הבדלים בין גרסאות בדף "השיחה הידועה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(פתיח)
שורה 96: שורה 96:
 
במהלך השבוע שאחרי השיחה, הגו כמה [[תמימים]] מהישיבה בניו הייבן (ביניהם התמים [[מנחם דב דברוסקין]]) רעיון, לערוך [[מפתח עניינים]] לשיחותיו של הרבי בענייני גאולה ומשיח, כדי להוסיף ב[[לימוד ענייני גאולה ומשיח]] להבאת הגאולה. ב[[שיחה]] ב[[התוועדות]] אותה השבת, התייחס לכך הרבי במרומז - כאשר הסביר שלימוד עניני הגאולה הוא הדרך הישרה, הקלה והמהירה לפעול את התגלות וביאת המשיח; והוסיף "ובדורנו זה, שישנם ספרי המפתחות על סדר האותיות על כל מאמרי חז"ל וכו' (שנתווספו בדורות ושנים האחרונות) - קל יותר למצוא את מאמרי חז"ל והסוגיות הדנות בעניני משיח וגאולה"{{הערה|1=ראה [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/61207_he_1.pdf השטורם שלי ע"ד ביאת משיח], ע' 14 ואילך.}}.
 
במהלך השבוע שאחרי השיחה, הגו כמה [[תמימים]] מהישיבה בניו הייבן (ביניהם התמים [[מנחם דב דברוסקין]]) רעיון, לערוך [[מפתח עניינים]] לשיחותיו של הרבי בענייני גאולה ומשיח, כדי להוסיף ב[[לימוד ענייני גאולה ומשיח]] להבאת הגאולה. ב[[שיחה]] ב[[התוועדות]] אותה השבת, התייחס לכך הרבי במרומז - כאשר הסביר שלימוד עניני הגאולה הוא הדרך הישרה, הקלה והמהירה לפעול את התגלות וביאת המשיח; והוסיף "ובדורנו זה, שישנם ספרי המפתחות על סדר האותיות על כל מאמרי חז"ל וכו' (שנתווספו בדורות ושנים האחרונות) - קל יותר למצוא את מאמרי חז"ל והסוגיות הדנות בעניני משיח וגאולה"{{הערה|1=ראה [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/61207_he_1.pdf השטורם שלי ע"ד ביאת משיח], ע' 14 ואילך.}}.
  
בהמשך{{הערה|1=[[דבר מלכות]] [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAVUFjVWJEOVBqLWc שבת פרשת בלק תנש"א] סעיף ט' ואילך.}} הוסיף הרבי ואמר שלימוד ענייני הגאולה נצרך לא רק בתור סגולה לפעול את ביאת המשיח, אלא גם בשביל [[לחיות גאולה|לחיות בהתאם לתקופת סף הגאולה]], על ידי ה[[התבוננות]] בשכל בעניני הגאולה, וההנהגה המעשית בהתאם לכך.
+
בהמשך{{הערה|1=[[דבר מלכות]] [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAVUFjVWJEOVBqLWc שבת פרשת בלק תנש"א] סעיף ט' ואילך.}} הוסיף הרבי ואמר שלימוד ענייני הגאולה נדרש לא רק בתור סגולה לפעול את ביאת המשיח, אלא גם בשביל [[לחיות גאולה|לחיות בהתאם לתקופת סף הגאולה]], על ידי ה[[התבוננות]] בשכל בעניני הגאולה, וההנהגה המעשית בהתאם לכך.
  
כאשר הרב [[חיים גוטניק]] שלח מכתב לרבי בו שאל מהי העבודה הנדרשת שאליה התכוון הרבי בשיחה הידועה, הרבי השיב לשלוח לו את השיחה שאמר באותה שבת, [[פרשת תזריע מצורע]], בו מסביר שהדרך הישרה להביא את משיח הוא על ידי לימוד עניני גאולה ומשיח{{הערה|[http://chabad.info/moshiach/%D7%9B%D7%97-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%92%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%A7-%D7%95%D7%94%D7%9E/ המכתב המיוחד של הרב גוטניק, והמענה של הרבי] {{אינפו|}}}}.
+
כאשר הרב [[חיים גוטניק]] שלח מכתב לרבי בו שאל מהי העבודה הנדרשת שאליה התכוון הרבי בשיחה הידועה, הרבי השיב לשלוח לו את השיחה שאמר באותה שבת, [[פרשת תזריע מצורע]], בה מסביר שהדרך הישרה להביא את משיח היא על ידי לימוד עניני גאולה ומשיח{{הערה|[http://chabad.info/moshiach/%D7%9B%D7%97-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%92%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%A7-%D7%95%D7%94%D7%9E/ המכתב המיוחד של הרב גוטניק, והמענה של הרבי] {{אינפו|}}}}.
  
 
==ראו גם ==
 
==ראו גם ==

גרסה מ־22:23, 10 באפריל 2018

תבנית:ערך מומלץ/למעלה השיחה הידועה היא שיחה שנשא הרבי בכ"ח ניסן תנש"א, בה הביע את צערו על האדישות בנושא הבאת המשיח והטיל על השומעים את האחריות לפעול את ביאתו: "הדבר היחידי שעוד יכולני לעשות: הנני מוסר זאת לכל אחד מכם, עשו כל אשר שביכולתכם לפעול ביאת משיח בפועל ממש". שיחה זו כונתה על ידי הרבי לאחר מכן בתואר "השיחה הידועה"[1], ומאז נפוץ כינוי זה ביחס לשיחה.

השיחה גרמה להתעוררות רבה בקרב החסידים בנושא הבאת הגאולה. יוזמות ופעולות רבות[2] בקשר לזירוז הגאולה נעשו בעקבותיה, וחלקם זכו להתייחסויות חיוביות ועידודים מהרבי.

רקע

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – בשורת הגאולה, מלחמת המפרץ, שנה שמלך המשיח נגלה בו

מיום עלותו לנשיאות הודיע הרבי שדורנו הוא הדור שיזכה לגאולה. עבודתנו היא לפעול לזרז את הגאולה על ידי קיום התורה והמצוות ובפרט הפצת היהדות והמעיינות. בהדרגה, במהלך שנות נשיאותו, העלה הרבי יותר ויותר את רף הציפייה לגאולה והוסיף יותר ויותר לעורר ולדחוף לעשות את המרב להבאתה. במהלך השנים הרבה הרבי לצטט את דברי הרמב"ם[3], אודות חובתו של כל אדם לפעול ולו פעולה קטנה, שבכוחה להביא את הגאולה: "צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב, וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב.. עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות, וגרם לו ולהם תשועה והצלה".

לקראת שנת תנש"א הכריז הרבי[4] שראשי התיבות של שנה זו הינם "תהא שנת אראנו נפלאות", כלשון הפסוק המנבא על הגאולה העתידה[5]: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת". בהמשך, כאשר החל הסכסוך במפרץ הפרסי ובעקבותיו פרצה מלחמת המפרץ, קרא הרבי לא לפחד והבטיח שבמלחמה זו יהיו ניסים גדולים. הרבי הדגיש שאירועי המלחמה הם התגשמות מדוייקת של המדרש בילקוט שמעוני[6] אודות ה"שנה שמלך המשיח נגלה בו"[7].

לאחר סיום המלחמה - בחודשים אדר וניסן תנש"א - קרא הרבי להתבונן בניסים הגלויים שאירעו בה, והסביר שהם גדולים יותר אפילו מניסי חג הפורים[8]. ביחידות כללית בכ"ו ניסן, יומיים לפני אמירת השיחה הידועה, ביאר הרבי בהרחבה את הניסים הגלויים שנראו לאחרונה, הן במלחמת המפרץ והן בהתרחשויות נוספות - כגון התפרקות ברית המועצות - והסביר שיהודי צריך להכיר בניסים אלו, "עד שהוא לא מתבייש לצאת בריקוד בגלל הניסים הגלויים!"[9].

יומיים אחר כך - ביום חמישי בלילה, אור לכ"ח ניסן תנש"א, לאחר תפילת מעריב - אמר הרבי את השיחה הידועה[10].

תוכן השיחה

מכתב בהול שנשלח לשלוחים ממרכז צעירי אגודת חב"ד בבוקר שלאחר אמירת השיחה, כ"ט בניסן

את השיחה פתח הרבי בהסבר מעלת היום תוך הדגשת שייכותו לגאולה: שנת תנש"א - ראשי תיבות "תהא שנת אראנו נפלאות", הרומז לנפלאות שיתרחשו בגאולה; בשנה זו עצמה בחודש ניסן - שעליו אמרו חז"ל[11]: "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל", בחודש זה עצמו ביום כ"ז בחודש שהוא שלוש פעמים שלוש פעמים שלוש - הרומז על חזקה בעניין החודש (הגאולה), ובזה גופה חזקה משולשת; ליל כ"ח בחודש - מלשון כח, חוזק ותקיפות; י"ב לעומר - כמספר השבטים; ליל י"ג לעומר - בגימטריא "אחד", רמז לאחדות ה' שתתגלה בגאולה; וכך פירט את מעלותיהם של הימים הבאים.

לאחר מכן המשיך הרבי ואמר[12]:

י.png על פי האמור לעיל על דבר הדגשת ענין הגאולה (במיוחד) בזמן זה - מתעוררת תמיהה הכי גדולה: היתכן שמבלי הבט על כל הענינים - עדיין לא פעלו ביאת משיח צדקנו בפועל ממש?!... דבר שאינו מובן כלל וכלל!

ותמיהה נוספת - שמתאספים עשרה (וכמה וכמה עשיריות) מישראל ביחד, ובזמן זכאי בנוגע להגאולה, ואף על פי כן, אינם מרעישים לפעול ביאת המשיח תיכף ומיד, ולא מופרך אצלם, רחמנא ליצלן, שמשיח לא יבוא בלילה זה, וגם מחר לא יבוא משיח צדקנו, וגם מחרתיים לא יבוא משיח צדקנו, רחמנא ליצלן!!

גם כשצועקים "עד מתי" - הרי זה מפני הציווי כו', ואילו היו מתכוונים ומבקשים וצועקים באמת, בודאי ובודאי שמשיח כבר היה בא!!

מה עוד יכולני לעשות כדי שכל בני ישראל ירעישו ויצעקו באמת ויפעלו להביא את המשיח בפועל, לאחרי שכל מה שנעשה עד עתה, לא הועיל, והראי', שנמצאים עדיין בגלות, ועוד ועיקר – בגלות פנימי בעניני עבודת השם.

הדבר היחיד שיכולני לעשות - למסור הענין אליכם: עשו כל אשר ביכלתכם - ענינים שהם באופן דאורות דתוהו, אבל, בכלים דתיקון - להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!

.. ואני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא תעשו אתם כל אשר ביכולתכם.

ויהי רצון שימצא מכם אחד, שנים, שלשה, שיטכסו עצה מה לעשות וכיצד לעשות, ועוד והוא העיקר - שיפעלו שתהיה הגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש, תיכף ומיד ממש.

י.png

בשעת אמירת השיחה, הרבי השתמש בביטויים יותר חריפים, כשהחריף שבכולם - שבמקום המילים "ללא הועיל", אמר הרבי ש"אינני יודע מה לעשות, כיוון שכל מה שעשיתי עד היום היה להבל ולריק".

בעקבות השיחה

קטעים מחלוקת הדולרים, יום ראשון ל' בניסן

אחד (שאינו חסיד חב"ד) אמר לכ"ק אדמו"ר שליט"א שאולי היה זה עצה טובה שכ"ק אדמו"ר שליט"א יבוא לארץ-ישראל, להתפלל ביחד עם היהודים בכותל המערבי.

כ"ק אדמו"ר שליט"א (בידו הק'): אני הבהרתי כל הזמן שכעת נותן אני עצות לכם, לא שאתם צריכים לתת לי עצות, מה עלי לעשות.

הנ"ל: חס-ושלום, לא התכוונתי לתת עצות...

כ"ק אדמו"ר שליט"א: לא אכפת לי שיהיו הצעות, התחילו להשתמש בזה כדי להשתמט מלעשות משהו. אותך הצליח הקדוש-ברוך-הוא, יכול אתה להנות את ה' מגרונך (הנ"ל הינו זמר), אז מה מחפש אתה עבודה עבורי, שהקדוש-ברוך-הוא יעזור לך!

הנ"ל: חס-ושלום, אינני מחפש יותר עבודה...

כ"ק אדמו"ר שליט"א: לא איכפת לי שיחפשו עבודה, אבל מנצלים זאת כדי למעט בעבודה האישית, אז – לא זו הדרך!

וסיים: ואל תתפעלו מהרוגז שלי, כי אכן אינני מרוגז.

*

אשה (שאינה חסידת חב"ד) בכתה לפני כ"ק אדמו"ר שליט"א "רבי, אנחנו סמכנו עליך כל השנים האלו שאתה תביא את המשיח, ומה קרה עכשיו? המשימה כבידה מדי בשבילנו, אנחנו רוצים שתביא את המשיח".

כ"ק אדמו"ר שליט"א: אם זה דבר בלתי אפשרי עבור כל כלל ישראל, אז איך זה יכול להיות אפשרי עבורי? אני רק אדם אחד, ואתם כאן... (הראה באצבעו הק' על האנשים שעמדו מסביב).

הנ"ל: אבל אתה הרבי. אתה האבא שלנו. ואתה צריך להביא לנו את משיח.

כ"ק אדמו"ר שליט"א: אם אני (הראה באצבעו הק' על עצמו) רבי, אז דיברתי באופן ברור, שזה צריך להיעשות על-ידי כלל ישראל, ואת בכללם, ואדם זה בכלל, ואדם זה בכלל (הראה בידו הק' על האנשים שעמדו מסביב).

הנ"ל: אתה צודק, אבל אנחנו עדיין סומכים עליך שתביא לנו את המשיח.

כ"ק אדמו"ר שליט"א (בתקיפות): אם את סומכת עלי כרבי אז קיבלת את תשובתי באופן ברור, שזה צריך להיעשות על ידך, ועל ידך, ועל ידך (הראה באצבעו הק' על האנשים שעמדו מסביב לשולחן). ושיהיה לך בשורות טובות.

*

אשה חשובה (שאינה חסידת חב"ד) אמרה לכ"ק אדמו"ר שליט"א שתמיד כשהיא מגיעה לרבי השי"ת נותן במחשבתה מה להגיד, והפעם איננה יודעת מה להגיד, וממילא הרי זה סימן אצלה שהפעם הרבי צריך להגיד לה משהו.

כ"ק אדמו"ר שליט"א: מה שאני צריך להגיד לך הוא, שאת תדאגי שהיהודים יעשו עבור הבאת המשיח, ולא לשלוח אלי. שיהיו בשורות טובות.

יומן בית חיינו

השיחה והביטויים החריפים זעזעו את ציבור הנוכחים, והדי הסערה שהתחוללה בעקבותיה הורגשו בעולם היהודי בכלל[13].

מיד לאחר השיחה פרצו הנוכחים כולם באופן ספונטני בזעקות "עד מתי" שהפכו בהמשך לשירת הניגון 'עד מתי'. הרב שניאור זלמן גוראריה שעמד מתחת לבימתו של הרבי, היה בין הראשונים שקיבלו דולר לצדקה לאחר השיחה, וכאשר הרבי נתן לו את הדולר, הוא התבטא על הדברים: "לא נגע ולא פגע"[14].

כאשר הרב חיים ברוך הלברשטם שניהל את WLCC הוציא את ההקלטה של השיחה, היא הושמעה ב-770 שוב ושוב[15]. באותו הלילה, התקיימו ב-770 אסיפות והתוועדויות בניסיון להבין למה בדיוק התכוון הרבי בדרישתו בשיחה. ביום שלמחרת - יום שישי, בו נהוג מידי שבוע לצאת למבצע תפילין - יצאו טנקים כדי לתגבר את הפעילות ולהפיץ את נושא הגאולה. על דו"ח פעילות הטנקים, ענה הרבי: "נת' ות"ח [=נתקבל ותשואות חן] ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמ"ג [=והזמן גרמא] והענין. אזעה"צ [=אזכיר על הציון]".

במהלך יום שישי, יצאה השיחה מוגהת מהרבי.

בארץ ישראל נשמעה השיחה ביום שישי לפנות בוקר, ועד כניסת השבת התפשטה הידיעה אודותיה, והוחלט על קיום כינוס חירום בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד עבור כל חסידי חב"ד בארץ. גם בכינוס זה השמיעו רבנים ומשפיעים את דבריהם בניסיון להבין את כוונת הרבי.

הרבי חוזר ומעביר את האחריות

אצל רבים נוצר בלבול בעקבות השיחה, בחשש שהרבי התייאש כביכול מנושא המשיח, או שהוא עלול להפסיק את פעילותו והנהגת החסידים[16]. לאור זאת היו ניסיונות לפנות אל הרבי שוב ושוב ולבקש ממנו שיפעל בנושא.

בהתוועדות בשבת שלאחר מכן, פרשת שמיני, נעמד בין השיחות אחד החסידים וקרא שמכיוון ש"צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים", מבקשים שהרבי יגזור שהגאולה תבוא מיד. את השיחה שלאחר מכן פתח הרבי והדגיש כי אין מקום להטיל את העבודה להביא משיח עליו, אלא זוהי עבודתו האישית של כל אחד:

י.png במקום לנצל הזדמנות זו.. בכדי שכל אחד יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש אולי ימצאו בשבילי עבודה חדשה...

יש לי מספיק עבודה, ואין מה להטיל עלי עוד עבודה; מה עלי לעשות יודע אני בעצמי.. ובנוגע להבאת הגאולה - יודע אני בעצמי מה עלי לעשות, והנני עושה בזה עד כמה שידי מגעת, ולאחרי כל מה שנעשה עד עתה לא הועיל להביא את משיח בפועל (ואין כאן המקום לדון בטעם הדבר).

וממילא - אין מקום לנצל את זמן ההתוועדות כדי לחפש בשבילי תפקידים חדשים ולהטיל עלי עוד עבודה... הנני מוחל על הטובה, והיה עדיף שכל אחד יחליט מה עליו לעשות.

וכפי שאמרתי והדגשתי שהמשימה מוטלת עליכם לעשות כל מה שביכלתכם - שכל אחד צריך להתחיל לפעול בעצמו להבאת הגאולה!

י.png

גם בחלוקת הדולרים ביום ראשון שלאחר מכן, ל' בניסן, דיבר הרבי ברוח זו עם כמה מהעוברים - שעליהם להתמקד בעבודה האישית ולא להטיל את האחריות אל הרבי.

מענות בסגנון זה, ענה הרבי למכתבים ששלחו לו ובהם בקשה ודרישה שהרבי יתגלה: למכתב הרב גרשון מענדל גרליק וחסידי חב"ד ממילאנו באיטליה, שכתבו שהם "תובעים בכל התוקף והחוצפה שהרבי יתגלה", ענה הרבי: "לא בזה מדובר כלל כי אם במענה על פי שכל למה שדיברתי ברור ובכהנ"ל [=ובכל הנזכר לעיל] אין אף תיבה אחת של מענה. כיוון שגם אחרים "עונים" על דרך זה, הרי זה בירור שאין אצלם אף תיבה אחת של מענה. ולמה עלי מאטערין זיי [=לייגע אותם] חס ושלום, ויעבדו ה' בשמחה וטוב לבב, והשם יצליחם. אזכיר על הציון". כמו כן על מכתב וחתימות בסגנון זה ששלח הרב שניאור זלמן בלומנפלד מפרו, ענה הרבי על המילים "כלו כל הקיצין": "הרי כל זה טענותיי וחזרת הטענות אינם מענה כלל. אזכיר על הציון"[17].

פעולות בעקבות השיחה

הקמת מטה משיח

מודעה לכינוס חרום שהתקיים בכפר חב"ד בעקבות השיחה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המטה העולמי להבאת המשיח

במוצאי יום שלישי, ג' באייר נערכה אסיפה במשרדי ניידות חב"ד בקראון הייטס בהשתתפות כמה עשרות עסקנים, בה הוחלט על הקמת 'המטה העולמי להבאת המשיח'. משתתפי האסיפה חתמו על דו"ח ובו פרוטוקול האסיפה עם תכניות המטה ושמות חבריו, כשעל הדו"ח הוסיף הרב דוד נחשון את המילים: "ויחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד". מענה הרבי היה: "כל זה נלקח להציון אזכיר על הציון".

פעולתו הראשונה של המטה היתה כינוס אסיפה דחופה ב-770 למחרת, ביום חמישי ד' אייר. על פעולותיהם זכו פעילי המטה למענות ועידודים מיוחדים מהרבי[18].

פסק דין

פסק הדין שנכתב על ידי הרב אשכנזי, בהמשך לאסיפת החירום
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פסק דין שהרבי מלך המשיח

במהלך כינוס החירום בבית מנחם בכפר חב"ד במוצאי שבת, בו הרב זמרוני ציק היה המנחה של הכנס, הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר, לערוך פסק דין מהרבנים שהרבי הוא מלך המשיח. ההצעה התקבלה, ובאותו מעמד הכריז מזכיר בית דין רבני חב"ד הרב דוד חנזין בשם הרבנים, שהרבי הוא מלך המשיח. באותו ערב, רבו של כפר חב"ד הרב מרדכי אשכנזי, כתב את הנוסח המלא של פסק הדין.

בהמשך לכך טסו לניו יורק, לחצר הרבי, הרב דוד נחשון ור' אבי טאוב - על מנת להגיש לרבי את פסק הדין. ביום ב' אייר בבוקר הגיעו לניו יורק, ושם חיכה הרב דוד נחשון לרבי ליד המקווה[19], וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: "ישר כח, ישר כח!" והכניס את המעטפות לכיס הסירטוק.

בהמשך לכך נכתבו מהדורות נוספות של פסק הדין. כמו כן הרב דוד נחשון ור' אבי טאוב נשלחו על ידי רבני חב"ד לרוסיה, על מנת להקריא את פסק הדין בקברי רבותינו נשיאנו[20].

קבלת המלכות

טופס קבלת המלכות שהוגש לרבי בעקבות השיחה, הנחתם בהכרזת יחי אדוננו
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קבלת המלכות

בנוסף לפסקי הדין מהרבנים, החלה ההתעוררות בין החסידים על החשיבות לקבל את מלכותו של הרבי כמלך המשיח. הרעיון עלה כבר בלילה שלאחר השיחה על ידי הרב אברהם ליפסקר שדיבר על כך בשידור טלפוני, אך התחזק בעיקר באסיפת החירום ב-770, ביום חמישי ד' באייר. בסיומה של האסיפה חתמו הנאספים - כ-250 איש - על טופס קבלת המלכות, בו הם מקבלים על עצמם את הרבי כמלך המשיח ומתחייבים להתמסר ולפעול כרצונו הקדוש. חתימות אלו הוכנסו לרבי וזכו למענה חיובי ומעודד[21]. צילום המענה של הרבי נתלה על קירות 770 ועורר הדים רבים[22].

לאחר מכן התפשט נושא ההחתמות על קבלת המלכות לארץ הקודש, וכן בין נשי ובנות חב"ד, בהסכמת וברכת הרבי.

לימוד עניני גאולה ומשיח

מענה הרבי לרב חיים גוטניק על מכתבו, בכת"י הריל"ג
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – לימוד עניני גאולה ומשיח

במהלך השבוע שאחרי השיחה, הגו כמה תמימים מהישיבה בניו הייבן (ביניהם התמים מנחם דב דברוסקין) רעיון, לערוך מפתח עניינים לשיחותיו של הרבי בענייני גאולה ומשיח, כדי להוסיף בלימוד ענייני גאולה ומשיח להבאת הגאולה. בשיחה בהתוועדות אותה השבת, התייחס לכך הרבי במרומז - כאשר הסביר שלימוד עניני הגאולה הוא הדרך הישרה, הקלה והמהירה לפעול את התגלות וביאת המשיח; והוסיף "ובדורנו זה, שישנם ספרי המפתחות על סדר האותיות על כל מאמרי חז"ל וכו' (שנתווספו בדורות ושנים האחרונות) - קל יותר למצוא את מאמרי חז"ל והסוגיות הדנות בעניני משיח וגאולה"[23].

בהמשך[24] הוסיף הרבי ואמר שלימוד ענייני הגאולה נדרש לא רק בתור סגולה לפעול את ביאת המשיח, אלא גם בשביל לחיות בהתאם לתקופת סף הגאולה, על ידי ההתבוננות בשכל בעניני הגאולה, וההנהגה המעשית בהתאם לכך.

כאשר הרב חיים גוטניק שלח מכתב לרבי בו שאל מהי העבודה הנדרשת שאליה התכוון הרבי בשיחה הידועה, הרבי השיב לשלוח לו את השיחה שאמר באותה שבת, פרשת תזריע מצורע, בה מסביר שהדרך הישרה להביא את משיח היא על ידי לימוד עניני גאולה ומשיח[25].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • משיח פרידמן ימי בשורה, ניו יורק תשע"ג, פרק שלישי - השיחה הידועה, ע' 57.

קישורים חיצוניים

השיחה
בעקבות השיחה
אודות השיחה - מסמכים ומאמרי דעה


הערות שוליים

  1. במכתב לר' רחמים אנטיאן; בשנת תשמ"א, ארגן ר' רחמים אנטיאן קייטנה לילדים בצפת, תחת הסיסמה: "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח". אחד הילדים שהיה חדור כל כך בכמיהה לביאת המשיח, לא פסק מלדבר על כך, עד שהוריו חששו לשלומו.
    לאחר השיחה בכ"ח ניסן, נזכר ר' רמי באותו אירוע - וכתב לרבי את הסיפור, וסיים בכאב: "ואני שואל, רבונו של עולם! ולו רק בגלל ילד יהודי אחד שאחרי אלפיים שנה ש"אותותינו לא ראינו" - שכלתה נפשו בציפייה למשיח האם אין זה מן הראוי שתבוא כבר הגאולה על-ידי מלך המשיח?!..." ועל כך ענה הרבי ביום ד' באייר: "והרי זו טענתי בשיחה הידועה, אזכיר על הציון" (יומן 'אראנו נפלאות', ע' 152).
  2. ראה בפיסקה 'פעולות בעקבות השיחה'.
  3. הלכות תשובה פרק ג, הלכה ד.
  4. החל משיחת שבת פרשת אמור תש"נ, ומשם ואילך בשיחות רבות.
  5. מיכה ז, טו.
  6. ישעיה רמז תצט.
  7. שיחות הרבי בתקופת המלחמה ולאחריה, על הקשר המובהק בין המלחמה לסימני הגאולה, נלקטו בספר "בשורת הגאולה".
  8. ראה מכתב כללי מכ"ה באדר תנש"א.
  9. שיחת כ"ו ניסן תנש"אקובץ PDF
  10. השיחה נאמרה בהפתעה, ולכן אפילו הרמקול לא היה מונח על גבי 'סטנד' - מעמיד - כרגיל.
  11. ראש השנה יא, א.
  12. קטעים אלו של השיחה נאמרו על ידי הרבי בהתרגשות רבה, כאשר קולו גובר והסטענדר שעליו נשען התנענע. להלן מתוך הנוסח הסופי של השיחה שנערך והוגה על ידי הרבי.
  13. ראה כתבות בעיתונות הישראלית בעקבות השיחה, למשל: סימה קדמון, המפתחות בפנים, סופשבוע מעריב, י"ט אייר תנש"א; עמוס נבו, או-טו-טו משיח, 7 ימים - ידיעות אחרונות, י"ט אייר תנש"א (הודפסו במוסף "הבשורה" של בית משיח).
  14. עדותו של הרב גוראריה בהתוועדות כ"ח ניסן תשנ"ג ב-770 - יומן קבלת המלכות עמוד 238 (בהוצאת את"ה העולמי). הביטוי על משקל לשון חז"ל בחולין יט, א.
  15. מסיבות שונות התעכבה הוצאת הקלטת יותר מהרגיל, והדבר הוסיף למתח בקהל, שחשבו שיש בזה ענין מכוון מהרבי.
  16. הרב מרדכי אליהו סיפר שלאחר אמירת השיחה פנה אל הרבי בשאלה: "האם כבוד הרבי רוצה לפטור את עצמו מהמשימה, ולהטילה על אחרים?" והרבי ענה: "לא, אמשיך הלאה" (מדבריו בי"ט בכסלו תשנ"ה בכפר חב"ד).
  17. מ. פריד, "יחי" – ההבדל הגדול…, ה' באייר ה'תשע"ה קישור לאתר חב"ד אינפו
  18. הרב בוטמן מספר על פעולות המטה קישור לאתר חב"ד אינפו
  19. בימים בהם הרבי נסע לאוהל, היה טובל לפני כן במקווה.
  20. סיפור האירועים בפירוט בחוברת 'העובדות שמאחורי הפסק'קובץ PDFקישור לאתר חב"ד אינפו
  21. נוסח המענה היה הנוסח הכללי של המענות באותה תקופה: "נת' ות"ח [=נתקבל ותשואות חן], ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמ"ג [=והזמן גרמא], כנתינת כח דחז"ל וברכתם דכל המוסיף מוסיפין לו, ובמיוחד ברכתו דהקב"ה שתוספתו מרובה כו'. והזמ"ג [=והזמן גרמא] שבאים מחודש ניסן והשפעתו ונכנסים לחודש אייר (ר"ת האבות ורחל - רגל הד') כמפורש בכמה מקומות. בשנת ה(י') ת(הא) ש(נת) א(ראנו) נ(פלאות) אזכיר עה"צ [=על הציון]".
  22. הכינוס הראשון של קבלת המלכותקישור לאתר חב"ד אינפו
  23. ראה השטורם שלי ע"ד ביאת משיח, ע' 14 ואילך.
  24. דבר מלכות שבת פרשת בלק תנש"א סעיף ט' ואילך.
  25. המכתב המיוחד של הרב גוטניק, והמענה של הרבי קישור לאתר חב"ד אינפו


גאולה ומשיח
גאולה ומשיח בזמן הגלות אתחלתא דגאולהבחזקת משיחגלותהאמונה בביאת המשיחהדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיחהחסידות כטעימה מהגאולההשיחה הידועההשליחות היחידהלאלתר לתשובה לאלתר לגאולהמלחמת גוג ומגוגעקבתא דמשיחאציפייה לגאולהקץ הגלות
מגלות לגאולה בשורת הגאולהטעימה מהגאולה בדורנולחיות גאולהמלכות שבתפארתמשיח בן יוסףניצוץ משיחסיום עבודת הגלותעבודת הגלותצחצוח הכפתורים
לעתיד לבוא ימות המשיחנ' אלפים יובלותעולם הבאתחיית המתים
תורה ומצוות לעתיד לבוא מצוות בטלות לעתיד לבואתורה חדשה מאתי תצאתורתו של משיחהברכות בראיית פני משיחביטול המועדים לעתיד לבואביטול הצומות לעתיד לבואעיר מקלטעתיד חזיר להטהר
יעודי הגאולה אבן מקיר תזעקאומות העולם בזמן הגאולהבית המקדש השלישיבקיעת הנהרואולך אתכם קוממיות (גובה האדם בגאולה)ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילהוגר זאב עם כבשוכתתו חרבותם לאתיםושמתי כדכד שמשותיךחיים נצחיים (בלע המוות)מעדנים מצויין כעפרסעודת שור הבר והלווייתןעוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושליםקיבוץ גלויותתחיית המתים
מלך המשיח אדון (משיח)בר כוזיבאהאמונה בביאת המשיחחיים נצחיים במלך המשיחמורח ודאיןמידותיו של מלך המשיחמינוי מלך המשיחמלכות בית דודמלכותו של מלך המשיחמשיח בן יוסףמשיח שבכל דורניצוץ משיחתורתו של משיח
התגלות מלך המשיח אוירו של משיחאורו של משיח (מושג)אליהו הנביאבחזקת משיחהברכות בראיית פני משיחמינוי מלך המשיחמשיח ודאינכסה וחוזר ונגלהשנה שמלך המשיח נגלה בה
הרבי כמלך המשיח ארמון למלך המשיחיחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועדפסק הדין שהרבי הוא מלך המשיחילחם מלחמות ה'

תבנית:ערך מומלץ/למטה