הבדלים בין גרסאות בדף "הקדוש ברוך הוא"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ביטול גרסה 74532 של חיים נהר (שיחה)ראה בדף השיחה של "הגדול", הדף אוחד באמצע דיון ללא הססכמה)
(19 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
+
{{שמות|}}
{{תפילה}}
+
'''הקדוש ברוך הוא''' הוא כינוי שבו מכונה בורא העולם. כינוי זה בא לבטא את כך שהקדוש ברוך הוא למעלה מכל השגה, שכן תיבת קדוש בלשון הקודש משמעותה מופרש ונבדל, כלומר שאין לנו השגה בו. לא יתכן להשיג את בורא העולם, מכיון שהשגה, רחבה ועמוקה כל שהיא, יכולה להקיף ולהבין מי שהוא בעל גבול, ולא מי שאינו בעל גבול, והוא למעלה מהמושגים שניתנו לשכל להבין.
כינוי השם ב[[ספרי החסידות]] ובפי המון העם, נקרא בשם '''הקדוש ברוך הוא'''.
 
  
== אתה קדוש ==
+
==בתורת הקבלה והחסידות==
 +
בתורת הקבלה המושג הקדוש ברוך הוא (ובארמית) מתייחס לגילוי של הקב"ה בעולמות על ידי שבעת מידותיו הקדושות, אשר גילוי זה נקרא כידוע [[זעיר אנפין]], במיוחד כאשר הוא מוזכר יחד עם המילה "שכינתיה" המתיחס להנהגה בה הקדוש ברוך הוא שוכן בעולמו ומסתתר בלבושי העולמות הנקראים [[בי"ע]], אך בחסידות{{הערה|יושר דברי אמת סימן מ"ז אות ל'}} מתבאר כי אין הכוונה דווקא לבחינה זו הנקראת זעיר אנפין, אלא לכל העולמות שמעל בחינת ה[[שכינה]] שהיא מושגת לנבראים, ובעומק יותר - ל[[עצמות ומהות]], שכן '''עַצְמוּת וּמַהוּת''' הוא כינוי בו נתכנה בספרי ה[[קבלה]] ענין מציאותו של הבורא, כפי שהיא למעלה מכל הגדרה, חיובית או שלילית. המושג "עצמות" מתייחס לעצם הבורא כפי שהוא למעלה מ'''כל''' יכולת תפיסה אנושית '''בהסתייגות מלאה''' גם מכל המשתמע לכאורה מהכינוי עצמו (העצם של הבורא וכדומה), וכינוי זה נקרא בשם "קדוש" על שם שהוא למעלה מהשגתינו.
  
ענין זה מבואר בברכת אתה קדוש.
+
המילים "ברוך הוא" הם ברכה, על שם הפסוק "זכר צדיק לברכה", שדרשוהו חז"ל על [[הקב"ה]] צדיקו של עולם, שכאשר מזכירים את מציאות הבורא, חלה חובה לברכו ולקדשו.
 
+
{{הערות שוליים}}
בתפילה אנו אומרים '''אתה קדוש ושמך קדוש''', ששמך סתם הוא [[הויה|שם הויה]], שבו נכלל גם שם [[הויה דלעילא]], עד לבחינת ה[[אור שלפני הצמצום]], שהוא קדוש ומובדל לגמרי מ[[סדר ההשתלשלות]].
+
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
 
+
[[קטגוריה:חסידות]]
והוא משום שאתה קדוש, הוא בחינת הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו - שלמעלה מבחינת שמו, כלומר שאפילו בחינת זיוו והודו לא היו העולמות יכולים לקבל ממנו כלל.
 
 
 
אך בכל זאת אינו דומה הקדושה דשמך להקדושה דאתה, שלכן מחלקים לשני פעמים קדוש, כי, אף על פי שגם שמך הוא קדוש ומובדל כו', בכל זאת, מכיןו שהינו אור וגילוי בלבד, הרי יש לו איזה שייכות כל שהיא.
 
 
 
== ושמך קדוש ==
 
 
 
ענין מה שאנו אומרים '''אתה קדוש ושמך קדוש''', דגם בחינת שמו קדוש ומובדל.
 
 
 
זה גם פירוש הפסוק: כי נשגב שמו לבדו, שאין ערוך לעולמות עם שמו יתברך, עד שהוא קדוש ומובדל מהם כו', בכל זאת הודו וזיו מאיר על ארץ ושמים, דהארה משמו יתברך הרי זה בא בבחינת [[צמצום|ירידה וצמצום]] להיות בגילוי בעולמות.
 
 
 
הסיבה לכך ששמו יתברך בא לידי גילוי בעולמות, הוא מכיון ששמו יתברך הוא בחינת המלכות, ועל אף שעל בחינת המלכות נאמר דהמלך המרומם '''לבדו''' -  רק בבחינת [[מקיף]], - בכל זאת - הארה מהמלכות באה בבחינת גילוי בנבראים, שזה הוא ענין בחינת [[דבר ה']], שהדיבור הוא בחינת השפעה בקירוב דבחינת [[מלכות]], והוא בחינת גילוי ההשגות וגילוי התענוג שב[[גן עדן]] כו'.
 
 
 
והיינו לפי שכללות בחינת ה[[מלכות]] יש לזה שייכות אל העולמות דאין מלך בלא עם כו', שגם הרוממות הוא מה שמרומם מעם כו' ע"כ הארה מזה בא בבחי' קירוב בגילוי.
 
 
 
 
 
== מקורות ==
 
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/25/184&search=%D7%90%D7%AA%D7%94+%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9 אדמו"ר הרש"ב]
 
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/12/177&search=%D7%90%D7%AA%D7%94+%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9 תורת מנחם]
 
*[[אגרת הקודש - פרק ז']]
 
[[קטגוריה:תפילה]]
 

גרסה מ־02:17, 21 בנובמבר 2018

שמותיו של הקב"ה
7 שמות שאינם נמחקים
הוי"ה · אדנ"י · א"ל · אלהי"ם · אלו"ה · צבאו"ת · שד"י
מילויים לשם הוי"ה
שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן
שמות נוספים
אהי"ה · שם מ"ב · שם ע"ב (ע"ב תיבות) · א"ל אדנ"י · א"ל הוי"ה · א"ל שד"י · אגל"א · י"ה
כינויים
אלופו של עולם · הקב"ה · ה' אחד · עצמות ומהות · קדמון · אדון · אדם העליון · לא אדם · מלך מלכי המלכים · אויבערשטער · שלום

הקדוש ברוך הוא הוא כינוי שבו מכונה בורא העולם. כינוי זה בא לבטא את כך שהקדוש ברוך הוא למעלה מכל השגה, שכן תיבת קדוש בלשון הקודש משמעותה מופרש ונבדל, כלומר שאין לנו השגה בו. לא יתכן להשיג את בורא העולם, מכיון שהשגה, רחבה ועמוקה כל שהיא, יכולה להקיף ולהבין מי שהוא בעל גבול, ולא מי שאינו בעל גבול, והוא למעלה מהמושגים שניתנו לשכל להבין.

בתורת הקבלה והחסידות

בתורת הקבלה המושג הקדוש ברוך הוא (ובארמית) מתייחס לגילוי של הקב"ה בעולמות על ידי שבעת מידותיו הקדושות, אשר גילוי זה נקרא כידוע זעיר אנפין, במיוחד כאשר הוא מוזכר יחד עם המילה "שכינתיה" המתיחס להנהגה בה הקדוש ברוך הוא שוכן בעולמו ומסתתר בלבושי העולמות הנקראים בי"ע, אך בחסידות[1] מתבאר כי אין הכוונה דווקא לבחינה זו הנקראת זעיר אנפין, אלא לכל העולמות שמעל בחינת השכינה שהיא מושגת לנבראים, ובעומק יותר - לעצמות ומהות, שכן עַצְמוּת וּמַהוּת הוא כינוי בו נתכנה בספרי הקבלה ענין מציאותו של הבורא, כפי שהיא למעלה מכל הגדרה, חיובית או שלילית. המושג "עצמות" מתייחס לעצם הבורא כפי שהוא למעלה מכל יכולת תפיסה אנושית בהסתייגות מלאה גם מכל המשתמע לכאורה מהכינוי עצמו (העצם של הבורא וכדומה), וכינוי זה נקרא בשם "קדוש" על שם שהוא למעלה מהשגתינו.

המילים "ברוך הוא" הם ברכה, על שם הפסוק "זכר צדיק לברכה", שדרשוהו חז"ל על הקב"ה צדיקו של עולם, שכאשר מזכירים את מציאות הבורא, חלה חובה לברכו ולקדשו.

הערות שוליים

  1. יושר דברי אמת סימן מ"ז אות ל'