הבדלים בין גרסאות בדף "המשך"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(תגית: עריכה ממכשיר נייד)
שורה 1: שורה 1:
 
'''המשך''' בעגה החב"דית מתייחס לקבוצת [[מאמר|מאמרי]] חסידות שנאמרו בזה אחד זה במשך תקופה, ובנויים כרצף, אשר כל מאמר קשור ובהמשך למאמר שלפניו.
 
'''המשך''' בעגה החב"דית מתייחס לקבוצת [[מאמר|מאמרי]] חסידות שנאמרו בזה אחד זה במשך תקופה, ובנויים כרצף, אשר כל מאמר קשור ובהמשך למאמר שלפניו.
  
מי שחידש את מושג ה'המשך' היה [[אדמו"ר מהר"ש]] שאמר את המשך "[[המשך וככה תרל"ז|וככה]]" המכונה '''ההמשך הגדול''', או '''וככה הגדול'''{{הערה|[[התועדויות]] [[תש"נ]] עמ' 114.}}.
+
מי שחידש את מושג ה'המשך' היה [[אדמו"ר מהר"ש]] שאמר את המשך "[[המשך וככה תרל"ז|וככה]]" המכונה '''ההמשך הגדול''', או '''וככה הגדול''' שנאמר בשנת [[תרל"ז]]{{הערה|[[התועדויות]] [[תש"נ]] עמ' 114.}}.
  
 
==ענין ההמשך==
 
==ענין ההמשך==
שורה 22: שורה 22:
 
'''אדמו"ר מהר"ש''':
 
'''אדמו"ר מהר"ש''':
  
*'''[[המשך וככה (הגדול)]]''' - תרל"ו.
+
*'''[[המשך וככה תרל"ז]]'''.
 
*'''[[המשך והחרים]]''' - [[תרל"א]].
 
*'''[[המשך והחרים]]''' - [[תרל"א]].
  
שורה 30: שורה 30:
 
*'''[[המשך תער"ב]] - בשעה שהקדימו'''.
 
*'''[[המשך תער"ב]] - בשעה שהקדימו'''.
  
 
+
;הרבי:
גם במאמרי [[אדמו"ר שליט"א מלך המשיח]] מצינו כמה פעמים רצף של מאמרים שנאמרו בסמיכות זמן, המשלימים אחד את השני. ומהמפורסמות שביניהם: מאמרי חודש [[תשרי]] [[תשכ"ג]], שהוגהו ונדפסו בשנת [[תנש"א]], ואחר כך ב[[ספר המאמרים מלוקט]] ח"ה.
+
*'''[[באתי לגני]]'''
 +
*מאמרי חודש [[תשרי]] [[תשכ"ג]], שהוגהו ונדפסו בשנת [[תנש"א]], ואחר כך ב[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ה'.
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
 
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
 
[[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו]]
 
[[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו]]

גרסה מ־13:03, 1 באפריל 2018

המשך בעגה החב"דית מתייחס לקבוצת מאמרי חסידות שנאמרו בזה אחד זה במשך תקופה, ובנויים כרצף, אשר כל מאמר קשור ובהמשך למאמר שלפניו.

מי שחידש את מושג ה'המשך' היה אדמו"ר מהר"ש שאמר את המשך "וככה" המכונה ההמשך הגדול, או וככה הגדול שנאמר בשנת תרל"ז[1].

ענין ההמשך

בדרך כלל אמירת מאמר חסידות המכונה גם דא"ח נאמרו בשבת או בימים טובים וחגים ורובם ככולם בנויים על דיבור המתחיל - פסוק או מאמר רז"ל הקשור לתקופה, מקשה עליו ומבארו, וכל מאמר הינו ענין בפני עצמו. אך החידוש של "המשך" הוא - לא על פי סדר שלפי הזמן אלא לפי הענין המתבאר, ונמשך פעמים שבועות וחודשים ואף שנים[2].

ההמשכים בחסידות חב"ד הנם חלק משמעותי וחשוב בתורת מאמרי החסידות, ונלמדים בעיון ובהעמקה רבה.

אמירת ההמשכים אצל אדמו"ר הרש"ב היתה תלויה וקשורה במצב הישיבה תומכי תמימים שבליובאויטש, מכיון שעיקר המתעסקים בלימוד החסידות היו תלמידי הישיבה - התמימים, וכפי שניתן לראות שההמשך הראשון נאמר שנה וחצי אחר הקמת הישיבה, והאחרון מסתיים בשנים בו נסגר הישיבה בליובאוויטש עקב מלחמת העולם הראשונה.

סיום ההמשך

כבר בסיום ההמשך הראשון בתולדות ימי החסידות בתרל"ח, נחגג המאורע בצורה נדירה, אדמו"ר המהר"ש קרא לבנו אדמו"ר הרש"ב וציווה עליו להביא בקבוק משקה ואמר לו "בא נשמח אני ואתה" ודיבר איתו שעה שעתיים בעניני חסידות בחדרו הפרטי[3].

כך גם בסיום אמירת ההמשך הידוע של אדמו"ר הרש"ב המשך תרס"ו קרא לבנו אדמו"ר הריי"צ וציווה עליו להביא בקבוק בנדיקטין וסיפר לו את המאורע הנ"ל עם אביו[4].

המשכים מפורסמים

ההמשכים המפורסמים ביותר בחסידות נאמרו על ידי אדמו"ר הרש"ב, ויועדו במיוחד עבור תלמידי התמימים, אמירתם החלה רק לאחרי פתיחת הישיבה, וחלק מתוכם נמשך קרוב לארבע שנים רצופות. שאר המאמרים נמשכו על פני תקופות קצרות יותר.

ההמשכים המפורסמים:

אדמו"ר מהר"ש:

אדמו"ר הרש"ב
הרבי

הערות שוליים

  1. התועדויות תש"נ עמ' 114.
  2. התועדויות תש"נ עמ' 114.
  3. ספר המאמרים תרס"ו הוספות עמ' תרסה.
  4. ספר המאמרים תרס"ו הוספות עמ' תרסה.