"ט מכתב מיוחד לשלוחים בו הורה שישתדלו לקבל סמיכה להוראה ולתפוס משרות רבניות[1] וכן הוראות נוספות בקשר לתפקידם.

בהתאם להוראה זו, רבים מהם השלימו באופן פורמלי את הסמיכה לרבנות שלהם על מנת שיתאימו לסטנדרטים של הרבנות הראשית והחלו לאייש משרות רבניות שונות[2].

רובם של השלוחים נכנסו לתפקידי ניהול מוסדות, חלקם במוסדות שייסדו בעצמם[3], וחלקם במוסדות קיימים, וחלק לא מבוטל מהשלוחים החל לשמש בתפקידים חינוכיים[4], וחלקם יצא לשליחות בערים שונות[5].

למצער, חלק מהשלוחים נפטרו[6], או עזבו את מקום שליחותם בשל סיבות שונות[7], וחלקם התיישבו בקהילות חב"דיות והחלו לעסוק בעיסוקים פרטיים[8].

כינוס השלוחים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כינוס שלוחי הרבי לארץ הקודש

מאז שנת תשמ"א מקיימים השלוחים מידי שנה כינוס שנתי בו מתאספים כל בני משפחות השלוחים. כינוס זה היה הראשון מסוגו, וזכה ליחס מיוחד וחביבות מיוחדת מהרבי ששיגר מידי שנה מכתב מיוחד לכינוס, ואף הזכיר אותו מספר פעמים בשיחות.

בעקבות כינוס זה ביקש הרבי לארגן כינוסים במתכונת דומה, ובהמשך לכך נוסדו כינוס השלוחים העולמי, כינוס השלוחות, כינוס השלוחים בארץ הקודש, וכן כינוסים אזוריים נוספים.

כיום מאורגן הכינוס על ידי איגוד השלוחים לארץ הקודש בראשות הרב יהודה לייב איידלקופ.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391.
  2. הרב יוסף העכט באילת, הרב יוסף יצחק וולוסוב ברמת ישי, הרב יעקב רייצעס ביסוד המעלה, הרב אליהו יוחנן גוראריה בחולון, והרב לוי ביסטריצקי בצפת.
  3. הרב יוסף רוזנפלד מנהל מכון אלטע לחוזרות בתשובה, הרב ירמיהו יהודה לייב שילדקרויט בחיפה, ועוד
  4. הרב יוסף יצחק וילשאנסקי כראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, הרב יצחק גולדברג, ישראל יוסף הנדל, ויוסף יצחק גורביץ' בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק, הרב משולם זושא אלפרוביץ' ומנחם מענדל גרונר בישיבת תומכי תמימים קרית גת, הרב יצחק יעקב רוזנשיין בישיבת תורת אמת ירושלים, ועוד
  5. הרב שניאור זלמן גודמן באשדוד, הרב יוסף קרמר בטבריה הרב אברהם מרדכי קסטל ברחובות הרב יוסף יצחק פיקרסקי בכיכר המדינה צפון תל אביב והרב יוסף יצחק ריבקין בכרמיאל
  6. הרב שלום דובער שור מירושלים, הרב לוי ביסטריצקי, הרב יהושע שלמה צירקינד מירושלים, והרב אהרן אליעזר צייטלין מצפת.
  7. הרב אברהם ברוך פבזנר הממלא את מקום אביו במשרת רבנות בצרפת, הרב שלום דובער ברוד שחזר לקראון הייטס ומנהל כיום את בנין הפנימייה של ישיבת תומכי תמימים המרכזית, הרב שלום דוכמן מנהל משרד כולל חב"ד בניו יורק והרב מנחם מענדל ריבקין קראון הייטס.
  8. הרב נחום לוריא מנהל פרדס האתרוגים שהיה של חותנו והרב יוסף יצחק פיקרסקי מנהל עסק יהלומים, במקביל לעיסוקו כמנהל בית חב"ד בכיכר המדינה בתל אביב וכרב בית הכנסת חב"ד שם