הקדוש ברוך הוא
כינוי השם בספרי החסידות ובפי המון העם, נקרא בשם הקדוש ברוך הוא.
אתה קדוש
ענין זה מבואר בברכת אתה קדוש.
בתפילה אנו אומרים אתה קדוש ושמך קדוש, ששמך סתם הוא שם הויה, שבו נכלל גם שם הויה דלעילא, עד לבחינת האור שלפני הצמצום, שהוא קדוש ומובדל לגמרי מסדר ההשתלשלות.
והוא משום שאתה קדוש, הוא בחינת הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו - שלמעלה מבחינת שמו, כלומר שאפילו בחינת זיוו והודו לא היו העולמות יכולים לקבל ממנו כלל.
אך בכל זאת אינו דומה הקדושה דשמך להקדושה דאתה, שלכן מחלקים לשני פעמים קדוש, כי, אף על פי שגם שמך הוא קדוש ומובדל כו', בכל זאת, מכיןו שהינו אור וגילוי בלבד, הרי יש לו איזה שייכות כל שהיא.
ושמך קדוש
ענין מה שאנו אומרים אתה קדוש ושמך קדוש, דגם בחינת שמו קדוש ומובדל.
זה גם פירוש הפסוק: כי נשגב שמו לבדו, שאין ערוך לעולמות עם שמו יתברך, עד שהוא קדוש ומובדל מהם כו', בכל זאת הודו וזיו מאיר על ארץ ושמים, דהארה משמו יתברך הרי זה בא בבחינת ירידה וצמצום להיות בגילוי בעולמות.
הסיבה לכך ששמו יתברך בא לידי גילוי בעולמות, הוא מכיון ששמו יתברך הוא בחינת המלכות, ועל אף שעל בחינת המלכות נאמר דהמלך המרומם לבדו - רק בבחינת מקיף, - בכל זאת - הארה מהמלכות באה בבחינת גילוי בנבראים, שזה הוא ענין בחינת דבר ה', שהדיבור הוא בחינת השפעה בקירוב דבחינת מלכות, והוא בחינת גילוי ההשגות וגילוי התענוג שבגן עדן כו'.
והיינו לפי שכללות בחינת המלכות יש לזה שייכות אל העולמות דאין מלך בלא עם כו', שגם הרוממות הוא מה שמרומם מעם כו' ע"כ הארה מזה בא בבחי' קירוב בגילוי.
