הבדלים בין גרסאות בדף "הקריאה והקדושה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 39: שורה 39:
 
ארבעת ה"קול קורא" תורגמו בשעתו לעברית על ידי המשורר העברי [[אברהם שלונסקי]], שגוייס לעניין על ידי הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]].
 
ארבעת ה"קול קורא" תורגמו בשעתו לעברית על ידי המשורר העברי [[אברהם שלונסקי]], שגוייס לעניין על ידי הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]].
  
מאמרים רבים התפרסמו בעיתונות הכללית והיהודית של אותם ימים בעקבות ה'קול קורא' שעוררו הדים בכל רחבי תבל, רובם תמכו, ומיעוטם התנגדו.
+
מאמרים רבים התפרסמו בעיתונות הכללית והיהודית של אותם ימים בעקבות ה'קול קורא' שעוררו הדים בכל רחבי תבל.
  
 
=="אותיות פורחות"==
 
=="אותיות פורחות"==

גרסה מ־22:59, 9 במאי 2016

"הקריאה והקדושה"

הקריאה והקדושה, הינו ביטאון בשפת האידיש, שהופיע בין השנים תש"א - תש"ה, ויצא לאור על ידי קה"ת.

הירחון

הירחון החל לצאת לאור בחודש תשרי תש"א, וגליונו האחרון יצא לקראת חודש אלול תש"ה. צורת העיתון ומדוריו השונים נשארו כמעט ללא שינוי מהגליון הראשון ועד האחרון.

בהקריאה והקדושה התפרסמו באורח קבע מאמרים שיחות ואגרות קודש מכ"ק אדמו"ר הריי"צ, וכמו כן ארבעת ה"קול קורא'ס" המפורסמים. בנוסף לכך התפרסמו מדורים שונים, ביניהם: תרגום התניא לאידיש, פירוש תפלה, מן התנ"ך, פירוש על ההפטרות, 'אותיות פורחות', 'תשובות לשאלות', מאמרים שונים, והמדור המפורסם 'שיחת חולין בטהרה', המוכר לכולם עקב כך שנכתב (בשונה משאר המדורים) בלשון הקודש.

בראש החוברת הראשונה נכתבו המילים: "אונטער דער לייטונג און מיט דער באטהייליגונג פון הרבי מליובאוויטש", היינו שהעיתון יוצא תחת פיקוחו ובהשתתפותו האישית של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ. אך מיד בחוברת השניה הדבר שונה, ובמקום זאת נדפס: "מיט דער גוטהייסונג און ברכה פון הרבי מליובאוויטש" - "באישורו ובברכתו" אך לא יותר מכך, וכך נדפס גם בכל שישים החוברות הבאות.

בהזדמנות מסיומת אמר הרבי לר' אברהם פריז, שעבד יחד עם הרבי על ההוצאה לאור של גליונות ה"הקריאה והקדושה": "באם הצלחנו 'לגרד' את ה'עולם' - מלשון 'העלם והסתר' - עם חוברות אלו - הרי הצלחנו במטרתנו. אך באם הדבר לא 'הזיז' לאיש - הרי הפסדנו את המערכה מראשיתה..."[דרוש מקור].

העורך

במדורים השונים של הירחון מופיעים שמות הסופרים: איש יהודי; הרב מאיר; ג. זרחי; י. סגל; בן ישראל וכיוצא באלו. יש שרצו לייחס אחדים מהם אל הרבי הריי"צ בעצמו, ואחרים אל חתנו - הרבי. ויש שאמרו, שאינם אלא של העורך הכללי עלום השם.

בשעה שהתחיל להופיע ירחון "הקריאה והקדושה" בהעלמת שם העורך, הבחין מאן דהוא, כיצד מדי חדש בחדשו מגיע אדם בלתי מוכר ל-770, נכנס הישר למשרדו של הרבי, יושב שם משך זמן, וחוזר כלעומת שבא מבלי לומר מילה לעוברים ושבים, כאשר תמיד, כחלוף ימים מספר מהביקורים המסתוריים, יוצא לאור הירחון "הקריאה והקדושה".

הסקרנות גדלה, עד שאחד התלמידים החליט לעקוב אחרי האיש, כשיבא בפעם הבאה.

בביקורו הבא של האיש, לאחר שיצא מחדרו של הרבי, נכנס לתחנת הרכבת, ואחריו אותו תלמיד. כך נסעו השניים במשך מספר שעות ברכבת התחתית, כשכל חצי שעה מחליף האיש המסתורי את הקרון או את המסלול, והתלמיד אחריו, לבסוף ניגש האיש לתלמיד ואמר לו: "האמנם רצונך שנשב כך שנעו ברכבת במשך כל היום? הרי כל זמן שלא תניחני לנפשי לא ארד מהרכבת"...

כך נפטר אותו אדם מהתלמיד, ותעלומת זהותו נשארה כמו שהיתה, אז, ובמשך השנים הבאות.

שנים מאוחרות יותר התברר כי היה זה איש בשם אהרן ה. הירש הלוי, שהי' עורכו של השבועון היידי "דאס אידישע ליכט" - "וועכענטליכע זשורנאל פאר חיזוק הדת" שהופיע במשך שנים רבות בניו יורק תחת שמו האמיתי של העורך.

לימים הסתבך בקשיים כספיים ופשט רגלו. כתוצאה מכך החליט לשנות את שמו מאהרן ה. הירש ל"אהרן ה. לעויט" (להיותו לוי). ובנוסף לכך הסתיר את זהותו מעיני האנשים.

כשהגיע כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לארצות הברית, בשלהי חורף ת"ש, והחליט להוציא לאור באמריקה עתון ליהדות החרדית על פי רוח חב"ד, מצא לו שותף מתאים בעורכו של העתון "דאס אידישע ליכט", ומטעמים מובנים - גם שותף סודי.

וכך הופיע הירחון "הקריאה והקדושה" במשך חמש שנים, שלאחרי עיון בשני העתונים הנזכרים אפשר למצוא שויון מסוים.

קול קורא

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה

על דפי ירחון זה הכריז רבנו - ליהדות העולמית בכלל, ויהודי אמריקה בפרט - על תנועת "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" בארבעת ה"קול קורא" הידועים.

ב"קול-קורא" אלו בישר ליהודי התפוצות כי עומדים אנו ערב הגאולה השלימה. דגש מיוחד הניח על הצורך באמונה חזקה ואיתנה שהייסורים הינם חבלי משיח, ואמר שהם יכולים להיות קלים בהרבה על ידי תשובה אמיתית.

ארבעת ה"קול קורא" התפרסמו בעיתונות היהודית בכלל, ובעיתון "הקריאה והקדושה" בפרט, והופצו בדרכים שונות בקרב הציבור היהודי וגרמו להתעוררות רוחנית אדירה, וציפייה אמיתית לגאולה השלימה. ב"קול קורא" אלו טבע גם את הסיסמא הידועה "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה", ואף ביקש לקבוע את צמד המילים "לאלתר לגאולה" כסיסמת פתיחה לכל שיחה יום חבר או ידיד.

ארבעת ה"קול קורא" תורגמו בשעתו לעברית על ידי המשורר העברי אברהם שלונסקי, שגוייס לעניין על ידי הרב פנחס טודרוס אלטהויז.

מאמרים רבים התפרסמו בעיתונות הכללית והיהודית של אותם ימים בעקבות ה'קול קורא' שעוררו הדים בכל רחבי תבל.

"אותיות פורחות"

"אותיות פורחות"

בין מאות דפי "הקריאה והקדושה" מופיעות עשרות פעמים 'אותיות פורחות'. היה זה שורת מילים עבריות, הנראות כחסרות משמעות לכאורה. אבל בהם היו טמונים נבואות שמיימיות, אשר רובן הגדול לא פוענח עדיין עד עצם היום הזה.

אחד מהם פיענוחו ב"הקריאה והקדושה" של חודש תמוז תש"ד תחת הכותרת "אנחנו ידענו את זה".

בי"ג סיון אותה שנה, הודיעו כוחות בנות הברית על כוונתם לפלוש לאירופה הכבושה בידי הצורר הנאצי. כעבור יום וחצי, בט"ו בסיון, התבצעה הפלישה בפועל.

יחידי סגולה ידעו, שההחלטה הסופית על הפלישה התקבלה כבר חודשיים לפני כן, באמצע חודש ניסן, אבל "אנחנו" זועקת כותרת הקריאה והקדושה, ידענו זאת הרבה הרבה קודם לכן...

שלוש שנים קודם לכן, סיון תש"א, במסגרת המדור "אותיות פורחות" - הופיעה הנבואה המרעישה. בשבט תש"ד התפרסמה הנבואה שוב, והפעם כשהיא מוצפנת בראשי תיבות (אותיות הפוכות). את ראשי התיבות פותח עורך הקריאה והקדושה בגליון חודש תמוז תש"ד, ובהן מתגלה נבואה מדהימה המתארת את התאריך המדויק בו תתקבל ההחלטה הגורלית, ואילו את צופן המפתח של האותיות פורחות עצמן, הוא משאיר כחידה, חידה שלא נפתרה עד עצם היום הזה.

ראשי התיבות הם באידיש, ותוכנם בתרגום חופשי: מהפכות עולם יחלו בקרוב, והרבה! אבל הבשורה על פתיחתם תהי' בסביבות ערב פסח, שנה זו. בעצם, זה יהי' בשלושה עשר בניסן: "הפלישה עומדת להתבצע! היא מחכה בחזית!" זה ודאי יהי' ה"כי יום נקם בלבי ושנת גאלי באה!" הדמוקרטי' שלנו (בנות הברית) תחל לגלות אז למחצה את סוד הפלישה שהיא מתכננת, נם אם היא בהיקף קטן ומאוד לא ברור!

נבואת הרבי הריי"צ על שטפונות המים

הי' זה לאחר רעידת האדמה בעוצמה שהתרחש בסיון תשס"ח באזור דרום-מזרח אסיה, שכתוצאה מכך שטפו את חופי מזרח הודו ומערב אינדונזיה ותאילנד גלים בגובה של עד 36 מטר. גלים אלו גבו את חייהם של כ-280 אלף בני אדם ופצעו רבבות אחרים. למעלה ממיליון אנשים נותרו חסרי בית בעקבות האסון. יש הסבורים שמספר הנספים היה גדול מ-300 אלף. - ה'צונאמי'.

מצאו אז כי ב"הקריאה והקדושה", תמוז תש"ד, נכתב מאמר תחת השם ג' זרחי על פרק צ"ג בתהילים, בו מנבא הרבי הריי"צ על השטפונות שיהיו בעולם כהכנה לגאולה: "הקב"ה יתעלה על ידי כך שהוא ירעיש (אויפשטורמען) את הנהרות קודם הגאולה צריך להבין מכך שהנהרות השוצפים הם יביאו שינוי גדול בעולם כמו למשל ישטפו מדינה שלימה או את חלקה הגדול, וזה יביא שינוי במוחות האנושות על ידי שהם יראו בכך עונש אלוקי. ואולי זה באמת ישנה את כל העולם הפולטי, על ידי שרשת של מאורעות שיהיו כתוצאה ישירה מהמדינה שנשטפה. על כך פנים קודם הגאולה יהיה שטפון מים עצום".

המאמר כל-כך אקטואלי למצב של ה'צונאמי', עד שאין צורך בעיבודים והשוואות!

"הקריאה והקדושה" ומשיח

על רקע נבואות שמיימיות אלה, שחזרו ונשנו בגיליונות "הקריאה והקדושה", כל פעם בסגנון נבואי כזה או אחר - מסופר הסיפור הבא:

פעם שאל הרבי הריי"צ את חתנו, הרבי, מה אומר העולם על "הקריאה והקדושה"? הרבי ניסה להתחמק מלהשיב, אולם לאחר שהרבי הריי"צ שאל שוב ושוב, ענה הרבי שהעולם אומרים שהרבי הריי"צ רומז על עצמו שהוא המשיח... הגיב הרבי הריי"צ ואמר: נו, העיקר שמדברים על משיח...

לקריאה נוספת

סדרת הגליונות צולמו ונסרקו, והם מופיעים באתר "היברו בוקס". בשנים האחרונות נדפסו כל הגליונות יחד בספר עב כרס. במשך השנים תורגמו עשרות כתבות מ"הקריאה והקדושה" ללשון הקודש ונדפסו בשבועון בית משיח.

קישורים חיצוניים