הפטרה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־13:05, 1 בספטמבר 2017 מאת שיע.ק (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הפטרה היא תקנה של חז"ל, תוקנה בדיעבד וכתחליף לקריאת התורה - בזמן גזירת מלכות הרשעה שלא לקרות בתורה ברבים.

אדמו"ר הרש"ב הכין את ההפטרה כל פעם לפני שעלה להפטרה.

על פי תורת החסידות[עריכה]

למרות שההפטרה תוקנה בדיעבד וכתחליף לקריאה בתורה - בזמן גזירת מלכות הרשעה שלא לקרות בתורה ברבים, בכל-זאת, אומר הרבי, שהיא חשובה יותר מהעליות לתורה [ואכן אדמור"י חב"ד השתדלו לעלות למפטיר], כמאמר חז"ל "חביבין דברי סופרים יותר מדברי תורה" שיש בנביאים (הנקראים גם "דברי סופרים") חביבות יותר מבתורה שבכתב, ויש עילוי מיוחד בהפטרה לגבי קריאת הפרשה בתורה.

בקבלה ובחסידות מוסבר שהחביבות היתירה נובעת מהכוח אלוקי הנעלה שבהם, כלומר הכוח האלוקי שבנביאים נעלה ונשגב מזה שבתורה שבכתב, לכן ההפטרה חשובה מהקריאה בתורה.

התחדשות התקנה דווקא אחר הגזירה[עריכה]

קריאתה תוקנה רק אחר גזירת הגויים שלא לקרוא בתורה והיא לא תוקנה מלכתחילה, כי דווקא בשל מעלתה וקדושתה הנשגבת היא מתגלית רק בזמן הגלות, כי רק בעת הגזירות הרעות, המסמלים העלמות, הסתרים וניסיונות חזקים, מתעוררים ומתגלים כוחות עליונים ועצומים שאינם מתגלים במצב רגיל (כוח המסירות נפש), כידוע שדווקא על-ידי ההסתר וההעלם וגזירות וקשיי הגלות מתעורר ומתגלה "עצם הנשמה".

משל למה הדבר דומה למלך המתחבא ומסתתר מהעם בכדי שיחפשו אחריו וימצאו אותו, שההסתתרות אינה לשם הסתרה באמת, אלא לשם החיפוש והגילוי שיבוא בעקבותיו, ודווקא על-ידי החיפוש "לוקחים" ומגלים את המלך בכבודו ובעצמו יותר משהיה לפני ההסתרה[1].

וכך גם בעניננו דווקא על-ידי הגזירה הקשה נגד הקריאה בתורה התגלה כוח נעלה וגבוה ביותר - ההפטרה.

הגזירה האמיתית - בשמים ממעל[עריכה]

זאת ועוד: ברור שהסיבה האמיתית לגזירה אינה החלטה של מלכות הרשעה שישראל לא יקראו בתורה, שהרי ברור לכל אדם מאמין שאין למלכות הגויים שום שליטה על בני-ישראל וודאי שלא על הקשר שלהם לתורה, אלא בהכרח לומר שהיתה גזירה במלכות שלמעלה (מטעם הידוע ליוצרה) שישראל לא יוכלו משך זמן לקרוא בתורה, וגזירה זו מבטאת נתק בין הבורא ליהודי, שהלא על-ידי הקריאה בתורה בציבור מתחברים לכוחות קדושה[2], וכאשר (מפני סיבות) הוטלה על היהודי גזירה על ההתחברות לכוחות הקדושה הללו - אז נגזר בשמים שישראל לא יקראו בתורה בציבור, וכתוצאה מהגזירה למעלה נשתלשלה הגזירה למטה, שמלכות הרשעה גזרה שישראל לא יקראו בתורה ברבים.

ומה עשו ישראל כדי לבטלה גזירה זו - ולהמשיך להתחבר לכוחות הקדושה - קראו הפטרה, שעל ידה מתחברים לכוחות קדושה עוד יותר עליונים:

כשם שלעיתים כשקיימת גזירה של השרים והיועצים, הרי המלך בכבודו ובעצמו יכול לבטלה; כך כאשר בדרגה אלוקית של התורה שבכתב קיימת גזירה שהיהודי לא יכול להתחבר אליה, הרי דווקא על-ידי ההפטרה, שהיא ממקור אלוקי יותר נעלה מהתורה שבכתב - יכולים להתחבר ולהתקשר להקב"ה.

מכאן יוצא דבר מופלא: אפוא יכול להיות גזירה וניתוק בין היהודי לבורא ולתורה רק בקשרים הרגילים, התלויים במצב הרוחני של ישראל, אבל קיים קשר נעלה יותר - קשר עצמי ומהותי בין היהודי להקב"ה ולתורה, בלשון הזוהר "ישראל התורה והקב"ה הם דבר אחד", ואת הקשר העצום הזה אין יכולות לבטל שום גזרות (העלמות והסתרים), בכל מצב היהודי יישאר מחובר ודבוק.

ההבדל בין הקריאה בתורה להפטרה[עריכה]

על פי זה, מובן ההבדל בין הקריאה בתורה להפטרה: הקשר בין היהודי להקב"ה שבתורה שבכתב תלוי במצב היהודי ולכן כשקיימת גזירה נוצר נתק; אבל על-ידי הנביאים מגלים את הקשר העצמי והעמוק והנעלה ביותר שבין היהודי להקב"ה, קשר שמעל התורה, שבו חביבות מיוחדת - "חביבים דברי סופרים" - ובו מתגלית דרגה נעלית יותר בחביבותן של ישראל אצל הקב"ה, דרגה בה לא שייכת גזירה והסתרה בין היהודי להקב"ה,

אדרבה, כאשר מתגלה הקשר העצמי הזה הוא פועל לחזק ולגלות גם את הקשר שקיים בו הסתרה מסוימת, לכן בסופו של דבר לאחר שקראו בהפטרה [ובזכות הכוח הרוחני של הקריאה בהפטרה] בוטלה הגזירה על הקריאה בתורה (במלכות שלמעלה וכתוצאה מכך גם במלכות שלמטה).

משל לנישואי חתן וכלה[עריכה]

בספרי קבלה וחסידות ממשילים את קריאה התורה וההפטרה לנשואי חתן וכלה:

התורה היא החתן המסמל ורומז להקב"ה וההפטרה היא הכלה המסמלת ורומזת לישראל וקריאת התורה וההפטרה מבטאת את החיבור והקשר המושלם בין הקב"ה וישראל, לכן מפטירים בנביא שמדבר בענין ש"מעין הפרשה", בשל החיבור המושלם בין החתן לכלה.


קישורים חצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. כמו הפירוש החסידי בפסוק "ואנכי הסתר אסתיר" - שדוקא על-ידי העלם והסתר (הסתר אסתיר) מתגלה הקב"ה "אנכי", עצמותו ומהותו יתברך.
  2. כמובא בספרי חסידות, ש"קריאה בתורה" מלשון קריאה והמשכה.