הבדלים בין גרסאות בדף "הכנסת אורחים"
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הכנסת אורחים היא מצווה חשובה מה[[תורה]]. | + | '''הכנסת אורחים''' היא מצווה חשובה מה[[תורה]]. |
| + | |||
==מקור המצווה== | ==מקור המצווה== | ||
| − | הפעם הראשונה שקוימה המצווה, הייתה אצל [[אברהם אבינו]]. | + | הפעם הראשונה שקוימה המצווה, הייתה אצל [[אברהם אבינו]]. לאברהם אבינו, היה אוהל גדול, עם ארבעה פתחים - בכדי שלכל אורח שמגיע מכל כיוון יוכל להיכנס, שבו אכסן את כל המארחים. |
| − | מסופר גם{{הערה|[[בראשית]], וירא}} , | + | בתורה מסופר גם{{הערה|[[בראשית]], וירא}}, שכאשר שאברהם אבינו [[ברית מילה|נימול]], והיה חולה קשה, חיכה בפתח האוהל בחום כבד בכדי לקבל אורחים. בזכות מצווה זאת, נולד לו בנו, [[יצחק אבינו]]. |
==בתלמוד== | ==בתלמוד== | ||
| − | בגמרא{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת שבת]], דף קכז עמוד א}} נאמר על מצוות הכנסת אורחים: "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה". | + | בגמרא{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת שבת]], דף קכז עמוד א}} נאמר על מצוות הכנסת אורחים: "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה". |
עוד מצינו במשנה{{הערה|[[מסכת שבת]], יח , א}} , היתר לטלטל בשבת, לצורך הכנסת אורחים. שאם הטלטול הוא לצורך מצווה, כגון שעליו לפנות את קופות התבן כדי להושיב שם את אורחיו לסעודה - מותר. | עוד מצינו במשנה{{הערה|[[מסכת שבת]], יח , א}} , היתר לטלטל בשבת, לצורך הכנסת אורחים. שאם הטלטול הוא לצורך מצווה, כגון שעליו לפנות את קופות התבן כדי להושיב שם את אורחיו לסעודה - מותר. | ||
| − | + | בגמרא{{הערה|[[בבא מציעא]] דף פ"ו ע"ב.}}, אומר [[רב יהודה]] בשם [[רב]] על מצוות הכנסת אורחים, שכמו שאברהם אבינו, שהתנהג ב[[אהבת ישראל]] וכיבד את אורחיו אפילו שאינם מבני ישראל, כך גם הקב"ה התייחס אליו בחזרה. | |
| + | |||
==אושפיזין== | ==אושפיזין== | ||
{{ערך מורחב|אושפיזין}} | {{ערך מורחב|אושפיזין}} | ||
| − | '''אושפיזין''' (בלשון הקודש: אורחים) הוא כינוי מקובל להכנסת אורחים - הגעת נשמותיהם של שבעת הרועים המכוונים כנגד שבעת המידות העליונות בכל יום מ[[חג סוכות]] ואחד מהם יושב בראש. | + | '''אושפיזין''' (בלשון הקודש: אורחים) הוא כינוי מקובל להכנסת אורחים - הגעת נשמותיהם של שבעת הרועים המכוונים כנגד שבעת המידות העליונות בכל יום מ[[חג סוכות]] ואחד מהם יושב בראש. |
| + | |||
===מקורו=== | ===מקורו=== | ||
עניין האושפיזין מוזכר לראשונה בספר הזוהר: | עניין האושפיזין מוזכר לראשונה בספר הזוהר: | ||
| שורה 19: | שורה 22: | ||
בשיחותיו מבאר [[הרבי]] בפרטיות את ברכותיו של כל אחד מהאושפיזין. | בשיחותיו מבאר [[הרבי]] בפרטיות את ברכותיו של כל אחד מהאושפיזין. | ||
| + | |||
===אושפיזין חסידי=== | ===אושפיזין חסידי=== | ||
| − | אצל חסידי [[חב"ד]] מקובל, על פי דברי [[ | + | אצל חסידי [[חב"ד]] מקובל, על פי דברי [[אדמו"ר הריי"צ]], כי בנוסף לאושפיזין המקובל, מגיעים גם '''האושיפיזין החסידיים''': רבי ישראל [[בעל שם טוב]] (מחולל תנועת החסידות); תלמידו רבי דובער '[[המגיד ממעזריטש]]'; [[אדמו"ר הזקן]] רבי שניאור זלמן, מייסד [[חסידות חב"ד]], בנו רבי דובער, [[אדמו"ר האמצעי]]; רבי מנחם מענדל, [[אדמו"ר הצמח צדק]]; בנו האדמו"ר רבי שמואל [[אדמו"ר המהר"ש]]; בנו האדמו"ר רבי שלום דובער - [[אדמו"ר הרש"ב]]. כמו כן מקובל שבאים גם אושפיזין ל[[שמיני עצרת]] -[[אדמו"ר הריי"צ]] רבי יוסף-יצחק; וב[[שמחת תורה]] מגיע [[הרבי]]. |
| + | |||
==ארגון הכנסת אורחים== | ==ארגון הכנסת אורחים== | ||
{{ערך מורחב|אש"ל הכנסת אורחים}} | {{ערך מורחב|אש"ל הכנסת אורחים}} | ||
| שורה 26: | שורה 31: | ||
הארגון נוסד לקראת חודש תשרי [[תשל"ב]] על ידי הרב [[משה ירוסלבסקי]], שאף שימש כמנהל הארגון לאורך עשרות שנים, וזכה לעידודים רבים מהרבי. מספר פעמים הרבי אף ביקר בחדר האוכל של האורחים, והביע את שביעות רצונו, תוך שהוא מברך את הרב ירוסלבסקי בברכות רבות{{הערה|1=סקירה נרחבת על פעילותו של ר' משה ב[https://docs.google.com/viewer?a=v&q=cache:MdlzjKKFdkkJ:ns2.shturem.net/images/news/45317_news_23092010_4386.pdf+%22%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A8+%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8+%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%22&hl=en&gl=us&pid=bl&srcid=ADGEESi_MVM0Yet4qKIMN8KkdywHKQ5wSouUACXgycRHiHFbx18JbgcB9UIRdDTkAVwN3pGDCw2j-Qt4C1kH5-AVFzNwKe_sf8CPd2oQRDjyPyIJaISauigzjxcExZqJPQ6R0Tlh6s9L&sig=AHIEtbQitSr8Xe_3hHEC_zD2Z33efYhmNQ גליון לד] של '[[ועד תלמידי התמימים העולמי]]' עמ' 24 ואילך.}}. | הארגון נוסד לקראת חודש תשרי [[תשל"ב]] על ידי הרב [[משה ירוסלבסקי]], שאף שימש כמנהל הארגון לאורך עשרות שנים, וזכה לעידודים רבים מהרבי. מספר פעמים הרבי אף ביקר בחדר האוכל של האורחים, והביע את שביעות רצונו, תוך שהוא מברך את הרב ירוסלבסקי בברכות רבות{{הערה|1=סקירה נרחבת על פעילותו של ר' משה ב[https://docs.google.com/viewer?a=v&q=cache:MdlzjKKFdkkJ:ns2.shturem.net/images/news/45317_news_23092010_4386.pdf+%22%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A8+%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8+%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%22&hl=en&gl=us&pid=bl&srcid=ADGEESi_MVM0Yet4qKIMN8KkdywHKQ5wSouUACXgycRHiHFbx18JbgcB9UIRdDTkAVwN3pGDCw2j-Qt4C1kH5-AVFzNwKe_sf8CPd2oQRDjyPyIJaISauigzjxcExZqJPQ6R0Tlh6s9L&sig=AHIEtbQitSr8Xe_3hHEC_zD2Z33efYhmNQ גליון לד] של '[[ועד תלמידי התמימים העולמי]]' עמ' 24 ואילך.}}. | ||
| + | ==ראו גם== | ||
| + | *[[משה רובשקין]] | ||
| + | |||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | *'''הכנסת אורחים - אש"ל''' - במדור 'סוגיות בתורת הרבי', שבועון התקשרות פרשת וירא תשפ"א עמוד 7 | ||
| + | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *'''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19795&pgnum=280 ספר הליקוטים ד"אח צמח צדק, ערך 'אורח']''', עמוד תש ואילך | ||
*'''[https://col.org.il/news/126642 כשהרבי ביקש להקים בית מלון לאורחים]''', משיחת שבת פרשת נצבים וילך תשכ"ג | *'''[https://col.org.il/news/126642 כשהרבי ביקש להקים בית מלון לאורחים]''', משיחת שבת פרשת נצבים וילך תשכ"ג | ||
| + | *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/665826/ "גדולה הכנסת אורחים, מקבלת פני שכינה"]''' {{וידפו}} | ||
| + | *הרב [[ישעיהו הרצל]], '''[https://chabad.info/beis-medrash/678295/ זקניך ויאמרו לך: הכנסת אורחים כהלכה]''', כינוס תורה [[מכון הלכה חב"ד]] חג השבועות תשפ"א {{וידפו}} | ||
{{מצוות}} | {{מצוות}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:17, 17 באוקטובר 2023
הכנסת אורחים היא מצווה חשובה מהתורה.
תוכן עניינים
מקור המצווה[עריכה]
הפעם הראשונה שקוימה המצווה, הייתה אצל אברהם אבינו. לאברהם אבינו, היה אוהל גדול, עם ארבעה פתחים - בכדי שלכל אורח שמגיע מכל כיוון יוכל להיכנס, שבו אכסן את כל המארחים.
בתורה מסופר גם[1], שכאשר שאברהם אבינו נימול, והיה חולה קשה, חיכה בפתח האוהל בחום כבד בכדי לקבל אורחים. בזכות מצווה זאת, נולד לו בנו, יצחק אבינו.
בתלמוד[עריכה]
בגמרא[2] נאמר על מצוות הכנסת אורחים: "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה".
עוד מצינו במשנה[3] , היתר לטלטל בשבת, לצורך הכנסת אורחים. שאם הטלטול הוא לצורך מצווה, כגון שעליו לפנות את קופות התבן כדי להושיב שם את אורחיו לסעודה - מותר.
בגמרא[4], אומר רב יהודה בשם רב על מצוות הכנסת אורחים, שכמו שאברהם אבינו, שהתנהג באהבת ישראל וכיבד את אורחיו אפילו שאינם מבני ישראל, כך גם הקב"ה התייחס אליו בחזרה.
אושפיזין[עריכה]
| ערך מורחב – אושפיזין |
אושפיזין (בלשון הקודש: אורחים) הוא כינוי מקובל להכנסת אורחים - הגעת נשמותיהם של שבעת הרועים המכוונים כנגד שבעת המידות העליונות בכל יום מחג סוכות ואחד מהם יושב בראש.
מקורו[עריכה]
עניין האושפיזין מוזכר לראשונה בספר הזוהר:
בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ יָתִיב בְּמָדוֹרָא דָּא, צִלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא, שְׁכִינְתָּא פַּרְסָא גַּדְפָהָא עָלֵיהּ מִלְּעֵילָּא, וְאַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא אָחֳרָנִין שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא, אַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא, וְדָוִד מַלְכָּא, שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים. שִׁבְעַת יָמִים כְּתִיב, וְלָא בְּשִׁבְעַת יָמִים.
— זהר חלק ג. קג, ב
בשיחותיו מבאר הרבי בפרטיות את ברכותיו של כל אחד מהאושפיזין.
אושפיזין חסידי[עריכה]
אצל חסידי חב"ד מקובל, על פי דברי אדמו"ר הריי"צ, כי בנוסף לאושפיזין המקובל, מגיעים גם האושיפיזין החסידיים: רבי ישראל בעל שם טוב (מחולל תנועת החסידות); תלמידו רבי דובער 'המגיד ממעזריטש'; אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן, מייסד חסידות חב"ד, בנו רבי דובער, אדמו"ר האמצעי; רבי מנחם מענדל, אדמו"ר הצמח צדק; בנו האדמו"ר רבי שמואל אדמו"ר המהר"ש; בנו האדמו"ר רבי שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב. כמו כן מקובל שבאים גם אושפיזין לשמיני עצרת -אדמו"ר הריי"צ רבי יוסף-יצחק; ובשמחת תורה מגיע הרבי.
ארגון הכנסת אורחים[עריכה]
|
| ערך מורחב – אש"ל הכנסת אורחים |
ארגון אש"ל הכנסת אורחים הוקם במטרה לספק לאורחים הרבים הפוקדים את חצר הרבי מלך המשיח את צרכיהם הגשמיים והרוחניים.
הארגון נוסד לקראת חודש תשרי תשל"ב על ידי הרב משה ירוסלבסקי, שאף שימש כמנהל הארגון לאורך עשרות שנים, וזכה לעידודים רבים מהרבי. מספר פעמים הרבי אף ביקר בחדר האוכל של האורחים, והביע את שביעות רצונו, תוך שהוא מברך את הרב ירוסלבסקי בברכות רבות[5].
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- הכנסת אורחים - אש"ל - במדור 'סוגיות בתורת הרבי', שבועון התקשרות פרשת וירא תשפ"א עמוד 7
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ספר הליקוטים ד"אח צמח צדק, ערך 'אורח', עמוד תש ואילך
- כשהרבי ביקש להקים בית מלון לאורחים, משיחת שבת פרשת נצבים וילך תשכ"ג
- "גדולה הכנסת אורחים, מקבלת פני שכינה"
- הרב ישעיהו הרצל, זקניך ויאמרו לך: הכנסת אורחים כהלכה, כינוס תורה מכון הלכה חב"ד חג השבועות תשפ"א
| מצוות |
|---|
| תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה |
| מצוות עשה נבחרות |
| אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים |
| מצוות לא תעשה נבחרות |
| עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול |
